המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
להבין את תהליך יצירת המילה
18/7/2023

 

 

להבין את תהליך יצירת המילה

מאת אריק סדן, ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, המרכז האקדמי שלם

 

היציאה לאור של המילון הערבי־עברי החדש מאת פרופ' מנחם מילסון* היא חגיגה של ממש עבור התלמידים שלומדים ערבית, המורים שמלמדים ערבית ובעצם לכל אדם שהלשון הערבית יקרה וחשובה לו. מילון זה הוא המילון המקיף ביותר של הערבית בת זמננו. בניגוד למילונים אחרים המבוססים על מילונים ולא על טקסטים אמיתיים, מילון זה מבוסס על טקסטים אמיתיים ולפיכך על שימוש חי בלשון הערבית, ובכך אחת ממעלותיו הגדולות, שכן הלשון הערבית, כמו כל לשון חיה, היא לשון שמתפתחת, משתנה ומתעצבת במשך הזמן. שתי שפות המילון, כלומר הערבית והעברית, הן שתי שפות שמיות אחיות בעלות מכנים משותפים רבים בתחומי ההגייה, גזירת המילים משורשים ומשקלים, התחביר ואוצר המילים. כל מי שמכיר היכרות מסוימת או יודע על בוריה שפה אחת מהשתיים, ייקל עליו ללמוד את השפה השנייה בזכות המאפיינים המשותפים ביניהן. כך גם כל משתמש במילון יוכל להעשיר את ידיעותיו הן בערבית והן בעברית.


המילון המודפס שלפנינו מבוסס על הגרסה המקוונת של המילון שמשמשת כבר מספר שנים, וצפויה להיות בשימוש עוד שנים רבות. גרסה מקוונת זו ראשיתה בכוונה לעדכון של "מילון ערבי־עברי ללשון הערבית החדשה" מאת פרופ' דוד איילון (1914־1998) ופרופ' פסח שנער (1914־2013), שראה אור לראשונה בשנת 1947. מילון זה, המכונה עד היום מילון איילון־שנער או בקיצור מילון איילו"ש, הוא המילון ששוחרי הערבית בארץ עשו בו שימוש נרחב במשך עשרות רבות של שנים, אך כבר שנים רבות היה ברור כי הגיעה העת למילון חדש ומעודכן. רק בשנת 2004 הוטלה מלאכת עדכון המילון על פרופ' מנחם מילסון ועל פרופ' אריה לוין (שנפטר לפני חודשים מעטים). בתחילה, כאמור, הרעיון היה לעדכן את מילונם של איילון ושנער, אולם עד מהרה התברר כי יש צורך לכתוב מילון חדש: הערבית שינתה את פניה, כך גם העברית, ופרט לכך התברר שיש צורך לכתוב מחדש חלק ניכר מערכי מילונם של איילון ושנער וכן לכתוב ערכים רבים שכלל לא היה קיימים. לאחר זמן מה פרש פרופ' לוין מהפרויקט בשל תוכניות מחקר אחרות שלו, ופרופ' מילסון נותר אחראי עליו לבדו.

                                                                                 ***
במשך כמעט 20 שנה שוקד מילסון על פיתוח מילונו. ייחודו של המילון הוא שהוא כולל פירושים למונחים מתחומים מודרניים שכלל לא באו לידי ביטוי במילונים אחרים שיצאו אך לפני עשרות בודדות של שנים. דוגמה לתחום שכזה הוא עולם המחשבים והאינטרנט, שבו נוצרו מונחים חדשים שכלל לא היו קיימים בעבר.

לצד מונחים מודרניים, המילון כולל פירושים נרחבים ורלוונטיים למילים ולביטויים מהרובד של הערבית הקלאסית. לעובדה זו יש שני יתרונות מרכזיים: ראשית, כל העוסק בטקסט הכתוב בערבית קלאסית יפיק מכך תועלת רבה. שנית, גם מי שקורא טקסט מודרני עשוי להיתקל במונחים אלה ולהידרש להם, וזאת בשל השימוש הגובר בהם, למשל בקרב חוגי האיסלאם הפונדמנטליסטי.
לצד מילים הלקוחות מהרובד של הערבית הקלאסית, המילון כולל גם מילים וביטויים השאולים מהערבית המדוברת, כל עוד נעשה בהם שימוש בטקסטים של הערבית הספרותית.
המילון נפתח במילות הקדמה קצרות הכוללות גם שלמי תודה (גילוי נאות: מילסון הסתייע גם בי מפעם לפעם במיוחד בכל הקשור לערכים הקשורים ללשון הערבית ודקדוקה), ולאחריהן ארבעה עמודים של הנחיות בהירות וחשובות לשימוש במילון. לאחר מילות ההקדמה וההנחיות לשימוש במילון מופיעים 704 עמודי המילון המחזיקים כ־45 אלף ערכים בקירוב. כל ערך מפורש באופן תמציתי ומדויק בעברית, ובמקרים רבים ניתנת לשימוש בו דוגמה אמיתית מטקסט, ולא דוגמה דמיונית. כמו כן, לעיתים מובאות הערות המרחיבות את הדברים ובהן מידע רב וחשוב.


לאחר דברי סקירה אלה, ברצוני להדגים כמה מערכי המילון ופירושיהם, וזאת כדי לתת טעימה קטנה ממאפייניו ומסגולותיו. להלן חמש דוגמאות, לפי סדר הופעתן במילון:
1. בעמוד 127, תחת השורש "
حسب", מובא הערך "مَحْسُوبَك", ומוגדר כך: "1. עַבְדְּךָ [פלוני], עַבְדְּךָ הַנֶּאֱמָן [פלוני] (התייחסות של הדובר לעצמו בלשון ענווה). לדוגמה: فَإِمَّا تَرْضَ عَنْ مَحْسُوبِكَ عَرَفَةَ، وَإِمَّا تَطْرُدْهُ مِنَ الْحَارَةِ — או שתהיה שבע רצון מעבדך ערפה או שתגרש אותו מהשכונה (מתוך "أولاد حارتنا" מאת נגיב מחפוז). 2. [אני] לִרְשׁוּתְךָ!, [אני] לְשֵׁרוּתְךָ!, [אני] לִפְקֻדָּתְךָ! הערה: הביטוי שאול מהערבית המדוברת". דוגמה יפה זו מראה כי מילונו של מילסון משלב בצדק ביטויים השאולים מהערבית המדוברת כל עוד יש בהם שימוש בטקסטים של הערבית הספרותית. משפט הדוגמה שבחר מילסון כדי להדגים את המשמע הראשון, שלקוח מתוך יצירה מאת נגיב מחפוז, מראה ומדגיש עניין זה ביתר שאת, ובכך גם ניצב נגד מי שיכול לטעון שאין לשלב במילון של הערבית הספרותית ביטויים השאולים מן הערבית המדוברת: אם אחד מגדולי הכותבים הערביים, נגיב מחפוז, שילב ביטוי זה באחת מיצירותיו, ודאי שיש לביטוי זה מקום במילון.


2. בעמוד 213, תחת השורש "
رأي", מובא הערך "اَلتَّرَائِي" ומוגדר כך: "הוֹפָעַת הַיָּרֵחַ הֶחָדָשׁ, הוֹפָעַת הַמּוֹלָד (קיצור של تَرَائِي الْهِلَالِ). לדוגמה: تَبْدَأُ لِجَانُ التَّرَائِي فِي الْمَمْلَكَةِ التَّحَرِّيَ لِرُؤْيَةِ هِلَالِ شَهْرِ رَمَضَانَ الْمُبَارَكِ — ועדות הופעת המולד בממלכה מתחילות את המעקב לשם ראיית הירח של חודש רמצׄ'אן המבורך". דוגמה אמיתית זו מאפשרת למשתמשים להבין את חשיבות הערך בעולם המוסלמי. יתרון נוסף הגלום בה הוא השימוש בצורת שם הפעולה التَّحَرِّي שאינה רגילה ומאפשרת התוודעות אליה כבדרך אגב.


3. בעמוד 413, תחת השורש "
عصو", מובא הערך "عَصًا", ומוגדר כך: "(נ') (וגם عَصَاة) מַקֵּל, מַטֶּה. לדוגמה: قَالَ هِيَ عَصَايَ أَتَوَكَّأُ عَلَيْهَا (طه: 18) - אָמַר [מֹשֶׁה]: זֶה הַמַּטֶּה שֶׁלִּי; עָלָיו אֲנִי נִשְׁעָן (סורה 20, פס' 18). הערה: הצורה הנוספת عَصَاة היא צורה דיאלקטית, שתועדה על ידי חכמי הלשון הערביים כבר במאה השמינית". בהגדרה תמציתית זו גלום מידע רב. ראשית, מובהר שמין המילה הוא נקבה, מה שלא ניתן לדעת מראש לפי צורת המילה. שנית, הדוגמה שנבחרה משרתת את הבהרת ההבדל בין המין הדקדוקי של המילה בערבית (נקבה) לעומת העברית (זכר), משום שיש בה כמה כינויים המבהירים זאת. שלישית, הדוגמה מראה גם את הקשר בין המקרא לבין הקוראן, וזאת בדרך לא מאולצת של הבאת דוגמה לערך הנידון. רביעית, הדוגמה כוללת מידע חשוב על הצורה הנוספת عَصَاة ותחילת תיעודה.


4. בעמוד 422, תחת השורש "
علق", מובא הערך "اَلْمُعَلَّقَات" ומוגדר כך: "אַלְמֻעַלַּקַאת (המועלקאת) — קובץ של שבע קצידות מאת משוררים ג'אהליים שונים, שנחשבות למיטב השירה הג'אהלית. הערה: מקור השם اَلْمُعَلَّقَات (התלויות) איננו ברור. הסבר רווח הוא שהמועלקאת נכתבו באותיות זהב על יריעות פשתן שנתלו על קירות הכעבה במכה, ומכאן השם. הסיפור הזה על מקור השם יכול להסביר גם כינוי נוסף של המועלקאת — المُذَهَّبات (המוזהבות). ואולם הסבר זה הוא כנראה אגדה. יש גם גרסות של קובץ המועלקאת ובהן תשע או עשר קצידות". ערך זה הוא דוגמה מצוינת להגדרה תמציתית שעל אף תמציותה כוללת מידע רב וחשוב שעליו ניתן, כמובן, לקרוא במקורות נוספים.


5. בעמוד 438, תחת השורש "
عولم", מובא הערך "عَوْلَمَة" ומוגדר כך: "גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה. הערה: הפועל عَوْلَمَ נגזר משם העצם عَالَم (עולם) שהוא מן השורש علم". ראשית, מדובר במונח מודרני שאינו מופיע במילונים קדומים. שנית, בזכות ההערה התמציתית שנוספה להגדרתו, יכולים המשתמשים להבין את תהליך יצירת המילה ואת הדרך שעברה מהשורש המקורי علم דרך המילה عَالَم (עולם).

                                                                     ***
לסיום, בעמוד הראשון בהקדמה למילון, עמוד ה, מעיד מחברו על עצמו: "אני אוהב עברית ואני אוהב ערבית ובעבודת המילון אני משדך אותן זו לזו". אהבה זו של המחבר ניכרת בהחלט בתשומת הלב הרבה שהוא מעניק לשתי השפות בעבודתו. העברית ברורה ורהוטה, וניכר כי נעשה ניסיון אמיתי להנגיש את המילון בצורה מיטבית לציבור משתמשיו.


ברכות חמות לפרופ' מילסון על פרסום מילונו המודפס. על כך ניתן גם לומר "תם ולא נשלם", משום שהעבודה על המילון המקוון נמשכת ביתר שאת, ערכים חדשים נוספים וערכים קיימים מעודכנים, וכל אלה יבואו לידי ביטוי בוודאי בהוצאות הבאות של המהדורה המודפסת.


המילון הערבי־עברי החדש מאת מנחם מילסון. הוצאת מאגנס. 716 עמ'

המאמר פורסם לראשונה בידיעות אחרונות ביום שישי 14.7.23


* פרופסור מנחם מילסון הוא היועץ האקדמי של מכון ממרי

תגיות