המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פובליציסטים במצרים: האחים המוסלמים הולכים בדרך החמאס
27/6/2007

פובליציסטים מצריים מזהירים:

האחים המוסלמים במצרים הולכים בדרכה של חמאס בעזה

 

בעקבות השתלטות חמאס על עזה, החלו לעלות חששות בעיתונות המצרית מפני השתלטות דומה של תנועת האחים המוסלמים על השלטון במצרים. כותבים מצריים הביעו דאגה לנוכח הדמיון בין חמאס לאחים המוסלמים, וקראו ללמוד לקח מן הניסיון הפלסטיני.

 

האחים, כמו החמאס, לא מכירים בליגיטימיות הפרלמנט

טארק חסן, בעל הטור ביומון המצרי הממסדי "אל-אהראם", כתב: "במצרים יש החותרים לחזור על מה שעשתה חמאס בעזה... כל מי שיש לו צל של ספק בכך, ורוצה הוכחה, די אם יבחן את דבריהם של צירי האחים [המוסלמים] במועצת העם... הם אמרו כי מצרים הניפה את הדגל הציוני למרות סלידתו של העם מכך, ופירוש הדבר כי מצרים, כמו הרשות הפלסטינית, ראויה שיחוללו בה מהפכה.

 

האחים, כמו חמאס, אינם מכירים בלגיטימיות של הפרלמנט שאישר את הסכם השלום עם ישראל, [והם אינם מכירים] בלגיטימיות של המדינה שאישרה את ההסכמים הללו, בהיותה מדינה בוגדת וסוכנת שאינה מייצגת את עמה. מכך אנו מבינים כי בעיית חמאס אינה בעזה בלבד, אלא גם במצרים, וכי האחים דוגלים באותן עמדות ומשתמשים באותם רעיונות ואמירות שבאמצעותם ערכה חמאס הפיכה כנגד [השלטון] הלגיטימי, ושבאמצעותם הכריזה על עזה כעל אזור מרידה תחת שליטתה.

 

כאן במצרים שלפו האחים את מיליציות רעולי הפנים באוניברסיטת אל-אזהר, ושם בעזה חמאס השתמשה בהן. כאן הם שינו את דגל מצרים והורידו ממנו את נשר הרפובליקה, ושם הם הורידו את דגל פלסטין והניפו את דגל חמאס הירוק. מה אנו מצפים?... לאור איום חמור זה, לא מספיק שנאמר לאנשים: 'ראו מה עשתה חמאס בעזה' כדי להזהירם מפני האחים במצרים. עלינו ללמוד לקח ללא דיחוי‏.‏

 

חמאס ניצחה במשחק ששיחקה, והאחים עושים את [אותו] הדבר. שם הייתה רשות שאפשרה להם להיכנס לבחירות מבלי שיכירו בלגיטימיות של הרשות הזו ומבלי שיוכפפו לחוקת המדינה ולחוקיה. חמאס השתמשה בבחירות ובדמוקרטיה ככלי [להגיע לשלטון], ואחר כך הם מסרו את העניין למיליציות החמושות כדי לעשות הפיכה נגד כולם. כאן יש אחים שאינם מכירים בלגיטימיות של המדינה ומתנגדים לחוקה ולחוק, ולמרות זאת, אנו מוצאים כאלה האומרים כי [האחים] מייצגים אותם ומדברים בשמם בפרלמנט... מי שמתעלם מכך, יכניס אותנו בשער הגיהינום שראינו בעזה..."[1]

 

העם המצרי חש בסכנה מבית

יו"ר מועצת המנהלים של השבועון המצרי "רוז אל-יוסף", כרם גבר, כתב בטורו: "חמאס הם 'האחים' של פלסטין, או סניף פלסטין. הם תופסים מקום במעלה הרשימה של חברי הארגון הבינ"ל של תנועת [האחים] האסורה [במצרים]. פירוש הדבר שזוהי תנועה עולמית שאינה מכירה בזהות הלאומית, בדגל או בהמנון. הם אינם מכירים במולדת שיש להגן על אדמתה ולמסור את הנפש למענה. המולדת עבורם כוללת כל פיסת אדמה בכדור הארץ שניתן להניף בה את דגלי האחים... חמאס היא אותו הדבר. מי שאינו משתייך לאמונתה הוא מחוץ לאסלאם ודינו כדין הכופרים...

 

[עבור] חמאס והאחים, הדמוקרטיה היא רק ריקוד עם השטן. האנשים שנוטרים איבה לדמוקרטיה יותר מכל הם אותן קבוצות החושבות שיש להן ייפו כוח אלוהי לשלוט וליישם את השריעה כפי שהן רוצות, ולא את השריעה של אללה. הדמוקרטיה אצלן אינה אלא אמצעי להגיע לשלטון, ולאחר מכן הן מצליפות בדמוקרטיה בשוטים ועורפות את ראשה בחרב... אף אדם אינו יכול להרים את ראשו או להוציא מילה, בלא שיהפוך [בעיניו] לכופר שיש להענישו. הדמוקרטיה שלהן גרועה מדיקטטורה...

 

בהיסטוריה של חמאס [ושל תנועת האחים] האסורה קיימים מקרים שחורים משחור של רציחות, עינויים והתעללויות... לחמאס [ולתנועת האחים] האסורה אין חוק כתוב, [ושתי התנועות] אינן מכירות במערכת המשפט של העולם הזה או בשופטים חילוניים. מערכת המשפט שלהן מהירה, ויש להן חוק מיוחד [הלקוח] מתוך ספרי הפרשנות הגרועים ביותר של תקופות הרדה, הבדלנות והאפלה.[2] סופם של [משפטיהן] - שאינם אורכים אלא דקות ספורות - הוא [גזר דין המבוצע] בחרבות או בכדור בוגדני ללא משפט הוגן. [תנועת האחים] האסורה מכירה בחוק המדינה במקרים שבהם הוא משרת את האינטרסים שלה, ואחר כך היא מורדת בחוק, מטילה ספק במערכת המשפט ואינה מכבדת את [השלטון] הלגיטימי או את החוקה...

 

לראשונה חשו המצרים אימה כאשר ראו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר עורכים מופעי לחימה באותן השיטות של חמאס, ובאותם תלבושות, סיסמאות וכלים. הציבור חש בסכנה הצומחת מתחת לעור, זורמת בדם ונוגעת בעצבים, סכנה של ממש הנובעת מהמעמקים ולא מיובאת מבחוץ..."[3]

 

חמאס והאחים גוררים את העם להתאבדות

בטורו היומי, כתב עורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים: "חמאס היא הצד הפלסטיני של תנועת האחים המוסלמים המצרית, שהפכה ללב ולמוח של הארגון העולמי של האחים בעולם, ושהמדריך הכללי שלה הפך למי שמניע, מייעץ ומכוון את כל הזרמים האסלאמיים בעולם...

 

אני מדמיין את עצמי לפלסטיני החי בעזה, או למצרי החי כאן [במצרים] אילו, חלילה, היה לאחים רוב בפרלמנט. ראשית, אם מה שעשתה חמאס נגד פת"ח היה קורה באיזשהו מקום במולדת הערבית... התוצאה בפשטות הייתה שהאנשים לא היו מקבלים משכורות, בתי ספר, טיפול או שירותים...

 

אני מתאר לעצמי שכאשר חמאס תשקול לרצוח את מחמוד עבאס היא בשום אופן לא תשאל את העם, הרי היא [כבר] קיבלה ייפוי כוח בקלפי... ייתכן שחמאס תקבל הוראות מאיראן ותבצען, ואז תגרור את האזור למלחמה הרסנית כוללת. ייתכן גם שטהראן תשכנע את מנהיגי חמאס לחזור על הניסיון של חזבאללה...

 

בקיצור נמרץ, זכיית חמאס והאחים בקלפי, אין פירושה שהם פוליטיקאים ושהם מסוגלים לנהל את המדינה על כל [המשמעויות] הפוליטיות והאחריות הכרוכה בכך. כל מה שאנשי חמאס יכולים לעשות הוא להיות חיל חלוץ של התאבדות. אולם, למרבה הצער, הם לא מתאבדים לבדם. הם מאלצים את העם כולו להתאבד, ואני חושש שזוהי אותה השיטה והדרך בה הולכים האחים במצרים..."[4]

 

 


[1]  אל-אהראם (מצרים), 23.6.2007

[2] מלחמות הרדה - המלחמות נגד הערבים שחזרו בהם מדת האסלאם לאחר מות מוחמד.

[3]  רוז אל-יוסף (מצרים), 23.6.2007

[4]  אל-גומהוריה (מצרים), 23.6.2007