המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מזכ"ל ה'פתח' בגדמ"ע: להשהות את פיגועי ההתאבדות
15/12/2001

מזכ"ל ה'פתח' בגדמ"ע: להשהות את פיגועי ההתאבדות 

 

מזכ"ל ה'פתח' בגדה המערבית, מרואן אל-ברגות'י, התראיין ליומון הלונדוני הערבי "אל-חיאת" וקרא "לקיים דיאלוג כולל ומהיר עם כל הכוחות האסלאמיים והלאומיים כדי לגבש אסטרטגיה והשקפה ברורה להתמודדות עם המתקפה הצבאית הישראלית".

 

על פי אל-ברגות'י, האסטרטגיה צריכה להתבסס על "זכותם של הפלסטינים להתנגד לכיבוש בגבולות השטחים הכבושים מ-1967, הפסקת פעולות מסירות הנפש [קרי, התאבדות], הפסקת המעצרים, והימנעות מדיאלוג ב'שפה ביטחונית' בין הפלסטינים."

 

לדברי אל-ברע'ות'י, "ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית ולא טקטית לשים קץ לרשות הפלסטינית ולהנהגתו של  יאסר ערפאת, להפיל אותו ולגמור את האינתיפאדה, וזאת בהסכמה ובכיסוי מלא מצד ארה"ב, על רקע שתיקה ערבית חשודה והיעדרות וחוסר אונים אירופאיים."

 

הדבר מחייב קיום דיאלוג פלסטיני, המשיך אל-ברע'ות'י, "כדי שהעם הפלסטיני לא ייגרר להסכים לשלטון שיקבל את כל התביעות הישראליות והאמריקאיות וירוקן [את השלטון הפלסטיני] מן התוכן של תוכניתו הלאומית. בין כה ובין כה הם רוצים להיפטר מן השלטון [הפלסטיני] הזה. המצב הפלסטיני הוא המסוכן ביותר עמו התמודדו הפלסטינים מאז פרוץ האינתיפאדה ואולי אף מזה שנים רבות. הוא מאיים על הישות הפלסטינית."

 

אל-ברע'ות'י קבע ארבעה סעיפים מרכזיים "עליהם אנו צריכים להסכים ולהגיע להבנה הדדית". לדבריו, "האינטרס הלאומי מחייב להגן על הקיום הפלסטיני המיוצג על ידי הרשות הפלסטינית; שמירה על האחדות הלאומית; ההתנגדות והאינתיפאדה הן האופציות היחידות שלנו; ולבסוף, עלינו להימנע ממה שמביך את הרשות הפלסטינית בפני דעת הקהל העולמית.[1] משמעות הדבר, היא שלפחות באופן זמני, יש להפסיק או להשהות את פעולות מסירות הנפש, כדי לתת לדעת הקהל העולמית לנשום וכדי להסיר את הסכין מעל צווארו של העם הפלסטיני. פעילות ההתנגדות על כל צורותיה ובכל מקום היא פעולה לגיטימית עבור הפלסטינים, משום שהיא מהווה תגובה לקיומו של הכיבוש הישראלי.

 

 המפעל המייצר את ההתנגדות ואת פעולות מסירות הנפש ומביא לקיומם הוא הכיבוש (...) הכיבוש הוא הסיבה העיקרית והוא אחראי לכך. ואולם, מאחר שיש מתקפה בינלאומית ומקורות סמכות דתיים [הכוונה לשיח' אל-אזהר והשיח' של מכה שקבעו לאחרונה כי פיגועי ההתאבדות אסורים מבחינה הלכתית] בעולם הערבי והאסלאמי כמו גם לחץ אמריקאי ו[לחץ] צבאי ישראלי – עלינו להתנהג באופן שיגן על האינתיפאדה, על הישות הפלסטינית, ועל הרשות הפלסטינית."

 

במקביל, אמר אל-ברגותי' כי מסע המעצרים של מנגנוני הביטחון הכפופים לרשות הפלסטינית "לא יוביל לתוצאות להן מקווה הרשות הפלסטינית. הדבר לא יסיר ממנה את הלחץ הישראלי-אמריקאי, משום ששרון והממשלה הישראלית קיבלו החלטה אסטרטגית להפיל את הנשיא הפלסטיני בכל מקרה.

 

לא יתכן שנדבר האחד אל השני [בזירה הפנים-פלסטינית] בשפה של ביטחון; שפת הפוליטיקה והדיאלוג צריכה לשלוט בנו. על הרש"פ לקרוא לכל הכוחות לדיאלוג מהיר ולצאת במסמך הבנות. לא ייגרם להתנגדות כל נזק, אם נשנה את הטקטיקה שלה או שנשנה פה ושם באופן שישמור על ההתנגדות הזו. לא ניתן להסכים להכללתה של האינתיפאדה במסגרת הטרור."

 

אל-ברע'ות'י אמר עוד כי "קיים זרם פנימי המפעיל לחצים על הנשיא, יאסר ערפאת, וכדי הצורך להתמודד עם לחצים אלה, יהיה מקורם אשר יהיה, מחייב גם את הכוחות הפוליטיים הפלסטינים להפחית את הלחץ מעל ערפאת. אנו מצויים מול תסיסה בינלאומית אותה מובילה ארה"ב. ארה"ב איננה רק משוחררת מכל מעצורים, היא גם משוחררת משכלה. עלינו לשמור על אחדותנו הלאומית נוכח כל זה."

 

בתשובה לשאלה אחרת, אמר אל-ברגותי: "כל הכוחות הביעו מחויבות להפסקת האש שקבעה הרשות הפלסטינית וניסו לסייע לנשיא ערפאת. מי שהרסו את הפסקת האש היו הישראלים. הפסקת האש בלתי אפשרית כל עוד נמשכים הכיבוש, ההפצצות, ההתנקשויות, והפשיעה [של ישראל]. אמרנו מאז ועידת שרם אל-שיח' לפני 14 חודשים שהאינתיפאדה תמשך עד שייקבע לוח זמנים ותוכנית לנסיגה ישראלית מן האדמות הכבושות".

 

אל-ברגותי אמר גם כי קיים חשש אמיתי ממלחמת אחים פנימית, אבל הוא הדגיש כי העם הפלסטיני על כל פלגיו "דבק במצפן המכוון על סיום הכיבוש ומאבק נגדו. אני משוכנע שהכוחות מחויבים להימנע מהתנגשות מזוינת [עם הרשות הפלסטינית] בכל דרך שהיא ובכל תנאי שהוא".[2]

 

בינתיים, התנערו שני פלגים מיליטנטים פלסטינים הכפופים לתנועת ה'פתח' מגילוי דעת שהתפרסם אתמול והציע "שביתת נשק" עם ישראל עד לסיום חודש הרמדאן. "גדודי אל-אקצא" ו"גדודי השיבה" ששמם הופיע על גילוי הדעת - יחד עם "פלוגות אל-קדס", הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, ו"גדודי עז אל-דין אל-קסאם", הזרוע הצבאית של ה'חמאס' - הכחישו כי הם חתמו עליו.

 

שני הפלגים המיליטנטים של ה'פתח' מסרו כי הם אינם אחראים לגילוי הדעת והאשימו את מנגנוני המודיעין הישראלים באחריות להפצתו "כדי לעורר ספקות". הם קבעו כי לא תהיה שביתת נשק "עם הרוצחים הפושעים" וכי הם ימשיכו במאבק כל עוד קיים הכיבוש. לדבריהם, שביתת נשק תהיה "כאשר ייסוגו כוחות הכיבוש, תושלם הריבונות הפלסטינית על המקומות הקדושים, יוחזרו הפליטים, ותוסרנה ההתנחלויות." הם הבטיחו "להמשיך במאבק המזוין, גם בתוך הקו הירוק" והוסיפו: "נמשיך בהתנגדות ובמאבק המזוין בכל מקום; תל אביב, חיפה, עפולה, והתנחלויות לא יהיו במצב טוב יותר מעזה, רפיח, ח'אן יונס, ענבתא, טול כרם, בית רימא, שכם, חברון, או ג'נין".

 

במקביל, הודיע נציג ה'חמאס' בועדת המעקב העליונה להנהגת האינתיפאדה, השיח' סעיד ציאם, כי הושגה הבנה בנוגע למשבר שהתעורר עם הרש"פ בעקבות מעצר הבית שהוטל על השיח' יאסין. על פי ההבנה, "ייסוגו כוחות הביטחון הפלסטינים מן הכניסות המובילות לביתו של השיח' יאסין, ובמקביל ייסוגו ההמונים שהתקבצו בסביבת הבית". לדבריו, ההבנה הושגה בעקבות מגעים שהתקיימו בין חברי 'ועדת המעקב העליונה של הכוחות הלאומיים והאסלאמיים' הכוללת שני חברים מן המועצה המחוקקת הפלסטינית, אבראהים אבו אל-נג'א וזיאד אבו עמרו, כמו גם את יועצו של הנשיא ערפאת, מרואן כנפאני. חברי הועדה ישבו עם השיח' יאסין והביעו סולידאריות עמו.

 

השיח' ציאם הדגיש כי 'חמאס' מחויבת להבנה שהושגה ואמר כי הוא סבור כי העניינים מתקדמים בכיוון הנכון. הועדה תמשיך במגעים עם כוחות הביטחון ותביע את התנגדותה למעצר הבית, משום שהשיח' יאסין הוא מנהיג לאומי אסלאמי ולא רק מנהיג ה'חמאס'.

 

לדברי השיח' ציאם, השיח' יאסין אינו מנותק ומשלחות יכולות להגיע אליו בקלות כדי לבטא סולידאריות; ואולם, השיח' מסרב לדבר לעיתונות."[3]



[1] בהסכם הראשון בין ה'חמאס' לרשות הפלסטינית, מדצמבר 1995, התחייב ה'חמאס' שלא לצאת לפיגועים משטחי הרשות הפלסטינית כדי שלא "להביך" אותה. ההתחייבות להימנע מ"להביך" את הרש"פ שמשה מאז ציר מרכזי בדיאלוג עם ה'חמאס'.

[2] אל-חיאת (לונדון), 11.12.2001.

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.12.2001.

תגיות