המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
משטר אסד: אם ישראל לא תחדל מתקיפותיה, נגיב ביכולות שהיא איננה מכירה
5/2/2019


משטר אסד: אם ישראל לא תחדל מתקיפותיה, נגיב ביכולות שהיא איננה מכירה

 

במהלך חודש ינואר 2019 הסלימו התבטאויותיהם של ראשי המשטר הסורי וכלי התקשורת המזוהים עמו נגד ישראל. הרקע לכך היה המשך התקיפות הישראליות בסוריה נגד הנוכחות האיראנית במדינה: ב- 11.1 מסר מקור צבאי במשטר הסורי, כי מטוסי קרב ישראלים שיגרו כמה טילים לעבר סביבת דמשק[1], ובהמשך ב-20.1, דיווח צבא המשטר הסורי על תקיפה ישראלית נוספת באזור דרום המדינה שבוצעה, שלא כנהוג, בשעות אחר הצהריים.[2] המשטר הסורי הגיב לתקיפה זו בשיגור טיל קרקע-קרקע לעבר רמת הגולן[3], וישראל בתגובה ערכה בליל אותו יום את מה שתואר כ"תקיפה האלימה והכוללת ביותר" שלה בתוך סוריה. המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם דיווח כי במתקפה זו נהרגו לפחות 21 איש, מהם 12 מאנשי משמרות המהפכה האיראניות.[4] ישראל אף הודתה בביצוע תקיפה זו, בצעד לא שגרתי.[5]

 

לצד תגובות הגינוי השגרתיות שלו לתקיפות הישראליות - ובכללן שישראל תוקפת רק בשל התמיכה שהיא מקבלת מארה"ב ושמועצת הביטחון לא פועלת כדי לעצור זאת - החל המשטר הסורי לנקוט לשון חריפה יותר ולאיים במתקפה ישירה נגד ישראל. גם מאמרים בעיתונות הסורית הממסדית ובזו המקורבת למשטר אסד השמיעו טון מאיים והזהירו  כי ישראל לא מודעת ליכולות מערך הטילים הסורי וכי סופה קרוב.

 

דוח זה יסקור את התגובות המאיימות של המשטר הסורי וכלי התקשורת המזוהים עמו נגד ישראל.

 

המתקפה הישראלית בסוריה ב- 21.1.2019[6]


המשטר הסורי: ישראל לא תוכל לעמוד מול הטילים הסורים שיכולים להגיע לכל חלק ממנה

כאמור, התקיפות הישראליות בסוריה עוררו תגובות חריפות בקרב גורמים במשטר הסורי. שגריר סוריה באו"ם, בשאר אל-ג'עפרי, התלונן במהלך ישיבה של מועצת הביטחון בנושא המצב במזרח התיכון ב-22.1, על כך שהאו"ם נמנע מלגנות את "התוקפנות הישראלית הכמעט יומיומית" נגד אדמות סוריה שהביטוי האחרון היה הפצצת שדה התעופה הבינ"ל בדמשק. במסר מאיים לעבר ישראל הוא תהה: "האם לא הגיע הזמן שמועצת הביטחון תנקוט את הצעדים הנחוצים כדי לעצור את התקיפות הישראליות החוזרות ונשנות נגד אדמות הרפובליקה הערבית הסורית, או שמא על סוריה לעורר את תשומת לבם של יצרני המלחמות במועצה הזו באמצעות מימוש זכותה הלגיטימית להגנה עצמית ולהגיב על המתקפה הישראלית נגד שדה התעופה הבינ"ל האזרחי במתקפה דומה נגד 'שדה התעופה של תל אביב'".[7]

 

באופן משלים לכך, ציין לוואא' [אלוף] סורי בדימוס, רדא שריקי, בראיון לסוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק כי ישראל לא תוכל להתמודד עם הטילים הסורים שישוגרו לעברה. לדבריו: "הצבא הערבי הסורי הצליח לשמור על כוח ההרתעה העיקרי שלו במהלך השנים האחרונות, ובראשו [מערך] הטילים, שנותרו בשלמותם, לא נגרם להם שום נזק ודבר לא נגרע ממספרם ומיעילותם ובמיוחד [הטילים] האסטרטגיים שבהם. זאת למרות הניסיונות הקדחתניים של האויב הישראלי לחשוף אותם או להסתמך על סוכנים במטרה להרוס אותם ולתקוף את עמדותיהם. בפועל נחל [האויב]  כישלון חרוץ בעניין זה, שכן הוא יודע שהמלחמה היום הפכה למלחמת טילים ולמלחמה של הפתעות ושסוג זה של מלחמות הוא אשר ישנה את פני האזור אם וכאשר יפרצו... אם תפרוץ מלחמה, [מערכת] כיפת ברזל של ישראל לא תוכל לעצור את זרם הטילים הסורים והטילים האסטרטגיים יוכלו להגיע לכל יעד באדמות הכבושות..."[8]

 

שגריר סוריה בלבנון, עלי עבד אל-כרים עלי, טען בהקשר זה כי: "מערכת 300S- מוכנה [לפעולה] וישראל מבינה זאת. הצבא הסורי יכול להתמודד עם האויב... סוריה היום חזקה הרבה יותר מכפי שהייתה בתחילת המשבר... אפשר שיהיה תיאום בין סוריה ולבנון כדי להתמודד עם התוקפנות משום שאותו אויב תקף את שתי המדינות".[9]

 

לצד זאת, דיווח היומון הלבנוני אל-דיאר, כי 65 טייסי קרב סורים פנו במכתב לנשיא אסד שיאפשר להם לבצע פיגועי התאבדות עם מטוסיהם נגד בסיסי חיל האוויר בישראל. במכתב צוין: "אדוני הנשיא, איננו יכולים לשאת עוד את העובדה שמטוסי האויב הישראלי מפציצים את הבירה דמשק. אם כל שני מטוסים [סורים] יועמסו בארבע פצצות, אנחנו יכולים ונכונים לבצע פעולת התאבדות ולהשמיד את 30 בסיסי חיל האוויר הישראלים ולשתק את תנועת המטוסים של ישראל כדי שהאויב ידע את מחיר הפצצת דמשק וסביבתה..."[10]

 

נפגע במטוסים הישראלים גם מחוץ למרחב האווירי הסורי

במקביל להצהרות של גורמים במשטר הסורי, הופיעו גם כמה מאמרים בכלי התקשורת המזוהים עם המשטר שכללו טון חריף ומאיים נגד ישראל. כך למשל, תרכי צקר, בעל טור ביומון הסורי הממסדי תשרין, איים במאמרו כי המשטר יפגע במטוסים הישראלים גם אם ישהו מחוץ למרחב האווירי הסורי. הוא כתב: "לא ייתכן ששמי סוריה יהיו הפקר למטוסים הישראליים, לכן הם אינם מעזים לחדור לשמי סוריה. עם זאת, האויב הישראלי אינו רוצה להאמין שכללי העימות השתנו ושהיכולות של מערכות ההגנה האווירית הסורית טובות בהרבה ממה שהוא צפה, כאשר חשב שהוא מסוגל להחליף את תקיפות המטוסים בתקיפות באמצעות טילים המשוגרים מחוץ לשמי סוריה, אך הוא הופתע מהתגובה המהירה והנחרצת ומכך שהטילים שלו איבדו מיעילותם והם עפים בשמי סוריה כמו צעצועים לפני שהגיעו ליעדיהם. 

 

 אין ספק שתקיפותיו של האויב הישראלי בסוריה שוב ושוב, בזמן שמתרבות תבוסותיהם של כנופיות הטרור ובעלי בריתן מידי הצבא הערבי הסורי ובעלות בריתו, מתבצעות בתיאום מלא עם ארה"ב - הפטרונית העיקרית של הטרור והטרוריסטים והמגינה העיקרית על ההתנהגות התוקפנית של ישראל, המקבלת גיבוי אמריקאי מפני מתן דין וחשבון לעולם. דבר זה מעודד את קברניטי הישות הציונית להמשיך לבצע פשעים זה אחר זה ללא חשש מינימלי מפני עונש או גמול.

סוף דבר: אם מנהיגי ישראל ימשיכו את סדרת הפשע הזאת, הם צריכים לצפות לתגובות תקיפות יותר. לא נסתפק בהפלת טיליהם, אלא נשיג את המטוסים שמהם הם משוגרים אפילו מחוץ לשמי סוריה כדי שהאויב הרודני יידע כי מי שמכה יקבל מנה אחת אפיים יהיה אשר יהיה כוחו."[11]

 

הגיע זמן היעלמותה של ישראל מהאזור

יוסף ג'ד אל-חק, בעל טור ביומון הסורי אל-וטן המקורב למשטר אסד, טען כי סופה של מדינת ישראל קרוב. לדבריו: "הופעת קואליציית ההתנגדות בזירת האזור הפכה את מאזני הכוח על פיהם, כך שישראל 'המפחידה' לשעבר, הפכה להיות 'החוששת' כעת לעצם קיומה, שכן יבוא היום שבו יוכלו כל כוחות קואליציית ההתנגדות יחדיו לצאת ולכסות כל שעל מאדמת פלסטין שעליה שוכנת הישות הפולשנית התופסת אותה בכוח הזרוע...

אין לישראלי מקום לברוח אליו באזור, כפי שהיה לפלסטינים בשנת 1948 ובשנת 1967, או ללבנונים במלחמת יולי 2006, כאשר סוריה הייתה המקום שסיפק מחסה [כמעט] לכולם וחלקם ברחו לירדן או למצרים. לישראלי אין בסביבה מי שיספק לו מחסה כזה ולכן הוא ימצא עצמו על אוניה אירופית או אמריקאית שתמתין לו בחופי תל-אביב כדי להימלט מהגיהינום. הוא אינו מסוגל אפוא להסתגל להשלכות המלחמה ותוצאותיה והוא גם לא יצטער לעזוב אדמה שאינה שלו מלכתחילה ושדבר אינו קושר אותו אליה, זולת אשליות ואגדות מבית היוצר של מנהיגיו, הפוליטיקאים שלו ורבניו. לפיכך, הוא לא יתנגד ולא יילחם והדבר היחיד שיעניין אותו יהיה להינצל ולברוח למקום בו יחדש חיים חדשים-ישנים בארץ שממנה באו הוא או אבותיו...

 

ההתגרות של נתניהו בסוריה, באיראן וביתר גורמי קואליציית ההתנגדות, תמיט עליו תוצאות שלא יאפשרו לו ולישותו להמשיך את היהירות, את ההתנשאות ואת הרברבנות שהוא מפגין כעת ושאותן אפשרו לו הנסיבות החדשות שבהן כמה מן הערבים צועדים במהירות לקראתו ושבהן יושבים אנשים דוגמת טראמפ וחבורתו על כס השלטון בארה"ב. מה שבטוח הוא שסוריה, איראן וההתנגדות בכלל לא יעברו בשתיקה זמן רב על ההתגרויות ועל מעשי התוקפנות הישראליים של נתניהו נגדם, בין אם הדבר נעשה מטעמי בחירות, בין אם לצורך הפגנת מנהיגות ובין אם בניסיונות להתחמק מתוצאות העמדה לדין הצפויה לנתניהו עצמו. הנוכחות הישראלית על אדמותינו מגיעה היום אל סף סיומה, ומי יודע? אולי קיומו של אדם כמו נתניהו בראש השלטון של הישות הזרה [הזו, ישראל] הוא [הזדמנות] שהגורל זימן לנו  בזמן הזה כדי לממש את הנבואה בדבר היעלמות ישראל על 70 שנות קיומה, היעלמות שזמנה הגיע, לחלוטין,  ממש כעת."[12]       

 

ברשותה של סוריה טילים שישראל אינה מכירה

לצד זאת, פראס עזיז דיב, בעל טור נוסף באל-וטן, ציין בהתייחסו לדבריו לעיל של השגריר הסורי באו"ם אל-ג'עפרי על אפשרות תקיפה סורית של שדה התעופה בן גוריון, כי יש להתייחס לדברים ברצינות, בפרט שסוריה מחזיקה בטילים שישראל לא יודעת עליהם. הוא כתב: "כרגיל בנוגע להצהרות כגון אלו, יש מי שמנסה בכוונה או שלא בכוונה, לרוקן אותן מתוכן ולומר למשל שדברים אלה נאמרו פעמים רבות ע"י מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה. נסתר ממוחם של אותם גורמים ש[הניסיון] למזג בין מה שמייצגים [כל] הגורמים המאיימים אינו מוצלח. כלומר, אנו מכבדים את נצראללה אך בסופו של דבר הוא לא מייצג מדינה. הוא מנהיג של ההתנגדות ברמה העממית [ומייצג את] דעתם של כל בני החורין בעולם, אך דברים רשמיים מנציג של מדינה הם במעמד אחר לגמרי; האויב מבין את השלכותיהם הרבה יותר מאלה הדוגלים בקו ההתנגדות. כמו כן לא ניתן להתייחס להצהרה זו רק כמסר ישיר לאויב הציוני. אויב זה אינו זקוק למסרים אלה מאחר שהוא יודע שסוריה מגיבה, אך אף פעם לא היה לו האומץ להודות בהיקף האבידות...

 

המציאות בשטח מובילה אותנו להניח שהצהרה זו היא סוג של 'ידיעה והודעה' לכל מי שעדיין מחפה על [הפעולות] הטיפשיות הישראליות. מה שחשוב יותר הוא שהבחירה במשוואת 'שדה תעופה עבור שדה תעופה' לא נעשתה סתם. בסופו של דבר היא כוללת [גורם] לא ידוע עיקרי שבמהלך שמונה שנות המלחמה [בסוריה] הישראלים לא הצליחו למצוא אותו: האם הנשק שיכול להגיע לשדה התעופה תל אביב הוא הנשק שישראל אינו מכירה והיא עדיין שולחת את סוכניה לחפש אחר כל דבר שעשוי להביא מידע עליו? בעבר הם ניסו להשתמש בשקר של 'הרס ההגנה האווירית הסורית' באמצעות סוכניהם בארגוני הטרור וגילו שמה שנהרס אולי היה [שם] בכוונה ולא בשימוש מלכתחילה, אך מה לגבי מה שטרם נגלה?"[13]



[1]  sana.sy, 11.1.2019

[2]  sana.sy, 20.1.2019

[3]  אל-אח'באר (לבנון), 22.1.2019

[4]  www.syriahr.com, 22.1.2019

[5]  www.bbc.com, 21.1.2019

[6]  sana.sy, 21.1.2019

[7]  sana.sy, 22.1.2019

[8]  arabic.sputniknews.com, 25.1.2019

[9]  www.elnashra.com, 25.1.2019

[10]  www.addiyarcomcarloscharlesnet.com, 22.1.2019; יש לציין כי אל-דיאר לא פרסם עותק של המכתב

[11]  תשרין (סוריה), 14.1.2019

[12]  אל-וטן (סוריה), 24.1.2019

[13]  אל-וטן (סוריה), 27.1.2019