טרור באמריקה (36)
בעקבות ה-11 בספטמבר, גל של התאסלמות בארה"ב
מאז ה11- בספטמבר, מתפרסמים בעיתונות הערבים כתבות ודיווחים רבים הטוענים כי הפיגועים גרמו לשגשוגה של המיסיונריות האסלאמית בארה"ב. על פי דיווחים אלה, מסר הסובלנות שמעביר הממשל הפדראלי והשלטונות המקומיים, מעודד רבים להתאסלם.
כזכור, מיד לאחר הפיגועים, קרא השיח' ראיד צלאח, ראש התנועה האסלאמית בישראל, לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, להתאסלם ובכך לפתור את כל הבעיות. השיח' צלאח חזר על הדברים לאחרונה בעצרת בעיירה טמרה: "הו, עמי המערב... אנו אומרים לכם: אנו אדוני העולם ואנו הכתובת לכל הטוב [שבעולם], משום שאנו 'האומה הטובה ביותר שקמה עבור המין האנושי' [קוראן 3:111]. איננו מהססים, הו בוש ובלייר, אנו מזמינים אתכם אל האסלאם. היכנסו אל האסלאם, אתם ועמיכם".[1]
מדיווחיהם של מוסלמים אמריקאים בעיתונות בעולם הערבי, עולה כי המיסיונריות האסלאמית עלתה על דרך המלך מאז פיגועי ה11- בספטמבר. מנהל העניינים הערביים ב'מועצה ליחסים אמריקאים-אסלאמיים'
(CAIR), עלאא ביומי, כתב ביומון הלונדוני "אל-חיאת" כי "האמריקאים הלא-מוסלמים מעונינים כעת להכיר את האסלאם. יש לכך כמה סימנים...: הספרים העוסקים באסלאם ובמזה"ת אזלו מן הספריות... תרגום הקוראן לאנגלית עומד בראש רשימת רבי המכר בארה"ב... האמריקאים מגלים נכונות גוברת להתאסלם מאז ה11- בספטמבר... אלפי אמריקאים לא-מוסלמים נענו להזמנות לבקר במסגדים באופן הדומה לגלי הים [המתנפצים על החוף] בזה אחר זה... כל זה מתרחש באווירה פוליטית המעודדת, לפחות באופן מילולי, פתיחות בקרב האמריקאים הלא-מוסלמים כלפי המוסלמים באמריקה ובעולם האסלאמי, כפי שנאמר פעמים רבות בנאומי הנשיא האמריקאי..."[2]
יו"ר CAIR, נהאד עו'ץ, סיכם ואמר בראיון לעיתון הסעודי "עכאט'", כי "34 אלף אמריקאים התאסלמו בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר וכי זהו השיעור הגבוה ביותר שהושג בארה"ב מאז נכנס אליה האסלאם".[3]
על פי דיווחיו של ד"ר וליד אחמד פתיחי, חבר צוות ההוראה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בוסטון הפכה לאחד ממוקדי הכוח של ההטפה האסלאמית לנוצרים מאז ה11- בספטמבר.
פתיחי שיגר ב22- בספטמבר, 2001 מכתב לשבועון המצרי "אל-אהראם אל-ערבי" ובו תאר את השתלשלות העניינים מאז הפיגועים:
"...למן היום הראשון, התקשורת החלה לרמוז כי ידיים מוסלמיות ערביות היו מאחורי האירוע הזה. בשעה 12 בצהריים התכנסו הדירקטורים והנהלת המרכז האסלאמי בבוסטון
לכינוס חירום, ואני הייתי על הקו עמם מהמרפאה שלי. החלטנו לקיים מבצע לתרומת דם והקמנו ועדה שתיצור קשר עם הצלב האדום ותארגן זאת עמם. הזמנו את התקשורת לכסות את האירוע... כולנו ניסינו להיאחז בכל בדל ידיעה שתרחיק את הידיים המוסלמיות הערביות מן הפשע המתועב. כן, אחי ואחיותי, ניסינו להוכיח את אנושיותנו ביום בו מצאנו את עצמנו מותקפים מכל עבר. ליבותינו שתתו דם ודוברנו אמר שההטפה למען אללה נסוגה חמישים שנה לאחור בארה"ב ובעולם כולו...
ביום שבת, ה15- בספטמבר, הלכתי עם אשתי וילדי לכנסיה הגדולה ביותר בבוסטון Copley Square על פי הזמנה רשמית של האגודה האסלאמית בבוסטון, כדי לייצג את האסלאם על פי הזמנה מיוחדת של הסנטורים של בוסטון. במקום נכחו ראש עיריית בוסטון, אשתו, וראשי האוניברסיטאות. מספר הנוכחים עלה על אלף והיה כיסוי תקשורתי של אחת מתחנות הטלוויזיה הראשיות של בוסטון. התקבלנו שם כפי שמקבלים את פניהם של שגרירים. ישבתי עם אשתי וילדי בשורה הראשונה לצד אישתו של ראש העיר. הכומר הבכיר הגן בדרשתו על האסלאם כדת מונותאיסטית וסיפר לנוכחים כי אני מייצג את האגודה האסלאמית בבוסטון. לאחר סיום הדרשה, הוא נעמד לצדי ואני הקראתי גילוי דעת רשמי שהתקבל על ידי ראשי חכמי הדת המוסלמים ושגינה את האירוע. גילוי הדעת הסביר את עמדת האסלאם, עקרונותיו, והוראותיו הנעלות.
לאחר מכן הקראתי תרגומים של פסוקי קוראן לשפה האנגלית... היו אלה רגעים שלא אשכח לעולם, משום שהכנסייה כולה פרצה בבכי למשמע הפסוקים מדברי אללה!!
הרגשות שטפו אותנו. אחד מהם אמר לי: 'אני לא מבין את השפה הערבית, אבל אין ספק שהדברים שאמרת הם דברי אללה'. אישה אחת שמה בידי פתק בעוזבה את הכנסיה בבכי; בפתק היה כתוב: 'סילחו לנו על העבר שלנו ועל ההווה שלנו. המשיכו להטיף לנו'. אדם אחר נעמד בפתח הכנסייה בעיניים דומעות ואמר: 'אתם בדיוק כמונו; לא, אתם טובים מאתנו'.
ביום ראשון ה-16 בספטמבר, האגודה האסלאמית בבוסטון הוציאה הזמנה פתוחה למרכז האסלאמי בקיימברידג', המצוי בין אוניברסיטאות הרווארד ו-MIT. לא ציפינו ליותר ממאה איש, אך נכונה לנו הפתעה כשהגיעו יותר מאלף אנשים ובהם השכנים, המרצים באוניברסיטאות, אנשי דת, ואף ראשי הכמרים מהכנסיות הסמוכות שהזמנו אותם לשאת דברים על האסלאם. הכל ביטאו סולידאריות עם המוסלמים. שאלות רבות זרמו אלינו. כולם רצו לדעת על האסלאם ולהבין את הוראותיו. בין השאלות לא היתה אף שאלה שתקפה אותי; נהפוך הוא, ראינו את העיניים מתמלאות דמעות בשעה ששמעו על האסלאם ועל עקרונותיו הנעלים. רבים מהם לא שמעו לפני כן על האסלאם. אמנם כן, הם שמעו על האסלאם רק דרך אמצעי התקשורת המוסתים. הוזמנתי פעם נוספת באותו יום להשתתף במפגש שנערך בכנסייה, והמראות חזרו על עצמם.
ביום חמישי, ביקרה במרכז של האגודה האסלאמית בבוסטון משלחת של 300 סטודנטים ומרצים מאונ' הרווארד, בלוויית שגרירת ארה"ב בוינה. הם ישבו על רצפת המסגד שהתמלאה כולה. הסברנו להם את הוראות האסלאם והגנו עליו מפני החשדות שהוטחו בו. הקראתי להם פעם נוספת מפסוקיו של אללה והעיניים מלאו בדמעות. הנוכחים התרגשו ורבים מהם ביקשו להשתתף בשיעורים השבועיים שעורך המרכז האסלאמי עבור לא מוסלמים...
ביום שישי, ה21- בספטמבר, השתתפו המוסלמים בפגישה סגורה עם מושלת מסצ'וסט. בפגישה נידונה הכנסת האסלאם לתוכניות הלימוד בבתי הספר כדי ליידע את העם [האמריקאי] ולהיאבק בגזענות נגד המוסלמים הנובעת מבורותו של העם האמריקאי בנוגע לדת האסלאם. בתמיכת המושלת, סוכם על צעדים לבחון את הגשמת המטרה הזו...
אלו הן רק כמה דוגמאות למה שקרה וקורה בעיר בוסטון בימים אלה וערים אמריקאיות רבות אחרות. ההטפה לאללה לא קועקעה ולא חזרה חמישים שנה לאחור כפי שחשבנו בימים הראשונים לאחר האירוע של ה11- בספטמבר; נהפוך הוא, 11 הימים שחלפו היו כמו 11 שנים בהיסטוריה של ההטפה לאללה. אני כותב אליכם היום בביטחון מלא שהאסלאם יתפשט באמריקה ובעולם כולו, ברצות אללה, בשנים הקרובות, מהר בהרבה ממה שהוא התפשט בעבר, משום שהעולם כולו שואל: 'מהו האסלאם'!"[4]
לדיווחיו של ד"ר פתיחי בנוגע לבכי התוקף נוצרים אמריקאים למשמע פסוקי הקוראן, יש לקחת הקשר היסטורי. סוג זה של נראטיב מקובל בחוגים אסלאמיסטיים ומהווה חלק מן האתוס של ההטפה האסלאמית. מקורו במסורת על הנביא מחמד שהזמין את הקהילה הנוצרית של נג'ראן, שבצפון תימן של היום, לבקר במסגד. מרגע שנחשפו הנוצרים של נג'ראן לפסוקי הקוראן, הם פרצו בבכי והתאסלמו. רטוריקה אסלאמיסטית זו אינה מתקבלת בברכה על ידי אנשי דת נוצרים במזרח התיכון[5].
אותו ד"ר פתיחי, פרסם מאמר ביומון הלונדוני, "אל-חיאת", בו התגאה בהישג נוסף של התנועה האסלאמית: הפגיעה ביחסים בין הנוצרים ליהודים בארה"ב:
"...למרות מתקפות העיוות המתואמות על ידי הלובי הציוני, שלמענן הוא מגייס רבים מאמצעי התקשורת בעלי ההשפעה, ישנם סימנים ראשונים לכך שמתקפת החינוך האינטנסיבית בנוגע לאסלאם החלה להניב פירות. לדוגמא, שיעור המתאסלמים מאז ה11- בספטמבר, הוכפל... קיימת סולידאריות עם המוסלמים מצד רבים מהלא-מוסלמים באוניברסיטאות אמריקה. לדוגמא, עשרות סטודנטיות אמריקאיות לא-מוסלמיות באוניברסיטת ויין עטו רעלה כאות הזדהות עם הסטודנטיות המוסלמיות באוניברסיטה ובאוניברסיטאות אמריקה.
משום כך, החלו המוסדות היהודיים להתקשר עם המוסדות המוסלמים וקראו לנו לפתוח בדיאלוג ובשיתוף פעולה עמם. הם מפחדים מתוצאות הדיאלוג האסלאמי-נוצרי באמצעות הכנסיות, המסגדים, והאוניברסיטאות...
ישנן דוגמאות רבות לסימני השינוי [לרעה] ביחסים הנוצרים-יהודיים, כתוצאה מן הפתיחות כלפי האסלאם ופתיחת הדיאלוג האסלאמי-נוצרי. NPR, לדוגמא, שידר תוכנית הוגנת על פלסטין וסבלו של העם הפלסטיני; כתוצאה מכך, קראו תורמים יהודיים (הציונים) בארה"ב למשוך את תרומותיהם מן התחנה. הדבר הרגיז את התחנה והיא, בתגובה, כיסתה עוד יותר את ענייניהם של המוסלמים באמריקה ואת בעיית פלסטין... התחנה הגבירה את הכיסוי שלה של מצב הקהילה האסלאמית באמריקה. אחד הנושאים החשובים ביותר היה ראיון עם כמה צעירות באוניברסיטאות אמריקאיות שהתאסלמו לאחרונה באמצעות האגודה האסלאמית בבוסטון. הן בעלות תארים גבוהים מאוניברסיטאות בבוסטון, כמו הרווארד, והן דיברו על עוצמתו וגדולתו של האסלאם, על מעמדה הנעלה של האישה באסלאם, ועל הסיבות להתאסלמותן. התכנית שודרה כמה פעמים ברחבי ארה"ב כולה...
כך, החלה הקהילה המוסלמית בארה"ב בכלל, ובבוסטון בפרט, להטריד את הלובי הציוני. דברי הקוראן [3:113] בעניין היו נכונים:
"They will be humiliated wherever they are found, unless they are protected under a covenant with Allah, or a covenant with another people. They have incurred Allah's wrath and they have been afflicted with misery. That is because they continuously rejected the Signs of Allah and were after slaying the Prophets without just cause, and this resulted from their disobedience and their habit of transgression."
דברי אמת דיבר אללה האדיר. החוזה שלהם הוא החזק ביותר האפשרי באמריקה, אבל הוא חלש ממה שהם חושבים, ויום אחד יקטע החוזה שלהם עם העם [הנוצרי-אמריקאי]".[6]
