כללי

אסטרטגית תפיסת בני ערובה מערביים במדיניות המשטר האיראני ככלי מיקוח מול ארה"ב ואירופה להשגת הישגים מדיניים וכסף

 

מאת: א. סביון

 

הקדמה:

ב-4.9.2023 חשף הניו יורק טיימס כי אזרח שוודי העובד במשרד החוץ של האיחוד האירופי, יוהאן פלודרוס, עצור מאז אפריל 2022 בכלא אוין באיראן. לטענת טהראן, הדיפלומט האירופי ששהה באיראן בחופשה פרטית נעצר באשמת ריגול.[1]

 

יצוין כי ביולי 2022 גזרה שוודיה מאסר עולם על "הדיפלומט" האיראני, חמיד נורי (חמיד עבאסי), באשמת פשעים נגד האנושות. נורי, עובד לשעבר במערכת המשפט האיראנית השתתף בהוצאות ההמוניות להורג של אסירים פוליטיים מתנגדי המשטר בקיץ 1988, בהוראת ראשי המשטר האיראני. איראן דרשה ודורשת את שחרורו בטענה כי נעצר מטעמים פוליטיים וכי ההאשמות נגדו פוברקו. יצוין כי איראן מפעילה לחצים רבים על מדינות אירופה כדי לשחרר את אנשיה שנשפטו בגין עבירות טרור. לאחרונה, במאי 2023, דווח על שחרור "דיפלומט" איראני בשם אסדאללה אסדי מהכלא הבלגי שנשפט ל-20 שנות מאסר בתמורה לשחרור עובד סיוע בלגי שנעצר באיראן באשמת "ריגול". ראו להלן. 

 

למן עלייתו לשלטון ב-1979 עושה המשטר האסלאמי באיראן שימוש תדיר בתפיסת בני ערובה מערביים בתמורה להישגים מדיניים וכסף, בהתנהלותו מול מדינות המערב, עד כדי כך שניתן לראות בכך מדיניות.

 

באוגוסט 2023 פורסם כי בתיווך קטר ועומאן הגיע ממשל ביידן להבנות עם המשטר האיראני במסגרת עסקה לשחרור אסירים והעברת כסף לאיראן. בתמורה לשחרור חמישה אמריקאים שנכלאו באיראן ישוחררו חמישה אסירים איראניים הכלואים בארה"ב ויועברו לאיראן מיליארדי דולרים מכספי הנפט המוקפאים שלה בשל הסנקציות האמריקאיות.

 

איראן שחררה עד כה למעצר בית חמישה אסירים בעלי אזרחות אמריקאית-איראנית ש"הואשמו בריגול," בהם סיאמכ נמאזי, איש עסקים אמריקאי הכלוא בכלא אווין מאז 2015 ונדון ל-10 שנות מאסר בגין קשרים עם ממשלות זרות, עמאד שרקי, תייר אמריקאי שנדון גם הוא ל-10 שנות מאסר בגין ריגול, מוראד טאהבאז, איש שימור הסביבה ובעל אזרחות אמריקאית-בריטית שנעצר ב-2018 ונדון ל-10 שנות מאסר בגין ריגול, ושניים נוספים, גבר ואישה, ששמותיהם לא נחשפו.

 

איראן מסרה כי החמישה יעזבו את איראן בתוך חודשיים לאחר קבלת הכספים שהובטחו לה. מדובר בסכום של 6 מיליארד דולר מדרום קוריאה, 4 מיליארד דולר מעיראק ולפי דובר משרד החוץ האיראני נמשך המו"מ על שחרור מיליארדי דולרים ביפן.[2]

גורם בטחוני איראני בכיר: "שחררנו כמה אסירים איראנים בתמורה לכמה אסירים שעונשם עמד להסתיים; מצד שני שחררנו מיליארדי דולרים ממשאבינו החסומים בלל להתחייב לדבר"

בראיון ב-12.8.23 הסביר גורם בטחוני בכיר באיראן בעילום שם לסוכנות הידיעות פארס כיצד השיגה איראן את חילוף האסירים הנוכחי מול ארה"ב. לדבריו, בחילופין האלה, ישוחררו אסירים איראנים בתמורה לאסירים אמריקאים בנוסף לכמה מיליארדי דולרים ממשאבי איראן החסומים בשל הסנקציות האמריקאיות. הוא ציין כי "סכום הכסף ששוחרר לאיראן כעת גדול פי 4 עד 5 מהפעם הקודמת" (ב-2016, אז אישר אובמה להעביר לאיראן 1.7 מיליארד דולר במזומן).

הבכיר האיראני התייחס בריאיון לאופן שבו נוצר רעיון חילופי האסירים מול ממשל אובמה בזמן שיחות הגרעין על הסכם ה- JCPOA: "הרעיון שהועלה עם האמריקנים שמלבד [שחרור] האסיר הם גם צריכים לנקוט פעולה להסרת התפיסה הבלתי חוקית של המשאבים הכספיים של איראן במהלך חילופי [האסירים] היה אז רעיון חדש שהעלה אחד ממומחי הביטחון הצעירים. בהתחלה איש לא חשב שזה אפשרי, אבל זה התקבל בהדרגה ב[מעלה] ההיררכיה ולווה דרך המועצה העליונה לביטחון לאומי [של איראן], אבל ממשלת [רוחאני] דאז לא הייתה מעורבת כלל וחששה ש[הדרישה] תשבש את ה-JCPOA. בתקופה הקודמת הרעיון הזה היה בתולי והוא הוצע לראשונה והדמוקרטים קיבלו ויישמו אותו בשתיקה. אבל בהתחשב בכך שבפעם הקודמת לאחר יישום הפרויקט, הם הפעילו לחץ רב על אובמה, הפעם [תחת ממשל ביידן] היה קשה יותר לצד האמריקני לקבל את הרעיון, והם ידעו שנוכח יריביהם הפוליטיים ודעת הקהל בארצות הברית, עליהם לענות על ויתור כזה לצד האיראני."

 

הגורם הביטחוני התייחס גם למדיניות ממשלת רוחאני לגבי שחרור עיתונאי הוושינגטון פוסט, ג'ייסון רזאיאן, בינואר 2016 תחת ממשל אובמה:

"בין האסירים ששוחררו אז, חילופי רזאיאן הניעו את הצד האמריקאי יותר מ[האסירים] האחרים. כאשר הידיעה על מעצרו של ג'ייסון הגיעה לאמריקאים, הם מייד שלחו הודעה לממשלה דאז כי יש לשחרר את ג'ייסון, אחרת תהליך המשא ומתן וההסכם ישובשו, ולכן כינס [הנשיא] רוחאני ישיבה של המועצה העליונה לביטחון לאומי ביום שישי שהוא יום חופשי, כלומר, פחות מ-72 שעות לאחר מכן. ובלי קשר לתוכן התיק ולפליליות ולריגול של ג'ייסון, הוא [רוחאני] אמר שצריך לשחרר את ג'ייסון, אחרת הנושא החשוב ביותר של הממשלה, שהוא תיק ה-JCPOA, ישובש, דבר שכמובן מוסדות הביטחון ומערכת המשפט לא קיבלו ואמרו שצריך לחקור את המקרה ]של רזאיאן]".

 

המקור הבטחוני הוסיף: "נקודה נוספת היא ש[תקופת] עונשם של האסירים הנוכחיים עמדה להסתיים והם בעצם ריצו את עונשם באיראן. החילופין האלה הם הניצול המקסימלי של הנושא הזה.

סיאמכ נמאזי (מימין) ואביו באקר נמאזי  [3]

 

בין האסירים המעטים הללו, באקר ו[בנו] סיאמכ נמאזי ומורד טאהבאז חשובים יותר עבור האמריקנים. אביו של סיאמכ נמאזי, [באקר בן ה-85], שהועבר לפני כמה חודשים [באוקטובר 2022 לחו"ל לקבלת טיפול רפואי], ריצה למעשה את כל עונשו, הוא היה מבוגר מאוד, ובעצם לא היה מומלץ להשאירו בכלא, ורשויות המשפט והביטחון עשו תוכנית טובה לשחרר אותו. [בנו] סיאמכ נמאזי, ששוהה בכלא גם כ-10 שנים, מצוי תחת עינה הבוחנת של השדולה [האיראנית-אמריקאית בוושינגטון] NIAC ובאקר נמאזי עצמו, שהוא בעל השפעה גבוהה בקרב דמוקרטים, ומוראד טאהבאז, שהיה אחד הפעילים המרכזיים בפרשת 'פרויקט ההשפעה' של פעילי הסביבה [כינוי באיראן לפרשת הריגול נגדה] הוא בעל אזרחות אמריקאית וגם בריטית...

 

נקודה חזקה בחילופי [האסירים] בפעם הקודמת היתה קבלת מזומנים על ידי הצד האיראני בנמל התעופה מהראבאד בטהראן במקביל לחילופי האסירים, דבר שאולי לא התאפשר הפעם בשל כמות המשאבים הרבה מאוד ששוחררה כמו גם התנאים הפוליטיים בתוך אמריקה וניסיון העבר של האמריקאים.

 

מבצע חילופין זה הוא למעשה אחד המשא ומתן המוצלחים והמועילים ביותר שקרו לרפובליקה האסלאמית של איראן עד כה. למעשה, שחררנו כמה אסירים איראנים בתמורה לכמה אסירים שעונשם עמדו להסתיים ומצד שני, הצלחנו לשחרר מיליארדי דולרים מהמשאבים החסומים שלנו מבלי להתחייב לשום דבר אחר."[4]

מדיניות המשטר האיראני: מעצר אזרחים מערביים ושחרורם בתמורה לכסף והישגים מדיניים

מדיניות תפיסת אזרחים ודיפלומטים מערביים ככלי מיקוח מול המערב בתמורה לשחרור אסירים איראנים וכסף החלה מייד עם  כינונו ב-1979 עם חטיפת הדיפלומטים האמריקאיים. הם שוחררו לאחר 444 ימים בתמורה ל-8 מיליארד דולר והתחייבות אמריקאית לא להתערב בענייני הפנים של איראן. הצלחה זו שימשה בסיס להמשך הפרקטיקה המוצלחת מבחינת איראן ובכירים איראניים המליצו בשנים האחרונות כמה פעמים ללכוד אמריקאים או בריטים ולשחררם בתמורה למיליארדי דולרים, כדי להציל את הכלכלה האיראנית או כדי להשיג הישגים מדיניים מול מדינות המערב.

 

ב-31.7.2019 אמר מוחסין רזאי, מזכיר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, בערוץ 2 של הטלוויזיה האיראנית, כי בריטניה צריכה לשלם תמורת שחרור אזרחיה הכלואים באיראן, כמו עובדת הסיוע הבריטית-איראנית נזאנין זאר'רי-רטקליף. רזאי אמר ששר החוץ הבריטי התחנן בפני איראן שתשחרר את האזרחים הבריטיים אך טהראן הסבירה לו את הרציונל שלה לפיו הם לא ישוחררו כי האינטרסים האיראנים "נרמסים." 

 

ראו קליפ ממרי מה-31.7.2019: 

       

ביוני 2021, צייצה העיתונאית האיראנית הגולה בארה"ב, מסיח עלינז'אד, סרטון וידאו שמראה את מוחסין רזאי, המועמד לנשיאות דאז, בשידור טלוויזיוני, קורא לפתרון בעיות הכלכלה של איראן על ידי לקיחת 1000 בני ערובה אמריקאים ודרישת כופר של מיליארדי דולרים תמורת שחרורם.[5]

 

הציוץ של מסיח עלינז'אד, 10.6.2021

באוקטובר 2021, איים רזאי בהיותו סגן הנשיא לענייני כלכלה ומזכיר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, ללכוד 1,000 אמריקאים כבני ערובה במקרה של מתקפה אמריקאית על איראן ולדרוש מארה"ב כופר של מיליארד דולר עבור כל אחד מהם."[6]

 

ראש 'המרכז הדוקטרינרי לביטחון לאומי' הכפוף ל'משמרות המהפכה', והמכונה תיאורטיקן 'משמרות המהפכה', חסן עבאסי, אמר בסרטון שהעלה ל-aparat.com  ב-17 לינואר 2020 כי משמרות המהפכה צריכים "לייצר הכנסה" על ידי לכידת אמריקאים ולדרוש כופר עבור החזרתם. עבאסי, שנשא דברים בעיר נושאהר, נתן כדוגמה את 1.7 מיליארד דולר שקיבלה איראן עבור החזרתו של העיתונאי האמריקאי, ג'ייסון רזיאן, ששוחרר בעסקת שבויים עם ארה"ב ו-3 מיליארד הדולר שקיבלה איראן, לטענתו, מקטאר בגלל שהמטוס שהרג את קאסם סולימאני המריא מקטאר. הוא אמר שהדרך לפתור את הבעיות הכלכליות של איראן היא לתפוס אמריקאי אחד בשבוע ובכך "לגייס" 50 מיליארד דולר בשנה.

 

ראו קליפ ממרי מה-17.1.2020:

                                                                                                                      

מאז תפיסת בני הערובה האמריקאים בתחילת המהפכה אירעו עשרות מקרים של תפיסת אנשים בעלי אזרחות כפולה, מערבית ואיראנית, באיראן, ואף נחטפו חיילים או תיירים מערביים מחוץ לגבולות איראן והובאו אליה, כשהמשטר מנהל מו"מ שבבסיסו קבלת כסף רב תמורת שחרורם. להצדקת צעדיו, מאשים המשטר האיראני את המערביים שתפס בריגול ובעבירות ביטחון נגד איראן.

 

להלן אזכור כמה מקרים מן השנים האחרונות:  

 

סוכן ה-FBI, בוב לווינסון, מוחזק באיראן מאז 2007 וגורלו אינו ידוע.

ב-2009, שלושה סטודנטים אמריקאים, שרה שורד, שון באואר וג'וש פטאל, שטיילו בהרי כורדיסטאן בעיראק, נחטפו לאיראן על ידי משמרות המהפכה. השלושה נשפטו למאסר של שמונה שנים בגין ריגול ושוחררו, שורד לאחר שנה ושני הגברים לאחר שנתיים, תמורת 1.5 מיליון דולר בתיווך עומאן. ממשל אובמה בירך על העסקה.

 

ב-2016 כמה חודשים לאחר ההגעה להסכם הגרעין ולפני פרסום דו"ח סבא"א על הפרות איראן, שחרר ממשל אובמה 7 אסירים איראניים וביטל אישומים נגד 14 איראנים וכן שילם 1.7 מיליארד דולר במזומן בתמורה לשחרור עיתונאי הוושינגטון פוסט, ג'ייסון רזאיאן, שהיה עצור באיראן מ-2014 באשמת ריגול ו-4 אזרחים אמריקאים נוספים בהם הכומר סעיד עבדיני, מוסלמי שהתנצר והפך מטיף אוונגליסטי, חייל המארינס לשעבר, אמיר חכמאתי, איש העסקים נוסרתאללה חורסבי והסטודנט מת'יו טרבית'יק שבא לאיראן כדי ללמוד פרסית.

 

אסיר אחר באיראן הוא אחמד רזא ג'לאלי, רופא וחוקר שבדי-איראני, שהגיע לוועידה בטהראן, ונעצר ב-2016 שטענה שהוא סוכן של המוסד. הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות בגין ריגול ובגידה. ג'לאלי עבר עינויים במהלך תקופת מעצרו והוא מוחזק בבידוד בכלא אווין.

 

ב-2017 נספרו בתחקיר רויטרס כ-30 בעלי אזרחות מערבית שנעצרו באיראן בתוך שנתיים על ידי משמרות המהפכה, בהם עובדת הסיוע הבריטית שנזכרה לעיל, נאזנין זגארי-רטקליף, שהגיעה לאיראן לבקר את  משפחתה שנה קודם לכן ונכלאה בכלא אווין באשמת ריגול נגד איראן. היא שוחררה בעסקה ב-2022 יחד עם אסיר בריטי נוסף, אנושה אשורי, שנידון בשנת 2019 לעשר שנות מאסר בגין ריגול עבור המוסד הישראלי, ולעוד שנתיים בכלא בגין "צבירת הון לא חוקי." הם שוחררו תמורת 530 מיליון דולר, סכום שלטענת המשטר האיראני בריטניה היתה חייבת לאיראן.

 

זרה נוספת בעלת אזרחות אוסטרלית-בריטית, קיילי מור-גילברט, שהיתה נשואה לישראלי, נעצרה על ידי המודיעין האיראני בספטמבר 2018 בגין ריגול ואיסוף מידע בכסות מחקרים אקדמיים ולימודי האסלאם, ונדונה לעשר שנות מאסר, חלקן בבידוד. היא שוחררה בעסקה מורכבת ב-2020 שכללה שחרור מחבלים איראניים בתאילנד שניסו להתנקש בחיי דיפלומטים ישראלים ב-2012 שם.

 

צרפת הודיעה בינואר 2023 כי 7 מאזרחיה מוחזקים באיראן באשמת ריגול.[7]

 

בנוסף, נוהגת איראן לתפוס אזרחים זרים שנמצאים בשטחה, לכלוא אותם באשמת ריגול ולהחליפם באזרחיה שנשפטו למאסר במדינות אחרות. כך ארע ב-26 במאי 2023 עת שחררה איראן את עובד הסיוע הבלגי, אוליביה ונדקסטל, שחי באיראן מאז 2015, מן הכלא האיראני.  ונדקסטל נדון ל-40 שנות מאסר ולעונש 74 מלקות באשמת ריגול. בלגיה שחררה בתמורה את קצין המודיעין האיראני, אסדוללה אסדי, שטהראן הציגה כ"דיפלומט". אסדי נשפט למאסר 20 שנה אחרי שהורשע בכוונה לפוצץ מטען חבלה בעצרת של ארגון אופוזיציה איראני גולה ליד פריז בשנת 2018. בכינוס הגולים האיראנים היו אמורים להשתתף כ-25 אלף בני אדם, בהם אישים בכירים ממדינות בעולם כגון ראש העיר ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני, יו"ר בית הנבחרים האמריקני לשעבר, ניוט גינגריץ', והמועמדת לשעבר לנשיאות קולומביה, אינגריד בטנקור. ראו דוח ממרי מה-31.5.2023

 Oman Serves Iran By Brokering Exchange Deal To Free Iranian Agent Convicted And Imprisoned In Europe For Terrorism

שבוע לאחר שחרור עובד הסיוע הבלגי שנכלא באיראן, בתחילת יוני 2023 יצא לפועל "השלב השני" בהסכם חילופי השבויים, ואזרח דני ו-2 אוסטרים הגיעו לבלגיה דרך עומאן, שתיווכה במו"מ. לפי הרשויות בבלגיה, 22 אזרחים של האיחוד האירופי עודם כלואים באיראן על לא עוול בכפם.