המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מרוקו: המלך ובכירי הממסד מגנים את האנטישמיות: ללמד את ערכי הסובלנות, כלקח מהשואה
21/1/2020



מרוקו: המלך ובכירי הממסד מגנים את האנטישמיות, וקוראים ללמד את ערכי הסובלנות והדו קיום כלקח מהשואה


מלך מרוקו ואישים רמי דרג בממשל המרוקאי מבטאים בשנים האחרונות עמדות מובהקות נגד אנטישמיות ואודות חשיבות לימוד לקחי השואה והחינוך לערכי הסובלנות והדו קיום במדינה. במקביל, ארגונים פרו פלסטינים במרוקו, מגנים את העיסוק בנושא השואה במדינה ורואים זאת כנורמליזציה עם ישראל.


מאת ב. צ'רניצקי


הקדמה

בעוד רבות ממדינות ערב נמנעות מלעסוק בנושא הוקעת האנטישמיות ולימוד נושא השואה במערכות החינוך, נראה כי מרוקו מגלה פתיחות בנושא זה ומבקשת  להנחיל את לקחיו. בכירי המשטר ובראשם המלך מוחמד השישי, מתבטאים לא אחת בדבר ההכרח לגנות את האנטישמיות, לבסס ערכי סובלנות ודו קיום בין הדתות השונות ואף ללמוד מלקחי השואה, תוך הדגשת חשיבותו של החינוך בהקשר זה. הצהרותיהם הושמעו במסגרת כנסים ודיונים בינלאומיים, שעסקו בנושא השואה ובדיאלוג בין תרבויות.

 

התייחסות זאת של מרוקו ובכיריה לנושא האנטישמיות והשואה, היא ייחודית בעולם המוסלמי. כבר בשנת 2009 בלטו התבטאויותיו של מלך מרוקו על השואה וההכרה בקיומה, כשהגדירה כ"אחד האירועים ההיסטוריים הכואבים ביותר", וזאת בזמן שנשיא איראן דאז, אחמדי נז'אד, טען כי השואה היא "המצאה מערבית"[1], ובשעה שבחלקים אחרים של העולם הערבי והמוסלמי התנהל שיח אנטישמי המכחיש את קיומה. בדברים לרגל חנוכת פרויקט אלאדין - ארגון לא ממשלתי בינ"ל הפועל לקרב בין תרבויות ובין יהודים למוסלמים בפרט - אותם נשא בשמו השר לעניינים אסלאמיים והווקף דאז, אחמד אל-תופיק, אמר מלך מרוקו: "הגישה שלי ושל עמי ביחס לאסון השואה רחוקה בתכלית מהגישות המשקפות סוג של לקות ושל אובדן הזיכרון [קרי, הכחשת שואה]. גישתנו זו שוקדת על חקר מעמיק של אחד הפצעים האצורים בזיכרוננו המשותף, שפעלנו להגדירו כאחד האסונות ההיסטוריים הכואבים ביותר בתולדות האנושות."[2]

 

בנאום אחר שנשא בשמו ראש ממשלת מרוקו בספטמבר 2018, אמר המלך כי "האנטישמיות מנוגדת לחופש הביטוי וכוללת התכחשות לאחר" וקרא ללמד את ההיסטוריה ובכלל זה גם את "החלקים האפלים" שלה, ברומזו לנושא השואה.[3]

 

בהתייחסות מפורשת יותר ללימוד נושא השואה במערכת החינוך - כחלק מחינוך לערכי הסובלנות והדו קיום במדינה - אמר שר החינוך המרוקאי, סעיד אמזאזי, בוועידה שהתקיימה במרקש בדצמבר 2018, כי מרוקו שוקלת "ללמד את הלקחים הנובעים מהטרגדיות הגדולות בהיסטוריה, ובכללן השואה, כמרכיב חשוב של חינוך איכותי."[4]

 

נראה כי עד כה, מתקיימות במרוקו פעילויות חינוכיות בנושא אנטישמיות והשואה, בהיקף מצומצם ובמעורבות של ארגונים בלתי ממשלתיים, כמו ארגון "מימונה" שהקים אל-מהדי בודרה, מרוקאי מוסלמי, שעוסק במורשת יהודי מרוקו ובדיאלוג בין-תרבותי. כמו כן, בשנים האחרונות חתמה מרוקו על הסכמים עם גופים בינלאומיים העוסקים בהנצחת השואה בצרפת ובארה"ב, שכללו גם שת"פ בתחום החינוכי.[5]

 

בהקשר זה יצוין, כי מלך מרוקו מרבה להדגיש בהצהרותיו, כי היהודים והנוצרים בארצו נהנים משוויון זכויות ומחופש פולחן. בעת ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס במרוקו, בסוף מרץ 2019, ציין המלך, כי מתוקף היותו מלך מרוקו ו"מנהיג המאמינים", הוא ערב אישית לביטחונם של הנוצרים והיהודים בממלכה ולחופש הפולחן שלהם.[6] כמו כן, בוועידה בינלאומית לדיאלוג בין תרבויות ודתות, שהתקיימה בפס שבמרוקו בספטמבר 2018, סיפר השר לענייני זכויות אדם, אל-מוצטפא רמיד, בנאום שנשא בשם המלך על "המודל המרוקאי הייחודי" ואודות "דו הקיום המושרש, בפרט בין מוסלמים ליהודים"[7].

 

אשר לימינו אלה, החודש [ינואר 2020], ביקר מלך מרוקו בבית מורשת יהודי מרוקו בעיר אל-צויריה, שחנך יועצו של המלך, אנדרה אזולאי, בשיתוף עם משרד התרבות המרוקאי. בית המורשת מוקדש לדו הקיום ההיסטורי שהתקיים בין המוסלמים והיהודים בעיר, וממוקם בבניין שהיה שייך למשפחה אמידה של סוחרים יהודים. הוא כולל בית כנסת קטן ומוצגים בו מידע על הקהילה היהודית, צילומים וקטעי סרטים ישנים, הקלטות מוסיקליות, חפצי פולחן ופרטי לבוש מסורתיים. בקומה השניה צפוי לקום מרכז מחקר.[8]

 

מלך מרוקו מבקר בבית המורשת ליהודי מרוקו[9]




כמו כן, ערב יום השנה הבינלאומי לזכר קורבנות השואה לשנת 2020, ביקרו אנשי דת מוסלמים במחנה ההשמדה אושוויץ. בין המשתתפים היה גם ראש האגודה המוחמדית של אנשי הדת, אחמד עבאדי, הכפופה למשרד ההקדשים ולמלך.[10]

 

ארגונים פרו פלסטינים במרוקו גינו את העיסוק בנושא האנטישמיות והשואה במדינה ומחו על שתתפותם של בכירי השלטון בוועידות הדנות בנושא השואה, בטענה כי בכך הם נותנים יד לזיוף ההיסטוריה. ארגונים אלה התנגדו להכללת נושא השואה בתכניות הלימוד במרוקו וקראו תחת זאת לכלול בהן את נושא "פשעי הכיבוש הציוני". כמו כן, לאחרונה הם פעלו להריסת אתר לזכר השואה שנבנה סמוך לעיר מרקש, אשר בתחומו תוכנן גם מרכז חינוכי ללימוד הנושא.  

 

דוח זה יסקור את ההתבטאויות שהשמיעו בשנתיים האחרונות מלך מרוקו ובכירים אחרים בנושא השואה, והאנטישמיות וחשיבות החינוך, למול התנגדותם של גורמים פרו-פלסטינים במרוקו לעסוק בנושאים אלה. הדוח יכלול גם חלקים ממאמרו של מהדי בודרה שפורסם ב2015 בכתב עת של האו"ם, וסקר בין היתר, את פעילותה של עמותת "מימונה" שהקים, במטרה להנחיל את נושא השואה והמורשת היהודית.

 

נאום מלך מרוקו באו"ם: אין לראות באנטישמיות סוג של חופש ביטוי

בספטמבר 2018, בשולי העצרת הכללית ה-73 של האו"ם בניו יורק, התקיים דיון בנושא "יכולתו של החינוך למנוע גזענות ואפליה: האנטישמיות כמקרה בוחן", במהלכו נשא ראש הממשלה המרוקאי, סעד אל-דין אל-עת'מאני, דברים בשמו של  מלך מרוקו, בהם גינה את האנטישמיות וקרא להילחם בה בכלים חינוכיים. אל-עת'מאני גם עמד על הצורך ללמד את ההיסטוריה, על "חלקיה האפלים" והדגיש את שוויון הזכויות ממנו נהנים היהודים בממלכה. להלן תרגום קטעים מהנאום שנשא בשמו של מלך מרוקו: 


"הפגישה היום נערכת בעת שבכמה אזורים בעולם פועלים לפי היגיון של הדרה, הסתגרות ודחיית האחר... שיח השנאה עודו מתפשט, חמוש בגזענות, בשנאת זרים, באסלאמופוביה, באנטישמיות ובצורות נוספות של אפליה, ומכשיר את הקרקע להפצת הקיצוניות האלימה והיעדר הביטחון. בשום פנים ואופן אין לראות ב[גילויי] גזענות בכלל, וב[גילויי] אנטישמיות בפרט, סוג של [חופש] ביטוי. האנטישמיות מנוגדת לחופש הביטוי. היא כוללת התכחשות לאחר ומהווה אישור לכישלון ולחוסר היכולת לחיות בדו קיום וחזרה על טעויות ועל הדעות השגויות של העבר, בניגוד להיגיון ההיסטורי.  

 

האם זה העבר שאנו רוצים להוריש לדורות הבאים? כלל וכלל לא. לא ייתכן שהנגעים האלה, שמכרסמים ביסודותיהן של חברות רבות, יכבו את בעירת הלפיד אותו נעביר [לדורות הבאים]. יחד עם זאת, לא ניתן להילחם בבעיות האלה בצורה מאולתרת ובחצאי פתרונות. המערכה שמצפה לנו אינה צבאית או כלכלית. זוהי מערכה חינוכית ותרבותית ביסודה... אין לנו אפשרות אחרת אלא לנצח בה, למען בנינו, משום שהם אלה שיזכו בשלל שלה ויעבירו את המסר שלנו...


חובה ללמד את בנינו היסטוריה בלי להשמיט את חלקיה האפלים

חינוך הוא התחום היחיד שיכול להביא להישגים אישיים וקולקטיביים כאחד. החינוך מעניק את היכולת ההכרחית להתגבר על תחושת החשש מהאחר ועל הסירוב למזג בין תפיסות וכן [מאפשר] להפריך דעות קדומות. בנוסף, החינוך הוא הבסיס [לקידום] אחדות ושוויון. הוא התנאי הבסיסי לצמיחה ולשגשוג ואמצעי יעיל לטיפול ולהתמודדות עם כל החוליים הללו...

 

אין מנוס מכך שהוראה טובה, שלה אנו שואפים, תלמד את בנינו היסטוריה על הנרטיבים השונים שלה, באמצעות הצגת הרגעים הזוהרים בהיסטוריה של האנושות, מבלי להשמיט את החלקים האפלים יותר. אין מנוס גם מכך שה[הוראה] תעודד אצל [הצעירים] פתיחות לעולם ולמגוון האנושי והתרבותי [שבו].

אנו שואפים שלחינוך יהיה חלק בהכשרת דורות שיהיו נאורים וסובלניים ושיהיו מסוגלים להגשים את עצמם במדינות כמו מרוקו, בה מתמזגות תרבויות באמצעות דיאלוג ו[נהנות] מחירות מלאה...

 

ארצנו ממשיכה להיות נאמנה למסורת איתנה המבוססת על סובלנות, דו קיום והבנה הדדית, בהיותה מפגש של התרבויות: הערבית, המוסלמית, האפריקאית, היהודית והנוצרית. ההוכחה המשכנעת ביותר לכך, היא ההיסטוריה של יהודי מרוקו, שעליה שמרו שליטיה של מרוקו ומלכיה...  ואשר היתה עדה, ועודנה עדה, לכך שהיהודים הינם אזרחים מרוקאים הנהנים מזכויות שוות ומלאות, כמו אחיהם המוסלמים. דו הקיום בין היהודים והמוסלמים נותר סימן היכר בחיי היומיום שלהם, שכן כל אחד מהם רגיל ללמוד ולשאוב מהידע של האחר וללמוד מהחינוך שלו. המציאות בשטח עדה לדו הקיום הדתי במרוקו, כאשר מסגדים, כנסיות ובתי כנסת, שוכנים זה לצד זה, בערים רבות בממלכה. זו התמונה שאנו פועלים לחרוט במוחות בנינו, וזו המורשת שאנו שואפים להעביר להם כפיקדון. זהו המסר לשלום שבכוונתנו להפיץ באמצעות העלאת החינוך למעמד המיוחד לו הוא ראוי, [ולכך] מסכימים כולם."[11]     

                                                                                                                        

ועידה במרקש בנושא השואה: ללמד את ערכי הסובלנות ודו הקיום, כלקח מהשואה

ב- 11-12.12.18 התקיימה במרקש ועידה בינלאומית בנושא "השואה והטרגדיות הגדולות ביותר לאורך ההיסטוריה." עצם קיומה של ועידה תחת כותרת כזו במדינה מוסלמית שאין לה הסכם שלום עם ישראל, מהווה תקדים, המדגיש את ההכרה של מרוקו בשואה.  

 

הוועידה נערכה בחסות  מיזם אלאדין [aladin] - ארגון לא ממשלתי בינלאומי שמושבו בצרפת, אשר קם בשנת 2009 בחסות אונסק"ו, במטרה לקרב בין תרבויות ובין יהודים למוסלמים בפרט,[12] וכן בחסות אונסק"ו והאוניברסיטה על שם מוחמד החמישי ברבאט.[13]


בוועידה - שדנה בלקחים שיש ללמוד מן השואה כדי למנוע התנגשות בין תרבויות ודתות - השתתפו פוליטיקאים, אקדמאים ואינטלקטואלים מארבעים מדינות. בין בולטי המשתתפים ממרוקו: יועצו היהודי של המלך, אנדרה אזולאי, ממייסדי אלאדין; שר החינוך סעיד אמזאזי וקודמו בתפקיד, רשיד בלמח'תאר; ראש המועצה הלאומית לזכויות אדם, אדריס אל-יזמי; ראש האגודה המוחמדית של אנשי הדת, אחמד עבאדי, כן נכחו יו"ר ארגון אלאדין, לאה פיזאר ושר החוץ הצרפתי לשעבר, ברנאר קושנר.[14]

 

כמה דוברים בוועידה הדגישו, ישירות או בעקיפין, את הצורך ללמד את נושא השואה. כך למשל, מוחמד ר'אשי, נשיא אוניברסיטת מוחמד החמישי ברבאט, אמר: "יש ללמד את הנושא [שבו דנה] הוועידה [קרי, השואה] מהזווית האנושית... על המוסד הזה [האוניברסיטה] מוטלת האחריות לחקר האמת... ההגנה על הצעירים כיום הינה צורך מדעי ואקדמי, שנועד למנוע את נפילתם ל[מלכודת] הדעות הקדומות, השנאה והקנאות, המהוות התנהגויות הפוגעות באנושות, ובכלל זה במיעוטים הדתיים".[15]  

 

שר החינוך המרוקאי, סעיד אמזאזי הצהיר בוועידה, כי ארצו "שוקלת ללמד את הלקחים מן הטרגדיות הגדולות בהיסטוריה, ובכללן השואה, כמרכיב חשוב של חינוך איכותי."[16] הוא חזר על הנרטיב המרוקאי, לפיו מלך מרוקו לשעבר, מוחמד החמישי, הגן על היהודים בזמן השואה וציין כי מרוקו היתה להם "ארץ מקלט" לאחר שנרדפו מזה 3000 שנה והגיעו אליה מיהודה, רומא, אנדלוסיה או מאירופה, אותה עזבו בשל "הרדיפה הפראית של הנאצים הגרמנים במלחמת העולם השניה". לדבריו "היהודים והמוסלמים בממלכה מבטאים את הרוח המרוקאית, גאים בהיסטוריה המשותפת שלהם ואופטימיים לגבי עתידם."[17]

 

יועצו של מלך מרוקו, אנדרה אזולאי, הסביר כי המלך הנוכחי, מוחמד השישי, נאמן למחויבותם של קודמיו - מוחמד החמישי וחסן השני,[18] ואמר כי "הערבות היחידה [להנחלת] ערכי הכבוד וקבלת האחר, היא השענות על החינוך וההכשרה כאמצעי לטיפוח החברה ולהשרשת ערכי הסובלנות והדו קיום בקרב תרבויות רבות, החיות במסגרת חברתית אחת."[19]


יועצו של מלך מרוקו, אנדרה אזולאי, בוועידה במרקש [20]


ביקורי אקדמאים ואנשי דת מרוקאים באושוויץ וביד ושם; שת"פ עם גופים בינלאומיים בהנצחת השואה

לצד התבטאויותיהם של בכירי המשטר המרוקאי בגנות האנטישמיות, ובדבר הצורך בהנחלת ערכי הסובלנות, דו הקיום, השוויון ולימוד לקחי השואה, דווח בשנים האחרונות על ביקורים של בכירים ואקדמאים מרוקאים באושוויץ וב"יד ושם."

השנה, כאמור, ערב יום השנה הבינלאומי לזכר קורבנות השואה, המצוין ב-27.1 השתתף איש הדת המרוקאי הבכיר, אחמד עבאדי, בביקור במחנה ההשמדה אושוויץ. במהלך הביקור הביע עבאדי את זעזועו מ"הברבריות" הנאצית שהביאה לביצוע "פשעים נגד האנושות" וקרא  "ללמוד את הלקח כדי שטרגדיה כזו לא תישנה."

 

ראו קליפ ממרי: https://www.memri.org/tv/islamic-scholars-visit-auschwitz-birkenau-ahmad-abadi

 

כמו כן, אקדמאים מרוקאים היו בין האקדמאים המוסלמים הראשונים שביקרו ב"יד ושם", במסגרת כינוס בנושא הוראת השואה, בשנת 2010.[21]  בפברואר 2018 ביקרו חמישה אנשי תקשורת מרוקאים ב"יד ושם" כחלק מביקורם בישראל, לצד אנשי תקשורת  נוספים ממדינות ערב.[22]  

 

זאת ועוד, בשנים האחרונות דווח גם על הסכמים שחתמה מרוקו עם מכונים בינלאומיים העוסקים בהנצחת השואה.

 

כך, ב-2016 חתם הגנזך המרוקאי, בתמיכתו של משרד התרבות, על הסכם לשיתוף פעולה עם המוזיאון  הצרפתי לזכר קורבנות השואה, על חילופי מידע ארכיוני ופעילויות משותפות במטרה ללמוד על המורשת של יהודי מרוקו וצפון אפריקה ועל ההיסטוריה שלהם במהלך מלחמת העולם השנייה.[23] כעבור כשנה, דיווח הגנזך המרוקאי, כי קיבל מארכיונים בצרפת 43,084 מסמכים דיגיטליים הקשורים בחיי היהודים במרוקו מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד לעצמאותה בשנת 1956.[24]

 

במאי 2018 נחתם הסכם דומה בין הגנזך המרוקאי לבין המוזיאון להנצחת השואה בוושינגטון, בו הוסכם על שיתוף פעולה בין הארכיונים ועל מיזמים חינוכיים בעתיד.[25]


גורמים פרו-פלסטינים: העיסוק במרוקו בנושא השואה – "מתן יד לזיוף ההיסטוריה"

למרות התייחסויות הממסדיות החיוביות הללו ללימוד נושא השואה, קיימת במרוקו התנגדות של גורמים פרו-פלסטיניים ואנטי ישראלים לעיסוק בכך במרוקו. שניים מארגונים אלה הם: "קבוצת הפעולה הלאומית למען פלסטין" ו"המרכז המרוקאי למאבק בנורמליזציה".

 

ערב הוועידה שנערכה במרקש בנושא "השואה והטרגדיות הגדולות ביותר לאורך ההיסטוריה", טענו נציגי ארגונים אלה במסיבת עיתונאים שכינסו ב-9.12.18, כי בקיום הוועידה במרוקו והעיסוק ב"מה שמכונה השואה", נותנת הממלכה יד ל"זיוף ההיסטוריה" ולניפוח ממדי השואה וקראו להכליל בתוכניות הלימודים במרוקו את נושא "פשעי הכיבוש הציוני," במקום את לימודי השואה.

 

עזיז הנאוי, מזכ"ל "המרכז המרוקאי למאבק בנורמליזציה" אמר במסיבת העיתונאים: "משרתי הנורמליזציה והציונות שוב התעקשו לטמא את העיר מרקש באמצעות אירוח הוועידה הבינלאומית בנושא מה שמכונה 'השואה' ושילובו בתכניות הלימוד במרוקו ובמדינות העולם המוסלמי, וזאת לרגל מה שנחשב כיום השנה ה-75 'לשואה'. [זהו] ניסיון לסבך את מרוקו במתן שירות לתעמולה המוכרת הזו, הממנפת בצורה המשמעותית ביותר את האידיאולוגיה הציונית, המעוניינת לזייף את ההיסטוריה ולנפח את [ממדי] מה שמכונה 'שואת היהודים שנגרמה בידי הנאצים' ובמקביל למחוק את סבלם של כל עמי העולם [האחרים], שהקריבו למעלה מ-60 מיליון אנשים ועשרות מיליוני פצועים, נפגעים ועצורים במלחמת העולם השנייה... זהו ניסיון גלוי לסחוט את מדינות העולם ועמיו, וכן את הארגונים [הבינלאומיים] כדי שיעלימו עין מן הפשע של הקמת הישות הציונית, [שראשיתו] בהצהרת בלפור ובמה שקרה אחריה. מדובר בסחיטה שהעולם החל להיחלץ ממנה [באמצעות] חרם וגינויים של אותה ישות [קרי, ישראל] ושל פשעיה...

 

'קבוצת העבודה הלאומית למען פלסטין' ו'המרכז המרוקאי למאבק בנורמליזציה' על כל מרכיביהם וכן בני החורין המרוקאים שבים ומגנים חילול זה של אדמת מרוקו, באמצעות ארגון הוועידה הציונית-תעמולתית הזו למה שמכונה 'השואה'. אנו שבים ומדגישים כי הפשעים ההומניטריים והשואות שביצע ומבצע האויב הציוני בפלסטין ובמדינות השכנות - [ובכלל זאת] המצור, החיסולים, הטיהור האתני, האפרטהייד, המעצרים והגירוש - ראויים יותר להיכלל בתכניות הלימודים במרוקו ובמדינות המוסלמיות...

 

אנו דורשים לארגן כנסים בינלאומיים אודות פשעי הכיבוש הציוני ולכלול אותם בתכניות הלימוד כדי להגן על הזיכרון [הקולקטיבי] מפני זיוף, לתבוע את עלבונה של ההיסטוריה מהעיוות וכדי להגן על העמדה המרוקאית הרשמית והעממית מפני האג'נדות הציוניות."[26]

 

בשולי מסיבת העיתונאים, אמר הנאוי לאתר אל-אצלאח של התנועה האסלאמית אל-תוחיד ואל-אצאלח, המזוהה עם האחים המוסלמים במרוקו, כי "פשע הנורמליזציה החדש והמסוכן [קרי, הוועידה במרקש] נעשה למען זיוף ההיסטוריה" וכי "במלחמת העולם השנייה לא נהרגו רק יהודים. השואות האמיתיות הן אלה שעברו על עזה מזה עשר שנים."[27]  

 

כרזה באתר המרכז המרוקאי למאבק בנורמליזציה:

"מרקש נגד הנורמליזציה, הנורמליזציה היא פשע"[28]



ארגונים אלו גם מחו על הקמתה של אתר זיכרון להנצחת השואה בכפר Ait Faska, סמוך לעיר מרקש, שנועד לכלול מרכז חינוכי ללימוד הנושא. האתר נבנה במימון של העמותה הגרמנית PixelHelper, המגדירה עצמה כמי שנאבקת למען זכויות אדם ברחבי העולם ופועלת נגד "גזענות ודיקטטורים" באמצעים אומנותיים. בסופו של דבר אתר  זה נהרס באוגוסט 2019 על ידי שלטונות מרוקו, בטענה כי נבנה ללא היתר.[29]

 

פעילות אזרחית במרוקו להנצחת המורשת היהודית ולחינוך בנושא השואה

נראה כי כיום מתקיימות במרוקו פעילויות חינוכיות בנושא אנטישמיות והשואה בהיקף קטן ומעורבים בהן בעיקר ארגונים בלתי ממשלתיים. על פעילותם של ארגונים אלה מעיד אל-מהדי בודרה, שהמועדון מימונה, אותו הקים בשנת 2007, הפך לאגודה המנחילה את מורשת יהודי מרוקו בממלכה ומקיימת פעולות חינוכיות בנושא האנטישמיות והשואה, אותן מקיים בודרה במרוקו ומחוץ לה.[30]

 

במאמר שפרסם בכתב עת של האו"ם ב-2015, העיד בודרה כי התהליך החינוכי בנושא השואה, הוא איטי וכדי לקדמו, משתתפים בו גם ארגונים בלתי ממשלתיים כדוגמת האגודה שהקים. הוא ציין במאמרו, כי בזמן השואה, מרוקו פתחה את שעריה בפני יהודים שנמלטו מהנאצים, ושגם לאחר השתלטות ממשל וישי על הממלכה, סירב מלך מרוקו לרדוף את היהודים בארצו. כיום, הוא הוסיף, יש במרוקו מכחישי שואה, בעיקר בגלל שלא מלמדים את הנושא בבתי הספר, וגם מסיבות הקשורות בפוליטיקה מזרח תיכונית. בשל כך, לדבריו, הוא הקים את אגודת "מימונה", במטרה לשמר ולתעד את המורשת של יהודי מרוקו ולהנחיל את ההכרה בשואה בקרב אזרחי הממלכה. להלן קטעים ממאמרו אודות החינוך לשואה במרוקו:[31]

 

"יש אנשים בכל מדינה בעולם הטוענים שהשואה לא התחוללה מעולם. בעוד אשר מרוקו אחת המדינות שבה היו יחסים טובים במיוחד בין יהודים למוסלמים, הכחשת השואה חדרה לדור הצעיר, במידה רבה עקב העדר חינוך השואה בבתי הספר ובשל הפוליטיקה במזרח התיכון. לימוד השואה אינו בגדר חובה בבתי הספר במרוקו וקשה למצוא פרסומים בצרפתית על הנושא. את 'יומנה של אנה פרנק', כמעט לא ניתן למצוא בערבית. זו הסיבה לכך שכתב עת זה, היוצא לאור בכל השפות הרשמיות של האו"ם, מטעם התוכנית  להנחלת השואה של הארגון ופרסומים אחרים של 'פרויקט אלאדין', הוא כה חשוב. מרוקאים אחדים הכחישו את קיום השואה בגלוי, אך למרבה המזל הם מאותגרים על ידי חברה אזרחית חזקה. דיון על השואה לא נערך רשמית עד 2009. בעוד אשר לא היתה הכחשת שואה פומבית, גם לא היתה הכרה בקיומה.

 

בהכחשת השואה אנחנו מונעים מן הדורות הבאים את זכותם לקריאה מלאה ואמיתית של ההיסטוריה שלהם. באמצעות  לימוד [נושא השואה] יהיה לנו סיכוי טוב יותר להימנע מאותן שגיאות ואותם מעשים נוראים שאחדים ממנהיגי אירופה ביצעו במאה העשרים.

 

זה אבסורד לשמוע טענות של הכחשת השואה לאור הראיות הידועות לעולם היום. לכן, במרוקו ... המלך הנוכחי, מוחמד השישי הכיר בשואה בגלוי ב 2009, בהודעה שהופנתה למשתתפי ההשקה של פרויקט אלאדין במשרדי אונסק"ו בפריס. הוא קרא לעולם ללמוד לקחים מן העבר באמצעות שיח אינטלקטואלי ובין-דתי ובכך נתן דוגמה והתווה את הדרך למרוקאים צעירים כדי ללמוד עוד על השואה. שינוי כזה במדיניות הרשמית היה לדעתי צעד ראשון לקראת השגת צדק באמצעות הזיכרון ההיסטורי.

 

בהקשר זה ייסדתי את 'מועדון מימונה', בעודי עדיין תלמיד באוניברסיטה, עם קבוצת עמיתים שמחשבתם דומה, שהתעניינו בגילוי הזהות, ההיסטוריה, התרבות והמורשת היהודית המרוקאית. רצינו לחקור כיצד לשמר את הזיכרון המשותף. מה יש לעשות בעולמות הערבי והיהודי כדי להכיר בהיסטוריה האיומה של השואה ובפעולות החסד של ערבים, שהצילו חיי יהודים ויהודיות בני ארצם, תוך סיכון חייהם שלהם?

 

במרוקו יש עדיין אנשים הזוכרים את תקופת מלחמת העולם השניה. עדויות כאלה, לא יהיו זמינות לשמיעה בדורות הבאים, אם לא יתועדו עתה. במועדון 'מימונה', איננו מתמקדים רק בתיעוד עדויות כאלה, אנו מתרכזים בשליחות רחבה יותר של איסוף הסיפורים ועדויות ממקור ראשון של חיי היהודים במרוקו: הדיבור על תפקידו של מוחמד החמישי בהגנה על נתיניו היהודים, כאשר יהודי אירופה נטבחו בזמן מלחמת העולם השנייה ... היסטוריה זו מדגימה את הפתיחות המרוקאית, את המודעות לצורך להגן על חיי אדם, ואת המחויבות ארוכת השנים של המלך לכיבוד זכויותיהם של האזרחים הלא מוסלמים.

 

בהשראת המלך מוחמד השישי, מועדון 'מימונה' ארגן את הוועידה הראשונה בנושא זכרון השואה בעולם הערבי, שכותרתה 'מוחמד החמישי - צדיק בין האומות'. היא התקיימה בספטמבר 2011 באוניברסיטת אל-אח'וין באפראן שבמרוקו, בחסות שתי חברות מרוקאיות, נורה ומרוקפרס. תלמידי אוניברסיטה רבים שנכחו בוועידה למדו על השואה לראשונה מפי ד"ר מיכאל בירנבוים, היסטוריון של השואה ומנהל לשעבר של  המכון למחקר  השואה במוזיאון לזכרון השואה בארצות הברית. היתה להם גם הזדמנות לשמוע עדות אישית מהגברת אליזבת ציטרום, ניצולת השואה, שהיתה בת 12 כאשר נשלחה למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו הידוע לשמצה. היא מתארת לעתים קרובות את חוויותיה, אבל זו היתה הפעם הראשונה שבה היא דיברה לקהל ערבי. היא נסעה למרוקו עם בעלה ג'ורג', גם הוא ניצול השואה. ד"ר רוברט סטלוף, מנהל מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, דיבר באמצעות שיחת וידאו על התפקיד שמילאו ערבים בהצלת יהודים ברחבי צפון אפריקה בזמן השואה.

 

מר סרג' ברדוגו, המזכיר הכלל של מועצת יהודי מרוקו, הציג את האיומים על חיי היהודים תחת שלטון וישי ואת פעולותיו של המלך מוחמד החמישי בתגובה לכך. אביו של מר ברדוגו, אז נשיא הקהילה יהודית במקנס, השתתף בפגישות חשאיות עם הסולטן מוחמד החמישי. מר סימון לוי, מנהל המוזיאון היהודי בקזבלנקה, חלק עמנו את סיפורו האישי, בחייו במרוקו תחת ממשל וישי.

 

מר אנדרה אזולאי, יועצו של מלך מרוקו, הסביר את חשיבותם של לימודי השואה במרוקו וארצות ערביות אחרות ואת תפקידו של מוחמד החמישי בהצלת יהודי מרוקו.

 

ביומה השני של הוועידה התקיים דיון בין תלמידים מאוניברסיטת אל-אח'וין, תלמידי אוניברסיטאות מרחבי מרוקו וקבוצה של בוגרי "כוונים" [ארגון המלמד את מורשת ישראל בכל העולם] שבאו למרוקו מאוניברסיטאות בארצות הברית כדי להשתתף באירוע. מלומדים, אינטלקטואלים וסטודנטים רבים קיבלו את הוועידה בברכה, אך היא נתקלה גם בביקורת רחבה מצד מכחישי השואה.

 

ועידה זו היתה חלק מתנועה גדולה יותר של יוזמות אישיות של ארגוני החברה האזרחית, נציגי התקשורת ומחנכים, שרצו כולם לקדם את לימודי השואה במרוקו ולהכיר בערבים שהצילו יהודים בצפון אפריקה. [לצד זאת] יש גם דיווחים של  היסטוריונים ואנשי תקשורת אודות מחנות לעבודות כפייה שהוקמו באותה תקופה.

 

בנוסף, אסמאעיל פרוח'י, יוצר סרטים מרוקאי, יצר סרט בשם 'אדם חופשי', המציג את סיפורו של האימאם של פריס, שהציל יהודים רבים בתקופת השלטון הנאצי בצרפת. התפתחות חשובה אחרת היתה ביקורם של כמה פרופסורים מרוקאים ביד ושם. עמר בום, מלומד מרוקאי, פרסם כתבות ומאמרים אחדים בנושא זה.

 

כל היוזמות האלה קידמו את ביסוס לימודי השואה במרוקו, אם כי לא קל ליישם זאת. מועדון 'מימונה', שעתה הוא כבר איגוד, ממשיך בפעילותו. הוא ארגן כמה משלחות שנסעו לערים הגדולות במרוקו כדי להנחיל לתושבים ידיעה של ההיסטוריה, של המורשת והתרבות היהודית וארגן גם הרצאות אחדות של קימברלי מאן, המנהלת של תכנית האו"ם להנחלת  זכרון השואה. בחיזוק קשרינו עם מוסדות חינוך וארגוני החברה האזרחית אנו מקווים לשתף אנשים נוספים במרוקו בפעילות וחינוך לזכרון השואה." 

 



[2] www.pncl.gov.ma, 27.3.2009

[3] http://www.maroc.ma, 26.9.2018

[5] memorialdelashoah.org,15.11.2016 https://www.ushmm.org, 16.5.2018; 

[6] המלך הדגיש גם את תפקיד החינוך כאמצעי למלחמה בקיצוניות, www.elaph.com , 30.3.2019.

[7] בנאומו התייחס המלך גם למרכיב היהודי במרוקו, [מילולית: העברי] כאשר ציטט משפט בחוקה המרוקאית משנת 2011  ואמר כי האחדות המרוקאית הלאומית התעצבה באמצעות מיזוג מרכיבי זהות שונים, והועשרה על ידי  השפעות אפריקאיות, אנדלוסיות, עבריות וים תיכוניות   http://www.maroc.ma, 10.9.2018

[10] habous.gov.ma, 14.2.2006

[15]www.herpress.com, 12.11.2018

[17] https://www.maghress.com , 11.12.2018

hespress.com[22], 5.2.2018

[26] http://alislah.ma/, 10.12.2018

[28] https://www.facebook.com/623338697725060, 11.12.2018

[29] https://pixelhelper.org/en/author/administrator/ 23.2.2019 . יצוין כי אוליבר פינקובסקי, העומד בראשה, טען כי השלטונות במרוקו, וכן השגרירויות הזרות במדינה היו מודעים לפרויקט, אך הוסיף כי הרשויות המקומיות במחוז הערימו קשיים על הקמת האתר וסירבו להיפגש אתו או להעניק לו היתר בנייה www.jpost.com , 22.8.2019 ; www.dw.com/ar/, 28.8.2019; ראו קליפ ממרי: הריסת האתר להנצחת השואה במרוקו ובה התבטאות של גורם פרו פלסטיני נגד הקמתו

[30] ראו דוח ממרי בנושא Holocaust Remembrance Conference in Morocco, 26.11.2011