המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב לבנוני מגן על החלטת מרוקו לארח את השר בני גנץ בשטחה ולרכוש נשק מתוצרת ישראל
8/12/2021


כותב לבנוני מגן על החלטת מרוקו לארח את השר בני גנץ בשטחה ולרכוש נשק מתוצרת ישראל

 

ביקורו ההיסטורי של שר הביטחון הישראלי בני גנץ במרוקו, בנובמבר 2021, והחתימה על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל ומרוקו עוררו ביקורת כנגד מרוקו בעולם הערבי בכלל ובקרב הפלסטינים בפרט. תנועת פת"ח פרסמה גינוי חריף בו נכתב כי הסכמי הנורמליזציה בין "הכיבוש הישראלי" לבין מרוקו הם "דקירה בגבה של ירושלים" - במיוחד בהתחשב בכך שמרוקו עומדת בראש ועדת ירושלים בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי מאז 1975-  וכי "צעדים אלה סוללים את הדרך לוויתור של מרוקו על אחריותה הלאומית והדתית כלפי פלסטין"[1]. גם תנועת חמאס פרסמה הודעה בה נכתב כי היא "מגנה בחריפות" את ההסכמים הביטחוניים שחתמה מרוקו עם ישראל וכי "הנסיגה של מרוקו לכיוון האויב... רק מטמאת את הריבונות הערבית המרוקאית."[2]

 

בתגובה לביקורת פרסם העיתונאי הלבנוני ח'יראללה ח'יראללה, מאמר ביומון האמירתי אל-ערב היוצא לאור בלונדון, בו הגן על החלטתה של מרוקו לארח את שר הביטחון הישראלי בני גנץ בשטחה וגינה את מבקריה. ח'יראללה טען כי כותבים אלה מפריחים "סיסמאות פופוליסטיות, שבויים בתסביכי העבר ותבוסותיו" ואינם מבינים את האינטרסים של מרוקו אשר חותרת לקדמה ולרווחת אזרחיה. הוא גם האשימם בסחר בסוגיה הפלסטינית ובהתעלמות מכך שיאסר ערפאת בכבודו ובעצמו חתם על הסכם אוסלו עם ישראל שפירושו הכרה הדדית בין שני הצדדים. הוא ציין כי אויבי מרוקו נחלו מפח נפש מכך שממשל ביידן לא ביטל את החלטת ממשל טראמפ להכיר בסהרה המערבית כאזור תחת ריבונות מרוקאית והדגיש כי זכותה של מרוקו להצטייד בנשק שמקורו בישראל כדי להתגונן מול אלג'יריה הפועלת להסלמת המצב בגבול ביניהן.

 

שר החוץ המרוקאי נאצר בוריטה ושר הביטחון הישראלי בני גנץ[3]



להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"הפרחת הסיסמאות הפופוליסטיות נגד ביקורו של שר הביטחון הישראלי בני גנץ במרוקו, מצד גורמים ערבים או פלסטינים, משעשעת אך מאוסה - כאילו מרוקו מנעה אי פעם ממישהו לשחרר את פלסטין. מרוקו מציבה את האינטרס שלה מעל כל אינטרס אחר. רצונה הוא בטובת העם המרוקאי ורווחתו והיא [אכן] הפכה למדינה מתקדמת בעלת תשתית ברמה של כל מדינה אירופאית מכובדת. מרוקו מכבדת את עצמה ואיננה זקוקה לאף אחד שילמדה, בפרט לא מקרב בעלי המחלות הכרוניות אשר עדיין מתפעלים מתבוסות, או מקרב מי שמתכננים את התבוסות הללו.

 

הפרחת הסיסמאות הפופוליסטיות הללו מצביעה בראש ובראשונה על בורות ביחס למרוקו, שקיימת בכל הדרגים  לגבי ִּמדינה [קרי מרוקו] שיש לה מעמד מיוחד מצד אחד, ושאיפות מסוג אחר מצד שני. [בראש שאיפות אלה] עומד הרצון להשתייך למאה ה-21 ולהמשיך את המלחמה למיגור העוני והפיגור ולחיזוק הממלכה נוכח האתגרים שעמם היא מתמודדת.

 

הפרחת הסיסמאות הפופוליסטיות נגד מרוקו בימים אלה מוכיחה את קיומם של שני עולמות ערביים: עולם השואף לקשור את עצמו לעתיד ולמהפכה הטכנולוגית; ועולם אחר השבוי בידי העבר ובידי כל דבר שקשור לפיגור. מפריחי הסיסמאות הפופוליסטיות נגד מרוקו אינם זוכרים דבר, גם לא את העובדה שמצרים - המדינה הערבית הגדולה ביותר -  חתמה הסכם שלום עם ישראל במרץ 1979 ושירדן חתמה הסכם דומה באוקטובר 1994, רק לאחר שיאסר ערפאת, ראש הוועד הפועל של אש"פ, חתם על הסכם אוסלו... אבו עמאר לא חתם על הסכם זה עם רוחות רפאים אלא עם יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל דאז. המשמעות האמיתית היחידה של הסכם אוסלו... היא  הכרה הדדית בין ממשלת ישראל לבין אש"פ. מהי אפוא הבעיה בכך שמרוקו קיבלה את פניו של בכיר ישראלי או שקיבלה טכנולוגיה ישראלית, אם אש"פ מכיר בישראל וכאשר כל בכיר פלסטיני בגדמ"ע זקוק לאישור ישראלי כדי לצאת ממנה, ולאישור מיוחד כדי לשוב אליה.  

 

הפופוליסטים הללו שוכחים שאש"פ הוכר כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני בפסגה ערבית שהתכנסה ב-1974 ברבאט בירת מרוקו ולא בשום מקום אחר.

 

העיקר הוא שהשיירה המרוקאית תמשיך לנוע בהתעלם ממה שמתפרסם מטעם האנשים העלובים שסחרו בסוגיה הפלסטינית. הללו אינם מכירים את מרוקו ואת ההיסטוריה התרבותית שלה. הם אינם מבינים שמרוקו מתקדמת בשל סירובה לסחור בסוגיה הפלסטינית. אדרבא, מרוקו פועלת למען תמיכה בסוגיה הזו בדרכיה המיוחדות, מה גם שבישראל יש מיליון אזרחים ממוצא מרוקאי שיש להם עדיין קשר עם ארצם המקורית ונאמנות לה... מה שחשוב יותר מכל הוא שבמרוקו רוֹוַחת חשיבה סובלנית ושהמלך מוחמד השישי נושא את התואר 'מפקד המאמינים'[4]. הוא אחראי על כל אזרח מרוקאי, מוסלמי או יהודי, כפי שהוא אחראי על כל מי שמתגורר על אדמת מרוקו.

 

לפני שנה - טרם יציאת דונלד טראמפ מהבית הלבן - הכיר הממשל האמריקאי בסהרה [המערבית] כאזור [בריבונות] מרוקאית. בה בעת, חידשה מרוקו את יחסיה עם ישראל שהוקפאו עקב [פרוץ] האינתיפאדה הפלסטינית [השנייה] בשלהי שנת 2000. אויבי מרוקו הימרו כי הממשל האמריקאי החדש יבחן מחדש את החלטת ממשל טראמפ, אלא שבפגישה שקיים שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה עם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, התברר כי אין שינוי בעמדת ארה"ב במה שנוגע לסהרה. מפח הנפש שנגרם לאויבי מרוקו עקב כך מסביר את הקמפיין המחודש נגדה מצד האנשים העלובים הללו. העובדה שהממשל האמריקאי השתכנע כי אין משחק אחר בעיר - כפי שאומרים האמריקאים - זולת ההצעה המרוקאית בנוגע לסהרה, הטרידה אותם. [כיום] יש תמיכה אמריקאית ובינלאומית גוברת בתוכנית האוטונומיה המורחבת במסגרת ריבונות מרוקאית [בסהרה המערבית], שהציעה מרוקו לפני כמה שנים.

 

ההגנה על האינטרס המרוקאי נותרה בראש סדר העדיפויות. אינטרס זה מחייב מוכנות מלאה לכל הפתעות שמקורן באלג'יריה או בגורם אחר זולתה, שכן [אלג'יריה] פועלת זה זמן לא מבוטל למען הסלמת המצב עם שכנה שוחרת שלום  [קרי, מרוקו] שמעולם לא תקפה אף אחד. אם נשק שמקורו בישראל, דוגמת מל"טים, משרת את האינטרס המרוקאי, מה הבעיה בכך? העיקר הוא יעילותו של הנשק הזה במקרה שמרוקו תותקף. התקפה כזו אינה בלתי סבירה נוכח הצהרותיהם של בכירי חזית 'פוליסריו', אשר אינה אלא כלי בידי אלג'יריה, ותו לא. ההסלמה מול מרוקו לבטח לא תסייע לאלג'יריה להיחלץ מהמשבר אליו נקלעה ולא תפתור שום בעיה לְמשטר שהממסד הצבאי השתלט עליו, בלא שיגלה   נכונות להתפייס קודם כל עם עמו.  

 

כן, יש שני עולמות ערביים בעידן הנוכחי: עולם שמבקש להיות קשור אל העתיד, הרואה את מרוקו כאחד הסמלים הבולטים ביותר שלו [למול] עולם שמתעקש להישאר שבוי בתסביכי העבר ובתבוסותיו. מרוקו אינה היחידה ששואפת אל העתיד. מפריחי הסיסמאות הפופוליסטיות אמורים להבין שכל האזור משתנה. מי היה מעלה בדעתו שירדן וישראל יגיעו להסכם בנושא אנרגיה סולרית תמורת התפלת מים בחסות איחוד האמירויות?... ירדן נחשבת לאחת המדינות העניות במים בעולם. מה מונע בעד מציאת דרך מעשית להשגת מים כדי לשים קץ לסבלם של אזרחיה? האם מות החקלאות בירדן הוא פתרון? או שהפתרון הוא חיפוש אחר אמצעים מועילים שיספקו תקוה לעתיד טוב יותר עבור הירדנים?"[5]

 

 



[1] הודעת התנועה גינתה גם את "ביקורו של בני גנץ [במרוקו] שהתפלל בבית כנסת [במרוקו] למען חיילי הכיבוש, שרוצחים פלסטינים מדי יום ומחללים את קדושת [מסגד] אל-אקצא". עוד נכתב כי "כינון יחסים ביטחוניים בין הכיבוש הישראלי לבין מרוקו הוא בבחינת ריסוק יוזמת השלום הערבית, המבוססת על העקרון של שטחים תמורת שלום." התנועה תהתה "מה התועלת של מרוקו בנורמליזציה ובהסכמים הביטחוניים עם הכיבוש הישראלי בעת הזאת?" כאשר אינה "נמצאת כעת בסכסוך עמו" ראה: https://twitter.com/fatehorg 28.11.2021.

[2] https://hamas.ps 27.11.2021

[3] https://elaph.com 24.11.2021

[4] "מפקד המאמינים" בערבית "أمير المؤمنين" - אצל הסונים: כינוי לח'ליף.

[5]  "אל-ערב" (לונדון), 29.11.2021