המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי לבנוני: שלום עם ישראל יועיל לכלכלה הלבנונית
4/11/2021


עיתונאי לבנוני: שלום עם ישראל יועיל לכלכלה הלבנונית

 

העיתונאי ואיש התקשורת הלבנוני-שיעי נדים קטיש, הידוע כמתנגד לארגון חזבאללה, פרסם ב-12.10.21 מאמר בטורו ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט בו טען כי חזבאללה מחזיק את לבנון כבת ערובה ומונע ממנה להגיע להסכם עם ישראל, שיאפשר לה לנצל את משאבי האנרגיה בשטחה הימי ולשפר את מצבה הכלכלי, ובכך למעשה הוא הופך אותה למדינה פושטת יד.

 

בהתייחסו לתוכנית המתגבשת בימים אלה, להעברת גז ללבנון ממצרים וחשמל מירדן, כדי לחלצה ממשבר האנרגיה בו היא שרויה, תהה קטיש מדוע לבנון, כמדינה השוכנת לחוף הים התיכון, מנועה מלהגיע להבנות עם ישראל על סימון גבולה הימי עמה ולהפיק גז ממימיה. לדבריו, חזבאללה הוא זה שמונע זאת ממנה באמצעות מדיניותו להנצחת הסכסוך עם ישראל במטרה להצדיק את המשך קיומו כארגון חמוש. קטיש קרא ללבנונים להשתחרר משביו של חזבאללה וטען כי על לבנון לחתום על הסכם שלום עם ישראל, בהסבירו שאין ביניהן שום סכסוך אידיאולוגי, אלא רק מחלוקות טכניות הניתנות לפתרון.

 

יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שבה קטיש קורא לכינון שלום בין לבנון לישראל. ב-15.9.2020 הוא פרסם מאמר דומה תחת הכותרת "מתי [יגיע] השלום הלבנוני-ישראלי?" בו קרא ללבנונים לחבור למומנטום השלום באזור, וטען כי ללבנון יש אינטרסים להתקדם להסכם שלום עם ישראל, אך חזבאללה מונע זאת. כמו כן בשנה וחצי האחרונות קראו פוליטיקאים ועיתונאים נוספים בלבנון, לכונן שלום עם ישראל. [1]

 

נדים קטיש[2]

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר של נדים קטיש:

 

"בלבנון מתנהל כיום אחד ה[מחזות] הסוריאליסטים: בשעה שהמדינה עומדת לטבוע בעלטה מוחלטת, מתקיימת "חקירה פלילית" [במישור] התקשורתי, הפוליטי והעממי בחשד ל'זיהום' של חלקיקי הגז המצרי והירדני [שאמורים שלהגיע ללבנון] בחלקיקים ישראלים. לבנון, [ארץ] 'הגבורה, הכבוד וההתנגדות', מתעקשת להיכנס אל עידן החשמל... רק לאחר שיוודאו כי חלקיקי הגז נקיים מפצצות הנורמליזציה!...

[על פי התכנון] לבנון תקבל גז מצרי דרך סוריה, באמצעות צינור הגז הערבי, שיוצא מאל-עריש שבמצרים, עובר בעקבה ומצפין לאורכה של ירדן לכיוון סוריה ולבנון. אלא שהצינור הזה נפגש בצפון ירדן עם צינור הגז הישראלי-ירדני, שמוביל גז מחופי חיפה אל צפון ירדן, אל אזור אל-ח'נאצירי [שבמחוז] אל-מפרק, מתוקף הסכם שנחתם בשנת 2016 וביצועו החל בשנת 2020. בנקודה זו, לא ניתן עוד להיות בטוחים ב'טוהר הגזע של הגז' המגיע ללבנון.

באשר לחשמל הירדני שהובטח ללבנון, הרי ש-40% ממנו מופק מן הגז הישראלי, מה שאומר, שלבנון לא תוכל להבטיח פתרון שיחלצה מהחשיכה, ויבטיח [חשמל] נקי לגמרי מה'טומאה הישראלית'. האם לבנון יכולה להבטיח שבמעבדות התרופות בעולם אין מדענים ישראלים, העובדים במחקר ובפיתוח? האם הלבנונים יכולים להבטיח שבניהם הלומדים באוניברסיטאות בעולם, יסיימו [את לימודיהם], מבלי שרעיונותיהם יתערבבו עם הרעיונות שהגו ישראלים, שהם כיום מבכירי ההוגים בעולם, כדוגמת יובל [נח] הררי ודניאל כהנמן? האם הם [יכולים] להבטיח שבידור באמצעות 'נטפליקס' ופלטפורמות נוספות, יהיה נקי מ[תכנים] ישראלים?

 

כל דברי ההבל המיליטנטיים האלה מתפרסמים בשם מדינה ש[נמצאת] בקריסה חמורה מתמדת ובנסיגה עפ"י כל המדדים הריאליים... מדוע [בכלל] לבנון צריכה לבצע עיקוף מאל-עריש שבמצרים, דרך ירדן וסוריה כדי שהגז יגיע אליה, בשעה שהיא [מדינה] ים תיכונית שיכולה להתחיל מיד בקידוח כדי למצוא את הגז שלה שנמצא בסמוך לגז הישראלי[?]. לחלופין, היא יכולה להגיע עם ישראל להבנות מעשיות, כדי לדון במיזמים משותפים בתחום האנרגיה, כפי שקורה בין מצרים לישראל, בין ישראל לקפריסין ובין ישראל ליוון, או לפחות [להגיע עם ישראל] להבנות בחסות בינ"ל לגבי חלוקת משאבי הטבע המשותפים בהתאם לחוק הבינ"ל. מדוע איננו שומעים מניקוסיה או מאתונה על 'החמדנות הישראלית' ביחס למשאבים של המדינות הללו, לפחות, לא באינטנסיביות שאנו שומעים זאת בלבנון?


מה שמוזר הוא, שבמקום שממשלת לבנון תפתח את ישיבתה הראשונה בדיון רציני להסדרת הגבול הימי עם ישראל, היא החלה לקבץ נדבות של גז וחשמל ממצרים ומירדן, ולקיים דיונים לגבי סימון הגבולות בין חלקיקי הגז הישראלי והגז הערבי [שזורם] בתוך אותו צינור!

 

הסכסוך הימי הלבנוני-ישראלי מתמקד בראש ובראשונה בשטח של 860 קילומטר רבוע שלגביו ישנה מחלוקת, שבסיסה בטעות שביצע הצד הלבנוני בַּסימון הגבולות במהלך קביעת הגבול עם קפריסין. שטח [מריבה] זה נוצר לאחר שלבנון הבחינה בטעות בחישוב ולאחר שישראל הגדירה באופן חד צדדי את גבולה עימה. בתום חמישה סבבים ארוכים של מו"מ בין לבנון לישראל בחסות האו"ם, במטרה להגיע להבנה לגבי שטח זה, לבנון החליטה להכניס כללי חישוב חדשים לקביעת האזור הכלכלי הבלעדי שלה. הדבר הגדיל את השטח השנוי במחלוקת ל-2290 קילומטר רבוע, כך ששטחה של לבנון גדל לפתע בכ-10%, כלומר תוספת של 1430 קילומטר רבוע לשטח הקודם שיש מחלוקת לגביו! לפיכך, הופסק המו"מ ומליצית חזבאללה רשמה ניצחון חדש, בכך שהוסיפה את 'חוות שבא הימיות' ל'חוות שבעא היבשתיות', מה שמכשיר את הקרקע להנצחת הסכסוך עם ישראל וכפועל יוצא מכך, את הנצחת הלגיטימציה של הנשק [שבידי הארגון].     

זוהי אסטרטגיית 'הסכסוך תחילה' [שחזבאללה מקדם], ולוּ [במחיר] הפיכתה של המדינה לרפובליקה פושטת יד. במסגרת אסטרטגיה זו 'ההתנגדות' מנטרלת את כל האופציות לקידוח גז ומרחיקה את לבנון מהמציאות הכלכלית המתהווה במזרח התיכון. שכן, גם לו התחילה לבנון בקידוח הגז אתמול, היא תזדקק לשבע שנים כדי להתחיל להפיק תועלת מהכנסותיו. זאת, בהנחה שיש לה את הכספים הנדרשים להשקעה בתשתית לקידוח, לחפירות ולהפקת [הגז], לזיקוק, להזרמה ולהובלה. לעומתה, ישראל מיהרה להתחיל לקצור את פירות הגז שלה, ובמקום להמתין לבניית צינורות תת-ימיים מחופיה לכיוון אירופה ולהשקיע כ-7 מיליארד דולר לשם כך, היא החלה להזרים את הגז למצרים, ומשם לאירופה...

 

מה מונע מלבנון להיות חלק מהתמורות שחלו במזרח התיכון בתחום הגז? בפשטות: תרבות הנצחת הסכסוך עם ישראל מונעת זאת ממנה. לבנון מתעקשת להתעלם מכך שגל התמורות המדיניות הבולט ביותר במזרח התיכון, הוא גל השלום האחרון שאותו הובילה איחוד האמירויות, אליה חברו ממלכת בחרין, ממלכת מרוקו וסודאן, מהלך שזכה לברכתן של בירות ערביות שלא הצטרפו [למעגל] השלום.

בזכות השלום, מרוקו השיגה שורה של הכרות חשובות בריבונותה על הסהרה... ועבור מרוקו מדובר בעניין אסטרטגי. בזכות השלום, התקיימה למען סודאן ועידה כלכלית-אסטרטגית, ש[בעקבותיה] נמחקו [לסודאן] חובות רבים, וגובשה עבורה מפת דרכים כלכלית... וסודאן החלה לחזור לעצמה והיא הופכת להיות אחת מהמדינות המבטיחות באפריקה, עפ"י דו"חות הבנק העולמי.


אין ללבנונים סיבות להתמיד בסכסוך אידאולוגי, שאין בו שום אלמנט אידאולוגי שנוגע ללבנונים או לישראלים. שהרי לבנון אינה כבושה ע"י ישראל, אלא בין השתיים ישנם שטחים שיש לגביהם מחלוקת, או שטחים... כמו חוות שבעא, שיש לגביהם מחלוקת - האם הם שייכים לסוריה או ללבנון. לבנון גם אינה חלק מ'תוכנית המולדת היהודית'. מה שקיים בינה לבין ישראל הן סוגיות טכניות ספציפיות, שיש להן פתרונות טכניים ספציפיים.  


אני מבין שלבנון לא מעזה לחתום על הסכם שלום עם ישראל, גם אם אינני מסכים עם ההימנעות מכך. אדרבא, אני סבור כי שלום זה הוא אחד המהלכים הכי הגיוניים במכלול היחסים בין מדינות ערב לישראל.
אף לבנוני לא צריך לקבל בהבנה את העובדה שנשללת מלבנון [היכולת לנצל] את האפשרויות שבידיה, במטרה להנציח את הנשק שבידי מיליציית 'חזבאללה' ולהנציח את הסיבות שמאפשרות לה להעניק לעצמה הכשר לא מוצדק. אין להסכים לכך שלבנון תמשיך להיות שבויה בנרטיב של מיליציית חזבאללה אודות הנושא הישראלי, ושימשיכו להטביע את הלבנונים בחיפוש אחר 'זהות חלקיקי הגז [שמגיע] מנדבות', בשעה שהגז הלבנוני בים יוצא לאט-לאט ממשוואת הגז של המזרח התיכון."
[3]

תגיות