כללי

ביקורת בעיתונות הערבית: סרט תיעודי ששידרה רשת אל-ג'זירה מצדיק את רצח האינטלקטואל המצרי פרג' פודה ומסית לרצח הוגי דעות נאורים

 

הקדמה

לרגל יום השנה ה-28 לחיסולו של הסופר והוגה הדעות הליברלי המצרי פרג' פודה, שידר הערוץ התיעודי של רשת אל-ג'זירה הקטרית ב-15.6.20, סרט באורך 45 דקות על האירוע. פודה נרצח ב-8.6.1992 בידי שני צעירים החברים בארגון אל-גמאעה אל-אסלאמיה[1], לאחר שגורמים אסלאמיים הכריזו עליו ככופר בשל דעותיו הרפורמיסטיות, בהן הפרדת הדת מן המדינה.

 

הסרט שהופק בשנת 2012 כלל קטעי שחזור מבוימים של הרצח וההכנות לו, קטעי ארכיון של פרג' פודה וכן ראיונות עם אישים שונים, בהם נאגח אבראהים בכיר בארגון אל-גמאעה אל-אסלאמיה וחוקרים מצרים. אחד המרואיינים הבולטים בסרט הוא אבו אל-עלא עבד רבה, שסיפק את הנשק לשני חברי חוליית החיסול של פודה. הוא נידון ב-1992 למאסר עולם ושוחרר בשנת 2012 במסגרת חנינה כללית של נשיא מצרים לשעבר ואיש האחים המוסלמים, מוחמד מורסי. יצוין כי ב-2014 פרש עבד רבה מאל-גמאעה אל-אסלאמיה על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיים, חבר לדאעש ונהרג בסוריה במרץ 2017.[2]

 

הסרט ששידרה אל-ג'זירה מסתיים בדבריו של הקריין האומר כי "הרצח הניח את דעתם של שני הצדדים" - של הנרצח עצמו ושל מתנגדיו; בדבריו של בכיר אל-גמאעה אל-אסלאמיה, נאגח אבראהים שהזהיר את החילונים שלא לנהוג בקיצוניות, שמא הדבר יוביל לקיצוניות של הגורמים האסלאמיים ובדברי עבד רבה שאומר כי אינו מתחרט על החיסול. (ראו קליפ ממרי).

 

שידור הסרט עורר ביקורת רבה על רשת אל-ג'זירה הממומנת על ידי קטר ואשר הואשמה לא פעם בתמיכה בטרור ובארגונים קיצוניים. המבקרים, רובם עיתונאים ובעלי טורים, טענו כי הסרט המתיימר להיות תיעודי ואובייקטיבי, מאמץ את  עמדתם של האסלאמיסטים המתנגדים לפודה ואף תומכים ברצח, מעניק להם זמן מסך ארוך ומסתיר במכוון את מסע ההסתה המתמשך שניהלו נגד פודה אל-אזהר, אל-גמאעה אל-אסלאמיה וגורמים אסלאמיים נוספים. לדבריהם,

הסרט הצדיק את הרצח בהציגו את הרוצחים כ"צעירים הקנאים לדתם" ואת פודה כחילוני קיצוני, ולפיכך מסית לרצח של הוגי דעות ליברלים נאורים הנאבקים למען רעיון המדינה האזרחית ונגד כפייה וקיצוניות דתית.

 

דוח זה יציג קטעים ממאמרים אלה:

 

סופר תימני: הסרט מביע תמיכה ברוצחי פודה ותורם לחיסול המורלי של רעיונותיו

הסופר, העיתונאי ופעיל זכויות האדם התימני, חוסיין אל-ואדעי תקף במאמרו  את יוצרי הסרט ברשת אל-ג'זירה על פרג' פודה שלדבריו השתמשו בשיטות עריכה מתוחכמות כדי להציג את רוצחיו של פרג' פודה באור ניטרלי ואף חיובי. הוא כתב: "הסרט 'ההתנקשות בפרג' פודה' שודר בערוץ התיעודי של אל-ג'זירה ב-15.6.2020 לרגל יום השנה ה- 28 להירצחו. למרות שהקדימון של הסרט ניסה להציגו כסרט אובייקטיבי, בחינה ביקורתית של הסרט, של האופן בו הוא בוים ושל בחירת המרואיינים וקטעי האודיו שבו חושפת בבירור את נטייתו [של הסרט] לטובת 'הג'יהאדיסטים' שהתנקשו בפודה, ובגורמים האסלאמיסטים 'המתונים' שעמדו מאחוריהם וכן את תמיכתו בהשקפתם. מי שמכיר ולו במעט את השיטות לניתוח תוכן תקשורתי, יודע כי ישנן שיטות רבות ל[הביע] תמיכה בהשקפה מסוימת ונטייה לטובתה וכי ניתן להשתמש בהן בתבונה, באופן שיתכן שהצופים לא יבחינו בכך... הסרט [של אל-ג'זירה] אכן השתמש בכל השיטות הללו בתבונה.

 

מבחינת המרואיינים [בסרט], היה שם יתרון מספרי לאלה שמייצגים השקפה עוינת לפרג' פודה, שהרי [הסרט] בחר [להציג] ששה מרואיינים עוינים [לו] לעומת ארבעה בלבד בעלי השקפה שמגנה [עליו]. אולם אין זה הדבר העיקרי: רוב המרואיינים שנבחרו להציג את ההשקפה הג'יהאדיסטית, היו דוברים מוכשרים שביססו את דעתם במיומנות, בעוד שהאישים שתמכו בפודה היו חלשים...

 

השיטות הערמומיות [של הסרט, ליצור] נטייה לטובת [האסלאמיסטים ורוצחי פודה] לא מסתכמות בכך, כיוון שהייתה שיטה שלישית, שבאה לידי ביטוי בבחירה של קטעי האודיו של המרואיינים בסרט. לג'יהאדיסטים נבחרו קטעי אודיו חזקים וקוהרנטיים, לעומת קטעים מבולבלים ללא קשר [ביניהם], שנבחרו עבור המרואיינים שהגנו על פודה...

 

השיטה הרביעית שבה השתמש הסרט כדי לתמוך בהשקפה התומכת בהתנקשות, היא זמן [המסך] הארוך יותר שניתן לבעלי ההשקפה הג'יהאדיסטית. [כך], הטרוריסט אבו אל-עלא קיבל את זמן [המסך] הארוך ביותר ללא עוררין, מבלי שיוצרי הסרט טרחו להשקיע ולו מאמץ מינימלי, כדי להגיב על כל הטענות והשקרים שהוא שב וחזר עליהם.

 

פה באה לידי ביטוי השיטה החמישית של תעשיית התקשורת הבלתי מוסרית [ליצור אהדה כלפי הגורמים האסלאמיסטים] והיא הצגת היריב כעד ניטרלי! כן, הסרט הציג את הטרוריסטים של [ארגון] אל-גמאעה אל-אסלאמיה – מתכנני ומבצעי ההתנקשות - כעדים 'ניטרליים' והוא היה מלא בחדית'ים מסוכנים ובפסקי הלכה טרוריסטיים נתעבים שהוצגו כדעות!...

 

יוצרי הסרט הציגו את אל-גמאעה אל-אסלאמיה כארגון דעוה שוחר שלום שנגרם לו עוול מצד המשטר שהרג 2,000 מאנשיו! הדבר נאמר בסרט מפי נאגח אבראהים, אחד הטרוריסטים של אל-גמאעה אל-אסלאמיה, גם כן מבלי שיוצרי הסרט השקיעו מאמץ כלשהו להוכיח את נכונותו. לצד זאת, הסרט הציג את כל הראיות השקריות כדי לשכנע את הצופים שההתנקשות הייתה יוזמה אישית של כמה 'צעירים קנאים לדתם' ושלגמאעה אל-אסלאמיה לא היה חלק בכך. הסרט אף הסתיר את פסקי ההלכה [שהתירו את] רצח [פודה] ובהם פסק ההלכה של עמר עבד אל-רחמן, מנהיג הארגון. אשר לפודה, הסרט הציגו כהוגה דעות פרובוקטיבי וכאדם קל דעת שהוליך את עצמו לאבדון...

 

האם זה הכל? הרע ביותר עוד לפנינו! [בסרט] יש גם הטיה [לטובת האסלאמיסטים] באמצעות שימוש בשיטת 'מכת המחץ'... 'מכת מחץ' בסצנה, כפי שיודעים מי שעוסקים בעבודה תקשורתית, היא האמירה החזקה ביותר והרעיון שאותו רוצים לשווק או להדגיש. הדבר הנורא ביותר בסרט הוא עשר הדקות האחרונות שלו, שמתארות את האירועים מיד לאחר ההתנקשות בפרג' פודה. בדקות אלו נטשו יוצרי הסרט את זהירותם [לבל יחשפו את נטיית לצד האסלאמיסטים]. כל הקולות והאנשים שהגנו על פרג' פודה נעלמו לחלוטין והג'יהאדיסטים השתלטו על השיח עד סוף הסרט... בדקות [אחרונות] אלו הציגו יוצרי הסרט ארבע מכות מחץ טרוריסטיות:

 

מכת המחץ הראשונה היתה באמצעות המשפט הטרוריסטי המתועב ביותר ששמעתי בחיי, באומרם: 'וכך הרצח הניח את דעתם של שני הצדדים - יריביו של פרג' פודה נפטרו מלשונו ומרעיונותיו, בעוד שהאיש השתחרר מכל דאגות העולם הזה'! הצגת הרצח במילים כאלה שמתארות את הקורבן כמי שהפיק רווח מהמוות [של עצמו], היא אחת הגישות התקשורתיות המזוהמות ביותר שראיתי בחיי, ועל התאחדות העיתונאים במצרים להעמיד לדין אנשי תקשורת מסוג מסוכן שכזה.

 

מכת המחץ השנייה [של הסרט] הגיעה גם באמצעות הערה בה נאמר: 'פסקי בית הדין סתמו את הגולל על הפרשה הזו'. ברור כי בכך הסרט רוצה לומר שעם מותו ועם הריגת הנאשמים [ברציחתו], פודה הגיע אל קיצו כאדם, אך גם כהוגה דעות. זו נקודה שהאסלאמיסטים מנסים לקדם זה 28 שנים. [למעשה], מדובר בניסיון לבצע חיסול מורלי בעקבות החיסול הפיזי ולקבור את רעיונותיו של פודה לנצח.

מכת המחץ הטרוריסטית השלישית של הסרט היא ההצהרה של הטרוריסט נאגח אבראהים בסופו: 'אל למנהיגי הרעיון החילוני לנקוט עמדות קיצוניות, כדי שהדבר לא יגרור קיצוניות נגדית"... שפירושה אל תחשבו ואל תמתחו ביקורת, שאם לא כן יהיה גורלכם כגורלו של פרג' פודה.

 

מכת המחץ הטרוריסטית החשובה ביותר היא חתימת הסרט בהצהרה של הטרוריסט אבו אל-עלא, שהוצג כ'טרוריסט אצילי', שהקריב את חייו, את הונו ואת דמי ימיו למען 'העניין'. בהצהרה הזו עשתה המצלמה צילום תקריב (close up) ומי שמבין את שפת הצילום יודע כי צילום כזה מביע אמפתיה לאדם [המצולם]. תווי פניו של הטרוריסט נראו [היטב], כשקולו רעד ומראה יראת השמיים ניכר על פניו. המוזיקה המלהיבה של הסרט התמזגה עם הצהרתו כשאמר כי עשה מה שעשה כדי לרצות את אללה. כך נשלמה התמונה של יצירה תקשורתית, שהציגה את כל מה שביכולתה כדי להצדיק את הטרור, להאדיר את הטרוריסט ולהציגו כאדם אצילי וכ'צעיר קנאי' שעשה מה שעשה כדי להגן על אמונתו ועל אלוהיו...

 

נותר עניין אחרון הנוגע להטיה של הסרט [לטובת האסלאמיסטים] ואשר נעשה באמצעות שימוש בשיטת ההסתרה... [הסרט] הסתיר את רשת ההסתה הנרחבת [נגד פודה], שקדמה לחיסול, שכללה את מוחמד אל-ר'זאלי[3], מחמוד מזרועה[4], עבד אל-עזיז ר'פאר[5], [השיח' מוחמד מתוולי] אל-שעראוי, מוחמד עמארה[6], ואת [מוסד] אל-אזהר... וכן את צלאח אבו אסמאעיל[7], והשיח' גאד אל-חק[8] וקבוצה נוספת של ג'יהאדיסטים וסלפים...

 

הסרט הופק בשנת 2012... תקופת עליית כוחם של האחים המוסלמים במצרים, התקופה שבה הנשיא [דאז, מוחמד] מורסי שחרר את הג'יהאדיסטים שנשפטו על פרשות טרור. לפיכך, הסרט ניסה לתרום לניסיון לבצע חיסול מורלי של האינטלקטואל, אשר רגשות הנקם של האסלאמיסטיים נגדו טרם שככו עד היום."[9]

 

עיתונאי מצרי: הסרט הוא "שפל מקצועי תקשורתי" המסית לרצח הוגי דעות

העיתונאי המצרי, הישאם אל-נגאר טען במאמר שכותרתו "סרט תיעודי של אל-ג'זירה על פרג פודה – שבח לרוצחים והצדקה לטרור" כי הסרט מהווה הסתה לרצח הוגי דעות. הוא כתב: "סרט תיעודי בשם 'ההתנקשות בפרג' פודה' ששידר ערוץ אל-ג'זירה הקטרי... חשף את כישלונו המהדהד של הערוץ, אשר ניסה להעביר את המסר שהוגה הדעות המצרי [פודה] ראוי היה להירצח בשל היותו חילוני קיצוני, תוך ניסיון לזכות את רוצחיו. הסרט התיעודי הופק בשנת 2012, בשיא ניצחונותיהם של האסלאמיסטים והתנשאותם על כולם בעקבות עליית האחים המוסלמים לשלטון [במצרים] ובעקבות השיח התקשורתי הנקמני שנועד להעלות את מורל הג'יהאדיסטים ולהשיג ניצחונות מאוחרים על כל מי שעיכב את מפעלם [האידיאולוגי]. שמונה שנים לאחר שצולם, אל-ג'זירה הוציאה [את הסרט] מהארכיון שלה כדי לשדרו [מחדש], בעיתוי שמדגיש את עד כמה ירוד המורל של זרם האסלאם הפוליטי הג'יהאדיסטי.

 

יוצרי הסרט, המצדד באחים המוסלמים ובג'יהאדיסטים, ניסו להשתמש בדמגוגיה חדשה בעיצומה של העלייה הגוברת במספר הדוגלים בהגות הנאורה, שבע שנים לאחר נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים, על ידי שימוש בשיטות טכניות, כגון עריכת הראיונות והצגתם באופן התומך בנקודת מבטם של רוצחי פודה... [רשת] אל-ג'זירה ניסתה להשליך את העבר של שנות התשעים והשמונים על המציאות של היום, ברמזה לצופה הפשוט כי המשכילים והרפורמיסטים של היום, והמפעל הפוליטי אותו הם מייצגים, אינם אלא השתקפות והמשך ישיר של פרג' פודה, שהסרט סילף את הרקורד שלו וזלזל בהגותו. פודה הוצג בסרט בהתאם לנקודת המבט של התכפירים [מי שמאשימים מוסלמים בכפירה] ושל יריביו מהאחים המוסלמים, כמי שהגותו מבולבלת וכמי ששונא את האסלאם ואת עקרונותיו, ומתאפיין בטיפשות, רשעות וחוסר אחריות...

 

התרמית האור-קולית הזו [קרי, הסרט] שהסתירה מאחוריה שפל מקצועי-תקשורתי הניבה חומר תעמולה ארסי שמסית לרצח הוגי דעות ולשינוי הזירה המחשבתית והתרבותית מן היסוד. כך, הוגה הדעות הנאור והאובייקטיבי [קרי, פרג' פדה] שהקדים את זמנו, שנאבק למען ניעור חוצנה של הדת מקיצוניות ומאלימות ולמען מניעת ניצולה לצרכי העולם הזה, ושניבא את כל מה שקרה [בפועל] בעקבות עליית האסלאמיסטים לשלטון בשנת 2012 – הפך [בסרט] למי שראוי להירצח, ותואר כטיפש וקיצוני... בעוד שהתכפירים שחושבים שמותר לרצוח הפכו לגיבורים וללוחמים וליראי שמיים שראויים לקבלת פנים לבבית ולשבח על אומץ ליבם, תעוזתם ונאמנותם לדתם...

 

יוצרי הסרט... משתוקקים למנוע ממשכילים ומהוגי דעות נאורים למלא את תפקידם לנקות את האווירה הרעיונית מהזוהמה ומהכפייה [של הזרם הסלפי], להגן על מודל המדינה האזרחית המודרנית ולחשוף את הפרקטיקות של הפוליטיזציה של הדת, את הכפייה החד צדדית של רעיונות[יהם] ואת דיכוי זכויות האדם... פעם נוספת ערוץ אל-ג'זירה מצא את עצמו שוחה נגד הזרם. הוא התעלם במכוון מהסיבה ההגיונית [היחידה] לציין את יום השנה לרצח פודה – שהקריב את עצמו למען המאבק בסגירות [המחשבתית] ובטרור ושילם בחייו על זכותו להגן על דעותיו החופשיות – ודחף לעבר תמיכה ברוצחים..."[10]

 

עיתונאי מרוקאי: הסרט של אל-ג'זירה חולק כבוד לטרור ולרצח ומהווה "התעללות בגופת הנרצח" גם העיתונאי המרוקאי, חמיד זיד יצא נגד הסרט של רשת אל-ג'זירה ותהה כיצד איש לא דורש ממנו דין וחשבון. הוא כתב: "הסרט התיעודי של ערוץ אל-ג'זירה על פרג' פודה חלק כבוד לטרור ולרצח. הוא היה בבחינת מציצת דמו [של פודה] באופן מקצועני, שחייה עיתונאית בדם והתעללות בגופת הנרצח. [הסרט] היה שווה ערך לפשע [הרצח] שבוצע, הוא שיבח אותו ונטה לטובת מבצעיו. [הסרט] היווה הזדמנות לרצוח שוב את פרג' פודה ולכוון אליו את הנשק בהתלהבות, בעודו מת. היתה זו הבעת שמחה על פשע [הרצח]. היה זה מסר של ערוץ אל-ג'זירה כי הגיע לפרג' פודה מה שקרה לו.

 

אל-ג'זירה ראיינה את הרוצח ונתנה לו [לומר] את המילה האחרונה... לרוצח היתה נוכחות בולטת. הוא קיבל את כל הזמן באל-ג'זירה. חלקו לו כבוד ועשוהו גיבור...  [לפי הסרט, כל] פשעו היה השקפת עולם, שהדוברים [האחרים בסרט] חלקו עליה. הוא דיבר בחופשיות ובמצפון נקי. אל-ג'זירה היתה האשנב ממנו השקיף. היא היתה מעין בית עבורו. היא היתה הבמה והמדינה שלו.

 

על פי קו העריכה של ערוץ אל-ג'זירה, לרוצחים האחרים, שביצעו את פעולת הטרור והיו שותפיו של הרוצח, יש את כל הצידוקים [לרצח]: הם רק צעירים, צעירים נלהבים, שפרג' פודה התגרה בהם. הוא זה שטעה, הוא זה שדגל במדינה אזרחית, הוא זה שכתב בעיתונות והוא זה שקיבל את גמולו.

 

ואילו הרוצח, הוא רק יישם את חוק האל וכל תקוותו היתה לזכות בשכר באמצעות מעשהו ולהיכנס לגן עדן, כי רצח את פרג' פודה. [זאת] מבלי שחש חרטה כלשהי. במילים אחרונות [אלו] הסתיימה התוכנית. כך, [פשוט] כך. אל-ג'זירה שלו חלקה לו כבוד. הרוצח היה כריזמטי והוצג כחף מפשע לחלוטין. הוא מצא מי שיקשיב לו, יפיץ את דבריו, יתמוך בו ויגנה את הקורבן.

 

[ערוץ] אל-ג'זירה השלים את תוכניתו נגד הנרצח אשר תומכת ברוצח, בגמאעה –אל-אסלאמיה, בפושעים ובטרור... זה חסר תקדים ומסוכן. איש לא דורש דין וחשבון מהערוץ ולא תמה על העניין. איש לא אומר לערוץ כי בסרט התיעודי הזה יש שבח לטרור והתייחסות לרצח כאל דבר טבעי. לשביעות רצונם של האסלאמיסטים...

 

ביום השנה לחיסולו של פרג' פודה. אל-ג'זירה חלק כבוד לפשע ולמבצעיו וחיסל את הקורבן מבחינה עיתונאית..."[11]