המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתון "טוק טוק" – קולם של המפגינים בכיכר התחריר בעיראק בצל הצנזורה וניתוקי האינטרנט
24/11/2019


עיתון "טוק טוק" – קולם של המפגינים בכיכר התחריר בעיראק בצל הצנזורה וניתוקי האינטרנט


מאת כ. מיטל וי. יהושע


המחאה הנרחבת בעיראק הולידה בשבועות האחרונים כלי ביטוי עצמאיים, שתכליתם להביא את דבר המוחים לציבור, למרות הצנזורה וניתוקי אינטרנט. העיתון נקרא "טוק טוק" לכבוד נהגי המוניות הצעירים הממלאים תפקידים חשובים במחאה. בין השאר הועלתה בעיתון "מפת דרכים להצלת עיראק" שהציגה את דרישות פעילי המחאה, שהדחופה בהן היא הקמת ממשלת מעבר לשלושה חודשים בלבד, שתורכב מ"אישים עצמאיים נקיי כפיים שלא פעלו קודם לכן בשום מפלגה". עורך העיתון קשור למנהיג השיעי מוקתדא אל-צדר, אשר בשבועות האחרונים מעודד את המחאה.


הקדמה

בצל המחאה שפרצה בעיראק בתחילת אוקטובר 2019 נגד תפקוד הממשלה והשחיתות הפושה במדינה והסלימה ב-25.10.19[1], השיקה לאחרונה קבוצת עיתונאים עיראקים את עיתון ה"טוק-טוק", המסקר את ההפגנות בכיכר אל-תחריר, מוקד המחאה בבגדאד, וביתר המחוזות ומחולק בין המפגינים. העיתון הושק בשל הצורך האקוטי של המפגינים להעביר מידע אמין ומהיר אודות המחאות, בצל ניתוקי האינטרנט במדינה והסיקור המוטה של אמצעי התקשורת הרשמיים במדינה. על פי דיווחים, עורכים את העיתון שישה עיתונאים ובראשם העיתונאי והמשורר אחמד עבד אל-חוסיין המקורב לזרם של מוקתדא אל-צדר ותמך לאורך שנים בהפגנות המחאה בעיראק נגד השחיתות השלטונית[2].

 

שמו של העיתון ניתן לו עקב תרומתם המכרעת של נהגי הטוק-טוק העיראקים הצעירים למחאה: הם משמשים כנהגי אמבולנס המפנים פצועים לבתי החולים ומסייעים בהעברת צידה, מי שתייה ותרופות למפגינים.[3] נהגים צעירים אלו, שהפכו לסמל המחאה בכיכר אל-תחריר, אמונים גם על חלוקת העיתון במוקדי המחאות.[4]

 

במהלך החודש האחרון התפרסמו כמה גליונות של העיתון. גיליון הבכורה של העיתון, שהודפס וחולק ב-4.11.19, כלל מאמר מערכת שהסביר את הסיבות להתקוממות העם העיראקי נגד המצב הסוציואקונומי הקשה ודיכויו בעיקר לנוכח השחיתות הפושה ולנוכח מעורבות איראן והמיליציות שלה במדינה. בנוסף הציג העיתון בעמוד הראשון "מפת דרכים להצלת עיראק", ובה דרישות המפגינים למען עתיד טוב יותר בארצם, ובכללן התפטרות הממשלה לאלתר וקביעת קריטריונים לבחירת אישי ציבור למשרות בכירות.

 

יצוין כי בנוסף לעיתון הקימו המפגינים בכיכר אל-תחריר "תחנת רדיו" מקומית מאולתרת  העושה שימוש ברמקולים בכיכר אל-תחריר ובסביבתה על מנת לדווח על המתרחש. כמו כן, גופי תקשורת נוספים בעיראק הפיצו גם הם מוספים מיוחדים המוקדשים לסיקור המחאה.

 

תמונת עמוד השער של הגיליון הראשון של העיתון טוק טוק[5]


 

דוח זה יסקור דיווחים על השקת העיתון והרדיו, על התכנים והמסרים:

 

אחד מעורכי העיתון: המשורר אחמד עבד אל-חוסין המקורב למוקתדא צדר

 בהודעה שפרסם צוות העריכה של היומון בגיליונו הראשון הוסבר שם העיתון: "זהו הגיליון הראשון של עיתוננו, עיתון המוחים,שנכתב, נערך ומחולק בכיכר המחאה, בכיכר אל-תחריר [בבגדאד]. קראנו לו 'טוק-טוק' מתוך הוקרה [לתפקידם] של כלי הרכב של העניים, אשר הפך לסמל של המהפכה הזו ומתוך הערכה לתפקידם של בעלי הטוק-טוק המיתולוגי בפינוי הפצועים והשהידים מהכיכר, שהיא זירת מלחמה של ממש.

 

שעה שפגזי העריצים נופלים על ראשי המפגינים מדי יום והכל מחפשים מחסה מפני פגזי הגז המכוונים אל הראשים, רק נהג הטוק-טוק ממהר, תוך סיכון חייו, לחפש את מקום נפילת הפצצה וממהר לסייע לפצוע או לפנות שהיד. בימים שבהם השלטון והמיליציות שלו פורסים צלפים עיראקים ואיראנים על גגות הבתים, היה זה אך טבעי שהמוחים יסתתרו בכל מקום אפשרי, מתוך חשש מפני הצלפים המשתייכים לעדה [הכוונה ככל הנראה לצלפים מקרב החשד השעבי]  שאורבת  להם... אך, נהג הטוק-טוק הצעיר העני, שאין לו בעולם דבר מלבד כלי הרכב הזה שלו, נותר בכיכר כשהוא חושף את עצמו לסכנת הצלפים ומוכן להקריב את חייו למען אחיו. לכן קראנו לעיתון הזה 'טוק-טוק' מתוך נאמנות לאנשים הצעירים המכובדים הללו שהפכו לסמל המהפכה של עיראק."[6]

 

נהגי טוק טוק מסיעים ארונות קבורה של מפגינים שנהרגו[7]


 

רכבי הטוק טוק בלב המחאה[8]



על עריכת העיתון אמונים שישה עיתונאים ובראשם העיתונאי והמשורר אחמד עבד אל-חוסיין[9]. אל-חוסיין הוא פעיל מחאה מוכר המקורב למוקתדא אל-צדר ולתומכיו[10]. חוסין ידוע כמי שתמך לא פעם בהפגנות המחאה נגד השחיתות השלטונית של הגופים הממסדיים בעיראק. ביולי 2018 הוא פוטר מעבודתו ברשת התקשורת העיראקית[11]בשל פוסט שכתב בפייסבוק בו הביע תמיכה במחאות נגד המשטר ומתח ביקורת על ראש הממשלה ובכירים נוספים במדינה בשל דיכוי המפגינים[12]. בימים אלו מרבה חוסין לפקוד את כיכר אל-תחריר ולתעד עצמו יחד עם המפגינים בחשבון הפייסבוק שלו[13]. על הפצת העיתון טוק טוק אמר אל-חוסיין: "מדובר בעיתון יומי ואנו שואפים כי הוא יגיע למפגינים באופן רציף... למרות שיש לו אמצעים פשוטים מאוד הפקנו עיתון בן 8 עמודים, ואנו שואפים [להשמיע] קול הקרוב לקולם של האנשים, במיוחד שאנו יודעים שבכיכר התחריר מתנהלים חיים שלמים."[14]

 

העיתונאי העיראקי אחמד אל-שיח' מאג'ד, שהוצג ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט כ"אחד מהאנשים שמסייעים להפצת ועריכת העיתון", אמר כי "מטרתו [של עיתון הטוק טוק] היא לסקר ולתעד את כל פעילויות המחאה בכיכר אל-תחריר ובראשן הפעילויות ומעשי הגבורה של הצעירים [נהגי] הטוק-טוק". הוא הוסיף כי העיתון כולל גם דיווחים על המחאה ביתר המחוזות וטורי דעה של כותבים עיראקים ידועים המתמקדים במחאה. לדבריו, מן הגיליון הראשון של העיתון הודפסו אלפיים עותקים הודות לתרומות פרטיות ואלו חולקו חינם בכיכר אל-תחריר. הוא  הדגיש כי העיתון ימשיך לצאת לאור עד לסיום המחאה והשגת מטרותיה.[15]

 

אחמד עבד אל-חוסיין יחד עם מוקתדא אל-צדר[16]


 

היומון הלונדוני אל-ערב ציטט פעיל עיראקי בשם עבדאללה אל-סעדי, שאמר כי בית דפוס תרם הדפסה של מאות עותקים של העיתון וכי הפעילים הצעירים הם אלו שכותבים את הידיעות ואת מאמרי הדעות בו. בחלק מהדיווחים אף נטען כי נהגי הטוק טוק עצמם הם שמממנים את הדפסת העיתון[17].

 

בנוסף לעיתון הטוק-טוק שמופץ בכיכר בבגדאד, פתחו פעילי המחאה גם חשבון פייסבוק בשם "גיבורי עיתון הטוק-טוק", המפיץ  דיווחים, תמונות, סרטונים ועדכונים מן השטח, וכן על ההיבט הפוליטי של המחאה.


העמוד הראשי בדף הפייסבוק של פעילי העיתון[18]


שער כותרת גיליון טוק טוק מ-19.11: "מתקוממי אוקטובר מציירים

את עמדתם – לא לאמריקה ולישראל – לא לסעודיה ולאיראן"



מפת הדרכים של המפגינים: הקמת ממשלה של אישים נקיי כפיים; השבת כספי ציבור שנגזלו

הגיליון הראשון של העיתון טוק-טוק כלל בעמוד הראשון שלו מאמר תחת הכותרת "מפת דרכים להצלת עיראק" שהציג את דרישות פעילי המחאה בעשרה סעיפים: התפטרות הממשלה לאלתר; הקמת ממשלת מעבר לשלושה חודשים בלבד, אשר תורכב מאישים עצמאיים נקיי כפיים שלא פעלו קודם לכן בשום מפלגה; שינוי חוק הבחירות; הקמת נציבות עצמאית לבחירות; יישום חוק המפלגות על מנת לחשוף את מקורות מימונן ואיסור החזקת נשק ברשותן[19]; קיום בחירות חדשות בפיקוח האו"ם, שינוי החוקה בתוך שלושה חודשים וביטול מועצות המחוזות והמועצות העירוניות; התחייבות מצד ממשלת המעבר והממשלה הקבועה לבצע חקירה הוגנת לגבי זהות הגורמים והאנשים שגרמו להריגתם של המפגינים, להעמידם לדין צדק ולפצות את משפחות ההרוגים ואת הפצועים; התחייבות מצד מועצת המשפט העליונה לחקור את השחיתות של בכירים ופקידי מדינה בהווה ובעבר ולהשיב את הכספים שנגזלו.

 

בסוף המאמר נכתב: "זוהי מפת דרכים המציעה צעדים בסיסיים שיצילו את ארצנו ויפטרונו מן השחיתות של המעמד הפוליטי ששלט בנו. אם היא תתקבל על ידי בני עמנו העיראקי, נגן עליה בזירות המחאה עד להשגת הניצחון."[20]

 

מערכת "הטוק-טוק": הבשילו ענבי הזעם נגד שחיתות המשטר ותמיכתו באיראן; הפלתו - כותרת ההתקוממות

הגיליון הראשון כלל גם מאמר מערכת שנכתב תחת שם העט הסמלי "אבו אל-טוק-טוק" ונשא את הכותרת "הבלתי אפשרי אינו עיראקי", אשר שיקף גם הוא את התחושות והדרישות של המוחים ובכללן את זעמם על שחיתות המשטר ועל נאמנותו לאיראן. כך נכתב: "נראה כי תחיית המתים של עיראק הגיעה סוף סוף, עת הבשילו ענבי הזעם שצברה עיראק מזה 16 שנים, שבמהלכן התפוגג אט אט כל שביב תקווה שניצת ברוחו של העיראקי עם הפלת הפסל [של סדאם חוסיין] בכיכר אל-פרדוס ב-2003. במרווח [הזמן] בין כיכר אל-פרדוס לכיכר אל-תחריר [חווה האזרח] העיראקי דיכוי, ביזוי ופגיעה מתמשכת, ופתח כל בוקר את עיניו לעוני, אבטלה, שחיתות, להיעדר שירותים ולאובדן שליטה על כוחות חמושים מחוץ למסגרת המדינה, שכן למדינה לא נותר דבר זולת שמה...

 

זה שנים רבות שאנו רואים את הפוליטיקאי [העיראקי] המושחת גונב [את כספי הציבור] מבלי שאיש ידרוש ממנו דין וחשבון; מעניק שליש מעיראק במתנה לדאעש מבלי שאיש ישמיע הגה; מוביל 1,700 צעירים עיראקים לטבח בסביאכר ובאל-צקלאויה[21]מבלי שנציגי העם יתנגדו לו; מעניק מיליארדי דולרים לשכנתנו היקרה איראן כדי לחזק את כלכלתה ובאופן דומה מעניק מיליארדים לשליט סוריה הדיקטטור... השחיתות סגרה את כל האופקים בפני [האזרח] העיראקי עד כדי כך ששמו של העיראקי הפך למלה נרדפת להגירה וצעירינו התפזרו על מפת העולם כפליטים, או כמי שנכנסים למי הים בשאיפה להגיע לגן העדן של אירופה. הוי, כמה מפרי בטנן של העיראקיות בלע הים לפני שיגיעו אל גן העדן המובטח שלהם.

 

תוך שנים מעטות נטו הצעירים העיראקים להתאבד באופן חסר תקדים, שלא הכרנו אפילו בימי משטר הפושע סדאם חוסיין... לכל זה נלוו קמפיינים דתיים שקריים מטעם המיליציות [השיעיות, קרי, החשד השעבי] שמדברות בשם אללה... והחלו לתבוע מן הצעיר דין וחשבון על לבושו, מזונו ומשקהו ולרודפו באוניברסיטאות ובגנים [הציבוריים] מחשש כי הוא נפגש עם עמיתה או ידידה שלו והשטן יחבור אליהם...

 

האווירה החונקת הזו הובילה בהכרח לפיצוץ בלתי נמנע. צעירי עיראק התפוצצו [יצאו למחאה] לאחר שנוכחו לדעת כי אין להם מפלט מן הסיוט הזה, אלא בסילוק הברברים הללו מדרכם אל החירות, אשר אין חיים בלעדיה...

לסמי מרפא כמו בחירות אין עוד השפעה על גופו של האזרח העיראקי הצעיר. הדברים התבהרו ודרישתו [של האזרח] נעשתה פשוטה, קלה וברורה: לשנות כל דבר, כל דבר! ולסלק את כל ההיבטים שהיוו סמל להשפלתו. הפלת המשטר היא הכותרת של ההתקוממות הזו והרף היחיד שלה, אשר תחתיו יתממשו כל הדרישות האחרות. הצעיר העיראקי שבעבר ביקש את הבלתי אפשרי הוא כיום מציאותי.

 

אשרי רוחם של הצעירים שמחריבה את בתי העריצים ומטרידה את מנוחתם. הכבוד לשהידים של מהפכת אוקטובר המפוארת."[22]

 

מאמר בעיתון טוק-טוק תחת הכותרת: "מדוע צריך לשנות את החוקה?"[23]


 

פעילי המחאה משיקים כלי תקשורת אלטרנטיביים נוספים: תחנת רדיו ומוספי עיתונים לסיקור המחאה

העיתון טוק טוק אינו כלי התקשורת העיתון היחיד שהושק על ידי פעילי המחאה. גם מוסדות תקשורת עיראקיים השיקו גיליונות ומוספים העוסקים במחאה. כך למשל, מוסד אל-מדא לתקשורת, לתרבות ולאמנות[24], השיק מוסף  יומי חינמי בשם "המחאה", אשר מביא את סיפורי המפגינים ושופך אור על פעילותם ואשר לדברי עלי חוסיין, אחד הכותבים בעיתון אל-מדא, חולק בבגדאד וברוב המחוזות בעיראק.[25]

 

היומון העיראקי העצמאי "הבוקר החדש" פרסם מוסף הכולל תמונות של המחאה והתייחסויות אליה וכך גם העיתונאי עבד אל-רזאק אל-סאעדי, שהשיק עיתון בשם "25 באוקטובר", שהפיץ כמה גיליונות שכללו דיווחים מן המחאה העממית. בנוסף יצא לאור גם פרסום בשם "ההתקוממות", שגם הוא מסקר את המחאה.[26]

 

חלוקת מוסף "המחאה" למפגינים[27]



 יתרה מכך, מלבד העיתון טוק טוק, השיקו פעילי המחאה בכיכר אל-תחריר בבגדאד גם שידורי רדיו המופצים באמצעות רמקולים. אחד הצעירים המפקחים על הרדיו ציין כי שמה של תחנת הרדיו הוא "רוצים את מולדתנו" והיא הושקה ב-5.11 באמצעות רמקולים בכיכר אל-תחריר ובאזורים הסמוכים לה. הוא ציין כי בימים הקרובים ינסו להקצות תדר לרדיו בבגדאד ויפתחו עמוד פייסבוק רשמי לתחנה כדי להקל על התקשורת בינה לבין למאזינים.[28]

 

בהודעה הראשונה ששידר הרדיו נאמר: "בדקה ממושכת וברגע אינסופי בכיכר, שלא יישכחו מליבו של אף עיראקי, בשם קולם של יותר מ-300 שהידים, בשם בכיין של יותר מ-300 אימהות, בשם קולם של אלפי ידידים, בשם דמעותיהם, בשם... קולם של מיליוני אנשים אשר יצאו [לרחובות] כדי לקבל את זכויותיהם... בשם קול המולדת, בשם משמעותה של המולדת, בשם דרכי השלום שלה – אנו מכריזים בזאת על השקת רדיו המפגינים – 'רדיו המולדת', רדיו 'רוצים את מולדתנו.'"[29]

 

תגובות ברחוב העיראקי לעיתון ולרדיו המחאה

ייסוד העיתון טוק-טוק והרדיו המקומי בכיכר אל-תחריר עוררו תגובות נלהבות ברחוב העיראקי והאזרחים ראו בהם אמצעי תקשורת אמינים יותר מאמצעי התקשורת הקיימים ופתרון לניתוקי האינטרנט במדינה. כך למשל, פעיל עיראקי בשם מוהנד אל-ג'אברי אמר ליומון אל-קודס אל-ערבי כי העיתון טוק טוק הוא חלופה תקשורתית למקרים שהממשלה מנתקת את שירותי האינטרנט וכי עותקים שלו נשלחים גם לחבל כורדיסטן דרך האוויר או באמצעות מוניות, על מנת להפיץ לעולם את תמונות אירועי המחאה.[30] דברים דומים אמר תושב בגדאד בשם סאג'ד עלי: "כשמנתקים את האינטרנט וכשגורמים לשיבוש של התקשורת הטלפונית, אנו מוטרדים מאוד באשר ל[מצבם של] המפגינים בכיכר אל-תחריר ומצבה של בגדאד בכלל. לפיכך, [ה]רדיו שמנהלים המפגינים בעצמם, מספק לנו מידע על המתרחש מסביב לשעון גם אם הממשלה תנתק את החשמל, האינטרנט ואת [אמצעי] התקשורת."[31]

 

פעילת החברה האזרחית רבא אל-צאלחי, אמרה ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד כי "הוצאת עיתון והקמת רדיו מיוחד למפגינים הם הישג גדול לאור המאמצים האישיים הפשוטים של הפעילים ושל המפגינים בכיכר אל-תחריר, משום שהם יהוו פלטפורמה אמינה לקבלת דיווחים מדויקים ולא כפי שעושים כלי התקשורת העיראקים שהפכו לפארסה אמיתית... העיראקים כלל לא מאמינים לתקשורת הממשלתית, ולכן העיתון והרדיו הושקו בעיתוי מתאים מאוד."

פעיל החברה האזרחית חוסאם אל-עאמרי אמר ליומון: "בכנות, איננו בוטחים בתקשורת העיראקית, שכן העיתונאים העיראקים מוטים פוליטית משום שהם שייכים למפלגות, או שהם נתונים ללחצים ממשלתיים ולכן לא מעבירים דיווחי אמת ולא מסקרים את הדיכוי הממשלתי שאנו חווים. העיתון הזה [קרי, עיתון טוק טוק] יהיה תחילתו של מיזם תקשורתי ועיתונאי עצמאי, שאותו ינהלו מפגינים צעירים עיראקים עצמאים, כדי לפרסם את הדיווחים והחומרים האמיתיים החפים מלחצים ממשלתיים וממגמות פוליטיות באופן ניטרלי לחלוטין ובאמינות גבוהה."[32]

 

מפגין עיראקי מחזיק את העמוד הראשון של גיליון הטוק-טוק[33]





[1]  ב-25.10.19 פרץ גל עצום של הפגנות בכל רחבי עיראק שהוביל לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון

[2]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.11.2019

[3]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.11.2019. https://www.alarabiya.net/, 8.10.2019,

[4]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 5.11.2019

[5]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 5.11.2019

[9]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.11.2019

[10]  על קשריו של אל-חוסיין למוקתדא אל-צדר ותומכיו ראו https://1001iraqithoughts.com/, 8.8.2016, אל-ערב (לונדון), 20.10.2019

[11] רשת התקשורת העיראקית היא גוף תקשורת עיראקי המאגד בתוכו ערוצי רדיו, טלוויזיה ובכללם ערוץ אל-עיראקיה וכן מגזין המתפרסם פעמיים בחודש בשם "אל-שבכה".

[12]  https://www.facebook.com/ahmadahussien, 22.7.2019, https://www.thebaghdadpost.com/ar, 25.7.2018. בעקבות הפוסט שפרסם התבקש אל-חוסיין לחתום על מסמך בו הוא מתחייב שלא לפגוע בבכירי המדינה ומאחר שסירב לעשות זאת פוטר מתפקידו כסגן עורך מגזין "אל-שבכה". https://www.ultrasawt.com/  ,29.7.2019.

[15]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.11.2019

[17]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), אל-ערב (לונדון), 5.11.2019

[19] נראה שהכוונה למיליציות השיעיות של החשד השעבי שמיוצגות בין היתר על ידי מפלגות בפרלמנט העיראקי.

[20]  https://yesiraq.com/, 4.11.2019

[21]  הכוונה למעשי טבח שביצע דאעש בשנת 2014 בחיילים עיראקים ששהו בבסיס חיל האוויר סביאכר ובאזור אל-צקלאויה, בעיר אל-פלוג'ה.

[24]  קבוצת תקשורת עיראקית הכוללת עיתונים, מגזינים, תחנת רדיו וטלוויזיה ועוד.

[25]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.11.2019

[26]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.11.2019

[28]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 6.11.2019

[29]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 6.11.2019

[30]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 5.11.2019

[31]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 6.11.2019

[32]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 6.11.2019

[33]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 6.11.2019