המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מחלוקת בלבנון סביב הצעת איראן לחמש את צבאה
26/2/2019


מחלוקת בלבנון סביב הצעת איראן לחמש את צבאה   


מאת נ. מוזס


הקדמה

לאחר שביססה את מעמדה ונוכחותה בסוריה, נראה כי איראן – שיש לה השפעה רבה על המערכת הפוליטית וחיי היומיום בלבנון דרך חזבאללה – חותרת כעת לחזק עוד יותר את שליטתה הישירה במדינה זו, באמצעות חדירה למוסדותיה ולתחומים חיוניים ובראשם הצבא, תחום האנרגיה והבריאות. זאת בין היתר, כדי לפתוח את השוק הלבנוני לתוצרתה, בשל הסנקציות המוטלות עליה.[1]

 

כשבוע לאחר ההודעה על הקמת הממשלה החדשה בלבנון, שבה יש רב למחנה הפרו סורי-איראני (מחנה ה-8 במרץ), וערב ביקורו של שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, בבירות, הציע חסן נצראללה, מזכ"ל חזבאללה, לעם הלבנוני לקבל סיוע מאיראן שהיא "ידידה גדולה ואמתית שלא רוצה מאתנו דבר". נצראללה הציע לייבא מאיראן אמל"ח שיהפוך את צבא לבנון לחזק באזור והצביע על נכונותה של איראן לספק ללבנון גם תרופות ולסייע בפתרון משבר החשמל.[2] נראה שדבריו נועדו להכשיר את דעת הקהל בלבנון לקראת ביקורו של שה"ח זריף יומיים לאחר מכן. ואכן זריף הצהיר בהגיעו לבירות, כי ארצו "מוכנה לספק את צרכיה הצבאיים והכלכליים של לבנון."[3]


בפגישות עם בכירים לבנונים בראשם הנשיא מישל עון וראש הממשלה סעד אל-חרירי, חזר שה"ח זריף על הצעתו לסייע ללבנון. בניסיון להפיג את חששות לבנון מפני השלכות קבלת סיוע מאיראן שנתונה לסנקציות חריפות, הדגיש זריף, כי "אין חוק בינלאומי שמונע מאיראן ומלבנון לשתף פעולה ביניהן."[4] הוא גם הציע כי איראן ולבנון תפעלנה בהתאם למנגנוני עבודה דומים לאלה שגיבשה ארצו עם כמה מדינות אירופאיות וכן עם רוסיה, תורכיה וסין, ואשר יאפשר ללבנון להתחמק מענישה בשל הפרת הסנקציות האמריקאיות על איראן.[5] כמו כן, בניסיון להדגיש את התועלת הכלכלית שתצמח ללבנון מהגדלת הסחר עם ארצו, הציע שה"ח זריף כי התשלום יהיה בלירה לבנונית, כלומר שלבנון לא תוציא מטבע חוץ.[6] 

 

אין זו הפעם הראשונה בה איראן מציעה ללבנון סיוע צבאי וכלכלי. סיוע כזה הוצע כבר בשנת 2014 ונדחה ככל הנראה בשל וטו אמריקאי. הפעם, ייתכן שמשימתה של איראן תהיה קלה יותר לאור התחזקותו של מחנה ה-8 במרץ ובראשו חזבאללה, והיחלשות מחנה ה-14 במרץ בראשות ראש הממשלה סעד אל-חרירי, המקורב לסעודיה ומתנגד לחזבאללה. הדבר בא לידי ביטוי בהרכב הממשלה החדשה שהוקמה ב-30.1.19 המונה 30 שרים, מתוכם 18 שרים הנמנים עם מחנה ה-8 במרץ. כמו כן, שר ההגנה החדש, אליאס בו צעב, מטעם 'הזרם הלאומי החופשי', בראשות הנשיא מישל עון, שנחשב למקורב לחזבאללה, לא שלל את קבלת ההצעה האיראנית.

 

יותר מכל, גורלה של ההצעה האיראנית תלוי במידת הלחצים שיפעילו ארה"ב ומדינות אירופה על לבנון. נראה כי איראן מצד אחד, וארה"ב ובעלות בריתה הערביות מצד שני, מנהלות ביניהן בחודשים האחרונים מאבק שליטה על לבנון. ארה"ב זיהתה את הסכנה בממשלה שבה יש רוב למחנה הפרו-איראני בלבנון ואכן, טרם הקמתה, ביקרו בלבנון כמה בכירים אמריקאים שהזהירו את הבכירים הלבנונים מפני מינוי שרים בכירים מטעם חזבאללה, ביניהם שר הבריאות, ומפני ההשלכות של התקרבות לאיראן. ייתכן גם שאין זה מקרה, שכמה ימים לאחר ביקור זריף בלבנון, הודיעה שגרירות ארה"ב בלבנון וכי ארה"ב העניקה לצבא לבנון טילים מדויקים מונחי לייזר מדגם Advanced Precision Kill Weapon System (APKWS) בשווי 16 מליון דולר.[7] כמו כן, בפגישתה עם שר ההגנה בו צעב הדגישה שגרירת ארה"ב, אליזבת ריצ'רד, כי ארצה היא התומכת הגדולה ביותר של צבא לבנון והיא תמשיך לסייע לו.[8] בנוסף, היומון הלבנוני אל-נהאר דיווח כי ארה"ב לוחצת על מדינות ערב כדי שיסייעו ללבנון, בניסיון לחזק את מחנה ה-14 במרץ ולמנוע את הצורך הלבנוני בסיוע איראני. [9] לא מן הנמנע שלחצים אלה הם שהביאו לביקורו היועץ בלשכת מלך סעודיה, נזאר אל-עלולא, בלבנון, יממה לאחר סיום ביקורו של שה"ח זריף. במהלך ביקורו הביע אל-עלולא תקווה שניתן יהיה להתחיל בקרוב ליישם 20 הסכמים שנחתמו בין המדינות בעבר.[10] בנוסף, במהלך ביקורו הודיעה סעודיה על ביטול האיסור על נתיניה לנסוע ללבנון.[11]

 

כצפוי, ההצעות של נצראללה וזריף שלבנון תקבל סיוע צבאי מאיראן עוררו מחלוקת חריפה במדינה בין מחנה ה-8 במרץ למחנה ה-14 במרץ. תומכי חזבאללה טענו כי מצבה הכלכלי של לבנון אינו מאפשר לה לדחות את הצעתה של איראן, במיוחד כשהיא ניתנת לטענתם כמעט ללא תמורה וכי מדובר במבחן לעצמאותה של לבנון. גורמים אלו הדגישו כי איראן מוכנה לחמש את צבא לבנון באמצעי לחימה שיכולים להרתיע את ישראל ואשר ארה"ב מונעת מצבא לבנון. מנגד, טענו במחנה ה-14 במרץ כי הענות להצעה האיראנית עלולה להציב את לבנון בעימות עם ארה"ב וסעודיה ולסכן את הסיוע העצום שמעניקה לה ארה"ב - סיוע בהיקף שאיראן אינה יכולה לפצות עליו, במיוחד נוכח הסנקציות החמורות המוטלות עליה. גורמים במחנה זה אף פקפקו ביכולתה של איראן לממש את הצעותיה במידה ולבנון תקבלן. בנוסף, הועלו ספקות בנוגע ליעילות מערכת ההגנ"א של איראן ותהיות מדוע איראן אינה משתמשת בה בעצמה כדי לסכל תקיפות ישראליות על כוחותיה בסוריה.

 

יצויין כי במסגרת המחלוקת הועלתה ההשערה – הן מצד מתנגדי חזבאללה והן מצד תומכיו, כי נצראללה ואיראן הציעו לחמש את הצבא מתוך ידיעה שהצעה זו תידחה וכך יוכלו לתרץ את חימוש חזבאללה ולהציגו כיחיד שיכול להגן על לבנון.

 

מסמך זה יסקור את התגובות בלבנון להצעות איראן:

 

בעלי בריתה של איראן בלבנון: על לבנון להוכיח שהיא עצמאית ולהענות להצעה

כאמור, בעקבות הקמת הממשלה החדשה שבה רב ברור למחנה ה-8 במרץ בעלי בריתו של חזבאללה, גברו הקולות בקרב בעלי הברית של איראן בלבנון ובראשם חזבאללה, לאפשר לאיראן לסייע למדינה הלבנונית, הסובלת ממשברים כלכליים וביטחוניים.  

 

נצראללה: מוכן להביא מאיראן את כל צרכי הצבא    

כשבוע לאחר הקמת הממשלה, ניצל חסן נצראללה, מזכ"ל חזבאללה, את נאומו לרגל יום השנה למהפכה האיראנית ב-6.2.19, וקרא ללבנון להבין כי חלו שינויים במאזני הכוח באזור לטובת איראן וציר ההתנגדות ואילו ארה"ב וישראל נחלשו מאוד. נצראללה ביקש לשכנע את הלבנונים לקבל סיוע מאיראן אותה הגדיר כ"ידידה גדולה ואמתית שלא רוצה מאתנו דבר" והוסיף: "אני תוהה מדוע אנו מתעלמים מהידידה הזו שיכולה להיות משענת עבורנו בהגנה, בפיתוח ובמדע וכן בארגונים הבינלאומיים? מדוע אנו מפנים לה את גבנו ומגישים את צווארנו [בכניעה[ לאחרים [קרי ארה"ב] שכולם יודעים כיצד הם מתייחסים אלינו. הנושא העיקרי שהממשלה תתמודד איתו הוא החשמל. איראן מוכנה לפתור בעיה זו תוך פחות משנה ובמחיר זול מאוד. בנוגע לתרופות – מדוע אנו ממשיכים לייבא תרופות? מדוע אנו נשארים כפופים לאחרים? בתקופת ממשלת [רה"מ לשעבר נג'יב] מיקאתי הגיעה משלחת מאיראן והציעה לבנות מנהרות שיפתרו את בעיית התחבורה בלבנון ל-50 השנים הבאות. האם ממשלת לבנון העזה לקבל את ההצעות האיראניות? מדוע לבנון חוששת?..." [12] נצראללה הביע נכונות לנצל את יחסיו הטובים עם איראן, כדי לקדם חימוש של צבא לבנון במערכות הגנ"א איראניות ותהה מה היה קורה לו לחזבאללה היו מערכות הגנ"א שיכולות להפיל מטוסים ישראלים והוא היה מפיל מטוס שתוקף את לבנון, "האם אנשים רבים לא היו טוענים שחזבאללה גורר את לבנון למלחמה?" לדבריו ארה"ב לא מאפשרת לצבא לבנון להתחמש באמל"ח איכותי ומתקדם ולכן הוא "כידיד של איראן מוכן ללכת להביא לצבא לבנון מערכת הגנ"א מאיראן... וכל מה שצבא לבנון זקוק לו כדי להיות הצבא החזק ביותר באזור."[13]      

 

פגישת נצראללה-זריף[14]

 

בניסיון לדרבן את דעת הקהל בלבנון לתמוך בהצעה האיראנית, עמדו בכירים בחזבאללה על הסיוע הרב שהעניקה איראן לארגון עצמו שאפשר לו להגן על לבנון. כך, ערב ביקור שה"ח זריף, ציין נואף אל-מוסוי, חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, כי התמיכה האיראנית משנת 1982 אפשרה לארגון "לבנות מאגר טילים חשוב מאוד. האחים באיראן שיפרו את יכולות הדיוק של הטילים הבליסטיים. כך הרחקנו את רוח הרפאים של המלחמה מארצנו. אנו חייבים זאת לכוח שאנו צוברים בסיוע ידידינו באיראן ובסוריה."[15]

 

בכירים בחזבאללה: אל ללבנון לאבד את ההזדמנות לפתור את בעיותיה הכלכליות

מחמוד קמאטי, חבר במועצה המדינית של חזבאללה ושר המדינה לענייני פרלמנט, אמר בתום פגישתו עם שה"ח זריף כי לבנון "עצמאית במדיניותה ובהחלטותיה. כל מדינה שרוצה לסייע ללבנון ולתמוך בה [מוזמנת]... אם איראן תהיה הראשונה להציע ללבנון סיוע, אנו נודה לה, במיוחד כשזה אינו מותנה וללא תמורה. אנו מעריכים שיש לחצים בינלאומיים. אבל מה הם רוצים? שלבנון תישאר מאחור? אם הם רוצים לסייע ללבנון אז שיציעו פתרונות. ממשלה זו עד כה רצינית ברצונה לפתור את בעיות לבנון... ובראש ובראשונה נושא החשמל." לדעת קמאטי ממשלת לבנון תקבל החלטה "שעולה בקנה אחד עם [האינטרסים של] לבנון."[16]

 

עלי דעמוש, סגן יו"ר המועצה המבצעת של חזבאללה קרא לממשלה "לא לאבד את ההזדמנויות לשיתוף פעולה וסיוע עם איראן – הזדמנויות אותן איבדו ממשלות קודמות, ולהוכיח פעם אחת שהיא בעלת ההחלטה והיא עצמאית וריבונית ולא עוצרת בשל ווטו שמציבה ארה"ב... ושהיא מתחשבת באינטרסים של לבנון והלבנונים..."[17]

 

שר ההגנה: אין מניעה משיתוף פעולה עם איראן ורוסיה

גם בעלי הברית הפוליטיים של חזבאללה תמכו בהצעה האיראנית. הבולט ביניהם היה שר ההגנה הנכנס אליאס בו צעב, החבר בתנועת "הזרם הלאומי החופשי", שאמר עוד בטקס חילופי התפקידים במשרד, כי הוא אינו שולל קבלת סיוע צבאי מרוסיה ומאיראן, אם הדבר ישרת את הצבא הלבנוני:  "[אנו מוכנים לקבל [סיוע] מכל מדינה שרוצה להעניק לנו נשק שאנו זקוקים לו. אנו צריכים שהצבא הרוסי [ימשיך לספק לנו] טילים ומרגמות... אנו מוכנים לקבל [סיוע] מכל אחד שמוכן להעניק לצבא הלבנוני מענק לא מותנה." באשר לקבלת  סיוע מאיראן אמר: "אנו [בצבא] לא עוסקים בפוליטיקה ... האינטרס של הצבא הלבנוני עומד מעל כל שיקול אחר... העניין ייבחן במפקדת הצבא ואנו נענה בחיוב אם יש לנו צורך בכך. כן, אנו מוכנים לקבל כל מענק מכל גורם שהוא." הוא הדגיש אומנם כי לארצו אינטרס לשמור על יחסיה עם ארה"ב מאחר שהיא מעניקה את הסיוע הגדול ביותר ללבנון, אך ציין: "בשנים האחרונות אנו רואים נשק מתקדם ואיכותי, טילים חכמים ופגזים מונחי ליזר... אני שב ואומר שהצבא הלבנוני הוא האינטרס הראשון עבורנו... זה מה שיקבע כל החלטה שאנו נקבל."[18] לאחר פגישתו עם שה"ח זריף בשולי ועידת מינכן לביטחון, אמר בו צעב כי איראן מבינה את המצב בלבנון ואינה מפעילה לחצים עליה. הוא שב והדגיש כי האינטרס של הצבא הלבנוני עומד בראש סדר העדיפויות וכי "אין שום מניעה משיתוף פעולה". דברים דומים אמר גם בנוגע לשתוף פעולה צבאי עם רוסיה.[19]      

 

חבר הפרלמנט לשעבר אמיל אמיל לחוד, בנו של נשיא לבנון לשעבר אמיל לחוד, הישווה בין ביקורו של שה"ח זריף וההצעות האיראניות שלדבריו "משרתות את האינטרס הלבנוני מבחינה כלכלית וצבאית" לבין ביקורו של נזאר אל-עלולא, יועץ בלשכת מלך סעודיה, אותו תיאר כ"משפיל" וחסר תועלת מאחר שתוצאתו היחידה היתה ביטול האיסור על סעודים לנסוע ללבנון ולא מענק או סיוע כלכלי ישיר כפי שקיוו בלבנון.[20]

 

מקורות ב-8 במרץ: יש לדחות את הסיוע האמריקאי; אם הממשלה תדחה את הצעת איראן, חזבאללה יקבלה   

בקרב זרם ה-8 במרץ נשמעו גם קולות שקראו לדחות את הסיוע האמריקאי לצבא לבנון, במיוחד מאחר שלטענתם מדובר באמל"ח פשוט ואמצעים שיצאו מכלל שימוש, בעוד ארה"ב מונעת מצבא לבנון להשיג מערכות הגנה אווירית מתקדמות, על מנת לשמר על העליונות האווירית של ישראל. לדבריהם, "על העם הלבנוני להתנגד לכך שלבנון נקשרת למדינות אלו [קרי ארה"ב ואירופה] שמספקות סיוע לאויב הישראלי שתוקף את לבנון... האם העם הלבנוני רוצה להדק את היחסים עם ארה"ב ומדינות המערב שזוממות נגד לבנון ולנתק את היחסים עם מדינות שמסייעות ללא תנאי ומבלי להתערב בהחלטות הממשלה הלבנונית?" אשר לסכנה שארה"ב תפסיק את הסיוע ללבנון בשל הידוק הקשרים עם איראן, אמרו מקורות אלה שהלוואי שמימון זה ייפסק.[21]     

 

אחד הנימוקים שעלו בקרב מצדדי ההצעה האיראנית היתה שאם הממשלה תדחה את ההצעה האיראנית לחמש את הצבא במערכות הגנ"א, חזבאללה יראה בכך צידוק לרכוש מערכות אלו בעצמו ויציג עצמו כיחיד שיכול להגן על לבנון. לדבריהם נצראללה צפה שהממשלה תדחה את ההצעה האיראנית אך עשה זאת כדי "לצאת ידי חובה וכדי שלא יואשם בהשתלטות על ההחלטה בנוגע לשלום ולמלחמה." לדבריהם "חוסר האומץ של הנוגעים בדבר לקבל את הצעתו של נצראללה וההצעה שהעביר זריף באופן אישי, יעניק להתנגדות הכשר נוסף לתגבור האמל"ח ההגנתי שלה... לנצראללה אף תהיה הזכות לבחור את העיתוי המתאים להפסיק את המשך ההפרות הישראליות... ואיש לא יוכל להאשימו לאחר שנדחתה ההצעה לחמש את הצבא בנשק שיכול להתמודד עם ההפרות..."[22] 

 

יצוין כי גם בקרב מחנה ה-8 במרץ היו כאלה שהביעו הסתייגות מההצעה האיראנית. כך שאמל רוכז, חבר פרלמנט מסיעת 'לבנון חזקה', הקשורה למחנה ה-8 במרץ, אמר טרם ביקורו של שה"ח זריף בבירות כי אומנם יש להתייחס בחיוב להצעה אך יש צורך בהסכמה לאומית ובדיון באסטרטגית ההגנה של המדינה. אשר למשבר החשמל אמר רוכז כי אין צורך בהתערבות חיצונית וכי לבנון יכולה לפתור את המשבר בכוחות עצמה באמצעות גז.[23]

 

מחנה ה-14 במרץ: היענות להצעה האיראנית תעמת אותנו עם ארה"ב והעולם הערבי  

כצפוי, מחנה ה-14 במרץ המתנגד לחזבאללה, לא בירך על ההצעות של איראן ובעלי בריתה. בין הטענות שהועלו במחנה זה היתה מחויבות לבנון להסכמים בינלאומיים והחשש מפני השלכות הידוק הקשרים עם איראן עליה מוטלות סנקציות נוקשות. בנוסף נטען כי בשל מצבה הכלכלי של איראן ספק אם תוכל לממש את הצעותיה ולכן מדובר בהצעות ריקות מתוכן למטרות תעמולה בלבד. כמו כן הטילו גורמים במחנה זה ספק ביעילותה של מערכת ההגנ"א האיראנית, נוכח העובדה שישראל תוקפת כוחות פרו איראניים ואיראנים בסוריה כמעט ללא הפרעה ואף קראו לאיראן להורות לחזבאללה להחזיר לה את הנשק שהעניקה לו או להעבירו לידי הצבא.

 

בפגישתו עם שה"ח זריף, דחה ראש הממשלה סעד אל-חרירי בצורה דיפלומטית את הצעתו ואמר כי ארצו "מכבדת את התחייבויותיה והסכמיה עם הקהילה הערבית והבינלאומית".[24] כעבור כמה ימים, באירוע לציון 14 שנה לרצח אביו ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי, הוא היה נחרץ יותר באומרו: "לבנון לא שייכת לשום ציר ואינה זירה למרוץ חימוש באזור. היא מדינה ערבית עצמאית, שלה חוקה, חוקים, מוסדות ומחויבויות ערביות ובינלאומיות ומדינה שהתחייבה למדיניות הניתוק העצמי מסכסוכים.[25] כל דבר אחר הוא עמדה שלא מחייבת את לבנון או הלבנונים."[26]

 

פגישת אל-חרירי-זריף[27]

 

עמאר ח'ורי, יועצו של ראש הממשלה אל-חרירי, אמר שמבחינה עקרונית אין בעיה לדון בהצעה אך הציב כמה תנאים לקבלתה, ביניהם שלא תהיה פגיעה בריבונות לבנוו וביחסיה עם מדינות אחרות וכן שההצעה האיראנית לא תהיה מותנית תנאים שמשמעותם דחיית ההצעה. ח'ורי, כמו בכירים נוספים בזרם זה, תהה בנוגע ליעילות מערכות ההגנ"א אותן מציעה איראן ללבנון ואמר: "אם לאיראן יש יכולות הגנ"א, מדוע אינה משתמשת בהן כדי להגן על עמדותיה בסוריה אותן תוקפת ישראל כל הזמן?"[28]

 

בכירים ב-14 במרץ: על איראן לחדול מחימוש חזבאללה ולחייבו להחזיר לה את נשקו, או למוסרו לצבא לבנון

גורמים אחרים בזרם ה-14 במרץ השתמשו בשפה פחות דיפלומטית. מישל סלימאן, נשיא לבנון לשעבר, הזהיר כי משמעות קבלת חימוש מאיראן היא ויתור על סיוע שנתי בשווי 100 מיליון דולר מארה"ב והדגיש כי קבלת ההצעה האיראנית מחייבת הסכמה בינלאומית. לדבריו החימוש האיראני היחיד שארצו אולי תרצה  לקבל הוא האמל"ח שבידי חזבאללה[29] ואף קרא לארגון להחזיר את האמל"ח שברשותו לידי איראן.[30]  

 

סמיר ג'עג'ע, ראש 'הכוחות הלבנוניים' טען כי האמל"ח האיראני אינו מתאים לצבא לבנון מאחר שרב חימושו הוא מערבי.[31] בהזדמנות אחרת אמר: "אם מערכות ההגנ"א האלה קיימות... מדוע לא השתמשו בהן נגד התקיפות הישראליות החוזרות ונשנות עליהם [הכוחות האיראנים] ובמיוחד בסוריה? לכן מדובר בהצעה שקרית. בכל הנוגע לתרופות – השוק הלבנוני פתוח לכל התרופות מרחבי העולם, אך התרופות צריכות לעמוד בקריטריונים מסוימים ולהיות רשומות במשרד הבריאות. מכל התרופות המיוצרות באיראן, רק שתיים הצליחו לקבל אישור והן [כבר] נמצאות בשוק הלבנוני... הם מבקשים שאנו נעבור על החוק והקריטריונים ונטביע את השוק שלנו בתרופות שאיננו יודעים את מידת יעילותן... אם איראן רוצה לסייע ללבנון בתחום זה עליה לפתוח את השוק שלה לתרופות הלבנוניות שעומדות בקריטריונים הבינלאומיים הדרושים ויש הוכחות ליעילותן."[32]

 

פריד מכרי, סגן יו"ר הפרלמנט לשעבר, קרא לזריף לקחת את הנשק "ששלח ללבנון שלא לפי רצון הלבנונים, במקום לנסות לשכנע אותם לקבל את הנשק שלו מרצונם."[33]

 

באיגרת חריפה שהפנה לשר זריף השר לשעבר אשרף ריפי, ממחנה ה-14 במרץ ומתנגד חריף לחזבאללה, הוא תיאר את התנהלותה של איראן בלבנון ובאזור כ"הרסנית... שהפכה את ההווה [של המדינות באזור] לגיהינום ואת עתידן לחזיון תעתועים תחת הכיסוי של מה שמכונה תוכנית ההתנגדות." הוא תהה מדוע בזמן המלחמה בין ישראל לחזבאללה בשנת 2006 נמנעה איראן מלשגר טילים לעבר ישראל, "עמדה בחיבוק ידיים והסתפקה בטילים מילוליים" והבהיר כי ביקור זריף בבירות הוא "התגרות שאנו דוחים אותה".[34]

 

אילי מחפוד, יו"ר "תנועת השינוי", הביע ביטחונו שממשלת לבנון לא תכנע ללחצי חזבאללה לקבל את ההצעה האיראנית. בחשבון הטוויטר שלו הוא כתב: "יהיו שליטת חזבאללה וכוחו אשר יהיו וכן [יכולתו] לאחד סיעות בפרלמנט כדי להעניק לגיטימיציה לנשקו, אך הוא לא יצליח לשכנע את הממשלה הלבנונית לאפשר כניסת תרופות ונשק איראניים בשל סיבות רבות, שהעיקרית שבהן היא עמדתה של לבנון כלפי ידידיה ההיסטוריים, זהותה ותפקידה באזור."[35]   

 

בעלי טורים לבנונים: מדובר בהצעה ריקה מתוכן; אל לבכירים בלבנון לקבלה   

בעיתונות הלבנונית המקורבת למחנה ה-14 במרץ פורסמו מאמרים נגד ההצעה וקריאות לדחותה.

עלי אל-אמין, עיתונאי שיעי לבנוני המתנגד לחזבאללה ועורך אתר ג'נוביה כתב: "אין ספק שלבנון מדינה חולה, אך המרשמים שהשר זריף רושם לא יבריאוה... השר האיראני והנהגתו יודעים שהמחלה של לבנון... היא שהמדינה עצמה היא המחלה. לכן זריף והפוליטיקאים האיראנים שקדמו לו... פועלים להחליש [עוד יותר] את המדינה הלבנונית ולהשקיע במימון ובתמיכה בכל מה שמחלישה... אדוני השר, המחלה של לבנון מחייבת אתכם קודם כל לא להציע לחמש את הצבא הלבנוני." לטענת אל-אמין, לבנון אינה זקוקה לנשק האיראני, במיוחד מאחר שיעילותו לא הוכחה בסוריה מול ישראל. לדבריו, התרופה שלבנון זקוקה לה "פשוטה יותר מעסקאות החימוש והתרופות שמציעה איראן והיא תמיכה בבחירת המולדת. בנוגע לנשק שאתה [זריף] חושב שיגן על לבנון מכל תוקפנות, עליך רק להנחות את הנהגת חזבאללה שמצהירה השכם וערב על נאמנותה הדתית והפוליטית למנהיגך, להעביר את כל הנשק והטילים המדויקים והלא מדויקים שברשותה לצבא לבנון וכן להכריז בפה מלא שהנאמנות של חזבאללה למדינת לבנון צריכה להיות כמו הנאמנות שלו ושל מנהיגך לאיראן. לא יותר ולא פחות." [36]

 

רנדה תקי אל-דין, בעלת טור לבנונית ביומון הסעודי אל-חיאת היוצא לאור בדובאי כתבה:  "... אם נכנס לפרטים יתברר שאיראן אינה יכולה להעניק [את הסיוע] ושלבנון אינה יכולה לקבל סיוע צבאי ממדינה עליה מוטלות סנקציות אמריקאיות נוקשות. זאת, במיוחד מאחר שמשנת 2007 [ועד היום] ארה"ב העניקה ללבנון סיוע בשווי 4.8 מיליארד דולר - 1.7 מיליארד כסיוע צבאי לצבא ו-3.1 מיליארד סיוע הומניטארי ואזרחי. רק בשנה שעברה ארה"ב העניקה ללבנון סיוע בשווי 750 מיליון דולר ... ביקורו של זריף נועד להראות לעולם ול[דעת הקהל] באיראן שלמשטר משה"מ עדיין יש יד ארוכה [באמצעותה הוא יכול] להתערב ולזרוע הרס במזה"ת, חרף הסנקציות האמריקאיות..." תקי אל-דין קראה לבכירים הלבנונים "להיזהר מפני כל ניסיון איראני להפיק תועלת מיציבותה היחסית של לבנון כדי להתחמק מהסנקציות האמריקאיות בין אם באמצעות ייצור כלים איראניים בלבנון ובמקומות אחרים או בדרכים אחרות שיחמירו עוד יותר את מצבה הכלכלי של לבנון..."[37]    

 

רוזנא בו מנצף, בעלת טור ביומון הלבנוני אל-נהאר, כתבה כי ייתכן שתצמח תועלת מההצעה האיראנית מאחר שהיא תגרום לערבים לא לנטוש את לבנון כדי להרחיקה מאיראן. לטענתה ארה"ב דירבנה כמה ממדינות ערב לתמוך מדינית וכלכלית בלבנון.[38]  




[1]  יצוין כי בנוסף לאיראן, גם רוסיה פועלת רבות לביסוס השפעתה בלבנון וביקשה בין היתר, לקדם הסכם שת"פ צבאי בין המדינות, שטרם נחתם בשל התנגדות ארה"ב. בנוסף, בינואר 2019 חתמה לבנון עם חברה ממשלתית רוסית Rosneft חוזה לניהול נמל הנפט בטריפולי ובשנה האחרונה נבנו בלבנון שבעה מרכזי תרבות רוסים. אל-מודון (לבנון), 28.1.2019 

[2]  www.almanar.com.lb, 6.2.2019

[3]  סו"י פארס (איראן), 10.2.2019

[5]  הכוונה למנגנונים פיננסיים שמטרתם לאפשר לאיראן ולמדינות הסוחרות איתה לעקוף את הסנקציות האמריקאיות, כדוגמת עסקאות בארטר- נפט תמורת סחורות, או נפט תמורת מזון ותרופות (דוגמת המנגנון האירופי INSTEX); או תשלום במטבע מקומי תמורת נפט כמו מול סין והודו.  

[6]  אל-אח'באר (לבנון), 12.2.2019

[9]  אל-נהאר (לבנון), 13.2.2019

[10]  אל-חיאת (דובאי), 13.2.2019

[11]  אל-מוסתקבל (לבנון), 13.2.2019

[16]  www.alnashra.com, 10.2.2019

[17]  www.alnashra.com, 11.2.2019

[18]  אל-מוסתקבל (לבנון), 4.2.2019

[20]  www.elnashra.com, 15.2.2019

[21]  אל-דיאר (לבנון), 9.2.2019

[22]  www.elnashra.com, 13.2.2019

[25] באוגוסט 2011 בעקבות דיונים במועבי"ט באירועים בסוריה נאלצה לבנון בראשות ממשלת מיקאתי (המורכבת ברובה מבעלי בריתה של סוריה בלבנון) אשר היתה באותה עת חברה במועה"ב, לנקוט עמדה רשמית כלפי האירועים בסוריה. מועצת הביטחון אישרה בקונצנזוס של 14 מתוך 15 חברות הצהרה נשיאותית המגנה את הדיכוי בסוריה, בעוד לבנון היתה המדינה היחידה שהחליטה "לנתק עצמה"  מהקונצנזוס. בכך היא נמנעה מלמתוח ביקורת על סוריה, אך היא גם לא הכשילה את הודעת הגינוי. מאז ועד היום מגדירות ממשלות לבנון המתחלפות את  מדיניותן כ"מדיניות של ניתוק עצמי" מהאירועים בסוריה ומהסכסוכים באזור, ביניהם הסכסוך  הסעודי-איראני. באמצעות עמדה זו, חומקת ממשלת לבנון, מנקיטת עמדה ברורה בכל הנוגע לאירועים בסוריה ולסכסוך האיראני-סעודי. פתרון זה שהוא בעצם הימנעות מנקיטת עמדה מצליח לגשר על הפערים הגדולים הקיימים בין המחנה הפרו סעודי במדינה בראשות סעד אל-חרירי והמחנה הפרו איראני בראשות חזבאללה. ראו דוח ממרי: ביקורת בתימן, בסעודיה ובלבנון על מעורבות חזבאללה בלחימה בתימן ותמיכתו בחות'ים

[28]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.2.2019

[30]  www.elnashra.com, 10.2.2019

[31]  ערוץ אל-ג'דיד (לבנון), 10.2.2019

[32]  www.elnashra.com, 18.2.2019

[34]  www.elnashra.com, 10.2.2019

[36]  http://janoubia.com, 11.2.2019

[37]  אל-חיאת (דובאי), 12.2.2019

[38]  אל-נהאר (לבנון), 13.2.2019