חבר המועצה המהפכנית של פת"ח וכותב ביומון הרש"פ מציג גרסה מסולפת למילות "התקווה": "ננעץ רמחינו בחזות האויבים ונראה את דמם שנשפך וראשיהם הערופים"
מופק מטר, חבר במועצה המהפכנית של פת"ח ובעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, פרסם ב-28.10.18 מאמר בו תקף את מדינות ערב המנרמלות את יחסיהן עם ישראל, ובפרט את איחוד האמירויות וקטר, המארחות בימים אלה את נבחרות הג'ודו והתעמלות המכשירים של ישראל. לדבריו, זו הפרה של עקרונות הליגה הערבית ושל היוזמה הערבית לשלום שקבעה כי נורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל תתקיים אך ורק לאחר שיימצא פתרון צודק ומוסכם לעניין הפלסטיני.
במאמרו מתח מטר ביקורת על השמעת ההמנון הישראלי באצטדיונים במדינות ערב, תוך שהוא מצטט את מילות ההמנון ואף מייחס לו מילים שאינן קיימות בו ובכללן: "ננעץ את רמחינו בחזותיהם [של האויבים]... ונראה את דמם שנשפך ואת ראשיהם הערופים".[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"מי דמיין לעצמו את המצב הזה: [מצד אחד], ההנהגה הפלסטינית משיגה פריצות דרך בחזית מול מדינת הכיבוש הישראלי הנמשכת מאירופה ועד כל קצוות תבל, וכן הישגים מדיניים ודיפלומטיים לטובת העם הפלסטיני ועניינו הצודק, שהוא העניין המרכזי של האומה הערבית. ו[מצד שני], מדינת הכיבוש הישראלי משיגה פריצות דרך משמעותיות בתחום הנורמליזציה בעומק הערבי האסטרטגי שלנו והישגים שמשרתים את הטענה של ראש ממשלת קואליציית הקיצוניות והטרור, הגזען בנימין נתניהו, ש'ישראל והערבים נמצאים בחזית אחד נגד איראן!'
אנו מבינים היטב שלמדינות ערב וממשלותיהן יש את המדיניות והאינטרסים שלהן וזהו עניין שאיננו מתערבים בו, אך אנו מזכירים לאחים הערבים את יוזמת [השלום] הערבית שהם חתמו עליה בוועידת הפסגה [הערבית] ה-14, שהתקיימה בבירות בשנת 2002 ואשר קבעה כדלקמן:
'במסגרת אימוץ היוזמה הסעודית ע"י מועצת הפסגה [הערבית], כיוזמת שלום ערבית המועצה מבקשת מישראל לבחון מחדש את מדיניותה ולנטות לשלום ולהצהיר שהשלום הצודק הוא גם בחירתה האסטרטגית.
כמו כן המועצה דורשת ממנה כדלקמן:
א. נסיגה מלאה מהאדמות הערביות הכבושות ובכלל זאת הגולן הסורי עד לקו ה-4 ביוני 1967 ומהאדמות שעדיין כבושות בדרום לבנון.
ב. להגיע לפתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם.
ג. להסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית על האדמות הפלסטיניות הכבושות מאז ה-4 ביוני 1967 בגדה המערבית וברצועת עזה שבירתה תהיה מזרח ירושלים.
לאחר מכן מדינות ערב יעשו כדלקמן:
א. יראו בסכסוך הערבי ישראלי כ[סכסוך] שנגמר וייכנסו להסכמי שלום בינן לבין ישראל תוך השגת ביטחון לכל מדינות האזור.
ב. יכוננו יחסים טבעיים עם ישראל במסגרת השלום הכולל הזה.
[המועצה] מתחייבת להתנגד לכל הצורות של ישוב מחדש של [הפליטים] הפלסטינים דבר שעומד בסתירה למצב המיוחד [הקיים] במדינות הערביות המארחות [אותם].'
אנו יודעים היטב ש[עד היום] היו יחסים רשמיים [בין ישראל למדינות ערב], חלקם בחשאי וחלקם בגלוי וללא בושה, וזאת תוך הפרה ברורה של החלטות פסגת ביירות 2002. אך, מה שמצער היום, ולא נגזים אם נאמר שמדובר באסון, הוא שאנו רואים [היום] נבחרות ספורט ישראליות מוצגות מול קהל [הצופים] במגרשי הספורט במדינות ערב כשהן מניפות את דגל מדינת הכיבוש. הדבר שהכי כואב הוא, שהקהל הזה עומד כשהוא שומע את מנגינת ההמנון של מדינת ישראל הכובשת את [ירושלים שהיא] כיוון התפילה הראשון ו[בה נמצא] המסגד השלישי במעמדו [כלומר מסגד אל-אקצא].
לאחינו, הקהל באצטדיונים [בהם מתקיימות] אליפות העולם בג'ודו ובהתעמלות [מכשירים], [אציג] את מילות ההמנון הקולוניאליסטי הכובש הגזען הטרוריסט הישראלי שאתם מקשיבים לו בלא לעשות דבר. אתם מקשיבים למוסיקה שלו לנוכח החיוך הרחב ביותר על פניה של הקיצונית מירי רגב, שרת התרבות והנוער [כך במקור] במדינה שפועלת להחריב את התרבות של הנוער בפלסטין...ייתכן שתשמעו חלק [מהישראלים], שביניהם חיילים שרצחו ילדים וצעירים פלסטינים, חוזרים [ושרים] את [המילים] הבאות באוזניכם, ויתכן שתייחלו שאוזניכם תחרשנה בטרם מילים אלה יגיעו אליהן. אתם תשמעו מהם המילים הבאות[2]:
'כל עוד בלב פנימה נפש יהודי... השואפת קדימה, אל המזרח תקוותנו לא נעשתה[3] ... חלום בן אלף שנים על אדמתנו... ארץ ציון וירושלים... שירעד [כל] מי שהוא אויבו... שירעדו כל תושבי כנען, שירעדו תושבי בבל, שהשמיים שלהם יהיו אפופים בפחד ובאימה כאשר ננעץ את רומחינו בחזותיהם... ונראה את דמם שנשפך ואת ראשיהם הערופים... או אז עמו הנבחר של האל [יגיע] לאשר רצה האל.'
התבשרו, אחינו [הערבים], שכן 'דאעש היהודי' הגיע לארצותיכם אך [הפעם] עם דגלו הכחול, בזמן שאתם תיהנו מ[ההמנון ובו תיאורי] הרמחים הנעוצים בחזותיהם של בני כנען ו[מתיאורי] הראשים הערופים!
כולנו - איגודים, ארגונים עממיים ואיגודים מקצועיים פלסטיניים, ומקביליהם אצל האחים הערבים, אחראים להיווצרותם של הבקיעים הרחבים האלה בחומת העומק האסטרטגי הערבי שלנו. מה שמתרחש הוא בשום אופן לא הגיוני: שהרי האחים [הערבים] מקבלים בברכה את הכובשים הקולוניאליסטיים בתירוץ השתתפותם באליפויות [ספורט] עולמיות, זאת בשעה שאלופי העולם מבחינת המצפון, המוסר, ערכי החירות וזכויות האדם מכים בהם מכות נחרצות, הו הערבים! עלינו לקחת דוגמה מתנועת ה-BDS. היזהרו לכם פן ישתלטו עליכם הסלטות של נתניהו ומירי רגב בהתעמלות [מכשירים] ובג'ודו ולבסוף הם יזכו במדליות זהב, בזמן שאתם תזכו בגמר ב[מדליות] שעשויות פח."
