המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
משבר איראני-רוסי נוכח שינוי עמדת רוסיה בנושא הגרעין האיראני
30/3/2007


משבר איראני-רוסי נוכח שינוי עמדת רוסיה בנושא הגרעין האיראני

 

הקדמה

משך חודשים רבים בלמה רוסיה את מאמצי הקהילה הבינ"ל לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, ופעלה לריכוך הסנקציות שהופעלו נגד איראן בדצמבר 2006. במקביל, עסקה רוסיה מזה כמה שנים בהקמת הכור הגרעיני בבושהר, ובדיוני מועה"ב עמדה על כך שלא ייכלל בהחלטת הסנקציות 1737.

 

בשבועות האחרונים, התפתח משבר ביחסי איראן-רוסיה, עקב שינוי מהותי בעמדה הרוסית בנושא הגרעין האיראני. בשיאו של המשבר אף דווח באיראן – בהסתמך על מקורות רוסיים – כי חלק מן המומחים הרוסים העובדים בכור בבושהר עזבו את איראן במטוס מיוחד, בעקבות הוראה ממוסקבה, וזאת אף ללא יידוע הצד האיראני.[1]

 

תחילה הסבירה רוסיה את עמדתה החדשה בנימוקים כספיים, וטענה כי הסיבה לשינויים בלוח הזמנים להקמת הכור הינה פיגור איראני בסדר התשלומים שנקבע בהסכם בין איראן לרוסיה. איראן שללה זו בתוקף ושר החוץ, מנוצ'הר מותכי, וכן ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, ע'ולאם רזא אראזאדה, טענו כי איראן אף העבירה לרוסיה תשלומים במועד מוקדם יותר מכפי שסוכם עימה בחוזה.[2] הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית גם פרסמה ב-13 למרץ 2007 הודעה רשמית הקובעת כי עד ל-1 במרץ 2007 שלמה איראן לחברה הרוסית כנדרש ממנה, וכי ברשותה מסמכים בנקאיים המעידים על התשלום.[3] משלחת איראנית, בראשות סגן ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה האטומית, מוחמד סעידי, שהגיעה למוסקבה על מנת לגשר על הפערים, לא הגיעה לתוצאות.

 

בהמשך החלו הרוסים להעלות נימוקים עקרוניים הנוגעים לאופייה של תוכנית הגרעין האיראנית עצמה. מזכיר המועצה לביטחון לאומי הרוסי, איגור איבאנוב, הצהיר כי "איראן גרעינית נחשבת לאיום ישיר ועקיף על האינטרסים של רוסיה... רוסיה תעשה כל פעולה [נחוצה] על מנת להבטיח כי הדבר לא יתרחש... 18 שנה מנהלת איראן את פעילותה הגרעינית הרחק מפיקוחה של סבא"א...".[4] היומון הלונדוני 'אל-שרק אל-אוסט' ציטט מקור רוסי מהימן שטען כי "איראן מנצלת את יחסיה עמנו, ולא סייעה לנו כלל לשכנע את שותפינו [במערב] [שאין לחשוש מפני] פעילותה הגרעינית של טהראן." בנוסף ציטט 'אלשרק אלאוסט' מקור רוסי המקורב לקרמלין שטען כי "איראן גרעינית, או בעלת פוטנציאל להפוך לכזו, היא דבר שלא מקובל עלינו... לעולם לא נשחק עם איראן את המשחק של האיבה כלפי ארה"ב... אם איראן לא תענה לשאלות סבא"א עליה לשאת באחריות למעשיה."[5]  כלי תקשורת באיראן ציטטו דיווחים מערביים לפיהם החליט נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי רוסיה לא תעביר לאיראן את [הידע הנחוץ לצורך] מעגל דלק גרעיני, כל עוד לא תסכים זו להקפיא את העשרת האוראניום.[6]

 

התגובה האיראנית

נוכח העמדה הרוסית החדשה, הגיבה איראן בחריפות, בשני היבטים עיקריים. בתחום יחסיה עם רוסיה, הדגישה איראן את ההשלכות השליליות של העמדה הרוסית החדשה על מערכת היחסים האיראנית-רוסית. בתחום הגרעין, היא הדגישה את נחישותה להמשיך בתוכנית הגרעינית גם בלעדי תמיכת רוסיה.

 

א. יחסי איראן-רוסיה

מזכיר 'המועצה העליונה לביטחון לאומי' של איראן והממונה על תיק הגרעין, עלי לאריג'אני, אמר כי

"כל עיכוב שהוא בהפעלת הכור בבושהר יזיק לעתידה המסחרי של רוסיה...".[7]  כמו כן, הביעו היומונים האיראנים את אכזבתם מהתפנית הרוסית, וטענו כי רוסיה היא "שותפה לא אמינה"[8], המזגזגת בתמיכתה בפרויקט הגרעין האיראני עפ"י הלחץ המערבי.[9]  בנוסף נטען כי התנהלותה של רוסיה מסכנת לא רק את עתיד יחסיה הכלכליים של רוסיה עם איראן, אלא אף עם שאר המדינות המוסלמיות.

 

 כך למשל, נטען במאמר שפורסם ב-18.3.07 באירנא כי "...בשום שלב לא היה לאיראן ביטחון מלא באשר ל[יישום] הסכמיה עם מוסקבה... האירועים הקשורים להפעלת הכור בבושהר, ולחוסר מוסריותה של מוסקבה ביחס לקיום התחייבויותיה לספק דלק גרעיני לכור זה, הציגו פעם נוספת את אי אמינותם של הרוסים כשותף מסחרי-כלכלי באזור [המפרץ הפרסי] ובעולם [כולו]." במאמר אף נטען כי הפסימיות כלפי הרוסים אינם נחלתם של האיראנים בלבד, כיוון ש"[גם] בעלות בריתה הבסיסיות ביותר של רוסיה, באסיה התיכונה, בקווקאז, ואף באירופה, לעולם לא יכלו להיות בטוחות באשר להמשך הקשרים הפוליטיים, הכלכליים ואף התרבותיים עם מוסקבה." כדוגמא לכך צויין במאמר כי הפסקת אספקת הגז לאוקראינה, התנגדות רוסיה למדיניות לאומית עצמאית של גורגיה, והתנגדות גלויה וחשאית לחלק מממשלות אסיה התיכונה הן דוגמאות להתנהלות רוסיה בקשריה עם שכנותיה הקווקאזיות והאירופאיות. [10]

 

גם ציר המג'לס, כאט'ם ג'לאלי, המשמש דווח הוועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, הדגיש כי ההתנהלות הרוסית תעיב על יחסי רוסיה עם איראן: "העיכובים האלה אינם מקובלים מבחינתה של איראן... ההסכם [להפעלת הכור בבושהר] הוארך מספר פעמים, ואיראן הודיעה לרוסיה מספר פעמים כי הכור הגרעיני בבושהר נחשב לסמל שיתוף הפעולה בין שתי המדינות... כל התרשלות או עיכוב בבניית והעברת הכור הגרעיני בבושהר עלולים לחזק את [הגורמים במשטר האיראני] שאינם מעוניינים בהרחבת היחסים עם רוסיה. כבר כעת, כמה מבכירי [המשטר] מאמינים כי רוסיה אינה ראויה לאמון, ושהיא קובעת את שיתוף הפעולה [עם איראן] ואת העיכובים [בבניית הכור] על פי הלחצים מצד כמה מהמעצמות הגדולות... אם השלמת הכור דורשת זמן נוסף, מדוע הם משהים את שליחת הדלק הגרעיני, הרי הדבר מבוסס בהסכם ונמצא בהישג ידה של רוסיה...."[11]

 

ג'ומהורי-י אסלאמי: מוסקבה אינה שותפה אמינה

במאמר מערכת שפורסם ב-12 למרץ 2007 ביומון השמרני 'ג'ומהורי-י אסלאמי', המזוהה עם הסמינרים הדתיים בקום, נאמר:

 

"לאור חיפוש התירוצים ע"י רוסיה [לעיכוב הפרויקט הגרעיני], לוטה בערפל גורל ההסכמים בין איראן לרוסיה בעניין לוח הזמנים להשלמת הכור הגרעיני בבושהר והפעלתו. בעבר סוכם כי הצד הרוסי יעביר לאיראן במהלך הימים האחרונים [של השנה הפרסית שמסתיימת ב-21 למרץ 2007] את מעגל הדלק הגרעיני הדרוש לצורך הפעלת הכור הגרעיני, וכי במהלך החודשים הקרובים תושלם הפעלת הכור הגרעיני. הצד הרוסי טוען כי הסכומים שעליהם סוכם טרם שולמו לפקודת החברה הרוסית, אך המציאות היא אחרת. למרות שאיראן מילאה את התחייבויותיה הכספיות, הצד הרוסי מחפש שוב ושוב תירוצים, וטוען שבגלל שאיראן שינתה את אופן התשלום מדולר ליורו, על הצדדים לחתום על הסכם חדש, מה שכרוך בבזבוז זמן נוסף, ולמעשה מהווה הזדמנות למשיכת זמן ע"י הצד הרוסי. אף ש-97% ממלאכת בניית הכור בבושהר כבר בוצעה, אם הצד הרוסי לא ימלא את התחייבותו ולא יספק את הדלק הגרעיני, לא ניתן יהיה, מעשית, להפעיל את הכור הזה...

  

העדויות והסימנים הקיימים מראים כי בהתנהגותה האמביוולנטית, מתאימה עצמה מוסקבה [מצד אחד] ל-5+1 [חמש המדינות הקבועות במועה"ב + גרמניה], ומצד שני מעמידה פנים כמי ש[ממשיכה] בהקמתו ובהפעלתו של הכור בבושהר, כך שכביכול היא אינה מפרה את התחייבויותיה, ואם קיימת בעיה כלשהיא, האחריות עליה מוטלת על הצד האיראני, שכביכול לא שילם את התשלומים הנדרשים. השיחות ברוסיה שפכו אור על כל הנושא, והצד הרוסי הראה בדרישתו לתשלום נוסף ואף מוקדם מהמועד עליו סוכם, שהוא לא רק מבקש להשיג מטרות פוליטיות מסוימות, אלא אף מתכוון לנצל את המצב ולהבטיח לעצמו אינטרסים כספיים [אף] יותר מהמחיר שנקבע...

 

תופעה זו מראה שוב כי עמדותיה של מוסקבה בעניינים אלו, נחלשות בהדרגה ואינן אמינות כל כך, ובמיוחד ככל שאנו מתקרבים למועד שנקבע להפעלת הכור הגרעיני בבושהר. בזמן החתימה על ההסכם, טענה מוסקבה כי לא תושפע משום לחץ שהוא, וכי תפעל באופן נחרץ למילוי התחייבויותיה. אולם במישור המעשי, איננו עדים לביצוע התחייבויותיה של מוסקבה ללא סייג ותנאי. הדבר מוכיח כי מוסקבה אינה שותפה אמינה לפעילותנו הגרעינית.

 

התנהגותה האחרונה של מוסקבה בעניין הכור הגרעיני בבושהר מעוררת בתודעת [האנשים] משמעות מיוחדת שבתחום הדיפלומטי מכנים אותה "דרישת שוחד". זוהי התנהגות בלתי ראויה מצד שותף המתיימר לשיתוף פעולה רב צדדי. הדבר מהווה עבורנו אות אזהרה שלפחות מרגע זה, נתחשב בו ב[עת] עריכת הסכמים חדשים עם מוסקבה, ונדע כי ... אפילו חתימה על הסכמים עם רוסיה אין פירושה שמוסקבה תעמוד בהתחייבותה עד סיום המלאכה...

 

זוהי אינה הפעם הראשונה שבהקשר להסכם הכור הגרעיני בבושהר, אנו נתקלים בחיפוש תירוצים מצד הרוסים. התעקשות הרוסים על החזרת שאריות הדלק הגרעיני בבושהר היתה דרישה המנוגדת במפורש להסכם הראשוני, אולם לאור התנאים המיוחדים שהופיעו בתיק הגרעין של איראן, הם התעקשו לנצל את ההזדמנות כדי לכפות את הדרישה הלא חוקית הזו.

 

כעת שוב מעמידה מוסקבה דרישות, על מנת לקבל, בנוסף לרווחים חומריים [מאיראן], גם נקודות זכות מהצד האמריקאי והאירופי. אולם, יהיו אשר יהיו נקודות הזכות האלה, ללא ספק לא יהיה להן ערך כאשר יבינו בעולם שהרוסים אינם אמינים, ובהזדמנות הראויה הם דורשים שוחד."[12]

 

ב. המשך תוכנית הגרעין האיראנית

חרף השינוי בעמדתה של רוסיה, שבו בכירי המשטר והדגישו את נחרצותם לממש את תוכניתם הגרעינית. בנאום המרכזי שנשא לרגל ראש השנה הפרסי, הדגיש המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, כי הסנקציות לא יעמדו בדרכה של איראן לפתח טכנולוגיה גרעינית, ואמר כי "הסנקציות לא יכולות לפגוע בנו. האם עד כה הם לא הטילו עלינו סנקציות? תוך כדי סנקציות אנחנו הגענו לאנרגיה גרעינית."[13] ואילו הנשיא, מחמוד אחמדי-נז'אד, אמר בעקבות אישור הרחבת הסנקציות על איראן (החלטה 1747) כי "תהליך ההתגרענות שוחר השלום והחוקי של העם האיראני לא ייעצר ולא יפוקפק אף לא לשניה, למרות הסנקציות הלא חוקיות של מועה"ב."[14]  קודם לכן הצהיר אחמדי-נז'אד כי "הדרך אותה קבע לעצמו העם האיראני היא דרך ללא חזרה... העם האיראני לא יעצור עד הגעתו אל הפסגה הסופית...".[15] בנוסף, בנאום שנשא בעת ביקורו במחוז יזד, ציין כי "העם האיראני ימשיך בדרכו להשגת טכנולוגיה גרעינית למטרות שלום, ולא יסוג [משאיפתו] ולו במילימטר."[16]

 

"ניתן להשלים את הכור גם ללא הרוסים"

סגן ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, מוחמד סעידי, חשף כי איראן כבר הגיעה לידע הנחוץ לצורך מעגל דלק גרעיני ולבניית כורים גרעיניים, ואף אמר כי איראן החלה בכך.[17] במקביל, הודיע ראש סוכנות האנרגיה האטומית באיראן, ע'ולאם רזא אראזאדה, כי בהוראת הנשיא אחמדי-נז'אד, החלה איראן לבנות את המתקן הגרעיני הראשון בעל קיבולת של 360 מגה-וואט."[18]

 

בנוסף, במאמר שפורסם ב-15.3.07 ביומון השמרני רסאלת, נותחו דברי לאריג'אני, שאמר כי "העובדה שרוסיה דוחה את העברת מעגל הדלק הגרעיני [הדרוש] לכור בבושהר מראה כי אין שום ערבות לקבלת מעגל דלק גרעיני ממדינות אחרות"[19].  רסאלת מתח ביקורת על מדיניותה האמביוולנטית של רוסיה, וקבע כי לאור המדיניות הרוסית על איראן להשלים את מעגל הדלק גרעיני באופן עצמאי:

"אי נאמנותם של הרוסים מראה כי... אין שום דרך להשלים את מעגל דלק גרעיני אלא ע"י מדענים איראנים... לפני חמישה חודשים ציין ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, אראזאדה, ולאחריו גם סגנו, סעידי, כי ניתן להשלים את הכור בבושהר גם ללא הרוסים... אין ספק כי בעת הלחץ המערבי על איראן בנושא תיק הגרעין, הרוסים חושבים מחד על העלאת תקרת ההטבות [שיגבו] מטהראן, ומאידך על סוג של שיתוף פעולה עם [מדינות] המערב כדי להימנע מלשלם מחיר על יחסיה עם איראן. [לפיכך], למול התנהגות 'האחד בפה אחד בלב' של הרוסים, על טהראן לחשוב על דרך לצאת [מתלותה בסיוע הרוסי]."[20]

 

קריאה להשגת נשק גרעיני

בעקבות אישור הרחבת הסנקציות על ידי מועה"ב ב-24 למרץ 2007, פרסם אתר האינטרט האיראני "אלף", המזוהה עם ציר הפרלמנט השמרני, אחמד תואכלי, העומד בראש 'המרכז לעיונים אסטרטגיים של המג'לס', מאמר בו נותחו השלכות החלטת מועה"ב על הרחבת הסנקציות (החלטה 1747). במאמר נטען כי היות ואיראן משלמת את המחיר על פיתוח נשק גרעיני, עליה להשיג נשק כזה:

"...במידה והמערב יהדק כך את הלחצים [על איראן] בצורה זו [הכוונה לסנקציות], והשפעות הלחצים האלה על [המצב] הפנימי באיראן תורגשנה, לבטח רבים בתוך איראן ישאלו כעת, משאנו משלמים את המחיר על החזקת נשק גרעיני, מדוע שלא יהיה לנו אותו [באמת], ונפיק את התועלת ממנו?"[21]

 

טהראן טיימס: 'הזגזוג' של רוסיה יהרוס את תדמיתה

במאמר שפורסם ב-15 למרץ 2007 ביומון 'טהראן טיימס', המזוהה עם משרד החוץ האיראני, טען בעל הטור חסן האניזאדה, כי הזגזוג בתמיכתה של מוסקבה באיראן בנושא הגרעיני עלול להרוס את תדמיתה בעולם האסלאמי, ולהגביר את המתיחות האזורית. בנוסף, צוין כי עד כה שימשה איראן חוליה מקשרת בין רוסיה לבין העולם האסלאמי, ולכן המשבר הנוכחי בבושהר עלול להביא להשלכות חמורות על מעמדה של רוסיה בעולם האסלאמי. במאמר אף הובע איום לפיו הזגזוג של רוסיה בתמיכה בבעלות בריתה עלול להוביל את טהראן לשקול מחדש את מדיניותה ולנטות לכיוון המערב. להלן עיקרי המאמר:

  

"…The Bushehr nuclear power plant has been seen as the symbol of political, economic, and technical cooperation between Tehran and Moscow over the past two decades, and the two countries also significantly boosted their diplomatic relations through cooperation on the station. Russia played a key role in supporting Iran in the recent negotiations over Tehran’s nuclear program and adopted positive stances toward the Islamic Republic.

 

But the Russian contractor’s failure to fulfill its commitments shows that Moscow is wavering in its support of allies, which could sully its reputation in the Islamic world.

 

Although Russia handed the world to the United States on a silver platter after the collapse of the former Soviet Union, the new Kremlin leaders are expected to at least maintain a part of their political clout in the face of U.S. efforts to create a unipolar world system. As a nuclear power, Russia can continue its previous role of maintaining the international balance of power.

 

Any move that would allow the U.S. to exploit Russia’s weakness could lead to a rise in regional tensions. On the other hand, Russia, as an ally of the Islamic countries and Non-Aligned Movement members, should not be swayed by Western policies or tie its national interests to U.S. foreign policy.

 

Over the past two decades, Islamic nations have been closely observing Iran-Russia political and economic relations to see whether Russia can regain its former superpower status and create a new bloc to challenge the hegemonic powers. In addition, Iran, which can act as a link between Russia and Muslim countries, has realized that Moscow does not have a strategic view toward its relations with the Islamic world

 

If Russia decides to shirk its commitments in regard to the Bushehr station, Iran will have to reconsider its major policies and lean toward the West by softening some of its positions

 

Russia currently has a very important place in Iran’s foreign policy and the previous cooperation has proven Iran’s goodwill toward Russia.

However, if the Bushehr plant issue becomes a point of contention in Tehran-Moscow relations, there could be serious repercussions for Moscow in the Islamic world."[1]

 

 

[1]  רוז, חיאת-י נו, 15.3.07 ; רוסיה הכחישה דיווח זה באופן רשמי, אירנא, 29.3.07.

[2]  אירנא, 11.3.07; ג'ומהורי-י אסלאמי, 14.3.07.

[3]  ג'ומהורי-אסלאמי, 14.3.07; באופן דומה ציין חבר הוועדה הפלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, רזא טלאי ניכ, כי "לא קיימת שום הצדקה לעיכוב [בהעברת מעגל הדלק הגרעיני והשלמת הכור בבושהר], כיוון שאיראן מילאה את התחייבויותיה הכספיות בצורה מלאה." מהר, 12.3.07.

[4]  באזתאב, 18.3.07; איבאנוב הוסיף כי "אם כפי שטוענים הבכירים האיראנים, תוכנית צבאית כלשהיא אינה עומדת על סדר היום, ומטרותיה [של תוכנית הגרעין האיראנית] הן אך ורק לצרכי שלום, לא צריכה להיות כל דאגה [מצדם] לגבי הקפאה זמנית [של העשרת האוראניום]." אפתאב, 20.3.07.

[5]  אל-שרק אל-אוסט, 13.3.07.

[6]  באזתאב, 12.3.07, אפתאב, 13.3.07; יש לציין כי גם בעבר לא תמכה רוסיה בדרישת האיראנים להעשרת אוראניום, אלא הציעה שהיא עצמה תקים מתקן העשרה מרכזי לשימוש מדינות שונות, וביניהן איראן, הזקוקות לדלק גרעיני, אולם איראן דחתה הצעה זו.

[7]  בנוסף אמר לאריג'אני כי "רוסיה מעולם לא דרשה מאיתנו להקפיא את העשרת [האוראניום] בתמורה להשלמת הכור בבושהר...", מהר, 14.3.07.

[8]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 12.3.07, אעתמאד-י מלי, 12.3.07, רסאלת, 15.3.07.

[9]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 12.3.07, טהראן טיימס, 15.3.07.

[10]  אירנא, 18.3.07

[11]  אילנא, 12.3.06.

[12]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 14.3.07; במאמר נוסף שפורסם ב-12 למרץ 2007 ביומון 'אעתמאד-י מלי', המזוהה עם המפלגה הרפורמיסטית 'אעתמאד-י מלי' בראשות מהדי כרובי, צוין כי רוסיה מעולם לא היתה ידידה אמינה ושותפה ראויה של איראן. במאמר הובאה אזהרה כי איראן יכולה לסכן את שולי הביטחון של השוק הרוסי, שעה שתפעיל השפעתה ותסביר למדינות העולם כי רוסיה אינה שותפה אמינה. בסיכומו טוען המאמר כי כתוצאה מכך, יהיו הנזקים שייגרמו לכלכלה הרוסית גדולים פי כמה מהרווחים שתקבל בעקבות "משחקיה הלא מוסריים עם אמריקה." אעתמאד-י מלי, 12.3.07.

[13]  איסנא, 22.3.07; לנאומו המלא של ח'אמנאי ראה קליפ ממרי מה-21.3.07  http://www.memritv.org/clip/en/1409.htm

[14]  איסנא, 26.3.07.

[15]  מהר, 15.3.07.

[16]  אירנא, 14.3.07;  כמו כן, הדגיש לאריג'אני בריאיון ליומון הקטרי 'אל-שרק', כי "אנו מוכנים לשאת בתוצאות של כל הסנקציות, לא ניכנע בפני האיומים המופעלים עלינו באמצעות לחץ וכוח. ככל שיגברו החלטות [הסנקציות], כך תגדל עמידתנו האיתנה בפניהן." אל-שרק, 14.3.07; בתפילת יום שישי המרכזית בטהראן, אמר איתאללה אמאמי כאשאני כי "גם אם מדינות המערב יפרסמו עוד עשר החלטות סנקציות, הן לא יזיקו לאיראן." ג'ומהורי-י אסלאמי, 17.3.07

[17]  ראו קליפ ממרי מה-13.3.07  http://www.memritv.org/clip/en/1404.htm

[18]  איסנא, 6.3.07; ייתכן כי בכך יש אישוש לטענת היומון הסעודי 'אלחיאת', היוצא לאור בלונדון, שציין כי התפנית ביחסי רוסיה-איראן נובעת מ"השתכנעותם של הרוסים כי טהראן אינה שותפה מסחרית שניתן לבטוח בה, במיוחד לאחר דליפת ידיעות על כך שאיראן החלה להקים מתקן גרעיני חדש באופן עצמאי. חלק [מהרוסים] סבורים כי קרוב לוודאי שהאיראנים מפנים חלק מהתקציבים המיועדים לסיום העבודה בבושהר לפרויקט החדש." אלחיאת, 21.3.07.

[19]  טהראן טיימס, 14.3.07.

[20]  רסאלת, 15.3.07.

[21]  אלף, 25.3.07; יש לציין כי באוגוסט 2006 ציין סגן יו"ר המג'לס, מוחמד רזא בהונר, כי ישנה אפשרות שהעם האיראני יבקש מהממשלה לפתח נשק גרעיני. ראה דו"ח ממר"י מה-30.8.06 Iranian Statements on the Occasion of the Inauguration of the Arak Heavy Water Plant

http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=sd&ID=SP127106#_ednref5

  [22]  טהראן טיימס, 15.3.07.