טרור באמריקה (38)
איש דת מצרי: חודש הרמדאן הוא זמן מומלץ לג'יהאד
החלטת ארה"ב שלא להפסיק את ההפצצות באפגניסטן בחודש הרמדאן עוררה ביקורת רבה בעולם הערבי והמוסלמי. הערותיו של מזכיר ההגנה האמריקאי, דונלד רמספלד, כי מוסלמים נלחמו לאורך ההיסטוריה בחודש הרמדאן, הביאו לגל מחאות בתקשורת הערבית, ורמספלד כונה "שיח'", "אמאם" וכינוי לעג דומים.
ואולם, הצהרותיו של רמספלד זכו לאישוש מצד אנשי מוסלמים. אתר האינטרנט הבלתי רשמי של אוניברסיטת אל-אזהר במצרים www.lailatalqadr.com, לדוגמא, פרסם מאמר תחת הכותרת "ניצחונות המוסלמים ברמדאן", פרי עטו של ד"ר פואד מח'ימר, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר ומנכ"ל האגודות השרעיות במצרים. במאמרו סוקר מח'ימר את קרבות המוסלמים בחודש הרמדאן לאורך ההיסטוריה ומסביר מדוע זוכים המוסלמים בניצחונות דווקא בחודש זה. להלן קטעים מן המאמר:
"החינוך לצום לא הצטמצם להכנת המוסלמים לקרב והטמעת משמעות החיילות בתוכם, אלא כלל גם ניהול כמה קרבות של כבוד בחודש הרמדאן, עד כי חודש זה זכה לכינוי 'חודש הג'יהאד', האומה האסלאמית כונתה 'האומה לוחמת הג'יהאד', וערכיה המוסריים זכו לכינוי 'ערכי הלחימה'...
הצום קשור לג'יהאד קשר הדוק משני היבטים:
ראשית, מבחינת הנחישות והדבקות עד ל'בוא השעה' [כלומר, עד ליום הדין]. הצום הוא מצווה מתמשכת עד ליום הדין... וכך גם הג'יהאד, משום שהחברה המוסלמית זקוקה לו, כדי להגן על האמונה, על הכבוד, ועל המולדת... הצום של האומה מהווה חינוך לג'יהאד, וכל עוד האומה צמה היא תמשיך להיות לוחמת ג'יהאד.
שנית, הצום והג'יהאד קשורים בגוף, ברוח, ובנפש. לשם כך קבע אללה כמה מערכות ג'יהאד לחודש הצום כדי לקבץ את צבא אללה, את חייליו של האל, בזירת האימונים והמעשה. המערכות הבולטות ביותר שאירעו בחודש הרמדאן, ושבהן העניק אללה את הניצחון עבור לאסלאם ולמוסלמים, היו:
קרב בדר הגדול, אשר התרחש בחודש הרמדאן בשנה השלישית להיג'רה של הנביא. זוהי המערכה הראשונה שהתנהלה בין המאמינים לבין הכופרים. המוסלמים הפגינו בה גבורה נדירה כאשר הציבו את נפשותיהם על חודי הכידונים, והעדיפו את מות הקדושים על פני הישארות בחיים. אללה העניק להם ניצחון אדיר עבור האסלאם. המערכה קבעה גבול מפריד בין מדינת האמונה למדינת הכפירה.
קרב 'השוחה' שארע בשנה החמישית להיג'רה. המוסלמים התאמנו לקרב זה [במהלך הרמדאן] אף שהוא התנהל בחודש שואל שבא אחרי הרמדאן.
כיבוש מכה שהתרחש ביום ה-21 של חודש הרמדאן בשנה השמינית להיג'רה. בקרב זה, הנחיל אללה את מעשה החסד הגדול ביותר על המוסלמים בכך שהעניק את הניצחון לנביאו וטיהר את ביתו הקדוש מטומאת הפוליתאיסטים.
קרב תבוכ שהתרחש בשנה התשיעית להיג'רה, בחודש הרמדאן. [בקרב זה], התקבצו חיילי האסלאם בהנהגתו של שליח אללה על אדמת תבוכ, והקימו שם מחנה לחימה ואימונים במהלך חודש הצום, וזאת כדי להפגין את כוחם של המוסלמים בעימות עם צבא הביזנטים. צבא הביזנטים לא יצא להתעמת עם המוסלמים. שליחו של אללה חזר מקרב זה במהלך הרמדאן עצמו והדבר היווה ניצחון למוסלמים...
המוסלמים כבשו את רודוס בחודש הרמדאן בשנת 53 [להיג'רה].
המוסלמים פלשו לכמה מערי הספר הדרומיות בחופי אנדלוסיה וסימני הניצחון התגלו וכל זה בחודש הרמדאן של שנת 91 להיג'רה.
ברמדאן של שנת 92 להיג'רה, ניצחו המוסלמים בהנהגת הגיבור טארק בן זיאד את המלך רודריק בקרב המכריע שאפשר למוסלמים לכבוש את אנדלוסיה, בה הם נשארו שמונה מאות שנים והפיצו ברחביה את האסלאם. משם התפרסו המוסלמים לאירופה ולמקומות אחרים בעולם.
בחודש רמדאן של שנת 584 להיג'רה הושג הניצחון הגדול של המוסלמים בהנהגת צלאח אל-דין אל-איובי על הצלבנים. יועציו הציעו לו לנוח מהג'יהאד בחודש הצום, אך הוא התעקש להמשיך בג'יהאד ברמדאן משום שהוא ידע... כי הצום מסייע לניצחון, משום שהמוסלמים ברמדאן ניצחו את עצמם על ידי הצום, ולכן ניצחונם על אויבם ודאי. הצום מעניק להם נחישות, גבורה, וכוח רצון...
צלאח אל-דין השיב לאותם יועצים באומרו: "החיים קצרים ומשכם בלתי מוגדר". לאללה נודע דבר נאמנותו ונאמנות חייליו והוא נתן להם את הניצחון המוחץ. הם השתלטו על מצודת צפת, הגדולה שבמצודות הצלבנים, באמצע חודש הצום. [צלאח אל-דין] כבש את ארצות אל-שאם [סוריה הגדולה] וטיהר את ירושלים מרודנותה וטומאתה של הצלבנות.
בחודש הרמדאן בשנת 658 להיג'רה התנגדו המוסלמים לפלישה הטטארית הברברית שגרפה כמה מבירות העולם האסלאמי. לאחר מכן, הביא אללה לתבוסתם של הטטארים בידי המוסלמים בהנהגת הסולטאן קוטוז בקרב עין ג'אלות.
בעשרה בחודש הרמדאן שנת 1393 להיג'רה, חצו המוסלמים את תעלת סואץ כדי לשחרר את אדמתם מאחיזתו של הכיבוש הציוני. הם ניהלו מערכה אכזרית שבה השתתפה אמריקה לצד ישראל נגד צבא מצרים המוסלמי. המערכה הסתיימה בניצחון סביר למען המוסלמים.
כל הקרבות והמערכות הללו, שהתרחשו בחודש הרמדאן ושבהם נתן אללה למוסלמים ניצחון על עצמם [על ידי הצום] ועל אויביהם מצביעות על כך שחודש הרמדאן הוא חודש הניצחונות, החינוך, והאימונים בחיילות. כאשר המוסלמי צם, אללה מנצח עבורו את לחישותיו [של השטן המעורר את] הנפש והתאבון. האויב הפנימי מוכן להיפגש עם האויב החיצוני. בין אם המפגש הזה מתרחש ברמדאן ובין אם בחודש אחר, הניצחון המוחץ יוגשם. באמצעות הצום, מאחד אללה עבור המוסלמים בין דיכוי התאבון לדיכוי האויב..."[1]
