המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב עיראקי: יהודי עיראק תרמו לה רבות; עלינו להתנצל בפניהם ולהשיב להם את שמם הטוב
7/11/2018


כותב עיראקי: יהודי עיראק תרמו לה רבות; עלינו להתנצל בפניהם ולהשיב להם את שמם הטוב

 

ב-5.8.18 פרסם הכותב העיראקי חידר מופתן ג'אראללה, מאמר באתר הערבי ליברלי elaph.com תחת הכותרת "קהילת יהודי עיראק – היסטוריה מעוררת כבוד", ובו שיבח את קהילת יהודי עיראק וההיסטוריה שלה במדינה זו וטען כי היהודים היוו מרכיב אותנטי, קדום וחיוני בחברה העיראקית. לדבריו, היהודים שחיו בעבר בעיראק, השתלבו בחברה העיראקית בצורה מוחלטת, רבים מהם היו אנשים מוכשרים והגונים ותרומתם לחברה הייתה רבה, אולם הם נאלצו להגר מהמדינה כאשר בשנות הארבעים בוצעו נגדם פרעות והתלהטו רגשות השנאה כלפיהם. הכותב קרא לממשלת עיראק ולאליטה במדינה לפעול לשינוי התדמית הסטריאוטיפית שהודבקה ליהודים, המציגה אותם כמקור הבעיות של עיראק והעולם כולו, ואף להתנצל בפני הקהילה היהודית, להשיב לה את שמה הטוב, לפצותה באופן חומרי ורוחני ולהפוך את מנהיגיה לגשר לשלום ונורמליזציה.

 

יצוין כי ג'אראללה פרסם במארס האחרון מאמר באותו אתר, הדן החשיבות הקשר האסטרטגי בין עיראק לישראל.[1]

 

חידר מופתן ג'אראללה[2]


 

להלן תרגום קטעים ממאמרו הנ"ל:

 

"השיח על אודות קהילת יהודי עיראק הוא עמוק ומסועף ומספר את העבר העיראקי על כל ביטוייו, שכן הם [היהודים היוו] מרכיב אותנטי בעל שורשים עמוקים בהיסטוריה וקדום כימיהן של הממלכות במסופוטמיה. רבים מן החוקרים מסכימים כי תחילת נוכחותם האמיתית [של היהודים] במסופוטמיה חוזרת לשנת 597 לפנה"ס או לשנת 586 לפנה"ס כשנבוכדנצר מלך בבל החריב את ממלכתם בירושלים והביאם לבבל, והמאורע הזה כונה 'גלות בבל', ולכן הם נחשבים כמי שנמנים עם המרכיבים הקדומים והשורשיים ביותר בעיראק. יתרה מכך, הם [מרכיב] קדום יותר מכמה מן הקבוצות והעדות הדתיות אשר נמצאות כיום בארץ הזו [בעיראק].

 

לא חייתי בתקופתם של בני העדה הזו ולא היה לי מגע עמם, שכן הם עזבו את הארץ עוד לפני שנולדתי והיגרו מחשש מפני מעשי הביזה והשוד ומעשי הרצח שבוצעו נגד רבים מהם בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ואשר כונו 'פרעות הפרהוד'[3] אשר דמו לפרעות גלות בבל ולאינקוויזיציה הידועה לשמצה בספרד שפגעה ביהודים ובמוסלמים... כמה חוקרים, סוציולוגים ואנשים הוגנים שחיו בתקופת הקהילה היהודית בעיראק, מסכימים כי רוב בני אותה קהילה היו אנשים מוכשרים והגונים, נוסף על כך שאבותינו ואבות אבותינו באו עימם במגע בתחומים רבים, קיימו עימם קשרי ידידות כבני מולדת אחת וסיפרו לנו סיפורים רבים עליהם, על חייהם ועל המצאותיהם במגוון תחומים – טכניים, ספרותיים, כלכליים, מנהליים רפואיים ומדעיים. קשה היה להבדיל בינם לבין יתר העיראקים הודות להשתלבותם ולהתמזגות זהותם עם יתר הזהויות בחברה העיראקית.

 

כפי שציינתי, יהודי עיראק חוו מעשי רצח וגזל של רכוש שהחלו ביוני 1941, לאחר נפילת ממשלתו של רשיד עאלי אל-כילאני שהתנגדה לאנגלים. אירועים אלו הטילו את צלם על החברה העיראקית וחששותיה של הקהילה היהודית גברו עם פרסום החלטת האו"ם ב-1948, בדבר חלוקת פלסטין בין היהודים לערבים וההכרזה על [הקמת] מדינת ישראל. כתוצאה מן הלחצים שהופעלו עליהם ומן הדאגה שהחלו לחוש בעקבות אירועי 1941, בחרו רוב יהודי עיראק להגר וגם אלו שנותרו אולצו לעשות כן לאחר שההמון גויס ורגשות האיבה והשנאה כלפיהם לובו.

 

למרות שחלפו עשרות שנים מאז עזבו, [יהודי עיראק] עדיין נושאים את עיראק בליבם והם נחשבים לאחת הקהילות הדבקות ביותר במולדת האם שלהן. יתר על כן, רבים מצאצאיהם שנולדו בישראל או בארצות הניכר האחרות ולא ראו את עיראק אלא בחדשות ובמסכי הטלוויזיה, רוחשים אהבה בלתי ניתנת לתיאור לארץ אבותיהם, ואנו רואים זאת בבירור בתרבותם, באורח חייהם ואפילו בחגיגותיהם בעלות הניחוח העיראקי, כאילו שהם עדיין חייהם בסמטאות בגדאד.

 

אני קורא לממשלת עיראק, לאליטה הפוליטית, התרבותית והתקשורתית [בעיראק], ולכל הארגונים האזרחיים [בה]  לפעול ברצינות ובמהירות על מנת לשנות את התדמית הסטריאוטיפית השגויה [שנוצרה ליהודים בעיראק]. תדמית  מקפחת וגזענית שהפכה לנחלת הכלל, [תדמית] שהתעצבה במשך עשרות שנים והתקבעה במוחותיהם של דורות של עיראקים והגיעה לשיאה בתקופה האפלה שבה שלט הבעת' בעיראק במשך יותר משלושה עשורים. [תדמית זו] מציגה את היהודים כסיבה לאסונות ולבעיות הפוקדים את עיראק, את האזור ואפילו את העולם. על עיראק היום להתנצל בפני הקהילה היהודית שלה, להשיב לה את שמה הטוב, לפצותה [באופן] חומרי ורוחני ולהפוך אישים מקרבה לגשרי שלום ונורמליזציה כדי שעמי האזור ייהנו משלווה וביטחון".[4]

 

 



[1] http://elaph.com, 22.3.2018

[3] הכוונה לפרעות הפרהוד שהתרחשו ביוני 1941 בבגדאד כנגד האוכלוסיה היהודית בעיר.

[4]  http://elaph.com, 5.8.2018

תגיות