כללי

כותב סורי המזוהה עם משטר אסד מצדד בהליך חידוש היחסים עם תורכיה – זה לא יהיה קל, אך יש בכך אינטרס לשתי המדינות ולאזור

מאת א. פרי

הקדמה

מאז 2012, בעקבות מלחמת האזרחים הסורית, נותקו היחסים המדיניים בין תורכיה לסוריה ובין שתי המדינות שוררים יחסי איבה ועוינות, בעיקר בשל העובדה שתורכיה נחשבת לתומכת העיקרית של האופוזיציה הסורית ופלגיה החמושים הנלחמים במשטר אסד אשר רואה בהם ארגוני טרור. יתרה מזו, תורכיה ביצעה כמה מבצעים צבאיים בצפון סוריה נגד כוחות כורדים שהיא רואה בהם ארגוני טרור ואף שולטת בפועל על חלקים באזור, הנתפס בעיני המשטר הסורי ככיבוש תורכי של שטחים סורים.

 

ואולם, לאחרונה התרבו האיתותים מצידה של תורכיה לאפשרות של חידוש יחסיה המדיניים עם משטר אסד. הדבר ניכר בהצהרות של בכירים תורכים שהצביעו על מוכנות לפתיחות כלפי המשטר הסורי. כך למשל, הנשיא רג'פ טיפ ארדואן, אמר ב-19.8 בעת חזרתו מביקור באוקראינה: "אין לנו שאיפות לגבי אדמות סוריה. העם הסורי הוא אחינו. אנו מייחסים חשיבות לאחדות אדמותיו ועל המשטר [הסורי] להבין זאת... עלינו לגשת לצעדים מתקדמים עם סוריה שנוכל באמצעותם להכשיל תוכניות רבות באזור הזה של העולם האסלאמי... אין לנו מטרה לנצח את [הנשיא הסורי בשאר] אל-אסד".[1] ימים ספורים לאחר מכן, ב- 22.8 שוב השמיע ארדואן הצהרות פייסניות כלפי סוריה באומרו כי תורכיה שואפת "להקים רצועה של שלום ושיתוף פעולה בסביבתה, החל משכנותיה הקרובות ביותר..." והוסיף: "איננו רוחשים איבה לשום מדינה, ברצוננו לכונן יחסים טובים ביותר עם כל המדינות".[2]

 

גם שר החוץ התורכי, מבלוט צ'בושולו, השמיע לאחרונה הצהרות מפתיעות בנוגע ליחסים עם סוריה. כך, ב-11.8 חשף צ'בושולו במהלך מסיבת עיתונאים כי באוקטובר 2021 הוא קיים פגישה חטופה עם שר החוץ הסורי, פייסל אל-מקדאד, בשולי פגישת המדינות הבלתי מזדהות בבלגרד, ואמר: "עלינו להביא להסכם בין האופוזיציה והמשטר בסוריה בדרך כלשהי כי אחרת לא ישרור שם שלום בר-קיימא". בדומה לארדואן, גם צ'בושולו אמר כי לתורכיה אין כל שאיפות הנוגעות לשטחי סוריה והוסיף גם כי רוסיה פועלת כדי לתווך בין תורכיה לסוריה ולאחרונה חודשו הקשרים בין מנגנוני המודיעין שלהן.[3] ב-23.8 אמר צ'בושולו כי לתורכיה אין תנאים מקדימים לדיאלוג עם המשטר הסורי.[4]

 

דבריו של שה"ח צ'בושולו על הצורך בהסכם בין משטר אסד לאופוזיציה – ואשר תורגמו על ידי כמה כלי תקשורת בערבית כצורך ב"פיוס" - עוררו ביקורת רבה על תורכיה מצד האופוזיציה הסורית והציתו גל הפגנות נגדה באזורי השליטה של האופוזיציה בצפון סוריה, שבאחת מהן אף הוצת דגל תורכיה. בעקבות זאת, טען צ'בושולו ב-16.8 כי דבריו סולפו והבהיר כי דיבר על "הסכמה" בין המשטר והאופוזיציה ולא על "פיוס".[5]

 

מי שבמידה רבה דוחפות את תורכיה לחדש את היחסים עם המשטר הסורי הן רוסיה ואיראן, בעלות הברית המרכזיות של אסד ושותפותיה של תורכיה ב"מסלול שיחות אסטנה" לביסוס הפסקות אש בסוריה. נראה כי אחת המטרות של רוסיה ואיראן היא למנוע מתורכיה לפתוח במבצע צבאי בצפון סוריה נגד הכוחות הכורדים הנתמכים על ידי ארה"ב, כפי שאיימה לעשות בחודשים האחרונים, כדי למנוע את הרחבת אזורי ההשפעה התורכים בסוריה.[6] במקביל, היו גם שייחסו לרצון התורכי להתקרב למשטר הסורי מניעים פוליטיים פנימיים כגון רצונה של הממשלה התורכית לפתור את בעיית הפליטים הסורים במדינה שמסעירה את דעת הקהל, וכן להתקרבות הבחירות לנשיאות תורכיה ושאיפתו של ארדואן להביא לפתרון בעיות בתחום מדיניות החוץ, דבר שבא לידי ביטוי בחודשים האחרונים גם בשיפור שחל ביחסי תורכיה עם מצרים, איחוד האמירויות וישראל.[7]

 

המשטר הסורי מצידו נמנע תחילה מלהגיב רשמית להצהרות התורכיות האחרונות, אך ב-23.8 התייחס שר החוץ הסורי אל-מקדאד לנושא במהלך ביקורו במוסקבה, ואישר כי רוסיה ואיראן פועלות ליישוב היחסים עם תורכיה, אך הוסיף כי "לא ניתן לבטוח במי שנותן חסות לטרור ותומך בו", ברומזו לתורכיה. אל-מקדאד הבהיר כי לסוריה יש כמה דרישות מתורכיה ובהן "סיום הכיבוש [של אזורים בצפון סוריה], הפסקת התמיכה בטרור ואי התערבות בעניינים פנימיים" וכי לאחר שהסוגיות הללו ייפתרו הדבר "יהווה הקדמה לחידוש היחסים".[8]

 

כמה ימים לאחר מכן נחשף גם כי במהלך חודש יולי התקיימו במוסקבה שיחות בין עלי ממלוכ, מנהל המשרד לביטחון לאומי הסורי, לבין ראש המודיעין התורכי, חקאן פידאן, וכי מתווך רוסי מנסה כעת לגבש הסכם שיענה על דרישות שני הצדדים. הדרישות העיקריות של דמשק מאנקרה הן כיבוד הריבונות הסורית, גיבוש לוח זמנים לנסיגה תורכית מסוריה, והפסקת התמיכה בפלגי האופוזיציה, בעוד שהדרישות העיקריות של אנקרה מדמשק הן חיסול האיום הטרוריסטי על ידי ביצוע פעולה רצינית נגד ארגון "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK) והזרוע הסורית שלו "היחידות להגנת העם", שיתוף פעולה בין מנגנוני הביטחון של שתי המדינות, מו"מ עם האופוזיציה הסורית הנתמכת על ידי תורכיה לשם הגעה להסדר מדיני, וחזרת הפליטים הסורים.[9] ב- 7.9 דווח על פגישה נוספת בין ממלוכ ופידאן במוסקבה שלא הניבה תוצאות משמעותיות.[10]

 

נושא היחסים עם תורכיה זכה להתייחסות רבה בכלי התקשורת המזוהים עם המשטר הסורי. אל מול מאמרים סורים רבים שפקפקו בכנות הכוונות התורכיות, פרסם החוקר הסורי לענייני תורכיה, בסאם אבו עבדאללה, סדרת מאמרים ביומון הסורי אל-וטן המזוהה עם משטר אסד, בהם העריך כי בקרוב יחל מסלול שיקום היחסים בין תורכיה והמשטר הסורי. אבו עבדאללה שסקר את נקודות המחלוקת והפערים בין שתי המדינות טען כי הדרך היחידה לגשר עליהם היא באמצעות משא ומתן ודיאלוג ישיר וכי מדובר באינטרס של שתי המדינות ושל האזור וקרא לתורכיה לעבור ממילים למעשים כדי להרגיע את הספקות המוצדקים של המשטר הסורי. אבו עבדאללה ציין כי מאמריו עוררו תגובות שפקפקו בהערכותיו, אך חזר והדגיש כי למרות הקשיים שיהיו כרוכים בתהליך הפיוס הסורי-תורכי והניסיונות של גורמים מסוימים להכשילו, אין מנוס אלא ללכת בדרך זו.

 

נשיא תורכיה ארדואן ונשיא סוריה אסד[11]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרים של בסאם אבו עבדאללה.

 

דיאלוג בין סוריה ותורכיה הוא אינטרס של שתי המדינות

במאמרו ב- 11.8 ביומון הסורי אל-וטן, הציג אבו עבדאללה את נקודות המחלוקת הרבות בין המשטר הסורי ותורכיה והדגיש כי הדרך היחידה לפתרונן היא באמצעות הידברות. הוא כתב: "לאחר פסגת סוצ'י האחרונה[12], נפוצו שמועות רבות בתורכיה בדבר שיחות טלפון [שעתידות להתקיים] בין הנשיאים אסד וארדואן. שמועות אלה הוכחשו על ידי מקורות סורים. ברור לחלוטין שיש גורמים בתוך תורכיה שמנסים מעת לעת לפרסם ידיעות מוגזמות בנושא זה, במטרה לחבל [ביחסים בין שתי המדינות] או להעכירם [עוד יותר] מתוך כוונות רעות... זאת, במיוחד לאור העובדה שהיחסים בין סוריה לתורכיה הם נושא מורכב ביותר הכולל נקודות מחלוקת רבות. בשלב הקרוב צפויות להיות עליות ומורדות בנושא הזה. אציג להלן כמה מנקודות המחלוקת:

 

1.      דמשק הודיעה לא פעם כי צבא הכיבוש התורכי צריך לסגת מאדמות סוריה וכי [על תורכיה] להפסיק את התמיכה בטרור ואת ההתערבות בעניינים הסורים הפנימיים, וכי לאחר מכן ניתן יהיה לחדש את היחסים בין דמשק ואנקרה, במסגרת יחסי שכנות טובה בין שתי מדינות שכנות.

 

2.      דמשק סבורה שהשלב הסופי של הבנות סוצ'י ואסטנה[13] חייב להביא לחזרת מוסדות המדינה הסורית, להתפרסות הצבא הערבי הסורי [בכל סוריה כולל השטחים בצפון שבשליטת תורכיה] ולקיום פיוסים לאומיים [במדינה]. אולם, תורכיה מנסה להשיג רווחים פוליטיים בסוריה, למשל [בטענה] כי מה שמכונה פתרון מדיני בהחלטת [מועצת הביטחון] 2254 הוא מהותי[14] וכי היא תגיש לוח זמנים לנסיגתה [מהאזורים בצפון סוריה רק] לאחר שתהיינה תוצאות ברורות במסלול ז'נבה ובוועדת החוקה הסורית.[15] כלומר, תורכיה מנסה ליצור זיקה בין הישארות כיבושה לבין השגת רווח פוליטי עבור כלי השרת שלה [קרי, ארגוני האופוזיציה הסורים הנתמכים על ידה]. דמשק מתנגדת לכך וסבורה שהמסלול החוקתי [קרי, הדיון בחוקה הסורית] הוא עניין סורי פנימי שמצריך הסכמה בין הסורים, ולא עם תורכיה, זאת על בסיס עיקרון הריבונות הלאומית.

 

3.      נושא המאבק בטרור נראה שנוי במחלוקת, שכן אנקרה סבורה שמיליציות "הכוחות הדמוקרטיים הסורים" הן חיל החלוץ של מפלגת הפועלים של כורדיסטן, שהיא ארגון טרור שיש להיאבק בו ולשים קץ לקיומו, בדיוק כפי שיש לפעול נגד דאעש ואל-קאעדה. כלומר, [מבחינת תורכיה] מדובר בארגוני טרור חוצי גבולות, בעוד שארגוני טרור [סורים] אחרים הם מבחינתה בעלי אופי מקומי ויש לשלבם בהמשך בפתרון המדיני ולכנותם אופוזיציה מתונה בהתחשב בעובדה שהם משתתפים בתהליך אסטנה. מנגד, מבחינת דמשק, ארגוני הטרור באדליב, כמו למשל ג'בהת אל-נוצרה, הם סניף של אל-קאעדה ולא ניתן לשווקם כאופוזיציה מתונה, גם אם [מנהיג ג'בהת אל-נוצרה, אבו מוחמד] אל-ג'ולאני לובש ג'ינס ומופיע בלבוש מודרני. לפיכך [לשיטת סוריה], כל שיתוף פעולה סורי-תורכי חייב לכלול מאבק בכל ארגוני הטרור ללא יוצא מן הכלל, ואין סיבה לנסות להתחכם בנושא זה.

 

4.      אנקרה סבורה שהישארות צבאה הכובש [בסוריה] הכרחית להמשך היציבות באזורים שכבשה ושהקמת מה שהיא מכנה אזור בטוח [בצפון סוריה], היא אחד מצרכי הביטחון הלאומי התורכי עד אשר תושג הסכמה על פתרון מדיני בסוריה. דמשק מתנגדת לכך באופן מוחלט, שכן הישארות כוחות הכיבוש נוגדת את הריבונות הלאומית [הסורית] ומכיוון שסוגיית הפתרון המדיני היא עניין סורי פנימי שלא ניתן להפקידה בידי שום גורם אחר. דמשק חוששת מכך שאנקרה עשויה להשתהות כדי לקבע מצב נתון ולחולל שינוי דמוגרפי [בצפון סוריה] שסימניו המובהקים נראים בבירור בשטח...

 

5.      נושא הפליטים הסורים [בתורכיה] הוא עניין שמעיק על ממשלת ארדואן. הוא הפך מקלף פוליטי בידי אנקרה לקלף שלוחץ על הממשלה התורכית ולעניין של סכסוך פוליטי, ולא הומניטרי, בין מפלגת השלטון לבין האופוזיציה התורכית. הגיוני שכל טיפול בנושא זה יחייב דיאלוג עם דמשק... שכן הוא נחשב לעניין רגיש בדעת הקהל התורכית שרוצה פתרון מהיר עבורו, כדי להיפטר מהנטל שלו.

 

הצגת הנקודות לעיל חושפת את גודל הפערים בין דמשק ואנקרה... לא ניתן לפתור את הסתירות והמחלוקות הללו באמצעות [פרסום] הודעה פה והודעה שם, אלא יש צורך דחוף לשבת לשולחן המו"מ וההידברות. לכך דוחפים נשיא [רוסיה] פוטין וגם בעלי הברית באיראן בשל האינטרס המשותף שיש בכך לכל הצדדים, לאור התמורות וההתפתחויות באזור ובעולם, ובפרט משום שהגורמים העוינים [את סוריה]... ינסו בכל דרך להביא את המצב לידי משבר בכל מקום ולפוצץ כל ניסיון התקרבות בין שכנים או בין מדינות האזור ועמיו.

 

זהו הפתרון היחיד והלקח שהופק לאחר עשור וחצי של חורבן וטרגדיות. סוריה שנלחמה באמצעות עמה, צבאה ויכולותיה נגד כל הניסיונות לפגוע באחדותה או לפלג את חברתה, מחזיקה ביכולת, בצידוק ובזכות לנהל מו"מ [עם תורכיה] ודיאלוג כדי להשיג את זכויותיה הלגיטימיות.

 

נותרה השאלה: האם השער הסורי-תורכי ייפתח? תשובתי היא כן, משום שפתיחת השער הזה וקיום דיאלוג ישיר בין שתי המדינות הוא אינטרס שלהן, של האזור ושל שני העמים. כמובן שהמטרה היא שסוריה תשיג את זכויות הלגיטימיות והצודקות. כיצד זה יקרה? זה נתון בידי ההנהגה הסורית שאנו בוטחים בה, במקצועיותה ובסבלנותה. שהרי את הצטברות [המחלוקות] והטרגדיות בסוריה לא ניתן לפתור בשיחת טלפון [בין אסד לארדואן] כפי שיש מי שמשלים עצמם. אך, מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד וסבורני שצעד זה אינו רחוק."[16]

 

תורכיה צריכה לעבור ממילים למעשים כדי להוכיח את רצינות כוונותיה

במאמר נוסף שפרסם שבוע לאחר מכן, ב-18.8, טען אבו עבדאללה כי למרות שישנם גורמים שרוצים להכשיל תהליך התקרבות בין סוריה לתורכיה ולמרות הקשיים הכרוכים בכך אין מנוס אלא ללכת בדרך זו, וקרא לאחרונה לעבור ממילים למעשים כדי להרגיע את החששות של המשטר הסורי. הוא כתב: "אותם גורמים שרצו בעבר לגדוע את התפתחות [השיפור ביחסי] רוסיה-תורכיה הם אלו שפועלים גם כעת לחסום את הדרך בפני כל התקרבות סורית-תורכית. אחד מהם הוא יו"ר מפלגת העתיד [האופוזיציונרית התורכית] בהווה ושר החוץ וראש הממשלה של תורכיה לשעבר, אהמט דבוטאולו, שאמר לאחר פסגת פוטין-ארדואן בסוצ'י ב- 5 באוגוסט [2022], כי רוסיה חותרת לאלץ את תורכיה לנרמל את יחסיה עם המשטר [הסורי] ולתת לו הכשר. הוא הוסיף: 'המשטר הזה פושע והוא השתמש בנשק כימי נגד עמו', כאילו שהוא עדיין חי באווירה של השנים 2011 ו- 2014...

 

עלינו להבין שתמורות משמעותיות לא נעשות בקלות וברוגע, אלא הן זקוקות לכוח רצון חזק ולקור רוח, בעיקר משום שרבים ניזוקים מכך והבעיות מורכבות וקשות. אולם, להערכתי אין מנוס מללכת בדרך זו...

 

מה שנדרש מאנקרה לאחר ההצהרות הרצופות של בכיריה הוא מעבר ממילים למעשים בצורה מחושבת ובאופן שירגיע את דמשק שעדיין יש לה ספקות מוצדקים לגבי המדיניות התורכית. [על תורכיה לעשות זאת] לפני שהגורמים הניזוקים [מחידוש יחסי סוריה-תורכיה] יגבירו את [מאמציהם] לתקוע מקלות בגלגלים [של תהליך ההתקרבות], דבר שאינו משרת את המגמות החדשות ובפרט שהעמדה של סוריה חזקה, נשענת על הקרבות עצומות ומבוססת על דרישות צודקות שלא נוותר עליהן".[17]