כללי

 

השמדת ישראל בחרב או במשאל עם (א'): המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, קורא ב"יום ירושלים" 2021 לפלסטינים להתקומם נגד ישראל

 

מאת: א. סביון ומ. מנזור

 

הקדמה:

כבכל שנה מציין המשטר האיראני את 'יום ירושלים' (רוז-י קודס) ביום השישי האחרון של חודש הרמדאן, וקורא להשמדת ישראל. השנה חל יום ירושלים ב-7.5.21, ובמהלכו קראו  דוברי המשטר האיראני, בראשם המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, להשמיד את ישראל ועודדו את הפלסטינים לפתוח בהתקוממות נגדה.

 

מאז כינונו ב-1979, הציב משטר המהפכה האסלאמית את חיסול מדינת ישראל במוקד האידיאולוגיה שלו ונתן לכך ביטוי הצהרתי גלוי ומודגש, לצד מאמץ צבאי אדיר ועקבי לאורך שנים. הסיוע לחמאס ולג'יהאד האסלאמי הפלסטיניים מתבטא, כפי שמצהירים דוברים איראניים ופלסטיניים, במימון, אימון והכשרה, אספקת ציוד לחימה ורקטות מן המשטר האיראני ומעת לעת הפעלתם בהתאם לצרכים האיראניים, וכן מתן גיבוי ועידוד לפעולות אינתיפאדה – להתקוממות עממית ומזוינת פלסטינית משטחי הגדה המערבית ומעזה. ראו למשל, דברי התודה של ראש הזרוע המדינית של ארגון החמאס, אסמאעיל הניה, ב-21.5.21 לאיראן על הסיוע בנשק, בכסף ובתמיכה טכנית לארגונו:                                                                                       

יעד ההשמדה יושג לדברי נציגי המשטר האיראני באחת משתי דרכים: האחת, לחימה מזויינת וחמושה של הלוחמים הפלסטינים באזרחי מדינת ישראל – המכונה "ההתנגדות," כאשר הדוברים האיראנים מתגאים בחימוש הצבאי ובעיקר ברקטות שסיפק המשטר האיראני, באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה, לתנועות ההתנגדות הפלסטיניות. כפי שהסביר נציג ח'אמנאי במפקדת ת'אראללה של משמרות המהפכה (האחראית על הבטחון בטהראן), עלי שיראזי, בטקס יום ירושלים ש"ייעודו של יום ירושלים הוא התגייסות האסלאם והקמת כוח שנקרא כוח קודס, ש[מפקדו] סולימאני מילא את ידיהם של תושבי הגדה המערבית ותושבי עזה בכלי נשק."[1]

 

הדרך השניה, באמצעות משאל עם "דמוקרטי" המובנה מלכתחילה כך שבו לפלסטינים יתרון מספרי עודף (14 מיליון הפלסטינים בעולם מול 8 מיליון יהודים בישראל בהערכה הגבוהה, לדידם, או שיוגבל לצאצאי "התושבים המקוריים" של פלסטין עד 1948 ובמשתמע זכות הצבעה לכל הפלסטינים כאשר זכות ההצבעה ליהודים תנתן רק לצאצאי 600 אלף תושבי היישוב היהודי בפלשתינה-א"י עד 1948), זאת תוך התעלמות מהחלטת 181 של עצרת האו"ם ב-1947 על חלוקת פלשתינה-א"י לשתי מדינות, מדינה יהודית ומדינה ערבית.

 

המנהיג העליון ח'אמנאי הציג בנאומו לרגל יום ירושלים את עמדת המשטר האיראני כלפי סוגית פלסטין שעיקרה השמדת המשטר הלא לגיטימי - ישראל. ח'אמנאי קבע כי "המשך ההתנגדות בשטחים הפלסטיניים וחיזוק קו הג'יהאד והשהיד" הוא המרכיב החשוב ביותר להשגת המטרה והדגיש את הצורך באחדות פלסטינית כוללת – עזה, הגדה המערבית, מחנות הפליטים סביב ישראל והאוכלוסיה הערבית בתוך ישראל – במאבק המזויין בישראל. במקביל, התגאה בפתרון "המתוחכם והמתקדם" שבמערב לא יוכלו להתנגד לו, שהגה משטרו: "החמושים הפלסטינים יוכלו לערוך משאל עם בקרב התושבים המקוריים של פלסטין" – הליך דמוקרטי לכאורה בכוח זרוע החמושים הפלסטינים להשמדת מדינת ישראל. בפניה אל הצעירים הפלסטינים קרא ח'אמנאי בערבית ל"לוחמים הפלסטינים להמשיך במאבקם הלגיטימי והמוסרי נגד הישות הגזלנית."[2]

 

דוח זה על שני חלקיו יציג את התגייסות המשטר האיראני לעידוד הפלסטינים למאבק מזויין בישראל במטרה להשמידה. החלק הראשון ידון בהצהרות בכירי המשטר האיראני ביום ירושלים והכשרת הקרקע לתקיפה מזויינת של ישראל. החלק השני יתמקד בתמיכת בכירי המשטר האיראני באנשי הזרוע הצבאית של החמאס ובג'האד האסלאמי במישור ההצהרתי, ובפועל, הודאות בציודם בנשק וברקטות.

 

המנהיג העליון ח'אמנאי: "היום הצעיר הפלסטיני... מגיב לאויב בירי טילים מדויקים; פלסטין חיה וממשיכה בג'יהאד; ירושלים וכל פלסטין שייכים לאנשיה ויחזרו אליהם"

להלן עיקרי דבריו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בנאומו לרגל יום ירושלים 2021, ערב המתיחות בירושלים וכמה ימים בטרם ירה החמאס טילים לעבר ירושלים. החלק האידיאולוגי הפותח את נאומו ומשקף את יחס המשטר האיראני לסוגיה הפלסטינית ניתן לקרוא בנספח לדוח. ח'אמנאי פנה בערבית לפלסטינים וקרא להם להתקומם צבאית נגד ישראל:

 

"[...] שני גורמים חשובים יקבעו את העתיד: הראשון - והחשוב ביותר - המשך ההתנגדות בשטחים הפלסטיניים וחיזוק קו הג'יהאד והשהיד. השני, התמיכה הגלובלית של המדינות והאומות המוסלמיות ברחבי העולם בלוחמים הפלסטיניים.

 

כולנו - מדינאים, אינטלקטואלים, אנשי דת, מפלגות וקבוצות, צעירים קנאים ואחרים - חייבים למצוא את מקומנו בתנועה העולמית הזו ולמלא תפקיד. זה מה שיבטל את הונאת האויב..."

 

עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן [3]

ח'אמנאי פנה בערבית אל הצעירים הפלסטינים:

"מעשי הג'יהאד של הפלסטינים והדם הטהור של השהידים של ההתנגדות הצליח להניף את הדגל המבורך הזה ולהגביר את כוחו הפנימי של הג'יהאד הפלסטיני פי מאה. היו ימים שהצעיר הפלסטיני היה מגן על עצמו ביידוי אבן והיום הוא מגיב לאויב בירי טילים מדויקים.

 

פלסטין וירושלים מוזכרות בקוראן הקדוש כ"אדמת קודש". במשך עשרות שנים נכבשה הארץ הטהורה הזו על ידי בני אדם טמאים ומרושעים ביותר. בני שטן שטובחים באנשים מכובדים ומודים בכך ללא בושה. אלה גזענים שמייסרים את בעלי האדמות [הפלסטיניים] ברצח, ביזה, מאסר ועינויים במשך יותר משבעים שנה, אך בעזרת האל, לא הצליחו להכניע את רצונם.

ח'אמנאי: "ההתקוממות האחרונה של בני הנוער להגנת מסגד אל-אקצא, והשתקפות קולות הג'האד והדיכוי של העם הפלסטיני בו זמנית בדעת הקהל באזורים רבים בעולם – כל אלה מבשרים על עתיד מזהיר"; "האחדות היא כיום הנשק הגדול ביותר של הפלסטינים"

פלסטין חיה וממשיכה בג'יהאד, ובעזרת האל, בסופו של דבר היא תוכל לנצח את האויב הרשע. ירושלים וכל פלסטין שייכים לאנשיה ויחזרו אליהם בעזרת האל 'וזה לא קשה עבור האל'.

 

בנוגע לסוגיה הפלסטינית, על כל המדינות והאומות המוסלמיות מוטלת האחריות [לפעול], אך ציר הג'יהאד הוא הפלסטינים עצמם, המונים כיום כארבעה עשר מיליון בתוך המדינה ומחוצה לה. האחדות והנחישות של קבוצה זו תוכל לעשות עבודה עוצמתית. האחדות היא כיום הנשק הגדול ביותר של הפלסטינים.

 

אויבי האחדות הפלסטינית הם המשטר הציוני, אמריקה וכמה מעצמות פוליטיות אחרות, אך אם הקהילה הפלסטינית לא תשבור את האחדות מבפנים האויבים החיצוניים לא יוכלו לעשות דבר. הציר של אחדות זו חייב להיות הג'יהאד הפנימי וחוסר האמון באויבים.

 

הפוליטיקה הפלסטינית לא צריכה להשען על האויב העיקרי של הפלסטינים – אמריקה, בריטניה, והציונים הזדוניים. הפלסטינים - בין אם בעזה, בירושלים, בגדה המערבית, בשטחי 1948 או אפילו במחנות [הפליטים בירדן, סוריה ולבנון] – כולם מהווים גוף אחד וכולם צריכים לפנות לאסטרטגית הלכידות, כך שכל חלק מגן על החלקים האחרים ומשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו בעת הפעלת לחץ על מי מהם.

התקווה לניצחון גדולה היום מתמיד; מאזן הכוחות השתנה באופן דרמטי לטובת הפלסטינים; האויב הציוני נחלש משנה לשנה. אותו צבא שהיה מכנה את עצמו 'הצבא הבלתי מנוצח', הפך היום לצבא שלעולם לא יטעם את טעם הניצחון' לאחר [מלחמת] לבנון [2006] בת 33 הימים וניסיון [המלחמות בנות] 22 הימים [2008] ו -8 הימים [2012] בעזה.

 

מצבה הפוליטי של ישות זו שנאלצה לקיים ארבע בחירות בשנתיים, מצבה הביטחוני שנכשל באופן עקבי והרצון הגובר של היהודים להגר ממנה, הם עדות לשערוריה רודפת שערוריה. המאמצים המתמשכים שעשתה בסיוע אמריקה לנורמליזציה עם כמה מדינות ערביות הם סימן לחולשת הישות הזו וכמובן שזה לא יעזור לה.

 

הוא יצר קשרים עם מצרים לפני עשרות שנים, אך מאז ועד היום הפך האויב הציוני לחלש ופגיע הרבה יותר. עם זאת, האם יחסים עם כמה מדינות חלשות ובזויות יכולים לסייע לו? כמובן שגם מדינות אלה לא יפיקו תועלת מיחסים אלו. האויב הציוני יזרע הרס בארצם, ברכושם ובבטחונם.

 

אסור שעובדות אלו יגרמו לאחרים להתעלם מאחריותם הכבדה לתנועה זו. אנשי דת מוסלמים ונוצרים צריכים להכריז על הנורמליזציה כאסורה הלכתית ועל האינטלקטואלים ועל בני החורין להסביר לכולם את השלכות בגידה זו, שהיא כפגיון בגב פלסטין.

 

במקביל לספירה לאחור של הישות הציונית, עליית יכולות חזית ההתנגדות, הגדלת יכולות ההגנה והצבא שלה, השגת עצמאות בייצור נשק יעיל, התרוממות הביטחון העצמי של הלוחמים [מג'אהדין], התפשטות המודעות העצמית בקרב בני הנוער, והרחבת מעגל ההתנגדות בכל רחבי השטח הפלסטיני ומחוצה לו, ההתקוממות האחרונה של בני הנוער להגנת מסגד אל-אקצא, והשתקפות קולות הג'האד והדיכוי של העם הפלסטיני בו זמנית בדעת הקהל באזורים רבים בעולם – כל אלה מבשרים על עתיד מזהיר.

ח'אמנאי: הפתרון של איראן לסוגית פלסטין: "החמושים הפלסטינים יוכלו לערוך משאל עם בקרב התושבים המקוריים של פלסטין"

ההיגיון של המאבק הפלסטיני שרשמה הרפובליקה האסלאמית של איראן במסמכי האו"ם, הוא הגיון מתוחכם ומתקדם: החמושים הפלסטינים יוכלו לערוך משאל עם בקרב התושבים המקוריים של פלסטין. משאל עם זה יקבע את המערכת הפוליטית במדינה וישתתפו בו התושבים המקוריים מכל העדות והדתות, כולל העקורים הפלסטינים. מערכת פוליטית זו תחזיר את העקורים לתוך [פלסטין] ותקבע את גורל המתנחלים הזרים [הישראלים היהודים].

 

פרויקט זה מבוסס על עקרון הדמוקרטיה הרווחת המקובלת בעולם ואיש לא יכול להטיל ספק בתחכומו וביעילותו. על הלוחמים הפלסטינים להמשיך במאבקם הלגיטימי והמוסרי נגד הישות הגזלנית עד שתאלץ לקבל זכות זו.

התקדמו בשם האל ודעו כי 'האל עוזר למי שעוזר לו.'"[4]

 

עלי שיראזי, נציג ח'אמנאי במפקדת ת'אראללה: "יעודו של יום ירושלים פירושו התגייסות האסלאם והקמת כוח שנקרא כוח קודס, ש[מפקדו] סולימאני מילא את ידיהם של תושבי הגדה המערבית ותושבי עזה בכלי נשק"; "יש לנו מספיק יכולת טילים כיום כדי לכוון לשטח ישראל, ויש לנו היכולת להשמיד את המשטר הזה"; "תושבי עזה וחזבאללה מסוגלים להרעיד את ישראל בטילים שלהם"

בטקס לציון יום ירושלים הבינלאומי, בבית הקברות "גולסטאן של שהידי [העיר] אספהאן", ב-6.5.21 איים נציג ח'אמנאי במפקדת ת'אראללה, עלי שיראזי, בהשמדת ישראל באומרו ש"איראן יכולה להשמיד את ישראל תוך 24 שעות." שיראזי קבע ימים ספורים לפני תקיפת ישראל ע"י חמאס כי "כיום תושבי עזה וחזבאללה מסוגלים להרעיד את ישראל בטילים שלהם." להלן עיקרי דבריו:

 

"האל הטיל את משימת הלחימה במשטר הציוני הגזלן על כתפי האמאם [איתאללה רוחאללה ח'ומיני], מכיוון שדגל הדת אינו יכול לשלוט עד להסרת דגל הדיכוי ... כאשר ניצחה המהפכה האסלאמית, הורה האמאם ח'ומיני לקבוע את יום שישי האחרון בחודש הרמדאן כיום ירושלים. מנהיגי ארמון הכפירה [הבית הלבן] ידעו איזה דגל האמאם [ח'ומיני] הניף. משנת 1929 הציונים ניסו להקים לעצמם משטר, ולבסוף בשנת 1948 הם כבשו את פלסטין בעזרת בריטניה, תקפו את דיר יאסין ועקרו 300,000 פלסטינים.

 

העם הפלסטיני נטבח פעמים רבות במחנות, ודאעש הוא תלמיד בית הספר של הציונים. שישה צבאות ערביים לחמו נגד הציונים, אך הובסו. העולם תהה כיצד איש דת לא חמוש [ח'ומיני] הפיל את הפסלים [השאה פהלוי] וגירש את אמריקה...

 

עלי שיראזי, נציג ח'אמנאי במפקדת ת'אראללה  [5]

הם [אמריקה] שמעו את דברי אמאם ח'ומיני, אך לא הבינו אותם. הם לא ידעו שייעודו של יום ירושלים פירושו התגייסות האסלאם והקמת כוח שנקרא כוח קודס, ש[מפקדו] סולימאני מילא את ידיהם של תושבי הגדה המערבית ותושבי עזה בכלי נשק. חאג' קאסם [סולימאני] חיזק את חזבאללה עד כדי כך ש[ישראל] בנתה חומה סביב פלסטין מרוב פחד.

 

יש לנו מספיק יכולת טילים כיום כדי לכוון לשטח ישראל, ויש לנו היכולת להשמיד את המשטר הזה. כוחו של הסדר האסלאמי גדול מתמיד, וכיום תושבי עזה וחזבאללה מסוגלים להרעיד את ישראל בטילים שלהם. 

 

לא נוותר עד שננצח את היהירות [כינוי לארה"ב] והמשטר הציוני הגזלן ואנו אומרים במפורש שאנו עומדים בכל הכוח ואם אמריקה תעבור מעל הגופה שלנו, [עדיין] ניישם את יעדי המהפכה והאמאם [ח'ומיני] בהנהגתו של המנהיג [ח'אמנאי]. היום כרבלא נמצאת מול עינינו ואנו מוכנים להקריב את עצמנו עבור הקוראן והאסלאם על מנת שיתממשו המטרות של הנביאים ושל המהדי [המשיח בשיעה].

 

אנו בטוחים שיום אחד הנוער שלנו יראה את העולם בלי [ש]ישראל [קיימת בו], ואם היינו אומרים בתחילת המהפכה שיום אחד סדאם [חוסין שליט עיראק] ייפול רבים לא היו מאמינים [לכך]... נתנו את הכבוד שלנו לאסלאם, ואני מצהיר בכל הכוח כי למשמרות המהפכה יש את הכוח להרוס את ישראל עד היסוד.

 

אם ישראל תחפש הרפתקאות, נוכל להשמיד את המשטר המזויף הזה תוך פחות מ 24 שעות. האמריקנים והציונים חוששים מהאומה האיראנית והוכיחו טענה זו עם [הריגתו] של חאג' קאסם סולימאני..."[6]

ראש הארגון הפוליטי האידיאולוגי של הצבא, מוחמד חסני: 'ישראל חייבת להימחות מעל דפי ההיסטוריה' ... ציר ההתנגדות הגיע היום לנקודה שהחלה הספירה לאחור לקריסת הציונים ... פלסטין תשוחרר בקרוב ולא יעבור זמן רב עד שייאספו מטלטלי הציונים"

בטקס יום ירושלים ב-7.5.21 במחוז הורמוזגאן, סקר מוחמד חסני, ראש הארגון הפוליטי האידיאולוגי של הצבא, את הנרטיב של המשטר האיראני לסוגיה הפלסטינית, התייחס להפרות הסדר במזרח ירושלים ורמז לבאות: "בימים האחרונים אתם צופים באירועים מבטיחים בשטחים הכבושים. אירועים המראים כי העם הפלסטיני התעורר וציר ההתנגדות הכין את עצמו למלחמה סופית נגד דיכוי הציונים." להלן עיקרי דבריו:

 

"מכלל שטח פלסטין, שאינו גדול מאוד, רק 13% בבעלות הפלסטינים ויתר 87% מצויים בידי המשטר הציוני הכובש. העם הפלסטיני מונה 13 מיליון איש, מתוכם כחמישה מיליון חיים ברצועת עזה ובעבר הירדן, ופלסטינים אחרים עקורים במדינות אחרות, ועכשיו עלינו לשאול כיצד זה קרה?

 

לאחר מלחמת העולם הראשונה, המדינות המנצחות חילקו ביניהן את המדינות המובסות, והאפוטרופסות על פלסטין נמסרה לבריטניה, לקולוניאליזם הישן ולשועל הערמומי הזה. הבריטים ידעו גם שהציונים הם אנשים מרושעים מאוד, ואם הם יישארו באירופה הם יפריעו להם, וביקשו להיפטר מהם. לכן הוצעו להם כמה מקומות עד שבאו והעלו את עניין המגורים בפלסטין, והציונים קיבלו את זה.

 

הקולוניאליסטית הזקנה [בריטניה] העלה את נושא רכישת האדמות מהפלסטינים על מנת שלציונים תהיה נוכחות חוקית בשטחים הפלסטיניים, והם קנו כ -2% מהאדמה הפלסטינית. אבל ממי? מבעלי אזרחות כפולה, לא מפלסטינים אמיתיים. מכיוון שבמקביל, אנשי דת פלסטינים אסרו על מכירת אדמות לציונים.

 

הבריטים תכננו לקנות מחדש אדמות מהפלסטינים והלכו ללא יהודים שקנו את האדמה דרכם והעבירו אותם לציונים כאשר שטח אדמות אלה היה כשניים וחצי מכלל שטח פלסטין. אולם, איפה שניים וחצי אחוזים ואיפה שמונים ושבעה אחוזים?

 

כלומר, לכל היותר 13 אחוזים מכלל שטח פלסטין הם בבעלות הפלסטינים, שאף אין להם ריבונות על אדמות אלה. מה קרה ש 87% מהשטח הפלסטיני הנוכחי הועבר לציונים?

 

מוחמד חסני, ראש הארגון הפוליטי האידיאולוגי של הצבא  [7]

למרבה הצער, אירעו כמה אירועים. אחד מהם היה בשנת 1948, כאשר האו"ם, בתמיכת אמריקה הפושעת ובריטניה, מסר 54 אחוז מהשטח הפלסטיני לציונים לפי החלטה 181 ו-45 אחוז לפלסטינים וזה לא ארבעים חמישה אחוזים [בכלל].

 

כמו כן, השליטה על ירושלים הייתה אמורה להיות בינלאומית, אך כעת המצב הפוך לחלוטין ורוב האדמות הפלסטיניות ניתנו לציונים בגלל התמיכה האכזרית של האמריקנים והאירופאים.

 

הציונים עצמם אימצו בינתיים שלוש אסטרטגיות: אסטרטגית השמדה, אסטרטגית ביזה ואסטרטגית גירוש פלסטינים בכוח משטחם והחרמת רכושם. אסטרטגיות אלו עדיין נמשכות ולא נמצא יום בו הציונים לא תוקפים את הפלסטינים ולא תופסים או לא פוגעים בהם או הופכים אותם לשהידים.

 

וכעת, מצב מצער זה ארע וחלק מגוף החברה האסלאמית נפרד מאיתנו. מהי החובה המוטלת עלינו במצב זה? חובתנו ההלכתית, האנושית והרציונלית היא לעזור כדי ששטחים נפרדים אלה יחזרו לגוף האסלאם. הועלו [כהצעה] כמה אסטרטגיות להצלת פלסטין. אסטרטגיה של משא ומתן, כניעה, פשרה ופיוס שתוצאתן זה מה שאתם רואים כעת.

 

אסטרטגיה נוספת היתה האסטרטגיה של אמאם ח'ומיני והמנהיג [העליון ח'אמנאי]. האמאם [ח'ומיני] אמר: 'ישראל חייבת להימחות מעל דפי ההיסטוריה'. זו הייתה תורת האמאם [ח'ומייני] וגם האדון [ח'אמנאי] הודיע על תוכנית בעניין זה ואם היא תיושם כראוי על ידי הארגונים הבינלאומיים, זו הדרך ההוגנת והפחות יקרה עבור פלסטין. זוהי [תכנית] עריכת בחירות חופשיות בנוכחות כל התושבים המקוריים בשטחי פלסטין כדי לקבוע את גורלם והעולם והקהילה הבינלאומית יאשרו כל ממשלה ומבנה [משטר] שהם יבחרו.

 

אולם מדוע הם דוחים את התוכנית הזו ? מכיוון שאחוז היהודים האמיתיים החיים בפלסטין הוא קטן מאוד, ואם יתקיימו בחירות המוסלמים בהחלט ינצחו. בסך הכל, נותר פתרון אחר, והוא דרך ההתנגדות. התנגדות וחוסר הפשרות על מנת לגרש את מי שנכנס באכזריות לחיי העם הפלסטיני, הרס את בתיהם, החרים את שטחי החקלאות שלהם, השמיד את כל נכסיהם החומריים והרוחניים, והם לא יעזבו את אדמות פלסטין אלא בשפה של כוח, ודרך זו עבדה, ההתנגדות נתנה תוצאות עד כה.

 

לולא ההתנגדות, לא הייתה סוריה, תימן, לבנון, עיראק ואיראן, ואף האסלאם לא היה כלל. רק בנשק ההתנגדות ניתן להחזיר את האדמות לפלסטין וזו הסיבה שמגיני הקודש [המליציות השיעיות הפרו-איראניות בסוריה] וציר ההתנגדות נכנסו לזירה, וכיום, למרבה השמחה, המשוואות באזור השתנו לטובת העם הפלסטיני, וזה היה בחסות ההתנגדות.

 

האויבים מנסים לשבור את ההתנגדות אך הם בהחלט לא יוכלו, מכיוון שהאומה האסלאמית תומכת בהתנגדות. כל המדינות החופשיות תומכות באסטרטגיית ההתנגדות. למרבה השמחה המשוואות של היום השתנו לטובת ציר ההתנגדות, ובחסדי האל, האינתיפאדה שהתחילה באבן מסתיימת ברקטה, וזה אומר שינוי המשוואה.

 

בימים האחרונים אתם צופים באירועים מבטיחים בשטחים הכבושים. אירועים המראים כי העם הפלסטיני התעורר וציר ההתנגדות הכין את עצמו למלחמה סופית נגד דיכוי הציונים.

 

אם תהיה מלחמה בין מוסלמים לציונים, הציונים בהחלט ינשמו את נשימתם האחרונה, ונשמת הציונים כבר ספורה. ציר ההתנגדות הגיע היום לנקודה שהחלה הספירה לאחור לקריסת הציונים, וכעת מה חובתם של המוסלמים במצב זה?

 

אנו חסידי אסכולה המצפה מאיתנו לעמוד תמיד לצד המדוכאים ונגד המדכא. לכן, מי שיש לו עט עליו [לפעול] לטובת המדוכאים בעטו, מי שיש לו כוח עליו [לפעול] לטובת המדוכאים בכוחו, ומי שיש לו עושר עליו [לפעול] לטובת המדוכאים עם עושרו, וגם אם אין לו דבר, עליו לצעוק לטובת המדוכאים. הפילוסופיה של יום ירושלים היא שעלינו להבהיר את עמדתנו כנגד המדכא ובעד המדוכאים.

 

יום ירושלים, פירושו שפלסטין אינה לבדה. יום ירושלים, פירושו שמוטלת עלינו החובה לתמוך במדוכא ולהתנגד למדכא בכל יכולתנו ועל פי תורתנו הדתית ועל פי הבשורה המשמחת של המנהיג, פלסטין תשוחרר בקרוב ולא יעבור זמן רב עד שייאספו מטלטלי הציונים.

 

לפני שש שנים אמר [ח'אמנאי]: 'המשטר הציוני לא יראה את 25 השנים הבאות.' במצב הנוכחי, מורגש כי עוד קודם לתאריך שקבע האדון [ח'אמנאי] , בעזרת האל, העולם יראה את המזה"ת ללא הכובשים הציוניים.

 

על האומה האסלאמית להיות כיום לצד העם הפלסטיני "בזמן" כמיטב יכולתה ולצעוק ולעזור, כדי שתתממש ההבטחה האלוהית, לפיה, דיכוי ועריצות אינם לעד. האומה האיראנית גאה מכיוון שהיא תמיד עמדה לצד העם הפלסטיני המדוכא ויום ירושלים של האומה האיראנית לא התבטל במשך 43 שנים. בעזרת האל, בקרוב נראה את הניצחון הסופי של העם הפלסטיני ואת התבוסה הסופית של הציונים הגזלנים והכובשים."[8]

ולאיתי, יועצו של ח'אמנאי ומזכ"ל האסיפה העולמית להתעוררות האסלאם: יום ירושלים הוא "המקור למוטיבציה חזקה ואיתנה להשמדת המשטר הציוני... אנו רואים עצמנו מאז ומתמיד כאוהדים ובעלי ברית של האחים הפלסטינים. אהדה זו אינה בזירה הפוליטית והדיפלומטית אלא יותר מכך בתחום הפעולה וההתנגדות"

בפגישה וירטואלית שכותרתה "יום ירושלים, יום המדוכאים" שערכה האסיפה העולמית להתעוררות האסלאם, לרגל יום ירושלים, התייחס עלי אכבר ולאיתי, מקורבו של המנהיג העליון ח'אמנאי ומזכ"ל האסיפה, למצב הנוכחי הפנימי בישראל וטען שאתגרים רציניים אלו מעמידים את ישראל בפני סכנת השמדה, להלן עיקרי הדברים: 

 

עלי אכבר ולאיתי, מזכ"ל האסיפה העולמית להתעוררות האסלאם  [9]

 

"יום זה הוא באמת 'יום האל' המראה כי נושא פלסטין חייב להמשיך להיות בחזית הדאגות והנושאים האסטרטגיים של העולם האסלאמי. לדברי המנהיג [ח'אמנאי], פלסטין היא הנושא החי ביותר של האומה האסלאמית, ולפי ציוויו של המנהיג הגדול של המהפכה האסלאמית [ח'ומיני] 'יום ירושלים סמוך ללילת אל-קדר[10] וצריך להחיות [אותו] בקרב המוסלמים ולהוות מקור להתעוררותם'.

 

יום ירושלים והגשמת מטרותיו הנעלות, שהם אחת מנקודות המבט של "ההתעוררות האסלאמית", הם המקור למוטיבציה חזקה ואיתנה להשמיד את המשטר הציוני, ושחרור ירושלים צריך להיות נקודת המשען ומרכז האחדות של האומה האסלאמית.

 

האג'נדה החשובה להשגת מטרה נעלה זו היא חיזוק "החומרה" ו"התוכנה" של קבוצות ההתנגדות, וציר העבודה כיום זקוק להתנגדות ומאבק יותר מתמיד.

 

בשום שלב בהיסטוריה האנושית לא היינו עדים לתהליך כיבוש כה ארוך, אכזרי ואלים, כפי שאנו [עדים לפשע] הפושעים הציוניים, ומצד שני, בתקופה כה קצרה לא היינו עדים למאבק והתנגדות כאלה של קבוצות ההתנגדות כנגד הכיבוש. מעשי ג'יהאד ומאבקים אלה יישאו פרי בסופו של דבר, ובעתיד הלא רחוק נראה את שחרור השטחים הכבושים.

 

מתרחשות התפתחויות משמעותיות סביב פלסטין; חלק הכעיסו את חזית ההתנגדות בבגידתם, ואחרים יצרו הזדמנויות וקידמו את כוחן של קבוצות ההתנגדות האסלאמית והפלסטינית.

ההכרה הרשמית בתהליך הנורמליזציה של יחסי מדינות ערב מסוימות עם משטר האפרטהייד הציוני במסגרת התוכנית האנטי-פלסטינית "עסקת המאה" היא בגידה ועל פי סקרים אמינים, חלק גדול מדעת הקהל הערבית והאסלאמית מתנגד לכל יחסי ידידות בין מדינות ערב לבין המשטר הציוני הגזלן. נושא [הנורמליזציה עם ישראל] הוא כאש מתחת לאפר ובטווח הבינוני והארוך יגרום להתנגדות עממית נרחבת נגד השליטים הריאקציוניים [מדינות ערב המלוכניות].

 

מאמצי קבוצות ההתנגדות הפלסטיניות היום נגד המשטר הציוני והאסטרטגיות הביטחוניות שהועלו על סדר היום של חזית ההתנגדות בזירה להתמודדדות מול משטר זה, העמידו את חייו והישרדותו של המשטר הגזלן הזה שמתמודד עם אתגרים פנימיים, בפני סכנת השמדה יותר מאי פעם.

 

התבוננות בתבוסות העבר של המשטר הכובש את ירושלים מהמלחמה בת 33 הימים [ב2006 בלבנון] עד לעזה, והכישלון בסוריה ובאזורים אחרים, ועם מבט על מהלך האירועים הנוכחים שהוביל לשינוי ב"מאזן הכוחות" של האזור בעד התנגדות והתעוררות האסלאמית, ניתן לראות על נקלה את מימוש התחזית וההערכה האסטרטגית של המנהיג לגבי עתידו של משטר האפרטהייד הציוני [לפיו] 'המשטר הציוני לא יראה את 25 השנים הבאות.' בזירת המאבק והעימות עם כובשי ירושלים ועל ידי אימוץ שיטות ההתנגדות בזירה, הושגו הישגים רבים וייחודיים בתחומים שונים שמאיצים שקיעת המשטר הציוני.

 

בנוגע לנושא פלסטין, אנו רואים את עצמנו מאז ומתמיד כאוהדים ובעלי בריתם של האחים הפלסטינים. אהדה זו [קיימת] לא [רק] בזירה הפוליטית והדיפלומטית אלא יותר מכך בתחום הפעולה וההתנגדות. איראן נמצאת ותהיה עם העם הפלסטיני וקבוצות ההתנגדות עד לשחרור ירושלים מהכיבוש. נושא פלסטין נותר אחד הנושאים החשובים והעדיפים ביותר במדיניות החוץ של איראן".[11]

 

משרד ההגנה האיראני: "ביום ירושלים... כל העולם האסלאמי ויתר המדינות רודפות הצדק מניפים את דגל ההתנגדות והמאבק במשטר הציוני ביום הזוהר הזה... הודות למהפכה האסלאמית באיראן, שיח ההתנגדות הפך היום לתרבות השלטת של אומות האזור, וסהר ההתנגדות חשף את אשליית המזה"ת החדש של הציר המערבי-עברי וערבי, מטהראן עד לבגדאד, דמשק, ביירות וצנעא"

הצהרת משרד ההגנה האיראני ב-6.5.21 לציון יום ירושלים:

"המייסד הגדול של המהפכה האסלאמית, האמאם ח'ומייני, קרא ליום שישי האחרון של חודש הרמדאן יום ירושלים כתוכנית נבונה שמטרתה לשמור על שאיפות העם המדוכא בפלסטין וגינוי כיבוש המשטר הציוני. זהו יום שבו העולם האסלאמי מתאחד נגד המשטר ישראל הלא לגיטימי וקורא לשחרור ירושלים. יום השנה ה-43 להכרזת יום השישי האחרון בחודש הרמדאן כיום ירושלים העולמי משקף את העובדה כי העניין הפלסטיני לא דעך וכוס החיים הבלתי לגיטימיים של המשטר הכובש את ירושלים שבירה יותר מתמיד.

 

סוגיית פלסטין מוזכרת כפצע ישן והיסטורי בדעת הקהל העולמית, האומה המוסלמית, והיא יצרה הזדמנות פז לכל הקבוצות והזרמים הפלסטיניים להתקדם לכיוון לכידות, אחדות וסולידריות לראות את 'יום ירושלים' כשם סמלי לאומה האסלאמית להתאחד, להילחם נגד הכיבוש ולתמוך בשחרור ירושלים ופלסטין.

 

ביום ירושלים, לא זו בלבד שאיראן האסלאמית מגלה את האחדות והסולידריות שלה בנושא פלסטין ותמיכה באידיאל של ירושלים כסוגיה הראשונה של העולם האסלאמי, אלא כל העולם האסלאמי ויתר המדינות רודפות הצדק מניפים את דגל ההתנגדות והמאבק במשטר הציוני ביום הזוהר הזה.

 

אולם, היהירות העולמית בראשות אמריקה, חשפה את פניה האנטי-אנושיות יותר מבעבר ורשמה חרפה נוספת ברקורד שלה בתמיכתה המלאה בפשעים ובהסתה של המשטר הציוני, בתמיכתה בהמשך הכיבוש של המשטר הישראלי, בהתעלמותה מחוקים בינ"ל, מהחלטת האו"ם, השכחת התחייבויותיה כלפי אזרחי פלסטין, הכרה בירושלים כמרכז [בירה] המשטר הטובח בילדים הזה והעברת שגרירותה לאותה עיר [ירושלים].

 

המזימה המרושעת של המנהיגים האמריקנים והציוניים בעסקת המאה מטילה אחריות רבה יותר על כל בני החורין ועל המדינות והאומות רודפות הצדק. הפחד של כמה מדינות באזור וחשיפת יחסיהן עם המשטר הפושע הכובש את ירושלים היא בגידה בלתי נסלחת כלפי הסוגיה הפלסטינית והעמים המבקשים חופש, אך מהלכים בוגדניים אלה לא יוכלו להשכיח את האידיאל הפלסטיני ושחרור מדינה זו.

הודות למהפכה האסלאמית באיראן, שיח ההתנגדות הפך היום לתרבות השלטת של אומות האזור, וסהר ההתנגדות חשף את אשליית המזה"ת החדש של הציר מערבי-עברי וערבי, מטהראן עד לבגדאד, דמשק, ביירות וצנעא. שיח ההתנגדות הביא כל כך הרבה יוקרה וכבוד לאומות באזור עד כדי כך שלמדיניות האמריקאית אין מקום באזור. 

 

"השתיל ששתל [ח'ומייני] לפני 42 שנה הפך היום לעץ גדול וילדי ח'ומייני ממתינים לשעת האפס לשחרור ירושלים תחת דגלו של ח'אמנאי"

למרבה השמחה האינתיפאדה הפכה כיום למעצמה שאין לה תחליף והיא נטלה את שנת לילה מראשי המשטר הציוני. המשטר הציוני, שחלם פעם לשלוט מהנילוס עד הפרת, נמצא כעת בתוך השטחים הכבושים מאחורי חומות בטון בגובה עשרה מטרים ויישובים ציוניים באזורי הגבול הפכו לעיירות רפאים. השתיל ששתל [ח'ומייני] לפני 42 שנה הפך היום לעץ גדול, וילדיו של ח'ומייני ממתינים לשעת האפס לשחרור ירושלים תחת דגלו של ח'אמנאי...

 

כפי שאמר ח'אמנאי, המשטר הישראלי המזויף, מתקרב במהירות לסוף חייו המחפירים בהתנהגותו המטורפת, הלא אנושית והברברית, ובוודאי שהקונספירציה המסוכנת והפיתנה הגדולה של חזית האויב ביצירת קרע [מחלוקת] בין אומות ודתות אסלאמיות ייכשלו וחלומם של הציונים ליצור את ישראל מהנילוס ועד הפרת ולהקים אזור חדש בהינדוס אמריקאי לעולם לא יתגשם... בעתיד הקרוב, העולם יצפה בחגיגת שחרור ירושלים הקדושה."[12]

 

נספח: נאומו של המנהיג העליון של איראן ח'אמנאי לרגל יום ירושלים

המנהיג העליון ח'אמנאי: מהכחשת השואה ועד לקריאה להשמיד את ישראל בחרב או במשאל עם

בנאומו המסורתי לציון יום ירושלים פרש המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ב-7.5.2021, את תפישת המשטר לגבי הסוגיה הפלסטינית והצורך בהשמדת ישראל. זהו חלקו הראשון של נאומו שהובא בתחילת הדוח:

להלן עיקרי דבריו:

 

"נושא פלסטין הוא עדיין הנושא המשותף, החשוב והחי ביותר של האומה האסלאמית. המדיניות של הסדר הקפיטליסטי העריץ ניתקה את יד האומה [האסלאמית] מביתה, ממולדתה ומארץ אבותיה, והקימה בה משטר טרור ועם זר.

מה חלש וחסר בסיס יותר מההיגיון הריק של הקמת המשטר הציוני? האירופאים טוענים כי דיכאו את היהודים במהלך שנות מלחמת העולם השנייה, ולכן יש לנקום את נקמת היהודים על ידי עקירת אומה במזה"ת [הפלסטינים] וביצוע מעשי זוועה באותה מדינה...! זה ההיגיון שממשלות המערב הסתמכו עליה בתמיכתן הבלתי מעורערת והמטורפת במשטר הציוני, ובכך זייפו את כל טענותיהם הכוזבות בדבר זכויות אדם ודמוקרטיה. והסיפור המצחיק והעצוב הזה נמשך יותר משבעים שנה ומדי פעם מתווספים אליו דפים נוספים. 

 

הציונים הפכו את פלסטין הכבושה לבסיס טרור מהיום הראשון. ישראל אינה מדינה, אלא בסיס טרור נגד העם הפלסטיני ואומות מוסלמיות אחרות. המאבק במשטר עלוב זה הוא המאבק בדיכוי ומאבק בטרור; וזו חובה ציבורית.

 

ישנה נקודה חשובה והיא למרות שהממשלה הגוזלת [ישראל] הוקמה בשנת 1948, ההכנות לפלישה לנקודה רגישה זו של אזור האסלאם החלו שנים רבות קודם לכן. שנים אלה חופפות להתערבות פעילה של המערב במדינות האסלאם כדי להשליט חילוניות, לאומיות קיצונית ועיוורת, ולהעלות לשלטון ממשלות אוטוריטריות, מוקסמות מן המערב או נתמכות על ידיו.

 

סקירת אירועי השנים ההן באיראן, בתורכיה ובמדינות ערב במזה"ת עד צפון אפריקה, חושפת את האמת המרה שחולשה ופילוג באומה המוסלמית סללו את הדרך לקטסטרופה לגזלת פלסטין והיהירות העולמית [המערב בהובלת ארה"ב] הכתה במכה זו את האומה האסלאמית.

 

זהו לקח שבאותה עת אוחדו מחנות הקפיטליזם והקומוניזם עם קורח הציוני. בריטניה תכננה את המזימה ופעלה ליישמה, בעלי ההון הציוניים יישמו אותה בכסף ובנשק, וברית המועצות הייתה הממשלה הראשונה שהכירה רשמית במדינה הלא לגיטימית [ישראל] ושלחה לשם מספר רב של יהודים. המשטר הגזלן היה תוצר של המצב ההוא בעולם האסלאמי מחד גיסא ותוצר הקונספירציה והתוקפנות של אירופה מאידך גיסא.

 

כיום המצב בעולם כבר אינו כפי שהיה. עלינו תמיד לזכור עובדה זו. כיום מאזן הכוחות השתנה לטובת עולם האסלאם. אירועים פוליטיים וחברתיים שונים באירופה ובאמריקה חשפו בפני העולם את חולשותיו המבניות, הניהוליות והמוסריות העמוקות של המערב.

 

אירועי הבחירות [ב-2020] באמריקה והמבחן המשפיל של מנהליה השחצנים והיהירים, כמו גם ההתמודדות הכושלת של אמריקה ואירופה בהתמודדות עם הקורונה השנה ונושאים מבישים [אחרים], התסיסה הפוליטית והחברתית האחרונה במדינות אירופה החשובות ביותר, כל זה הם סימן לדעיכת המחנה המערבי.

 

מצד שני, צמיחת כוחות ההתנגדות באזורים האסלאמיים הרגישים ביותר, הרחבת יכולות ההגנה וההתקפה שלהם, המודעות העצמית הגדלה, המוטיבציה והתקווה בקרב האומות המוסלמיות, צמיחת הנטייה לסיסמאות אסלאמיות וקוראן, צמיחה מדעית, צמיחת הרצון לעצמאות והסתמכות עצמית בקרב האומות [המוסלמיות] הם סימנים מבורכים המבטיחים עתיד טוב יותר.

 

בעתיד מבורך זה הסולידריות בין המדינות המוסלמיות חייבת להיות מטרה מרכזית ונראה שניתן להשיגה. הציר לסולידריות זו הוא נושא פלסטין, שמשמעו כל המדינה וגורל ירושלים. זו האמת שהדריכה את ליבו הנאור של האמאם ח'ומייני להכריז על יום שישי האחרון של [חודש] הרמדאן כיום ירושלים הבינלאומי.

 

האחדות בקרב המוסלמים בציר ירושלים היא הסיוט של האויב הציוני ותומכיו האמריקאים והאירופאים. עסקת המאה והנורמליזציה של כמה מדינות ערביות חלשות עם המשטר הגזלן הוא ניסיון לברוח מהסיוט הזה.

 

אומר זאת באופן סופי: מאמצים אלה לא יצליחו. תנועת ההדרדרות של משטר הציוני האויב החלה ולא תיפסק."[13]