כללי

שיח' כוויתי התומך בג'יהאד פוסל הקמת מדינת עיראק האסלמית

 

שיח' חאמד אל-עלי, הידוע בתמיכתו בלוחמי הג'יהאד, פרסם ב- 4 באפריל 2007 פתוא בה מתח ביקורת על עצם הקמת מדינת עיראק האסלאמית והגדיר אותה כחידוש פסול בדת. שיח' אל-עלי קרא למכריזי מדינת עיראק האסלאמית (קרי, ארגון אל-קאעדה בעיראק) לחזור בהם מהכרזה זו, לשוב לפעול כאחד מפלגי הג'יהאד ולשתף פעולה עם יתר הארגונים.

 

הפתוא התקבלה בהפתעה ובאכזבה ע"י כותבים רבים באתרי האינטרנט האסלאמיים והללו הטילו עליו את האחריות למלחמת אחים שעלולה לפרוץ בעקבות פתוא זו.

 

שיח' חאמד אל-עלי הגיב על התגובות במסמך נוסף, שהופץ באתרי האינטרנט האסלאמיים ב- 7 באפריל 2007, בו עמד על דעתו והדגיש כי טרם בשלו התנאים להכרזה על הקמת שלטון אסלאמי.

 

 להלן קטעים מהמסמכים הללו:

 

שיח' חאמד אלעלי: לקיחת מונופול על הג'יהאד בעיראק - מעשה שטן

בתשובה לשאלה שהופנתה אליו, פרסם השיח' חאמד אל-עלי, ב- 4 באפריל 2007, פתוא בנוגע למדינת עיראק האסלאמית. להלן תרגום נוסח השאלה וקטעים מן הפתוא: 

 

"שאלה: האם נכון לכנות את אנשי ארגוני הג'יהאד [הסונים] בעיראק 'מורדים' משום שלא נשבעו אמונים למה שמכונה 'מדינת עיראק האסלאמית' והאם נכון ששבועת האמונים הזו היא צו השעה? מהי אימאמה [משרת האימאם, ראש המדינה האיסלאמית] חוקית ע"פ ההלכה האסלאמית אשר חובה על האנשים להישבע לה אמונים, ומהו פסק ההלכה בנוגע לאסון של עיראק באופן כללי?"

 

בתשובתו ציטט שיח' חאמד אל-עלי מקורות רבים ושונים בהלכה האסלאמית בנושא האימאמה (התנאים הדרושים להקמת אימאמה, אופן בחירת האימאם, הקריטריונים הדרושים למועמד למשרת האימאם, שבועת האמונים לאימאם ועוד) ולבסוף אמר: "לאור האמור לעיל, אני מציע [למי שהכריזו על הקמת] מה שמכונה 'המדינה האסלאמית' לחזור בהם מהכרזתם זו ולשוב להיות כפי שהיו בעבר, [קרי] פלג ג'יהאד הפועל לצד יתר הפלגים תחת דגל הג'יהאד. כמו כן, אני מציע להפיץ את רוח האחווה, את רוח ההתייעצות ההדדית ואת רוח הרעות בין לוחמי הג'יהאד, ולא את המאבקים המפלגים את השורה ומפזרים את המאמצים.

 

האימאמה הזאת [של מדינת עיראק האסלאמית] נעדרת בסיס חוקי אסלאמי, שכן לא ידוע באסלאם על שבועת אמונים הניתנת לשליט בלתי ידוע, נסתר, אשר אין לו עוצמה, ולא נוכחות גלויה ולא יכולת התבססות עצמית, [נתונים] אשר באמצעותם  נשמר [בטחון] הדרכים, מקוימים המשפט והצדק, ונשמרים החיים, הרכוש, הכבוד והגבולות...

 

הקמת אימאמה שלא על בסיס הלכתי אסלאמי מספק וכפייתה לאחר מכן על האנשים בכוח החרב, היא חידוש [פסול] בדת שלא בדרך הישר וקיים חשש לסטייה מדרך הישר, שבגינה יסיר אללה את ברכתו [מהמאמינים] ויגרום לג'יהאד להישכח..."

 

לפני שהשיב לסיפא של השאלה בנוגע למצב בעיראק נדרש שיח' אל-עלי לשאלה שנשאל בעבר בנוגע למצב באפגניסטן, בהיותה קשורה לעניין, לדבריו. השאלה הייתה: "מהם התנאים [הדרושים להקמת] אימאמה והאם מולא עומר נחשב ל"אמיר אל-מוא'מינין" [מפקד המאמינים - תואר השמור לח'ליף אסלאמי]. תשובתו של שיח' אל-עלי: "[השאיפה] המקורית היא שלכל המוסלמים תהיה אימאמה אחת, שבה ירוכז [הטיפול] בעניינם... ואם האומה היא במצב חריג של פילוג, כל אימאם שרעי יהיה אימאם של מי שנמצאים תחת שליטתו... כך מולא עומר היה אימאם של מי שנמצאים תחת שליטתו באפגניסטן ונהג בהם בצדק, וכונן את השריעה והגן על הדת עד שנחת עליו ועל אנשיו אסון והכופרים פלשו לארצם... והם עדיין נמצאים במבחן עצום ואנו מבקשים מאללה שינחיל להם ניצחון."

 

לאחר מכן חוזר שיח' אל-חמד לנושא עיראק ואומר: " הדגל [המונף בעיראק] הוא דגל של ג'יהאד הגנתי. באופן כללי, [אנשי] פלגי הג'יהאד המוכרים ב[עיראק] הם אנשי חסד המשתדלים בכל מאודם בג'יהאד שלהם וכולם הנחילו ניצחון עצום לאומה... אולם [עיראק] עדיין תחת כיבוש. שומה עליהם להמשיך את הג'יהאד שלהם כדי להשיג את הניצחון המלא, מבלי שמשהו אחר יעסיק אותם ויסיח את דעתם מ[השגת] המטרה הזו או יעכב אותה,  [ורק] אח"כ, יחד עם כולם, יניחו יסודות לתחיית [האסלאם] שיובילו להקמת שלטון אסלאמי כולל  שיקלוט את כל הכוחות [הפועלים] בזירת הדעוה ו[בזירת] הג'יהאד ויתחבר עם יתר האומה. אשר ללקיחת מונופול על הג'יהאד בזירה זו ואשר לפילוג המגונה [בקרב לוחמי הג'יהאד] ולהפצת קנאות ושנאה [ביניהם] – גם אם נותנים לכך כסות דתית – אלו הם מעשי שטן ו[מעשים של] הליכה אחרי היצר וחובה על כולם להימנע מהם ולהתרחק מדרך מסוכנת זו".[1]

 

 שיח' חאמד אל-עלי מואשם בליבוי מלחמת אחים (פתנה)

הפתוא של שיח' חאמד אל-עלי התקבלה בהפתעה ובאכזבה ע"י כותבים רבים באתרי האינטרנט האסלאמיים אשר הטילו עליו את האחריות לפתנה (מלחמת אחים) שעלולה לפרוץ בעקבות פתוא זו. אחת התגובות הבלתי רשמיות הללו פורסמה ע"י ה- GIMF[2] בשמו של אדם בשם בכר בן סלים בכרי. להלן קטעים מתגובה זו:

 

 "רבים מקרב תומכי לוחמי הג'יהאד ומקרב אוהביו של השיח' חאמד אל-עלי הופתעו מאוד מהפתוא שלו... לא אגזים אם אומר שפתוא זו היא  אחד [ממחוללי] הפתנה החמורים ביותר  שפקדו את הג'יהאד בעיראק בשלב רגיש זה שלו. אין מדובר בפתוא של שיח' רגיל ולא רק [בפתוא] של שיח' הידוע בתמיכתו בלוחמי הג'יהאד אלא זוהי [פתוא] של האישיות הידועה השיח' חאמד בן עבדאללה אל-עלי – [השיח'] המפורסם ביותר שתמך בלוחמי הג'יהאד...

 

הפתוא הזו [משקפת] עמדה פוליטית של השיח' [חאמד אל-עלי] העומדת בניגוד למדיניותה של קבוצת הג'יהאד הגדולה ביותר בעיראק, וידוע שקבוצה זו כוללת סניף של ארגון אל-קאעדה העומד בחיל החלוץ של האומה [האסלאמית] המתמודדת כעת עם הגדולה שבמלחמות הצלבנים...

 

יש בעיתוי של הפתוא הזו כדי להפוך אותה לנשק נגד לוחמי הג'יהאד ונגד הג'יהאד. פתוות כאלה מוטב שיגיעו אל לוחמי הג'יהאד בחשאי... כעת נראה כיצד כלי התקשורת שמחים בגין פתוא זו, שמחה שכמוה לא ידעו, לדעתי, אלא ביום בו נהרג אבו מוצעב אל-זרקאוי. הפתוא כללה ביטויים שלא היה ראוי שיבואו משיח' [חאמד אל-עלי] כמו 'מונופול [על הג'יהאד]' ו'שפיכות דמים'... אשר [ישמשו את] אויבי הג'יהאד כדי להשחיר את שמם של לוחמי הג'יהאד...

 

אשר לתשובה לשיח' במישור ההלכה האסלאמית ובשאלת הערכת התועלת והנזק שבהקמת המדינה – בכך דן אחד מלוחמי הג'יהאד בספר "הודעה לאנשים על הקמת המדינה האסלאמית"[3]  וכן  דנו בכך אחרים במאמרים פרשניים רבים."[4]

 

שיח' חאמד אל-עלי: "אין זה הזמן לתכנית האסלאמית הגדולה"

ב- 7 באפריל 2007 הפיצו האתרים האסלאמיים תגובה של שיח' חאמד אל-עלי על התגובות לפתוא שלו, בה שב וטען כי טרם בשלה השעה להכרזה על מדינה אסלאמית וקרא לכל ארגוני הג'יהאד לשתף פעולה. להלן תרגום קטעים מתגובתו:

 

"רק אללה, יודע הנסתרות, יודע כי לא כתבתי את [הפתוא] שכתבתי אלא משום שראיתי בכך חובה הלכתית לצורך הגנה על מצוות הדת. שום דבר זולת הרצון לרצות את אללה לא היה חשוב לי מעולם ולא יהיה חשוב לי לעולם. מעולם לא היה חשוב לי אם אדם או קבוצה כלשהי יהיו מרוצים [מדבריי] או יכעסו [בגינם] ולעולם [זה לא יהיה חשוב לי]...

 

אני מבהיר לאנשים את האמת הזו – גם אם היא מרה – [משום שזה] עדיף מלהניח להם לשגות בתקוות שווא ובסופו של דבר יכה בהם אסון שיתסכל אותם ויבלבל את דעתם...

 

כולכם עדים למתרחש בעיראק, שמחים על פועלם של גיבוריכם שם וגאים בהישג התרבותי ההיסטורי העצום שלהם [שהביא] לתבוסת התכנית הציונית-צלבנית... זכותכם להיות גאים בכך [אך] דעו כי [לוחמי הגי'האד] כולם היו שותפים בהשגתו... כי מדובר בפלגי ג'יהאד מבורכים, ראויים ומוכרים [עוד] טרם כיבוש עיראק ע"י האמריקאים וכי הם נושאי דעוה עיראקיים ברי לבב... הם קיבלו בלב רחב את אחיהם אשר באו מחוץ לעיראק כדי לתמוך בהם והסתייעו בהם...  אולם החרבות שלהם עדיין מכוונות ונלחמות והרומחים שלהם מונפים ונאבקים והמלחמה נמשכת... עד כה הג'יהאד לא השיג את מטרתו ולא הסתיים והכובש טרם יצא... נוכח המשך המאבק עם הכובש ו[נוכח] ההשלכות הרבות והמורכבות שיש לכך, אין זה הזמן המתאים כעת לתכנית האסלאמית הגדולה בדבר כינון שלטון אסלאמי בשל ומונחה בדרך הישר...

 

זוהי האמת לאמיתה וכל פלגי הג'יהאד יודעים אותה... והם יודעים שהכרזה על הקמת שלטון  אסלאמי - בשל חשיבותה ובשל רגישות התקופה והסביבה - אינה יכולה להתבצע בדרך של ניסוי ותעיה ואין זה נכון להטיל אותה [למערכה] לפני שתבשיל ותשלים את שלביה ו[בטרם] תגייס את כל משאביה, כדי להבטיח את הופעת [המדינה האסלאמית] באופן שיביע את המסר של האסלאם... וכל דבר זולת זה הוא טעות וכבר הסברתי זאת בבהירות...

 

יש לי כעת שלוש עצות לארגוני הג'יהאד בעיראק:

 

א.      שיגבירו את שיתוף הפעולה ביניהם ויכרתו ביניהם הסכם שיכלול לפחות שני אלמנטים: [קביעה כי שפיכת] דם היא קו אדום ו[כי הפניית] הנשק פנימה אסורה מכל וכל, יהיו אשר יהיו הסיבות לה... ו[הסכמה כי] שום דבר לא יקבל עדיפות גבוהה יותר מסילוק הכובש האמריקאי והשיעי וסיכול תוכניותיהם המסוכנות...

ב.      שיתייחסו לתושבי עיראק בדעוה שלהם בעדינות, בסלחנות וברצינות ויעדיפו את חכמי הדת שלהם על פני אחרים...

ג.       שיטפלו בחריגים בחוגי הג'יהאד על ידי כך שתחילה יחברו הם [עצמם זה לזה], אח"כ  יבודדו את [החריג] ולבסוף ישאירו דלת פתוחה למי שיחזור בו ויבהירו לו את טעותו".[5]