כללי

בכירים פלסטינים מצדיקים את מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר: לא טרור אלא תגובה טבעית; "הפיצוץ הבא והאלים יותר יהיה בגדה המערבית"; חמאס היתה ותישאר חלק מהמרקם הפלסטיני

הרשות הפלסטינית (להלן, הרש"פ) ותנועת פת"ח העומדת בראשה, נמנעו עד היום מלפרסם גינוי למתקפת הטרור שביצעה תנועת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ובה נרצחו כ-1,200 איש ונחטפו כ-240.[1] יתרה מזו, בכירים פלסטיניים מהרש"פ ופת"ח אף הטילו את האחריות למתקפת הטרור על ישראל עצמה, והזהירו כי אם היא לא תשנה את התנהלותה כלפי הפלסטינים, צפויים להתרחש בעתיד הקרוב אירועים דומים גם בגדה המערבית שעשויים להיות חמורים בהרבה.

 

כך למשל, בכיר הפת"ח ג'יבריל אל-רג'וב, המשמש גם כיו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית וששמו עולה מדי פעם כמועמד פוטנציאלי להחלפת יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, הצדיק בכמה הזדמנויות לאחרונה את מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, בהגדירו אותה "תגובה טבעית" לכיבוש וחלק ממלחמת מגן שמנהל העם הפלסטיני. אל-רג'וב טען כי האחריות למתקפה מוטלת על ישראל ואף הזהיר כי היא תהיה ההתחלה של פיצוצים נוספים, כש"הפיצוץ הבא והאלים יותר יהיה בגדה המערבית". בהתייחסו לחמאס אמר אל-רג'וב כי היא חלק מהמרקם הפלסטיני, ואף ייחל שאירועי ה-7 באוקטובר יהוו נקודת ההתחלה לקראת שלב של אחדות פלסטינית.

 

סגן יו"ר תנועת פת"ח, מחמוד אל-עאלול, השמיע הצהרות דומות בהן הטיל את האחריות למתקפת ה-7 באוקטובר על ישראל והתנהלותה כלפי הפלסטינים, והזהיר כי "הפיצוץ הבא קרב ובא" גם בגדמ"ע. אל-עאלול טען כי ישראל לא תצליח לחסל את חמאס המהווה חלק מהעם הפלסטיני.

 

בדומה לדברי הבכירים, גם איש העסקים והמולטי-מיליונר הפלסטיני המוכר, מוניבּ אל-מצרי, ששמו עלה בעבר לא פעם כמועמד לרשת את יו"ר הרש"פ בעבר יאסר ערפאת, טען במאמר שפרסם ביומון הפלסטיני אל-קודס כי מתקפת ה-7 באוקטובר היתה "תגובה טבעית" ו"זכות לגיטימית" המעוגנת בחוק הבינ"ל. אל-מצרי שיגר במאמרו ברכות להתנגדות הפלסטינית "ולמאבקה הלגיטימי". לדבריו, ההתנגדות הפלסטינית "החזירה את הסוגייה הפלסטינית למקום הראוי לה בראש סדר העדיפויות הבינלאומי".

 

דוח זה יציג קטעים מדבריהם של הבכירים הפלסטיניים.

בכיר הפת"ח, ג'בריל אל-רג'וב: מתקפת ה-7 באוקטובר אינה טרור אלא "תגובה טבעית" לכיבוש הישראלי; "זה כלום לעומת הפיצוצים שצפויים בגדמ"ע"

ג'בריל אל-רג'וב, מזכיר הועדה המרכזית של תנועת פת"ח ויו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית, אמר בראיון לערוץ MBC מצרים כי "מה שקרה ב-7 באוקטובר לא הגיע משום מקום. האחריות לכך מוטלת על המשך הפשעים של הכיבוש, מכיוון שמה שקרה היה חלק ממלחמת מגן מצד הפלסטינים. זה בוודאי יהיה ההתחלה של פיצוצים [נוספים], והפיצוץ הבא והאלים יותר יהיה בגדה המערבית...

 

אני אומר לכולם, ובפרט למצרים ולירדנים, שהם הגורמים שנפגעים הכי הרבה מהמשך הסכסוך הזה שמאיים גם על היציבות האזורית והעולמית, כי הפיצוץ שאירע ב-7 באוקטובר הוא תגובה טבעית לטרור הזה [של ישראל], מכיוון שאלו ששולטים בישראל הם מודל של הנאצים החדשים. הבִּיצה של הכיבוש הפשיסטי הזה נעשתה עצומה".

 

כשנשאל על הסיכוי לפתור את המחלוקות בין פת"ח וחמאס, השיב אל-רג'וב: "קודם כל אני אומר לכולם כי דם סמיך ממים. חמאס הייתה ותישאר חלק מהמרקם הלאומי [הפלסטיני], ממרקם המאבק [הפלסטיני], ומהמרקם הפוליטי הפלסטיני. המערכה הזו תהווה נקודת פתיחה להשגת אחדות לאומית פלסטינית שבה יש עם אחד, הנהגה אחת, ומטרה אחת – הקמת מדינה פלסטינית עצמאית עם ריבונות מלאה על כל האדמות הפלסטיניות".[2]

 

יצוין כי אל-רג'וב שיתף את הריאיון בחשבון הפייסבוק שלו ב-22.11 וכתב מעל הסרטון: "... מה שקרה ב-7 באוקטובר לא היה טרור, אלא תגובה טבעית לכיבוש הישראלי".[3]

 

הפוסט של אל-רג'וב[4]

 

זאת ועוד, אל-רג'וב אמר דברים דומים גם לעיתונאים בכווית במהלך ביקורו שם. על פי דיווח ביומון הכוויתי אל-נהאר, אל-רג'וב אמר: "ה-7 באוקטובר הוא רעידת אדמה בכל המובנים. זה היה אירוע חסר תקדים. מהיום הראשון היתה הבנה שזוהי תחנה משמעותית ואסור שנִטְעה לגביה, והיא הגיעה בהקשר של מלחמת מגן שהעם [הפלסטיני] מנהל במשך 75 שנים. אירוע זה הוא חלק מהדרך, מהקרבות, וממעשי גבורה שהעם [הפלסטיני] הוביל במשך 75 שנים. חובה להתייחס לאירוע זה בהקשרו ההגנתי מהצד הפלסטיני, והאחריות לאירוע הזה מוטלת על התוקפנות הישראלית נגד כל האדמות הפלסטיניות וכל המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות...

 

אל-רג'וב הוסיף: מה שקרה ב-7 באוקטובר קודם כל שבר את ההילה סביב הכוח של הצבא הישראלי ונחשף שזהו שקר ושהוא [חלש] כמו קורי עכביש. [כמו כן, האירוע] ערער את תחושת האמון של אזרחי ישראל בביטחונם האישי ובמפעל ההתנחלות. רבע מיליון יהודים נמצאים [כעת] במלונות בשל הפחד מהיעדר הביטחון האישי. מה שקרה ב-7 באוקטובר הכשיל את מטרת הימין הישראלי לשלב את ישראל במזרח התיכון במנותק מהסוגייה הפלסטינית...

 

באשר לקושי [לקדם] החלטה בנוגע לפתרון שתי המדינות במצב הנוכחי ולסברה שלו כי הפיצוץ קרב בגדה המערבית, הוא אמר: מה שקרה באוקטובר זה כלום לעומת הפיצוצים שיבואו בגדה המערבית אם לא תהיה עמדה בינלאומית תקיפה ונחרצת להתמודדות עם הכיבוש, ההתנחלות והסרטן [של ההתנחלויות]. זוהי סכנה לישראלים שחיים בשלום וסכנה ליציבות האזורית ולשלום העולמי.

 

אל-רג'וב התייחס לעובדה שישנם שלושה מיליון פלסטינים בגדה המערבית ושני מיליון ברצועת עזה, לעומת 700 אלף פשיסטים נאצים בהתנחלויות סביב הרצועה [כך במקור] ובגדה. הוא הבהיר כי ישראל היא מפעל אימפריאליסטי שקבלת ההחלטות שלו נמצאת בבית הלבן, שכן ארה"ב היא זאת שמזינה את הסרטן הזה בחמצן. עוד ציין כי אין מדינה פלסטינית ללא ירושלים או עזה.

 

אל-רג'וב אמר: אנו מכירים בכך שהאסלאם הפוליטי ובראשו חמאס הם חלק ממרקם המאבק שלנו ומהמרקם החברתי והפוליטי שלנו, ואני מאמינים כי השתתפותם לא תזיק לו. הוא הצביע על כך שמדינת פלסטין והנציג הלגיטימי שלה [קרי, אש"ף] הוא מטרייה עבור כולם ויש מקור סמכות לפתרון, תוך שהוא מדגיש את הצורך להכיר באחדות השטחים הפלסטינים.

 

הוא הוסיף: אנחנו פרויקט של שחרור ולא של מסירת נפש [אסתשהאד] ואנחנו מבקשי מסירת נפש [אסתשהאד] כיחידים. יש על כך ביקורת ברחוב [הפלסטיני], שאנחנו מבינים אותה. המצפן שלנו הוא לאומי והוא מבוסס על עקרונות לאומיים, מוסריים ואנושיים, ואין לו קשר לשום אינטרסים מפלגתיים או ברצון של שום גורם אזורי. המטרה בעקיפין של כל מה שקורה, היא הזהות הלאומית הפלסטינית..."[5]

 

סגן יו"ר תנועת פת"ח: מתקפת ה-7 באוקטובר היתה בלתי נמנעת; אם ישראל לא תשנה את התנהלותה "הפיצוץ הבא קרב ובא"; ישראל לא תוכל לחסל את חמאס

דברים ברוח דומה אמר גם סגן יו"ר תנועת פת"ח, מחמוד אל-עאלול, בריאיון ליומון אל-קודס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון, בו הטיל על ישראל את האחריות למתקפת הטרור שביצעה חמאס ב-7 באוקטובר, טען כי המתקפה היתה "בלתי נמנעת" והזהיר כי "הפיצוץ הבא קרב ובא". בדומה לג'יבריל אל-רג'וב, גם אל-עאלול טען כי חמאס היא חלק מהעם הפלסטיני ומהתפיסה המדינית של השלב הבא.

 

מחמוד אל-עאלול[6]

 

להלן תרגום קטעים מדבריו: "בבואנו להבין את מה שקרה ב-7 באוקטובר, שומה עלינו לראות את הדברים שקדמו לכך והובילו למה שהתרחש. הדבר חשוב ביותר, שכן מה שקרה ברצועת עזה היה בלתי נמנע ובכך אני מתכוון לדברים הבאים: במהלך התקופה האחרונה הזהרנו את העולם – האירופאים והאמריקאים – כי אם המצב הנוכחי יימשך כפי שהוא, הוא עלול להוביל לידי פיצוץ. הדגשנו כי מוכרחים לטפל במצב. מה התרחש לפני ה-7 באוקטובר? היה שם עוול בלתי נורמלי ועצום, שבוצע נגד בני העם הפלסטיני. מצב של עוול מתמיד ואינטנסיבי באופן בלתי נורמלי, בייחוד ב[תקופת] הממשלה הישראלית האחרונה [קרי, הנוכחית]... מצב זה הוביל לזעם עצום וללחץ שמוליד פיצוץ. לא רק אנחנו אומרים זאת, העולם כולו דיבר על כך... אנחנו אומרים כי מי שאחראי למה שקרה הוא מי שקיפח את הפלסטינים, ביצע פעולות של רצח, והתיר את הרסן למתנחלים הקיצוניים, למי שהפקיע את האדמה, למי שכיתר את עזה ולמי שתוקף את אל-אקצא ומתכחש לכל זכויות העם הפלסטיני. כל הדברים הללו הם שחוללו את אירוע ה-7 באוקטובר...

 

אני מקווה שמה שקרה [ב-7 באוקטובר] יהווה מסר ברור לחלוטין שעל העולם להבין אותו. עליו להבין כי אם לא ילך בכיוון של אופק מדיני ומתן תקווה לעם הפלסטיני אז הנושא הזה ימשיך להתקיים. אם מה שקרה ב-7 באוקטובר לא יטופל באמצעות יצירת אופק מדיני בכיוון של מדינה פלסטינית, הוא ישוב ויקרה בעוד שנה או חמש שנים. כך אומר ההיגיון הבריא..."

 

בתשובה לשאלה האם הוא צופה פיצוץ בגדמ"ע הוא ענה: "בוודאי. למעשה הפיצוץ כבר קיים. לא ניתן לשאת את המשך המצב הנוכחי. עליהם ללמוד לקח ממה שקרה להם ב-7 באוקטובר: אם לא תימנעו מההפרות וממעשי הטבח הללו, אין ספק שפיצוץ נוסף קרב ובא..."

 

כשנשאל האם הוא סבור שישראל יכולה לחסל את תנועת חמאס בעזה, ענה אל-עאלול: "יתכן שישראל תבצע פשעים נגד העם הפלסטיני, אבל לחסל את תנועת חמאס זה בלתי אפשרי. היא יכולה לבצע פשעים ולפגוע ביכולות ובמשאבים של התנועה. איני סבור ש[היא יכולה לעשות] יותר מזה". הוא הוסיף: "כל חלקי העם הפלסטיני צריכים להיות שותפים ל[גיבוש] התפיסה המדינית של השלב הבא, שם [יוכרעו סוגיות] הפנייה לכיוון המדינה הפלסטינית והבחירות של העם הפלסטיני..."[7]

 

איש העסקים והמיליונר הפלסטיני מוניבּ אל-מצרי: מתקפת ה-7 באוקטובר –

"תגובה טבעית" ו"זכות לגיטימית"; ברכות להתנגדות הפלסטינית

גם איש העסקים והמיליונר הפלסטיני הידוע, מוניבּ אל-מצרי, פרסם ב-29.11 מאמר בו הצדיק את מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר בטענה כי מדובר ב"תגובה טבעית" לכיבוש ו"זכות לגיטימית" המעוגנת בחוק הבינ"ל, ואף שיגר ברכותיו להתנגדות הפלסטינית. כך כתב:

 

"היום [29 נובמבר] הוא היום הבינלאומי לסולידריות עם העם הפלסטיני, על פי החלטת העצרת הכללית של האו"ם משנת 1977 לציין את היום הזה, מידי שנה... השנה חל אירוע טקסי זה בצל נסיבות יוצאות דופן שאותן חוֹוֶה העם הפלסטיני מאז ה-7 באוקטובר [2023] ובצל התגברות המזימות לחיסול הסוגייה הפלסטינית ולהשמדת המפעל הלאומי הפלסטיני, והניסיונות לכפות תוכניות ישראליות-אמריקאיות השוללות מהעם הפלסטיני את זכותו להגדיר את עצמו...

 

סבלו של העם הפלסטיני אינו תולדה של ה-7 באוקטובר. יש מי שמנסים לתאר את ההיסטוריה כאילו שהיא מתחילה מתאריך זה, שבו הכריזה ההתנגדות הפלסטינית מלחמה על ישראל, בהתאם לבדותה הציונית שהכיבוש ניסה לשווקה בכל רחבי העולם. האמת המוחלטת היא שה-7 באוקטובר הוא תגובה טבעית על פשעי הכיבוש הישראלי מאז 1948 ועד היום והוא אינתיפאדה [קרי, התקוממות] נגד העוול הבינלאומי כלפי העם [הפלסטיני] שהתחיל מאז החלטת בלפור הארורה בשנת 1917. על פי החוק הבינלאומי, [אירועי] ה-7 באוקטובר הם זכות לגיטימית ומובטחת לעם הכורע תחת כיבוש זה עשורים רבים. 

 

ה-7 באוקטובר הוא תוצר של הטרור הישראלי הגובר בתקופת ממשלת הימין הקיצונית האחרונה; הוא תוצאה של 17 שנות סגר וענישה קולקטיבית ברצועת עזה, בצל שתיקה בינלאומית מבישה נוכח סבל בלתי אנושי ובלתי מוסרי שחווים למעלה משני מיליון פלסטינים; הוא תגובה טבעית על התוקפנות  המתמשכת נגד מסגד אל-אקצא המבורך וכל המקומות הקדושים, ועל הטרור הבלתי מוצדק נגד האסירים בבתי הכלא הישראלים.

 

הכיבוש מוליד את ההתנגדות, [זהו] כלל טבעי שאינו שנוי במחלוקת. כיצד יכול אדם חופשי באשר הוא, בעל סוגייה צודקת, לוותר על הסוגייה שלו, על אדמתו ועל זכויותיו? לשם כך הבטיחו החוק הבינלאומי ואמנות זכויות האדם את הזכות להתנגדות, כפי שהיא מופיעה בסעיף 2 של הצהרת זכויות האדם והאזרח, שהתקבלה [בצרפת] ב-26 באוגוסט 1789: 'התנגדות לדיכוי היא זכות בסיסית'...

 

לרגל היום הבינלאומי לסולידריות עם העם הפלסטיני, ברכות להתנגדות הפלסטינית ולמאבקה הלגיטימי למען החירות, העצמאות ובניית המולדת; ברכות להתנגדות הפלסטינית שהצליחה לכפות הפוגה הומניטרית לאחר שלא עלה בידה של הקהילה הבינלאומית לעשות זאת; ברכות להתנגדות אשר כפתה הכנסת סיוע הומניטרי ודלק לאחר שלא עלה בידן של העצרת הכללית [של האו"ם] ושל מועצת הביטחון ליישם את החלטותיהן; ברכות להתנגדות שהצליחה לשחרר את הילדים והנשים מבתי הכלא של הכיבוש; ברכות להתנגדות שהחזירה את הסוגייה הפלסטינית למקום הראוי לה בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, לאחר ניסיונות ממושכים למוסס את הסוגייה..."[8]

 

מוניב אל-מצרי בחצר ביתו בשכם[9]