המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב סורי: רוסיה ואיראן נאבקות על ההשפעה בסוריה; כ"א לוחצת על המשטר לקבל עמדתה
28/4/2019


בעל טור ביומון המקורב למשטר הסורי: רוסיה ואיראן נאבקות על ההשפעה בסוריה וכל אחת מהן לוחצת על משטר אסד כדי שיאמץ את יוזמתה האזורית

 

ב- 22.4.19 פרסם רפעת אבראהים אל-בדווי, בעל טור ביומון הסורי אל-וטן המקורב למשטר אסד, מאמר בו האשים את בעלות בריתה של סוריה - רוסיה ואיראן - בהפעלת לחצים מדיניים וכלכליים על סוריה, כדי לאלצה לקבל הצעות מדיניות שיובילו למימוש האינטרסים האזוריים שלהן, גם אם הדבר בא על חשבון סבלו של העם הסורי.

 

אל-בדווי טען כי חילוקי הדעות בין רוסיה ואיראן שהיו סמויים עד כה, הפכו גלויים וכי הן מנהלות בימים אלה מרוץ קדחתני להעברת מסרים להנהגה הסורית, כאשר כל אחת מהן מובילה יוזמה שונה; איראן מנסה להביא להתחממות ביחסי סוריה ותורכיה ואף לחידוש היחסים ביניהן, במטרה ליצור ברית אזורית, בעוד שרוסיה פעולת כדי לקרב בין משטר אסד לסעודיה וליתר מדינות ערב, במטרה להחליש את ההשפעה האיראנית בסוריה ובאזור כולו.

 

לדבריו, פעילות זו של רוסיה ואיראן אינה חפה מאינטרסים כלכליים ומדיניים אסטרטגיים שהביאו את שתיהן ובמיוחד את רוסיה ליצירת משבר הדלק החונק את סוריה לאחרונה, זאת תוך שיתוף פעולה עם יריבותיה של סוריה, כדי לכפות עליה את הצעותיהן. למרות זאת, הדגיש אל-בדווי כי סוריה בוחנת במתינות ובשיקול דעת את ההצעות שהוגשו לה והיא תבחר אך ורק בזו שתעלה בקנה אחד עם האינטרסים שלה ותשמור על ערביותה.

 

בהקשר זה יצוין כי בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים, בעיקר באתרי אופוזיציה סורים, אך גם בעיתונות ערבית וזרה, על מאבקי השפעה בין איראן לרוסיה בתוך סוריה, כאשר כל צד שואף לחזק את שליטתו והשפעתו על מנגנוני הביטחון הסורים והמיליציות הנלחמות בשטח, ובמקביל להחליש את השפעתו ונוכחותו של הצד השני. מאבקים אלה באים לידי ביטוי בעימותים קשים בין מיליציות הנאמנות לכל צד, שעל פי הדיווחים גובים מספר רב של הרוגים לשני הצדדים.[1] בנוסף, ישנם דיווחים על מעצרים שמבצעים מנגנוני הביטחון הסורים, בהוראה רוסית, בקרב פעילים סורים פרו-איראניים ועל מעצרים דומים שמבצעת המשטרה הצבאית הרוסית עצמה בסוריה.[2]  עוד דווח כי השינויים שבוצעו בתחילת אפריל בצמרת הביטחונית הסורית, ובכללם החלפת הרמטכ"ל הסורי, נעשו בלחץ רוסיה ובמטרה להחליש את כוחו של מאהר אל-אסד, אחיו של הנשיא, הנחשב מקורב לאיראן ואת מקורביו, ולהחליפם באנשים הנאמנים לרוסיה.[3]

 

רפעת אבראהים אל-בדווי[4]


להלן תרגום קטעים עיקריים מתוך המאמר.[5]

 

"תכיפות הביקורים של הבכירים הרוסים והאיראנים, אלה אחר אלה בדמשק, איננה מקרית. הביקורים הם מעין מרוץ קדחתני להעברת מסרים להנהגה הסורית ובכללם הצעות שנועדו להשיג הסדר עם סוריה... [כאשר] כל אחת [רוסיה ואיראן מעבירה הצעות] בהתאם לשפה ולהשקפה שלה [לגבי סוריה]...

 

ברור שסוריה אינה ממהרת... והיא בוחנת במתינות את ההצעות החדשות ומה עולה בקנה אחד עם האינטרס הסורי, מחשש שמא היא תיכנס למצב של סכסוכים וניגוד אינטרסים ומחשש [שהיא תהיה נתונה] ללחצים נוספים, במיוחד לאור משבר הדלק הקשה שהמדינה חווה כתוצאה מהמצור עליה.

 

ברור [גם] שהמסרים של בעלות הברית של סוריה [רוסיה ואיראן] הגיעו הפעם מכיוונים מנוגדים ובהתאם להשקפתה הייחודית והנפרדת של כל אחת מהן. מה שבטוח הוא שהצעות נדיבות מן היריבות -  תורכיה וסעודיה -  החלו לזרום לדמשק, כדי לפתוח דרך לשיתוף פעולה מדיני וביטחוני עמהן והן תוארו כחיוביות. 

 

דמשק מצדה [כאמור] שוקדת על בחינת כל האפשרויות והיוזמות. טהראן דוחפת לכך שדמשק תאמץ יוזמה שאיראן כינתה אותה איכותית, ואשר מטרתה לארגן מחדש את קלפי הסכסוך בין סוריה לשכנותיה, ובראשן השכנה העות'מאנית [קרי, תורכיה]. ביקורו של שר החוץ האיראני, מוחמד זריף בסוריה [16.4.19], נועד להעביר מסרים בין אנקרה לדמשק במאמץ איראני לקדם הסדרים מדיניים וביטחוניים עד לחידוש היחסים בין שתי המדינות, אפילו אם יצטמצמו בהתחלה לשיתוף פעולה מודיעיני... 

רוסיה [מנגד] מעוניינת לקרב עמדות בין דמשק לריאד על ידי כך שהיא תדחק בסוריה ליישם את החלטת האו"ם 2254 ולהאיץ את הקמת ועדת החוקה לפני כינוס ועידת סוצ'י הצפויה להתקיים בסוף החודש [אפריל]. רוסיה מתארת את המאמץ הזה כדבר המשרת את אינטרס ההתקרבות ההדדית בין המדינות הערביות, סולל את הדרך לשיבת סוריה לליע"ר ותורם לשבירת המצור המדיני [עליה] ולנטרול העימות הקיים [בין סוריה למדינות ערב] לקראת ההסדר העתידי.

 

אולם, לא ניתן להפריד בין הקצב המהיר של האירועים ושל היוזמות שנוחתות בדמשק, לבין [העובדה] שהמדינות הללו... [שואפות] לחזק את תפקידיהן ובריתותיהן ולהבטיח את האינטרסים האסטרטגיים שלהן, גם אם על חשבון סבלו של העם הסורי.

 

מהמאמץ האיראני מול השכנה העות'מאנית ניתן ללמוד... שאיראן פועלת [כעת] במלוא הנחישות ליצור שילוב אינטרסים בין המדינות בעלות הגבול המשותף [עמה] על מנת להבטיח את הקשת הרחבה ביותר של תיאום [ביניהן]  ואת האינטרסים של העמים, ובעיקר העמים שהאסלאם והאידיאולוגיה מחברים אותם לאיראן. הדבר מבטיח לאיראן תפקיד גדול יותר ומעניק לה השפעה מדינית ניכרת בהתוויית מאפייני האזור, ובעיקר מבחינת המאבק עם האויב הישראלי.

 

אם כך, חילוקי הדעות הסמויים בין כוחות בעלות הברית של סוריה, הפכו היום לגלויים. אין זה סוד עוד שרוסיה שואפת - במענה לדרישה מפרצית מובהקת - להחליש את ההשפעה האיראנית המתפשטת והמתרחבת על חשבון ההשפעה של מדינות המפרץ הערבי באזור, דבר המסביר את ההתקרבות הרוסית-סעודית אל מול ההתקרבות האיראנית-תורכית. כעת ברור שגודש היוזמות לא נועד למטרות מדיניות בלבד, שכן התוצאות יתורגמו לרווחים כלכליים...

 

נוכח סבך [היחסים והאינטרסים של הגורמים השונים הפועלים בה], חווה סוריה משבר אמיתי ומצור חונק, עקב שפל ביבוא חומרי הדלק... לא ניתן לנתק את המשבר הזה מסבך הגורמים והאינטרסים ומהלחץ המופעל על סוריה להגשים את יעדי היוזמות וההצעות המוצגות בפניה. שהרי משבר חומרי הדלק הפוקד את סוריה כיום, לא היה קיים אפילו בעיצומה של המלחמה בה, ועל כן עולה תהייה לגבי עיתויו.

 

קולות צורמים נשמעו מצד בעלת הברית הרוסית, אשר תירצה את הימנעותה מלסייע באספקת חומרי דלק לסוריה, בטענה שעלות התובלה גבוהה. זאת, למרות שהמרחק בין הנמלים הרוסים לנמלים הסורים הוא מחצית המרחק בין הנמלים האיראנים לאלו הסורים. [ועל אף] שעלות הובלת חומרי הדלק מאיראן לסוריה גבוהה בהרבה מהובלתם מרוסיה, סוריה פורעת באופן שיטתי את חשבונותיה.

 

אשר להימנעותה של עיראק מלסייע לסוריה במשבר זה, על אף הקרבה היבשתית בין שתי המדינות - התשובה מצד האחים בעיראק היא מחויבותם כלפי ההחלטה האמריקאית-הסעודית [האוסרת אספקת חומרי דלק] לסוריה כדי להגביר את הלחץ [המופעל] עליה. 

 

מה שקורה בזירה הסורית בעקבות המשבר החונק הוא מעשה שתוכנן על ידי בעלות הברית והיריבות של סוריה ביחד וכל אחת לחוד, וזאת במטרה להפעיל עליה לחץ ובניסיון לגרום לה לקבל את ההצעה הרוסית או את זו האיראנית. במילים אחרות, החרם המוטל על סוריה הוא חרם מוסווה שנועד לממש מטרות מסוימות שיש בהן כדי להבטיח את האינטרס של בעל ברית זה או אחר...

 

בהמתנה לפתיחת מעטפות ההצעות וההסדרים, אנו אומרים לאלה שהתמחו בדיג במים עכורים ובניצול הזדמנויות כדי  לפרוט על מיתר הכאב של האנשים - לאלו שאת קולותיהם הצורמים הם משמיעים באמצעות הרשתות החברתיות והאחרות: אל תיטלו חלק בהפעלת הלחץ על סוריה, היו לה לעזר. שכן, את מה שהיריבים ובעלי הברית לא השיגו  באמצעות  [שפיכת] דמים, הם לא ישיגו גם היום באמצעות חרם מוסווה שיעדיו ברורים כעת. אנו אומרים מתוך ביטחון רב שההנהגה הסורית תבחר אך ורק הצעה שתבטיח לשמור על כך שלב הרפובליקה הערבית הסורית ימשיך להיות שופע ערביות."



[1] כך, בינואר 2019 דווח על מאבקי שליטה בדמשק בין המיליציות הפרו איראניות למיליציות פרו רוסיות. בינואר ובפברואר 2019 דווח על עימותים באזור סהל אל-ר'אב בצפון חמאה בין הדיביזיה הרביעית של הצבא הסורי בראשות מאהר אל-אסד, אחי הנשיא הנחשב למקורב לאיראן, לבין הגיס החמישי שהקימה רוסיה בראשות סוהיל אל-חסן הנחשב לבן טיפוחיה. בינואר ובמרץ 2019 דווח על עימותים בין מיליציות פרו רוסיות ומיליציות פרו איראניות בדרעא שבדרום סוריה, ובאפריל דווח על עימותים דומים בעיר אל-מיאדין באזור דיר אל-זור ובמזרח חלב. www.baladi-news.com, 20.1.2019

אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 21.1.2019, www.orient-news.net , 23.1.2019, 22.1.2019 , 27.2.2019

www.horanfree.com , 26.3.2019, www.aljazeera.net , 19.4.2019, אל-מודון (לבנון) , 20.4.2019

[2] www.orient-news.net , 11.4.2019 , 17.2.2019  , 6.3.2019; http://www.syriahr.com , 2.2.2019;

[3] אל-מודון (לבנון), 5.4.2019; www.orient-news.net , 8.4.2019

[4] watanipress.com, 14.12.2018

[5] אל-וטן (סוריה), 22.4.2019