המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מחלוקת עדתית בלבנון על רקע איסור מכירת בתים והשכרתם למוסלמים בעיירה אל-חדת'
16/7/2019

 

 

 

מחלוקת עדתית בלבנון על רקע איסור מכירת בתים והשכרתם למוסלמים בעיירה אל-חדת'

 

הקדמה

ב-18.6.2019 חשף מוחמד עואד, פעיל חברתי ופוליטי לבנוני מוסלמי, בפוסט ברשת הפייסבוק, כי בעיירה הלבנונית אל-חדת', שבפרבריה הדרום מזרחיים של ביירות, קיים איסור על מכירה והשכרה של דירות למוסלמים. עואד סיפר כי כאשר פנה לברר פרטים בנוגע לדירה להשכרה שפורסמה בעיירה, בעלת הבית שאלה אותו אם הוא נוצרי או מוסלמי, והסבירה לו כי הרשות המקומית אוסרת עליה להשכיר את דירתה למוסלמים. עוד כתב עואד כי בבדיקה שקיים עם גורמים ברשות המקומית של אל-חדת' נמסר לו כי אכן אין אפשרות להשכיר למוסלמים בשטח העיירה.[1] בהמשך נפוצה ברשתות החברתיות הקלטת שיחה בין אשתו של עואד, סארה רעד, לבין גורם ברשות המקומית, אשר מסר לה כי מדובר באיסור החל מזה שנים רבות.[2]

 

לנוכח המרקם העדתי הרגיש בלבנון עורר הפרסום הדים ברשתות החברתיות, כמו גם תגובות נרחבות מצד מנהיגים מקומיים ומצד חברי פרלמנט ובכירים לבנוניים. רבים בקרב הציבור המוסלמי בלבנון יצאו נגד הדרת האוכלוסייה המוסלמית והוקיעו את מדיניות הרשות המקומית כגזענית ובלתי חוקית. גם שרת הפנים הלבנונית, ריא אל-חסן, טענה כי האיסור האמור עומד בניגוד בוטה לחוקה הלבנונית, האוסרת באופן גורף על הגבלת עסקאות במקרקעין ללבנוניים על בסיס שיוכם העדתי של הצדדים לעסקה.

 

ראש הרשות המקומית באל-חדת', ג'ורג' עון, מיהר להדוף את הביקורת ולהצדיק את מדיניות העיירה והסביר כי לא מדובר בהחלטה חדשה אלא בהסדר ארוך שנים אשר נועד לשמר את הצביון העדתי של העיירה שהיא נוצרית במקור, וכיום רוב אוכלוסייתה הוא מוסלמי. הוא אף טען כי נשיא המדינה מישל עון וגם מנהיגי התנועות השיעיות במדינה תומכים בהחלטה זו. בנוסף, ישנן עדויות אודות הסכם לא כתוב בין ראשי העיירה אל-חדת' לבין ארגון חזבאללה השיעי, שנועד לשמר את שיוכם העדתי של היישובים בפרבריה הדרומיים של ביירות ואף נטען בתקשורת הלבנונית כי הגבלת עסקאות במקרקעין על בסיס עדתי מתקיימת בעוד מקומות בלבנון.

 

כרזה בעיירה: "כדי שאל-חדת' תישאר העיירה של תושביה  – אל תמכור את ביתך ... ואדמתך"[3]


 

ההד התקשורתי לו זכתה הפרשה הוביל גם להפגנה שקיימו תושביה הנוצרים של העיירה אל-חדת' כהבעת תמיכה בראש העיירה ובמדיניות הגבלת העסקאות.[4] כמה  ימים לאחר ההפגנה, נתלה כאות מחאה, דגלה של התנועה המוסלמית השיעית 'אמל' על מבנה הרשות המקומית[5], אולם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, העומד בראש תנועת אמל, הסתייג בפומבי מהצעד והבהיר כי הורה לחקור את האירוע. ברי הביע הבנה כלפי רגשות הציבור הנוצרי בעיירה ורצונם לשמור על אורח חייהם ועל המרקם האנושי הקיים.[6]

 

בסקירת התגובות להודעתו של מוחמד עואד ול"הסדר" הקיים בעיירה האוסר על השכרת דירות למוסלמים,  בולטת החלוקה העדתית בין התומכים בהסדר, שהם ברובם נוצרים, לבין המתנגדים לו, שהם בעיקרם מוסלמים ודרוזים.

דוח זה יציג את התגובות בעד ונגד מדיניות זו בקרב בכירי ציבור לבנוניים ובעיתונות הלבנונית.

 

התומכים: זהו הסדר ישן שסוכם עם חזבאללה וצעד הכרחי לשמירה על דו הקיום

כאמור, ראש עיירת אל-חדת', ג'ורג' עון, נוצרי במוצאו, הצדיק את האיסור על מכירת בתים והשכרתם למוסלמים. בראיון לאתר הלבנוני אל-נשרה ב-21.6.2019, הסביר עון כי מדובר בהחלטה שקיבלה מועצת הרשות המקומית עוד בשנת 2010, עת התברר כי 60% מבתי העיירה נקנו על ידי מוסלמים שיעים בין השנים 1990-2010. לדבריו, ההחלטה נועדה לשמור על הגיוון הדמוגרפי בעיירה, והיא זוכה לתמיכה רחבה של כלל הציבור: של נשיא לבנון, מישל עון, ואף של יו"ר הפרלמנט נביה ברי, ומזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה שהם גם מנהיגי התנועות השיעיות במדינה.[7] הוא ציין כי הנשיא עון וכן שר החוץ הלבנוני ג'ובראן באסיל, יו"ר הזרם הלאומי החופשי, התקשרו אליו באופן אישי כדי להביע  את תמיכתם בו,[8]  והבהיר כי מדובר בהחלטה העולה בקנה אחד עם החוקה ושנועדה לשמור על עיקרון הדו קיום בעיירה. עון הזהיר כי  אם מדיניות הרשות המקומית תבוטל, הוא יתפטר מתפקידו.[9]

 

חבר הזרם הלאומי החופשי ובן העיירה אל-חדת', חכמת דיב, הצדיק גם הוא המדיניות ותיאר בראיונות לערוצי התקשורת את הרקע להחלטה ואת ההבנות שהושגו בין רשויות העיירה לבין חזבאללה. דיב סיפר כי מאז מלחמת האזרחים בלבנון בשנות ה-70 התקיימה הגירה שלילית של האוכלוסייה הנוצרית באל-חדת', לעיתים "תחת הפחדה" ולעיתים כתוצאה משידול לעזוב את העיירה, כשהוא רומז לגורמים שיעיים שנכנסו לעיירה ורכשו בה בתים. הוא הסביר: "מצב זה חייב אותנו לחתום על [הסכם] הבנות פוליטיות עם חזבאללה", והוסיף כי הן הושגו ב-2006 תחת חסותם האישית של נשיא לבנון, מישל עון, ושל מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה. מטרת ההסכם הייתה להפסיק את ההגירה השלילית.[10] עוד סיפר דיב כי נצראללה אף ביקש ממשקיעים ומיזמים שיעים להתעלם מאזור אל-חדת', כדי לשמור על דו קיום.[11]

 

ר'סאן חג'אר, מנהל העריכה ביומון הלבנוני אל-נהאר שבבעלות נוצרית, פרסם מאמר בו הצדיק את האיסור על מכירה והשכרה של דירות למוסלמים וטען כי זהו צעד אמיץ מבחינה לאומית ומציאותי, שכן אוכלוסיית העיירה המקורית הלכה והצטמצמה. לדבריו, גם בסמוך למרכזי חזבאללה מונעים ביצוע עסקאות במקרקעין כשאלה לא מתאימות מבחינה עדתית. וכך כתב: "כל אחד הביע את דעתו [על הפרשה]: מי שמבין [בנושא] ומי שאינו מבין, החילוני והפונדמנטליסט, מי שגר רחוק מאל-חדת' ומכל האזורים בהם מתקיים דו קיום, ובמיוחד בני הכפרים בעלי ההומוגניות [העדתית]. היו מי שהתנגדו ואחרים תמכו, ורובם לא ביססו את עמדותיהם על טיעונים ממשיים. הפער בין החוקה והחוקים לבין מציאות החיים גדול מאוד...

 

נכון שאי מכירת קרקע ודירות למוסלמים באזור נוצרי היא דבר הנוגד את החוקה, אך זו המציאות בכמה אזורים, גם אם לא [כולם] יודעים על כך. במקומות הסמוכים למרכזי חזבאללה חוקרים את זהותו של הקונה ומונעים מבעל הנכס לבצע את פעולת המכירה בנימוק ביטחוני, אם מתעורר ספק ביחס לקונה. עם זאת, אף אחד מהצדדים לא מפרסם זאת. במספרים, מאז סוף מלחמת [האזרחים] בשנת 1991 ועד שנת 2000, נמכרו כ-50% מהנכסים באל-חדת', והמשמעות היא שהעיירה החלה להשתנות. תושביה החלו למכור בהמוניהם את [הנכסים] שבבעלותם, בגבול הדאחיה הדרומית [פרבר בדרום ביירות הנחשב למעוז חזבאללה]. לאחר זמן מה, מי שדבק באדמתו [החל] להרגיש זר [בה], וההגירה [השלילית] הפכה לעובדה מוגמרת – לא משום שהשכנים הם מוסלמים שיעים, אלא משום שצורת החיים השתנתה, ומשום שבני השבטים [השיעים] השתלטו על המקומות [הציבוריים]. חלה נסיגה בביטחון ובחלק מהחירויות...

 

[כתוצאה מכך] הנוצרים החלו לסגת, ולתכנן את בניית בתיהם בשכונות הפנימיות והרחוקות יותר מהחיכוך הישיר עם השבטים ועם המפלגות [המוסלמיות] החזקות [קרי, אמל וחזבאללה], וכך החלה [אוכלוסיית] העיירה להצטמצם.

 

לכן החליט ראש הרשות המקומית של אל-חדת' ג'ורג' עון, לבצע מעשה 'נועז' באמצעות איסור מכירה [של נדל"ן] ללא נוצרים, כדי להגן על מה שנותר מהאדמה ומהאוכלוסייה [הנוצרית]. החלטתו של עון שומרת על אל-חדת' ועל אנשיה ומאפשרת להם [לשמור] על מעמדם, לנהל דו-שיח עם האחר, לחיות עמו ולעבוד עמו, ללא חשש לגורלם וללא חשש מהעתיד... החלטת ראש הרשות המקומית היא אולי דוחה מבחינה עדתית, אך היא  אמיצה  מבחינה לאומית..."[12]

 

המתנגדים: גזענות וחתירה נגד החוקה ודו הקיום בלבנון

באופן טבעי, ההתנגדות למדיניות העיירה אל-חדת' הגיעה בעיקר מצד מוסלמים סונים, שיעים ודרוזים. שרת הפנים והעיריות, ריא אל-חסן, מוסלמית סונית במוצאה, הצהירה כי ככל שפרקטיקה זו אכן מתקיימת, מדובר במדיניות בלתי חוקתית שהיא תפעל להפסיקה וציינה כי הנחתה את מושל מחוז הר הלבנון, מוחמד מכאוי, שבתחומו נמצאת העיירה, לחקור את הנושא ולערוך שימוע לראש הרשות המקומית. לדבריה, "הנרטיב העדתי עומד בסתירה מוחלטת לדו הקיום, ואנחנו לא יכולים לנקוט בצעדים כאלה בתירוץ של [מניעת] שינוי דמוגרפי... אם יש לנו כבוד כלפי מוסדות [המדינה], אסור שדבר כזה יקרה, שכן הוא בלתי מקובל."[13]

 

פיצל אל-סאיר', חבר פרלמנט ממוצא דרוזי מסיעת "המפגש הדמוקרטי" שבראשות וליד ג'ונבלאט, צייץ בחשבונותיו בפייסבוק ובטוויטר: "מביש ומקומם שראש העיירה אל-חדת' מכריז בפומבי על סירובו להשכיר בית למשפחה מוסלמית בתחום העיירה הנוצרית שלו. קריאתו לעיירות מוסלמיות שלא להשכיר לנוצרים, כדי לשמור על מה שהוא קורא לו 'דו-קיום' היא נלוזה ומגונה. לאיזו לבנון נחשלת האנשים האלה לוקחים אותנו? איפה האזרחות? איפה הסכם טאיף[14], ואיפה החוקה והחוק...?"[15]

 

אשת התקשורת הלבנונית השיעית, דימא צאדק, הזהירה כי הציבור הלבנוני לא ישתוק על הגזענות הזו. כך צייצה בחשבון הטוויטר שלה, בתגובה לציוץ של מוחמד עוואד בנושא: "אמרתם לנו שזו לא גזענות, ושאתם בעד לבנון. טוב, ומה [עם] המוסלמים? הם לא לבנונים? זרעתם מחשבות מפחידות במוחותיהם ובנפשם של צעירינו. הגזענות והעדתיות שאתם מזינים היא סכנה מבעיתה, ואנו לא נשתוק עליה. לא נשתוק!".[16]

 

ציוצה של דימא צאדק


 

גם העיתונאי פאדי שאמיה, הכותב באתר הלבנוני השיעי ג'נוביה המוביל קו מתנגד לחזבאללה, טען במאמר שפרסם כי מדיניותה של העיירה אל-חדת' נוגדת את חוקת לבנון, ונותנת הכשר לחלוקה גיאוגרפית וגזענית של לבנון על בסיס עדתי, באופן המזכיר את מלחמת האזרחים. הוא כתב: "במקום שיזומן למשרד הפנים כדי לתת דין וחשבון על הפרת חוק העיריות, ג'ורג' עון מתגרה בחוקה ובמשרד [הפנים], בתמיכת הזרם [הלאומי חופשי] של [נשיא לבנון מישל] עון, באמתלה שיש הסכם שאינו מעוגן בחוק עם חזבאללה... הקובע כי מוסלמים לא יוכלו לקנות או לשכור [דירות] ב'רפובליקת אל-חדת'', הכוללת גם את העיירות סביניה וואדי אל-בטן. מה שמפתיע הוא שלאחר בדיקת הרשומות, מתברר שיש מוסלמים, סונים ושיעים, באל-חדת' (בדרומה ובצפונה) ובאל-בטן, ושיש סונים, שיעים ודרוזים בסביניה. האם גם על אותם [אנשים] אסור להיות בעלים או שוכרים [של דירות] או לעבוד באותו אזור האסור למוסלמים? מה היה קורה אם עיירות מגוון עדתי שונה היו נוהגות באותו אופן?

 

הסכנה הטמונה בעניין זה היא לא רק בהיותו הפרה של החוקה ושל חוקי לבנון, אלא בכך שהוא נותן הכשר  ל[שיקול] העדתי לגבור על החוקים הנעלים ביותר. הדבר גם פותח את הדלת לכך שעיריות אחרות יכריזו שהן הולכות באותה הדרך, והמולדת תהפוך להיות מחולקת. האם 'הזרם הכתום' [קרי, הזרם הלאומי החופשי שייסד הנשיא מישל עון] ער לכך שהוא מוביל את המולדת אל כבשן [השנאה] העדתית, מעבר לגזענות [הקיימת], ומחזיר את רוחות מלחמת האזרחים?!"[17]



[1] facebook.com/mhammad.awwad, 18.6.2019

[2]  twitter.com/DimaSadek, 19.6.2019

[3] saidagate.com, 19.6.2019

[4] facebook.com/Hadat-Municipality, 21.6.2019

[5] elnashra.com, 24.6.2019

[6] akhbaralyawm.com, 27.6.2019

[7]  elnashra.com, 19.6.2019; 21.6.2019

[8]  /almouhallel.com, 21.6.2019

[9]  elnashra.com, 20.6.2019

10]]  beirut-news.com, 21.6.2019

[11]  facebook.com/mphikmatdib, 21.6.2019

[12]  אל-נהאר (לבנון), 25.6.2019

[13]  אל-חיאת (דובאי), 21.6.2019

[14]  הסכם טאיף נחתם ב-1989 בסיום מלחמת האזרחים בלבנון, והורה על חלוקת הסמכויות הפוליטיות, האזרחיות והצבאיות במדינה לפי מפתח עדתי.

[15]  facebook.com/FaysalSayeghOfficalPage, 20.6.2019; twitter.com/MPFaysalSayegh, 20.6.2019

[16] twitter.com/DimaSadek, 19.6.2019

[17]  janoubia.com, 24.6.2019