כללי

אתרים המתנגדים למשטר הסורי: איראן ממשיכה לבסס את נוכחותה בדרום סוריה, בניגוד להבנות בין רוסיה לבין ישראל וירדן

 

הקדמה

מאז השתלטות המשטר הסורי ובעלות בריתו איראן ורוסיה על דרום המדינה ביולי 2018, רבו הדיווחים באתרים המתנגדים למשטר על נוכחות גוברת של כוחות פרו איראניים בדרום סוריה ובגבול ישראל וירדן. כך דווח על נוכחות כוחות אלה חמישה ק"מ מגבול ישראל וכן במעבר הגבול נציב שבין ירדן לסוריה. אם דיווחים אלה נכונים, הרי שהם מפריכים את הצהרותיהם של בכירים רוסים, בראשם שה"ח סרגיי לברוב, כי הכוחות האיראנים והפרו איראניים נסוגו למעלה ממאה ק"מ מהגבול.[1] אין זו הפעם הראשונה בה הצהרות רוסיה בנוגע לנוכחות הכוחות הפרו איראניים באזור זה מטעות. נוכחות כוחות אלה בדרום סוריה תועדה גם במהלך המערכה להחזרת דרום סוריה לשליטת המשטר הסורי, למרות ההבנות שהושגו בין רוסיה לבין ישראל וירדן לפני תחילת המערכה.[2] מדיווחים באתרים המתנגדים למשטר עולה כי רוסיה מנסה לנקוט צעדים על מנת לצמצם נוכחות זו אך נראה כי צעדים אלה מוגבלים והדיווחים על נוכחותם הגוברת של הכוחות הפרו איראניים בניגוד להצהרות רוסיה, מציבים סימן שאלה בנוגע ליכולתה או לרצונה של רוסיה למלא את התחיבויותיה. 

 

אזור דרום סוריה היווה מאז ומתמיד יעד אסטרטגי עבור איראן וחזבאללה. המלחמה בסוריה סיפקה לגורמים אלה את ההזדמנות להחדיר את כוחותיהם לשם, במסווה של שמירה על המשטר ובחסות הכאוס שנוצר באזור. במהלך שנות הלחימה, דיווח ממרי על מאמציה של איראן לבסס נוכחותה שם,[3] מאמצים שגברו מאז יולי 2018 ובאים לידי ביטוי הן במישור הצבאי בהזרמת כוחות לאזור, בגיוס תושבים מקומיים ובהקמת בסיסים חדשים באזור, והן במישור האזרחי באמצעות פעולות שיקום, צדקה והטפה.   

 

מסמך זה יסקור את הדיווחים שפורסמו לאחרונה באתרים המתנגדים למשטר על נוכחות הכוחות הפרו איראניים בדרום סוריה ועל הצעדים שנוקטת רוסיה לבלום התבססות כוחות אלה: 

 

נוכחות ופעילות צבאית

על פי דיווחים באתרים המתנגדים למשטר, פועלות בדרום סוריה - הן בצורה גלויה והן בצורה מוסווית - המיליציות השיעיות העיראקיות חטיבת אל-אמאם אל-חוסין וחטיבת אבו אל-פד'ל אל-עבאס וכן דיביזיית אל-רדואן, יחידת מובחרת של חזבאללה. מסיבות לוגיסטיות וגם על מנת להסוות עצמם, משתמשים הכוחות הפרו-איראניים בבסיסים ובעמדות של הצבא הסורי ונטמעים בכוחות המשטר. בנוסף, דווח כי כוחות אלה משתמשים במדי הצבא הסורי ומניפים את דגל סוריה. לדברי פאתח חסון, בכיר באופוזיציה הסורית, כוחות פרו איראניים נטמעו בדיביזיה 4 ובכוחות משמר הרפובליקה של המשטר הסורי.[4] עוד דווח, כי חזבאללה, בתיאום ותוך שיתוף פעולה עם המשטר הסורי, מנסה להנפיק לפעיליו תעודות זהות סוריות.[5]

 

מערב דרעא

אתר האופוזיציה www.baladi-news.com, דיווח ב-1.11 כי בניגוד להבנות שהושגו בין רוסיה לבין ישראל וירדן, "האיראנים נעים בבטחה בין אזוריהם בדמשק וסביבותיה וחזרו שוב לדרום סוריה" וכי כוחות איראנים ופרו איראנים פרוסים לאורך הגבול עם ישראל ובבסיסי צבא של המשטר הסורי בדרום דמשק ובאזורים הכפריים של דרעא. זאת בנוסף לבסיסים צבאיים אותם הקימו כוחות אלה בשנים 2013-2018 באזור שנודע בכינויו "משולש המוות", המחבר בין מחוזות ריף דמשק, קוניטרה ודרעא.[6]

 

עוד דווח, כי כוחות איראנים ופרו איראניים נמצאים בעיר דרעא, בעיירה ח'רבת ר'זאלה, בערים אל-בעת' וח'אן ארנבה, בקוניטרה ובתל אל-שעאר, תל אל-שחם ותל מרעי.[7]

 

 אזור 'משולש המוות'[8]

 

אתר אופוזיציה אחר דיווח כי כבר למעלה מארבע שנים יש לחזבאללה בסיסי צבא ואימונים ליד העיר אזרע והעיירות קרפא ונאמר וכי לחזבאללה יש כעת עמדות כ-5 ק"מ מגבול ישראל. בנוסף, דווח כי מאז השתלטות כוחות המשטר על מחוז קוניטרה, כוחות איראנים הנמצאים בבסיס פלוגת אבו ד'יאב של המשטר בעיירה תל אל-חארה ובפאתי העיירות עקרב ואל-טיחה, החלו לחפור מנהרות ושוחות תת קרקעיות כדי להסתיר את פעילותם[9] וכן על הימצאותם של כוחות פרו איראניים באזור דיר אל-עדס, כ-15 ק"מ מהגבול עם ישראל.[10]

 

מפת האזור[11]

 

מעבר הגבול נציב בין ירדן לסוריה

ב-15.10.18 נפתח מחדש מעבר הגבול נציב בין ירדן לסוריה, לאחר שהיה סגור כשלוש שנים בשל השתלטות כוחות דאעש ואל-קאעדה על האזור. כמה ימים לאחר מכן דיווח אתר אופוזיציה סורי כי חזבאללה הכניס עשרות מפעיליו למעבר ולעמדת המכס הישנה בעיר דרעא, במסווה של פקידי מכס אזרחיים.[12] בחודש נובמבר דיווח האתר, כי פעילי חזבאללה נכנסו לעיירה נציב וכתבו כתובות קיר מאיימות כגון "חזבאללה מגיעים" (ראו תמונה). כדי להסוות את נוכחותם בעיר, השתמשו הפעילים בכלי רכב של מיליציות הפועלות בחסות המשטר הסורי.[13]

 

 

מזרח דרעא

באוקטובר 2018 דיווחו אתרי אופוזיציה סורים, כי כוחות סורים בשיתוף עם חזבאללה ומיליציות שיעיות, החלו לבצע עבודות תשתית בצפון מזרח אזור הלג'ה, כ-50 ק"מ דרומית מזרחית לדמשק, כהכנה להקמת בסיסי צבא ותחמושת, שיהיו כפופים לחדר המבצעים של הכוחות האיראנים שנמצא ליד שדה"ת ח'לח'לה בצפון מחוז אל-סוידאא'. אזור זה נבחר בשל מיקומו הגיאוגרפי – משמש נקודת מעבר בין דרעא לבין אזורים שבשליטת הכוחות האיראנים במזרח הפרת וכן בשל תוואי שטחו הסלעי, שקל יותר להתגונן בו מפני תקיפה אווירית. לצורך זה, כוחות המשטר שיטחו כמה כפרים באזור, ביניהם אל-שיאח, חוש חמאד, אל-ט'הר ואל-שומרה.[14]   

 

כעבור חודשיים, דווח על תנועות חריגות של כוחות המשטר הסורי והמיליציות הפרו איראניות ליד כמה עמדות צבאיות בצפון מחוז דרעא. על פי הדיווחים, בעקבות הפצצת עמדות הארגון בדרום דמשק ובשל חשש מהפצצות נוספות, המשטר הסורי וחזבאללה החלו להעביר את עמדותיהם וכן טילי טוצ'קה (SS-21) מאזור זה לאזור הלג'ה[15] וכי חזבאללה העביר לאזור זה גם טילים מלבנון.[16] פעילות זו עשוייה לרמז על כך שהקמתם של הבסיסים הושלמה.

 

כמו כן דווח על נוכחות פעילי חזבאללה בשדה"ת הצבאי אל-ת'עלה ובאזור אל-כוח' ליד אל-סוידאא'.[17]

 

דמשק

לאורך שנות המשבר פעלה איראן לביסוס נוכחותה בבירת סוריה, ובעיקר בשכונות העתיקות ובפאתי העיר. כך, דווח על כוחות פרו איראניים בבסיס המשטר באל-מזה,[18] ועל הצבת כוחות רבים באזור אל-סידה זינב, המקודש לשיעים, שההגנה עליו היתה אחת הסיבות המוצהרות לכניסת הכוחות השיעים לסוריה בראשית האירועים.

 

על פי אחד הדיווחים, איראן מבקשת להרחיב את שליטתה גם בדרום דמשק, בעיירות שתושביהן עקרו מבתיהם בשל המלחמה, ביניהן אל-חסיניה, אל-סבינה ור'זאל. עדויות להתבססות הנוכחות השיעית בדמשק וסביבותיה ניתן למצוא בציון טקס העשוראא' בדמשק בהיקף חסר תקדים כבר בשנת 2014 [19] ובתליית תמונות של ח'ומיני וחסן נאסרללה, מזכ"ל חזבאללה בכמה אזורים, ביניהם העיירה אל-מליחה.[20] בנוסף דווח על בסיסים בדרום העיר דמשק בתל אל-מד'יע ותל אל-מאנע,[21] ליד העיר אל-כסוה, שהיו יעד להפצצה אווירית.

 

אימון והכשרה של כוחות המשטר

בנוסף לנוכחות כוחות צבאיים בשטח, פועלים יועצים צבאיים איראניים ויועצים אנשי חזבאללה בשורות כוחות המשטר. כך למשל דיווח היומון הלבנוני אל-מודון הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, כי פעילי חזבאללה מפקחים ומכשירים לוחמים במסגרת קורסים של כוחות המשטר הסורי וכי מדובר באימונים לקרב מטווח קצר, הכוללים בעיקר שימוש בנק"ל. בכתבה נטען כי בדרך זו מצליח הארגון לנהל עשרות אלפי לוחמים בשירות סדיר ומילואים, אך מבלי שיהיה אחראי עליהם מבחינה כספית ומנהלתית ומבלי להתעמת עם רוסיה או ישראל. האתר ציין כדוגמה סרטון וידאו של סיום קורס של לוחמי דיביזיה ה-9 שמוצבת באזור אל-צנמיין, בו נראה קצין בכיר בכוחות המשטר, המודה בקולו "לאחים מלבנון, ארגון החזב [קרי חזבאללה] על ההשקעה והמאמץ בהכשרת הלוחמים."[22] 

 

לוחמים סורים בטקס סיום הקורס בהדרכת פעילי חזבאללה[23]

 

גיוס תושבים מקומיים

כמו באזורים אחרים בסוריה[24], פועלת איראן באמצעות המיליציות הנאמנות לה ובראשן חזבאללה, לגייס תושבים מקומיים לשורותיהם, או כדי להקים חוליות מקומיות בסמוך לגבול עם ירדן וישראל. בכך מבקשת איראן להשיג שתי מטרות: הרחבת בסיס התמיכה שלה באוכלוסייה המקומית; והסוואת נוכחותה באזור באמצעות הסתייעות בגורמים אזרחיים מקומיים, כדי שתוכל לטעון כי היא אינה מפרה את ההבנות בין רוסיה לבין ישראל וירדן. כאמור, פעילות זו אינה חדשה. בשנת 2013 הקים חזבאללה את ארגון חזבאללה הסורי והקים תשתית לגיוס ואימון צעירים מקומיים.[25] 

 

לאחרונה, בעקבות השתלטות המשטר הסורי על דרום סוריה, דיווחו אתרי אופוזיציה סורים, כי חזבאללה הקים בדרעא לשכות גיוס[26] וכי המיליציות הפרו איראניות מבטיחות למתגייסים לשורותיהן אפשרות לבחור את מקום השירות וכן שכר גבוה מזה שמציע המשטר.[27] לפי אחד הדיווחים, ככל שמקום השירות סמוך יותר לגבול עם ישראל, כך השכר גבוה יותר.[28]  בנוסף, ממציעות המיליציות למתגייסים לשורותיהן פטור משירות צבאי בצבא המשטר וחסינות מעונשים שמטיל המשטר על עריקה או התחמקות משירות. הכשרת המתגייסים החדשים כוללת לצד אימונים צבאיים גם שיעורי שיעה. 

 

לעיתים מסתייעות מיליציות אלו בנכבדים המקומיים על מנת שישכנעו את הצעירים להתגייס לשורותיהן. משלחות מטעמן פוקדות את היישובים ומציעות לנכבדים סיוע בחפירת בארות, שיפוץ בתי ספר ובתי מגורים, בתמורה לעידוד הצעירים להתגייס לשורותיהם וכן בתמורה לאישור להקים בתי ספר שיעים.[29]  

 

לא ברורה מידת הצלחתם של כוחות אלה לגייס מקומיים לשורותיהם. אתרי אופוזיציה סורים העריכו כי עד כה חברו לכוחות אלה 1600-2250 מקומיים[30] מנגד, דווח על התנגדות של תושבים רבים למאמצי הגיוס של הארגונים הפרו איראנים ועל גירוש פעילי חזבאללה ומיליציות שיעיות אחרות מכפרים רבים, בעיקר באזור הכפרי המזרחי של דרעא.[31]

 

פעילות אזרחית

בניסיון לגייס את תמיכת האוכלוסייה המקומית ולהרחיב את השפעתה באזור, פועלת איראן גם בתחומים אזרחיים לגמרי, במסווה של פעולות צדקה ופועלת לשלב את תומכיה במועצות המקומיות ולרכוש נדל"ן בהיקפים גדולים. [32] בנוסף, איראן פועלת להפצת השיעה באזור באמצעות הקמת בתי ספר שיעים וכן מוסדות להשכלה גבוהה. [33]

 

ביטוי בולט לרצונה של איראן לבסס את נוכחותה באזור וכן לשיתוף הפעולה של המשטר הסורי במאמצים אלה, היה ביקור שערכה בדרעא משלחת בראשות אבו אל-פד'ל אל-טבאטבאא'י, נציגו של ח'אמנאא'י, המנהיג הרוחאני של איראן, בסוריה, ב-24.10. סניף מפלגת השלטון אל-בעת' במקום פירסם את דבר הביקור בעמוד הפייסבוק שלו וציין כי המשלחת האיראנית נפגשה עם מזכיר סניף אל-בעת' , מושל המחוז ומפקד משטרת המחוז "על מנת לברך על ניצחונות הצבא הסורי והכוחות התומכים והידידים במחוז."[34]

 

המשלחת האיראנית בדרעא[35]

 

כתב העיתון הלבנוני אל-מודון דיווח כי המשלחת נפגשה עם בכירים צבאיים וביטחוניים, אך לסיורים בשטח נלוו למשלחת אנשי דת ומשפט בלבד, על מנת לשוות לביקור אופי אזרחי ודתי. עוד דווח כי המשלחת הדגישה את החשיבות האסטרטגית של דרעא בעיני איראן בשל קרבתה לגבול עם ישראל, דבר שבא לידי ביטוי בהצבת מספר גדול יותר של כוחות פרו איראניים באזור, בהשוואה לאזורים אחרים בסוריה. לדברי הכתב, חברי המשלחת ציינו כי המנהיג הרוחני ח'אמנאא'י הורה להם להקדיש תשומת לב רבה לתושבי המחוז, ועדות לכך תהיה במיזמי תשתית ושיקום.[36] על פי אחד הדיווחים לאחר הביקור נפתח במקום סניף של ארגון דתי שיעי.[37]

 

צעדים רוסים מוגבלים למנוע התבססות נוכחות פרו איראנית בגבול  

כאמור, נוכחות זו של כוחות צבא פרו איראניים באזור הגבול בין סוריה לבין ירדן וישראל, סותרת את הצהרות הבכירים הרוסים על נסיגת כוחות אלה למרחק של 100 ק"מ מן הגבול עם ישראל. במאמץ נוסף להרגיע את חששות ישראל, הצהירו  גורמים רוסים כי כוחות שיטור רוסים יסייעו לכוחות אונדו"ף ליישם את הסכם הפרדת הכוחות מ-1974.[38] אולם פרחאן חאק, סגן דובר האו"ם, הדגיש כי הכוחות הרוסים אינם חלק מאונדו"ף.[39] 

 

אתרים המתנגדים למשטר דיווחו כי רוסיה נקטה כמה צעדים על מנת להגביר את שליטתה באזור ופועלת ליישום הסכמי הפיוס שנחתמו בין המשטר הסורי לבין כוחות המורדים ושהיא ערבה להם. בין היתר דווח כי רוסיה עושה מאמץ לגייס תושבים מקומיים ליחידות של הצבא הסורי שנמצאות תחת שליטתה כמו דיביזיה 5 וכי במסגרת זו היא גייסה מפקדים לשעבר בפלגי המורדים שחתמו על הסכמי פיוס באזור דרעא, לשמש כקצינים שיאכפו את יישום הסכמי הפיוס באזור. על פי דיווח באתר אופוזיציה, קצינים אלה נשלחו לקורס בן חודש בשדה"ת חמימים. הם יקבלו משכורת חודשית של 200 דולרים ויהיו כפופים לרוסיה ולא למשטר. בעתיד הם יצורפו לדיביזיה 5.[40]     

 

כאמור, ב-15.10.18 נפתח מעבר הגבול נציב בין סוריה לירדן. סמוך לפתיחתו דווח באתרים המתנגדים למשטר הסורי על משא ומתן בין רוסיה לירדן על הקמת גוף סוני תחת פיקודם של בכירים לשעבר בפלגי המורדים שחלקם שהו בירדן, שימנע התבססות של גורמים פרו איראניים בגבול ירדן ויבטיח נוכחות של גורם האוהד את ירדן בגבול.[41] נכון להיום, לא ידוע מה היו תוצאות המו"מ.

 

אולם, נוכח הדיווחים שסוקרו לעיל בנוגע להתבססות איראן באזור הגבול בין סוריה לבין ירדן וישראל, לא ברור מה מידת היעילות של אותם צעדים והאם רוסיה לא משתמשת באיום של נוכחות הכוחות האיראנים באזור זה על מנת להפעיל לחץ על ישראל וירדן ולמצב עצמה כמתווכת בעת הצורך.