עיתונאי לבנוני המקורב לחזבאללה:
אם ישראל תיזום מלחמה הארגון ישתמש בנשק לא קונבנציונלי
אבראהים אל-אמין, יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, פרסם ב-4.1.2024 מאמר בו איים כי במקרה שישראל תיזום מלחמה נגד לבנון, חזבאללה יעשה שימוש בנשק לא קונבנציונלי.
מאמרו של אל-אמין מהווה פרשנות לנאום שנשא יום קודם לכן (3.1.2024) מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, שסקר את הישגי מערכת "מבול אל-אקצא" בראייתו, ובסופו איים כי "אם האויב חושב לפתוח במלחמה נגד לבנון, לחימתנו תהיה ללא גבולות, ללא כללים וללא מעצורים"[1].
מאמרו של אל-אמין תחת הכותרת:
"ההתנגדות [תפעל] לשיקום מאזן האימה: המלחמה הבאה תהיה לא קונבנציונלית"[2]
להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-אמין:
"...הנאום [של נסראללה] אתמול היה קשוח ונחרץ יותר בנוגע לאופציות שיש בידי ההתנגדות בלבנון, אל מול המלחמה הפתוחה שמנהלות ארה"ב וישראל נגד פלסטין, לבנון, סוריה, תימן, עיראק ועד לאיראן... [נסראללה] לא הסתיר את קיומן של אפשרויות רציניות להידרדרות העניינים בחזית הלבנונית לעבר מלחמה רחבה...
מה שקרה בפועל הוא שכללי העימות שהיו נהוגים לפני ה-7 באוקטובר נפלו. האויב מנסה לקבוע כללים חדשים, ועושה זאת בשטח, ולא ב[דרך] מדינית, על סמך תפיסתו - שקיימת כנראה גם בקרב בעלי בריתו האמריקאים והאירופים ואפילו בקרב חלק מהערבים והלבנונים – ולפיה ההתנגדות מורתעת, אחרת היא הייתה נכנסת למלחמה במלוא הכוח ומהיום הראשון...
כאשר [נסראללה] איים על האויב שאם הוא יפתח במלחמה נגד לבנון אז ההתנגדות תצא למלחמה בהיקף המקסימלי ביותר, הוא למעשה אמר לאויב בכנות ובבירור שהתנגדות בלבנון אינה מסכימה לכללי העימות החדשים, שחיסול [סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צאלח] אל-עארורי מחייב תגובה שתשיב את ההרתעה שהיתה קיימת וכי ההתנגדות נוטה לבצע את התגובה הזו במוקדם או מאוחר. אם האויב ינהג בטיפשות ויגיב על תגובת ההתנגדות, הוא יכניס את עצמו למעגל המלחמה הרחבה. במקרה כזה לא תהיינה [למלחמה] שום מגבלות או משהו דומה, בין אם התוקפנות [הישראלית] על עזה כבר תסתיים, או שתהיה לקראת סיום. שהרי להתנגדות בלבנון, שתפקידה קשור [גם] למתרחש בזירות של סוריה, עיראק, תימן ועד איראן, תהיה את המילה האחרונה.
המשפט החשוב ביותר בנאומו של נסראללה הוא: '[יש] להתכונן למלחמה ללא מעצורים וללא גבולות'. זוהי אינדיקציה לכך שהלקח הראשון שנלמד ממלחמת עזה הוא שההתנגדות צריכה להיערך לעימות מסוג אחר עם עוצמת האש האדירה של האויב. משמעות הדבר היא שמלחמת עזה ביטלה את כל התפיסות שהיו קיימות קודם, ושאם האויב יטעה בהערכותיו, יהיה עליו להיערך לדרך שונה שבה חזבאללה ישתמש בעוצמת האש שלו נגד עומק הישות [הישראלית]. במקרה כזה המשוואה לא תהיה 'מבנה תמורת מבנה', אלא עשרות אלפי הרוגים בישות האויב לעומת אלפי הרוגים בלבנון. לפיכך, על כל בר דעת להבין שהנשק של ההתנגדות בכל מלחמה עתידית בשום פנים ואופן לא יהיה נשק קונבנציונלי. דברים אלה לא יכולים למצוא חן בעיני הכיבוש. ראו הוזהרתם!"[3]
