בעל טור כורדי באתר סעודי: המשטר האיראני הוא שהצית את אש המלחמה; הפתרון הוא בהפלתו
העיתונאי הכורדי, נזאר ג'אף, פרסם מאמר באתר הסעודי www.elaph.com בו האשים בצביעות את מנהיגי איראן, אשר לדבריו מזילים דמעות תנין לנוכח המלחמה בעזה ומכחישים כל קשר אליה, בשעה שאיראן היא שמפעילה את חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון והמיליציות בעיראק. לטענתו, איראן הציתה את המלחמה בעזה כדי להסיח את הדעת מהמחאות העממיות בשטחה, תוך שהיא מלבה את רגשותיהם הדתיים של עמי האזור. הוא הדגיש כי על עמים אלו להבין כי הפתרון לבעיותיהם הינו בהתנגדות למשטר האיראני ובהחלפתו.
נזאר ג'אף[1]
להלן קטעים ממאמרו של ג'אף:
"קשה ומורכבת מאוד היא העמדה בה שמו עצמם מנהיגי המשטר האיראני, כבתוך כבשן לוהט. במקביל, [גם] מדינות המערב הכניסו עצמן ל[מצב] לא קל [באמצעות] העמדה המעורפלת והמפוקפקת שהן נקטו, כשהן ממשיכות לנסות לרצות את המשטר האיראני ולהתאים את עצמן אליו בנושא המלחמה בעזה, למרות שיש עדויות והוכחות רבות שטהראן מעורבת בה.
בין שתי העמדות המרגיזות האלה, מזילים [המנהיג העליון של איראן, עלי] ח'אמנאי ו[נשיא איראן, אבראהים] ראיסי דמעות תנין, ובירות המערב מפרסמות הצהרות הזדהות [עם עזה] הקובעות כי חובה לטפל במצב, מבלי שינקטו עמדה ברורה וגלויה שתבהיר בפירוש כי המשטר האיראני הוא זה שהצית את אש המלחמה הזאת ואין מנוס מלטפל בעניין ולהתמודד עמו דווקא מן הנקודה הזו.
מעקב אחר ההצהרות והעמדות של מנהיגי המשטר האיראני בעניין המלחמה בעזה מראה כי סתירות ברורות שולטות בהן, והן מגלמות צביעות גלויה לעין מכל הסוגים. הדבר בולט במיוחד כאשר הם מדגישים כי אין למשטר האיראני קשר להתקפות המכוונות כנגד הבסיסים האמריקאיים באזור, שבוצעו ע"י זרועות המשטר. מי שמושך בחוטים של זרועות אלה הוא המשטר האיראני עצמו.
איננו יודעים את מי רוצים מנהיגי המשטר הזה לרמות בטענתם השקרית הזאת. האם הם רוצים שנשתכנע שחזבאללה - אשר מזכירו הכללי [חסן נסראללה] הצהיר שהוא רק חייל של ח'אמנאי ושכל האמצעים שברשותו מקורם בנדבת המשטר האיראני - הוא בעל רצון עצמאי והחלטותיו עצמאיות? [האם הם מצפים] שנשתכנע שמיליציית בדר העיראקית [היא עצמאית?], כאשר מפקדה האדי אל-עאמרי השתתף בסבב [לחימה] ותקיפות נגד הכוחות העיראקיים [בתקופת סדאם חוסיין] ושמו הופיע ברשימות מקבלי השכר של משמרות המהפכה וכו' וכו', ויש עוד הוכחות רבות ומקרים רבים. האם הם רוצים שנשתכנע ונאמין למשטר הזה שהוא אינו מחמש את זרועותיו ומפעיל אותן כסוכנים למימוש החלטותיו ופקודותיו?
ההרס מתחולל בעזה. בגלל מעורבותם בעניין, מנהיגי המשטר האיראני נראים פעם כשוחרי שלום וצדיקים שבוכים על מה שקורה וקוראים להפסקת אש מיידית, ופעם כניצים זועמים, כשהם מזהירים ומאיימים בהפעלת אותן הזרועות שהם טוענים כי הן עצמאיות וריבוניות בהחלטה האם להשתתף במלחמה או לא.
אלא שהאמת שהמולות של איראן חייבים לדעת אותה היטב היא, שהעניין אינו כמו שאמר [המשורר הסורי] נזאר קבאני, 'מי שהצית את האש יכבה אותה', אלא מי שהצית את האש היא תשרוף אותו או לפחות תגרום לו כוויות. זו הסיבה שמונעת מהמולות של איראן וזרועותיהם אשר מאחוריהם לקחת יוזמה ולהשתתף [באופן רשמי] במלחמה הזאת, כי הם יודעים היטב שהתוצאות לא תהיינה לטובתם בשום אופן.
איני יודע עד מתי הרחוב המוסלמי בכלל, והשיעי בפרט, ילך שולל אחרי הצביעות הברורה ביותר של המשטר האיראני. המשטר הזה פעל ועודנו פועל למען אג'נדה ספציפית, המנצלת את הדת ואת האסכולה [השיעית] לצורך השגת מטרות ויעדים, במיוחד לצורך מציאת מוצא מן המשבר עמוק השורשים שלו, מהזעם הפנימי [נגדו], וההתנגדות העממית האיראנית שהגיעה לשיא, במיוחד לאחר ההתקוממות האחרונה שנמשכה חודשים ודחפה את המשטר לפינה דחוקה במיוחד. בוודאות, המשטר הזה מוכן להמר על כל דבר, כולל על הזרועות שלו, למען הישרדותו...
השיטה בה נוקט המשטר האיראני, שיטה של הסחת דעתם של עמי האזור, במיוחד ע"י ניצול רגשות דתיים וכיתתיים, יתר על כן, אפילו להשתמש בתרבות העדר, היא שיטה בה השתמשו באירופה בשנות העשרים והשלושים באלף הקודם. היא חלפה לבלי שוב. אבל, מתי יכירו עמי האזור באמת הזו, וידעו בוודאות שהיסוד והמקור לבעיותיהם העכשוויות הבלתי ניתנות לפתרון הוא ההתנהגות הצבועה של משטר הצביעות הקיים בטהראן[?] [מתי הם יבינו] שאין פתרון לכך אלא בהתמודדות עם המשטר הזה והחלפתו, על ידי גיבוי ותמיכה במאבק הלגיטימי של העם האיראני לחופש ולשינוי[?] כל פתרון אחר אינו אלא מעבר מחול לוהט לאש [קרי, מן הפח אל הפחת].[2]
