המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב קטרי ליברלי: להכרעת הטרור נדרש מאבר רעיוני, חינוכי ודתי כולל, לא די במאבק צבאי
18/10/2018


בעל הטור עבד אל-חמיד אל-אנצארי, קול בלתי שגרתי בעיתונות הקטרית: כדי להכריע את הטרור, אין די במאבק צבאי; נדרש לכך מאבק רעיוני, תרבותי, חינוכי ודתי כולל


ב-17.9.18, כמה ימים לאחר ציון 17 שנים למתקפות ה-11 בספטמבר, פרסם ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי, בעל טור ביומון הקטרי אל-וטן ולשעבר דיקן הפקולטה למשפט ולהלכה באוניברסיטת קטר, מאמר שבו הציג כמה לקחים שיש, לדעתו, להפיק מן הפיגועים.

 

לדברי אל-אנצארי, המהווה קול לא שגרתי בעיתונות הקטרית, יש לדחות את הטענה כי גורמים כמו עוני, אבטלה ודיכוי מובילים את הצעירים לפיגועים מכיוון שמבצעי פיגועי ה-11 בספטמבר היו אנשים משכילים ובעלי יכולת. לטענתו, פעילי הטרור מאמינים כי הם מקריבים עצמם למען מטרה נעלה שראוי למות למענה וכי אין שום כוח שיכול למנוע מהם מלהקריב עצמם. אל-אנצארי גם קבע כי אין ממש בתיאוריות הקונספירציה המאשימות את המודיעין האמריקאי במעורבות בפיגועים, משום שהרעיון הג'יהאדי התועה שאימצו מבצעי הפיגוע ב-11 בספטמבר הוא אותו רעיון שמניע את מבצעי הפיגועים במדינות ערב והאסלאם, אפריקה והמערב.

 

לדברי אל-אנצארי, פעילות בטחונית וצבאית יכולה אמנם לפגוע בארגוני הטרור ובמנהיגיו אך אינה יכולה לפגוע ברעיון שלהם, שהוא לדבריו המסוכן ביותר. לפיכך טען כי המאבק בטרור יהיה אפקטיבי רק באמצעות מאבק רעיוני, תרבותי ודתי, במסגרת אסטרטגיה מקיפה: חינוכית, תרבותית, תקשורתית ודתית ובהשתתפות כל מגזרי החבר; זאת על מנת לחסן את הצעירים מפני רעיון הטרור ולהחליפו בערכי שיוויון וסובלנות.

 

ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי[1]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"שבע-עשרה שנים חלפו מאז מתקפת הטרור של אל-קאעדה על ארה"ב, האסון הכבד הנורא הזה שבו נספו 2,752 קורבנות חפים מפשע בעלי אזרחויות שונות ובני דתות שונות...

 

מה הם הלקחים והמשמעויות של מתקפות הטרור הללו על סמלי הגאווה האמריקאית?

 

הלקח הראשון: כשאידיאולוגית ההקרבה העצמית עבור מה שאדם מאמין שהוא מטרה נעלה שראוי למות למענה, משתלטת על השכל ועל הנפש, אין שום כוח שיכול למנוע מאדם זה מלהקריב את עצמו, בלי קשר לשאלה האם הסברה הזו נכונה או לא בעיני אחרים. אדם כזה שהאידיאולוגיה הזו השתלטה עליו, לא מתחשב בשום דבר בדרך להשגת מטרתו. זהו ההסבר ההגיוני להמשך פעילות הטרור וההתאבדות עד כה ובעתיד, שכן פעילות הטרור של אל-קאעדה עדיין נמשכת וכך גם האלימות הטרוריסטית של דאעש. חרף העובדה ששתי המדינות [הכוונה כנראה למדינה האסלאמית בעיראק ובאל-שאם שהקים דאעש] חדלו מלהתקיים ו[חרף] הריגתו של מנהיג אל-קאעדה, חיסולם של רבים מן הטרוריסטים, המרדף אחר שרידיהם בכל מקום, הטלת המצור עליהם וייבוש מקורות המימון שלהם ולמרות כל מאמציה של הקהילה הבינ"ל להיאבק בו [בטרור] לכתר אותו ולהילחם בו, הטרור עדיין חי ופעיל, מכה בכל מקום ומפיל קורבנות מכל דת ומין.

 

הלקח השני: המאבק בטרור לא יהיה אפקטיבי אלא על ידי מאבק רעיוני, תרבותי ודתי במסגרת אסטרטגיה מקיפה: חינוכית, תרבותית, תקשורתית ודתית שתחזק את כושר התנגדותם של הצעירים ואת חסינותם במאבק נגד הרעיון הטרוריסטי. באסטרטגיה זו ישתתפו כל המגזרים – החברתי והממשלתי, ארגוני החברה האזרחית והמפלגות הפוליטיות השונות. נכון שפעילות צבאית וביטחונית הכרחית במאבק בפעילות הטרור באמצעות הריסת קיניו וחיסול מנהיגיו החשובים וחייליו ובאמצעות פעולות מנע שמטרתן לסכל פעולות טרור מבעוד מועד. אך המתקפות הללו מרסקות את גוף הטרור ואת המבנה שלו ולא את הרעיון שלו שהוא המסוכן ביותר, [וכך] רעיון הטרור נותר כמו וירוס שעובר באוויר שאי אפשר לחסלו אלא באמצעות חיסון, [קרי:] רעיון נגדי חזק.

 

הלקח השלישי: קריסת כל התיאוריות שקשרו את פעולת הטרור לגורמים משניים כמו: גורם העוני, האבטלה והמצוקה הכלכלית; או גורם היעדר חירויות, צדק ודמוקרטיה; גורם הדיכוי, ההשתלטות של המשטרים וההתעמרות שלהם באופוזיציה; גורם ההגירה, כמו במקרים של הזאבים הבודדים באירופה; או גורם ההתגרות החילונית בסמלי האסלאם כפי שטוענים כמה מן הכותבים, המטיפים ודרשני הדת. לאורך שבע-עשרה שנים הוכח כי אין בכוחם של גורמים משניים אלו להפוך צעיר באביב חייו לפצצה אנושית שמקריבה את חייה. אין כוח שיש בו כדי לגרום לאדם להחשיב את המוות למתוק זולת אמונה עליונה מנצחת. בנוסף, תשעה-עשר הצעירים שהשתתפו במתקפות הללו [ב-11 בספטמבר] לא סבלו מעוני, מדיכוי או ממצוקה כלכלית אלא הגיעו ממשפחות ממעמד הביניים – כולם בעלי השכלה אקדמאית שהתחנכו באוניברסיטאות באירופה ובארה"ב. יתר על כן, הארבעה שהטיסו את ארבעת המטוסים אל יעדי ההתאבדות שלהם, למדו [קורס] טיס במוסדות אמריקנים.

 

הלקח הרביעי: יש לפתח את החינוך ובפרט את החינוך הדתי באופן שישרת את ערכי הפתיחות, הסובלנות, החירות, הכבוד והצדק, קבלת האחר וכיבוד אמונתו ודתו מנקודת מוצא של אזרחות שוויונית המחבקת את כל מרכיבים והעדות בחברה ללא שום אפליה או הבחנה. [בנוסף, יש] לחזק את האזרחות השוויונית בין הפרטים בחברה ולנהוג בהם באופן שווה, בהתאם לעקרון שוויון ההזדמנויות – זהו המבצר המגן במאבק נגד חדירת הרעיון הטרוריסטי לשורות הצעירים.

 

הלקח החמישי: קריסת תיאורית הקונספירציה שהסבירה כי מאחורי מתקפות ה-11 בספטמבר עמד המודיעין האמריקני כדי לייחס את האשמה למוסלמים ולתקוף את [תנועות] הטליבאן ואל-קאעדה באפגניסטן. תיאורית הקונספירציה קרסה מסיבה הגיונית פשוטה והיא שהרעיון הג'יהאדי הטרוריסטי הסוטה שאימצו תשעה-עשר הצעירים ושהובילם לתקוף את ארה"ב, הוא אותו רעיון ג'יהאדי סוטה שמניע צעירים וארגונים במדינות הערביות והאסלאמיות ובמדינות אפריקאיות ומערביות ואחרות לבצע את פעולות הטרור הללו עד היום. זאת בנוסף להודאות המפורשות של תומכי [ארגון] אל-קאעדה ושל המזוהים עם הארגון [שהגיעו] לכדי התרברבות וגאווה ולחגיגה שנתית לאזכור [אירוע פיגועי ה-11בספטמבר] בקרב הפונדמנטליסטים בלונדון תחת הסיסמה 'תשעה-עשר הגדולים'[2], כמו גם אלפי מסמכים והוכחות חותכות"[3].

 

 

 

 

 



[1]  אל-וטן (קטר), 25.9.2017

[2]  הכוונה לחגיגות שקיים הארגון האסלאמי הקיצוני "אל-מהאג'רון" שפעל בבריטניה בהנהגתם של אנג'ם צ'ודרי ועומר בכרי לציון פיגועי ה-11 בספטמבר. אלו התייחסו למחבלים שביצעו את הפיגועים כ"תעשה-עשר הגדולים". ראו אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.9.2014.

[3]  אל-וטן (קטר), 17.9.2018