כללי

מקורב לחמאס: תנועת הג'יהאד האסלאמי טעתה כשנגררה לעימות עם ישראל

במערכה האחרונה בעזה שהתנהלה בין ישראל לבין ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (להלן, הגא"פ), בחרה תנועת חמאס, השולטת ברצועת עזה, לעמוד מן הצד מבלי להצטרף ישירות ללחימה, דבר שהציבה במבוכה אל מול ביקורתם של תומכי הגא"פ בזירה הפלסטינית ומחוצה לה. התנועה נמנעה עד כה מלהתייחס לביקורת על אי הצטרפותה לעימות, והדגישה את אחדות השורות והתיאום בין הפלגים הפלסטינים במסגרת חדר המבצעים המשותף מעזה.

 

התייחסות יוצאת דופן לנושא השמיע יוסף רזקה, בעל טור ביומון פלסטין המזוהה עם חמאס ויועצו לשעבר של מנהיגה אסמאעיל הניה, אשר טען במאמר שפרסם ביומון "פלסטין" תחת הכותרת "מסקנות ולקחים מהמערכה מה-5.8.2022", כי תנועת הגא"פ טעתה כאשר נגררה לעימות שישראל קבעה את עיתויו ומיקומו, וזכתה ביתרונות משמעותיים במערכה. רזקה אף יצא נגד איומיהם של אנשי תנועת הגא"פ אשר שימשו הצדקה למערכה של ישראל נגד עזה, בעוד איומיהם לא מומשו כלל. לדבריו, אי השתתפות חלק מהפלגים במערכה, יצר פילוג בשורות ההתנגדות, אשר משרת את האינטרס הישראלי. 

 

יוסף רזקה[1]

 

להלן קטעים ממאמרו של יוסף רזקה:

 

"שלושה ימים (שישי, שבת וראשון) נמשכה המערכה האחרונה, שכפה האויב הציוני על עזה ועל הגא"פ בפרט. מערכה זו החלה ביום שישי ה-5.8.2022 אחה"צ, והסתיימה בשעה 23:30 ביום ראשון [7.8] בלילה. בתום הלחימה, חזרה הרגיעה, ונפתחו המעברים בחסות מצרים, שעושה כפי יכולתה לשחרור [האסירים ח'ליל] אל-עואודה ובסאם אל-סעדי.

מערכה זו לא התארכה, ולא היו מעורבים בה בצורה ישירה כל פלגי ההתנגדות, גם אם [אנשיהם] נכחו בחדר [המבצעים] המשותף, כדי להוביל את ההחלטה להילחם [בישראל], כפי שנאמר ע"י אישים מההנהגה.

ניתן להפיק את הלקחים הבאים ממערכה זו:

1. את המערכה פתח האויב בהפצצת פתע על האישיות הצבאית החשובה ביותר בפלוגות [אל-קודס, הזרוע הצבאית של] הגא"פ.[2] הפצצה זו בדירת מגורים במרכז העיר עזה גרמה להריגתו ולהרג פמלייתו. משמעות הדבר, שאישיות זו הייתה תחת מעקב ישראלי מואץ ורציני, ותחת מעקב תומך של סוכנים העוקבים אחר מנהיג זה בפרט, כך שאת מחצית המערכה האויב הרוויח תוך דקות.

2. מערכה שפותח האויב בתקיפה הראשונה, הינה בדרך כלל מכה כואבת המשחקת לטובת האויב שהגדיר את המטרה, את העיתוי ואת המיקום ואשר שולט בשטח המערכה. לפיכך, תהיה זו טעות להסכים למערכה שאלו הם מאפייניה, מתוך רצון לנקום על מותם של השהידים [שנהרגו] בתקיפת הפתע ולהרתיע את האויב. התוצאות [במערכה מעין זו] יהיו לטובת האויב, מפני שהקרבות בדרך כלל מושתתים על רעיון 'פגע וברח', ושוב 'פגע וברח', [מה גם] שההחלטה לסכל את התכנון של האויב [ולא להתעמת איתו] היא מבין ההחלטות החכמות וההחלטות הצבאיות המתבקשות בשטח, אשר כלל אינה מונעת מפחד ופחדנות.

 

3. האיומים שפרסמו פלגי ההתנגדות דרך אמצעי התקשורת נקלטו בידי האויב, והוא ניצלם בשירות התקיפות והמערכה שלו נגד עזה. הוא הציגם בזירה הפנימית [שלו] ובזירה הבינלאומית כתירוץ לתוקפנותו, ולהחלטתו לפתוח במערכת מנע פתאומית. סוגיית האיומים מחייבת בחינה מחדש, משום שהיא חרב פיפיות – במיוחד אם לא מתבצעת בעקבותיהם פעולה קרבית תוך כמה שעות [לכל היותר]... כבר למדנו כי מעשים משפיעים יותר ממלים, וכי הכוח [האמיתי] טמון בעוצמת ההתנגדות שהאויב רואה ולא באיומים שהוא שומע.

 

4. נראה כי האויב יישם במערכה זו את הסיסמה 'הפרד ומשול' וכי חלק מהאזרחים שיתף פעולה עם אסטרטגיה זו כאשר שיבח את פלוגות [אל-קודס] בעוד הוא גינה את [פלגי ההתנגדות] האחרים [על כך שלא התערבו בלחימה]. הדבר העניק לאויב קלף מנצח, כדבריו.

העיקרון הוא למנוע מהאויב לנצל הזדמנות כזו [של פילוג פנים פלסטיני] ולהרוס את האסטרטגיה הזו [שלו], באמצעות הקפדה על ההודעות שמפרסם החמ"ל המשותף...[3]

 

5. האויב כינה מראש את המערכה שלו [בשם] 'עלות השחר', בכדי לרמוז לעזה כי המערכה [תהיה] ארוכה ומתמשכת, כינוי שיש בו מידה של מניפולציה, כחלק מהתוכנית הצבאית [של האויב]. מה שבולט הוא, שהגא"פ לא העניקה שם למערכה זו, כפי שנהגה במערכות הקודמות,[4] ובכך השם של האויב – 'עלות השחר' – הפך לשם היחיד שהופיע [בתוצאות החיפוש] בגוגל ובמדיה החדשה. היה ראוי יותר כי הגא"פ תעניק שם משלה למערכה...

 

אלו המסקנות האישיות שהסקתי מהמעקב האישי אחר המערכה הזו והמערכות הקודמות ואני מקווה שיש בהן דברים מועילים וראויים. אני מציג את הדברים למען אללה ולא מתוך ביקורת לאף אחד. הצלחתי נתונה אך ורק בידי אללה. 'אללה אדון לדברו, ואולם מרבית האנשים אינם יודעים'. [קוראן סורה 12 פסוק 21]."[5]