המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
קריאות של חברי מועצת חכמי הדת הבכירים בסעודיה לשילוב נשים בממסד הדתי
27/7/2018


קריאות של חברי מועצת חכמי הדת הבכירים בסעודיה לשילוב נשים בממסד הדתי

 

לאחרונה מתקיים בסעודיה דיון בנושא מינוי נשים לתפקידים בעלי זיקה דתית, כמו פוסקות הלכה [מופתיות] ושופטות [קאדיות], במסגרתו קרא חבר מועצת חכמי הדת הבכירים בממלכה, עבדאללה אל-מוטלק, במהלך תוכנית דת לרגל הרמדאן  בערוץ אל-מג'ד, למופתי הראשי של הממלכה למנות נשים למוּפתיות, כדי שיפסקו בנושאים הלכתיים שקשורים לעניני נשיים ובכך יסייעו למופתים הגברים. לדבריו, יש כיום נשים מוכשרות בתחום המשפט המוסלמי, היכולות לסייע בתחום זה וכי נשות משפחתו מסייעות לו בפסיקה בנושאים אלה. יצוין כי כבר לפני שנתיים קבע חבר אחר במועצת חכמי הדת הבכירים, עבדאללה אל-מוניע, כי אין מניעה הלכתית למנות נשים כמופתיות ואף כחברות במועצת חכמי הדת הבכירים, ובתנאי שתהיינה מוכשרות לשמש בתפקידים אלה ושלא יהיה עירוב מגדרי.

 

ביוני השנה אף המליצו חברי מועצת השורא, ד"ר לטיפה אל שעלאן, ד"ר פייסל אאל פאדל ועטא אל-סביתי, להתיר לנשים לכהן כשופטות בציינם, כי הדבר תואם את חזון 2030 של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, שנועד בין היתר להעצים נשים וכי הצעד נחוץ גם נוכח מחסור בשופטים בממלכה[1].

 

לאחרונה אף התפרסמו בתקשורת הסעודית מאמרים הקוראים למנות נשים לתפקידים שונים בממסד הדתי. הכותבים טענו כי הבסיס ההלכתי עליו נשענים חכמי דת האוסרים על מינוי נשים לתפקידים אלו איננו מהימן וכי גם בתקופתו של הנביא מוחמד נשים היו שותפות לפסיקות הלכתיות. הכותבים טענו כי שילובן של נשים במשרות הדתיות, ישפיע על אופי הפסיקות, שכבר לא יצטמצמו לפרשנויות של גברים, ותתרום לשינוי יחס החברה כולה לנשים ומעמדן בחברה.[2]

 

דוח זה יעסוק בקריאות למינוי נשים לתפקידים בעלי זיקה דתית:

 

חבר מועצת חכמי הדת הבכירים: למנות מופתיות לטיפול בנושאי מחזור חודשי ולידה

בתוכניתו בערוץ הסעודי אל-מג'ד, קרא חבר מועצת חכמי הדת הבכירים, עבדאללה אל-מוטלק למופתי הראשי בסעודיה, למנות נשים למוּפתיֹות, שתפסוקנה הלכה בנושאים נשיים. כך אמר:  "אני מבקש מכבוד המופתי להעסיק נשים שהתמחו בתחום השריעה האסלאמית באוניברסיטאות דוגמת האוניברסיטה האסלאמית ע"ש האימאם מוחמד בן סעוד והאוניברסיטה אום אל-קורא וכד',  כדי לחסוך מאתנו לענות על שאלות בנושאי מחזור חודשי ודימום אחרי לידה. זאת משום שאישה המומחית בתורת המשפט המוסלמי ללא ספק בקיאה יותר [בעניינים כאלה] מאתנו [חכמי הדת הגברים]  ולכן יש לאפשר לנשים המעוניינות לשאול  בענייני דת  [לעשות זאת] מול בנות מינן בדיסקרטיות, בחופשיות ובפתיחות רבה יותר...  

 

בנותיי ונשותיי ... מסייעות לי ומקלות עליי ב[פסיקה בשאלות] בנושאים אלה...  לדעתי נשים חשות מבוכה לשאול שאלות מסוימות הקשורות לענייני הפרט הדתיים שלהן. [נושא] המחזור החודשי בלבד קשור לשלושה מיסודות האסלאם: לתפילה, לצום ולחג'. בנוסף, אישה תיחשף ותספר יותר פרטים לאישה [מופתית] מאשר למופתי גבר... על כן אני פונה למופתי שיעסיק נשים, גם אם לא במשרה מלאה, [אך] תוך חתימה על חוזה עימן, כדי שתהיה להן הגדרה רשמית [של תפקידן]...

 

בעבר, כאשר לא היו לנו חכמות הלכה, סברנו כי חובה עלינו [לפסוק בנושאים נשיים] ואולם כעת, יש לנו הרבה מאוד אחיות ובנות טובות ומוכשרות ומומחיות בתחום המשפט המוסלמי."[3]

 

חבר אחר במועצת חכמי הדת הבכירים: אין מניעה הלכתית למנות נשים למופתיות

חבר מועצת חכמי הדת הבכירים, עבדאללה אל-מוניע, הביע תמיכה כבר לפני שנתיים, שאישה תשמש כמופתית. בראיון ליומון הסעודי עוכאט' אמר כי אישה "יכולה לעבוד בתחום פסיקת ההלכה [פתוא] בתנאי שיש לה כישורים לכך. האין זאת שרבים מחברי הנביא פנו לעאישה [אשת הנביא] כדי לבקש ממנה חוות דעת הלכתית, בשל היותה מוכשרת בתחום הידע הדתי והבנת הדת והייתה בעלת יכולת לפסוק בנושאים הלכתיים על-פי שיקול דעתה? אין לי התנגדות לכך [שנשים תפסוקנה הלכה]. [גם נשות הנביא] עאישה וחפצה וכן קבוצה גדולה של חברות הנביא היו מביעות את דעתן ההלכתית בנושאים כלליים ואישיים."

 

אל-מוניע אף הביע בראיון תמיכה בכניסת נשים למועצת חכמי הדת הבכירים. הוא אמר: "אין זה ראוי לצמצם את סמכויות הנשים. ביסודו [של דבר] הן כמו הגברים, כפי שאמר הנביא [מוחמד] : 'הנשים הן אחיותיהם של הגברים', הגם שלגברים, כמו לנשים, יש תכונות ייחודיות... לפיכך, לא נראה כי יש מניעה הלכתית מ[אישה] להיות חברה במועצת חכמי הדת הבכירים ולהביע את דעתה... ובלבד שלא יהיה עירוב מגדרי. כלומר, עליה לשבת במקום מיוחד וסמוך לאולם [של חכמי הדת] ולהביע דעתה במידה והיא מוכשרת לכך."[4]

 

כותב סעודי: מינוי נשים למופתיות ירחיב את הפרשנות הדתית לזווית הראייה הנשית

סטאם אל-מקרן , בעל טור ביומון הסעודי אל-וטן, כתב: "המתנגדים למינוי נשים לשופטות ולפוסקות הלכה, מסתמכים על החדית': 'עם שמסר את השלטון שלו לידי אישה לא יצליח' .   [המתנגדים] מתייחסים לכך ששתי המילים 'עם' ו'אישה' – בלתי מיודעות ומופיעות במשפט שלילה. על כן, [מסקנתם היא] כי אסור לכל אישה בכל תקופה שהיא להיות בעלת סמכות שלטונית... למרות שלפי ניסוחו אין מדובר בחדית' [כללי] ... אלא בכזה שנועד למסור מידע [קונקרטי] לגבי מותו של מלך פרס.[5]...  [לפיכך] אין מדובר בחקיקה כללית האוסרת מינויין של נשים למשרות כאלה...

 

רבים מחכמי ההלכה כיום [סובלים] מקיבעון מחשבתי בשל הליכתם בעקבות [חכמי הלכה] הקדמונים, [על אף] שינויים מודרניים שחלים בחברה כיום. חכמי הלכה אחדים, למרבה הצער, מטפלים בבעיות של היום באמצעות הרעיונות של אמש ועל פי רוב נכשלים בטיפול בבעיותיה של החברה בת זמננו...

 

מבלי להתייחס למהימנותו של החדית' על פי שרשרת המוסרים או על  ביסוסו על מסורות אחרות, קיים קריטריון אחר עליו מסתמכים חכמי הדת העוסקים בחדית': השוואת תוכנו לכתוב בקוראן... [במקרה זה] אין אסמכתא בקוראן לחדית' זה, [אדרבא] הקוראן מספר את סיפורה של מלכת שבא, משבח אותה ומציגה כבעלת ניסיון פוליטי וכמי שנוהגת בהיגיון. למרות זאת, יש מטיפים המפקפקים בכך וטוענים כי היא חיה [במצב] של תעיה וכפירה... ואולם, מי שקורא את הפסוקים בעיון, מוצא כי מלכת שבא הצליחה לחלץ את עמה מעושק ומסטייה לדרך הנכונה ולאמונה בניגוד לגברים דוגמת פרעה, נמרוד וזולתם...

 

קראתי בספרי ההיסטוריה והביוגרפיה של הנביא מוחמד שרבות מהנשים חברות הנביא נהגו לפסוק הלכה. המפורסמות שבהן: אם המאמינים עאישה[6], אם המאמינים צפיה, אם חביבה, אסמאא' בת אבו בכר, אם שריכ, אם אל-דרדאא', עאישה בת זיד ורבות אחרות. אם הוכח שנשים יכולות להיות פוסקות הלכה, ניתן להקיש מכך שמותר להן גם להיות שופטות שכן בשני התחומים הללו פוסקים על פי חוק ההלכה [האסלאמית].

 

זכותן של הנשים להיכנס לתחום פסיקת ההלכה והשיפוט כדי לגבש תפיסה משלהן כלפי הדת והחוקים, שכן אין זה ראוי לצמצם את הפרשנויות הדתיות לתפיסה הגברית בלבד. בהסתמך על כך, אפשר לומר שניתן לפרש את הטקסטים הדתיים לפי תפיסה נשית, ומתוקף כך להשפיע על תפיסתם של חכמי ההלכה ושל אנשי הדת והחברה [בכלל] כלפי הנשים."[7]

 

האקדמאית ד"ר התון אל-פאסי: נשים זהות לגברים. אין לשלול מהן תפקידים דתיים

ד"ר התון אל-פאסי, אקדמאית העוסקת בזכויות הנשים, שנעצרה לאחרונה לאחר שקידמה את נושא נהיגת הנשים, ומתחה ביקורת על אופן יישום הצו שהתיר להן לנהוג,[8] קראה לקדם נשים גם בתחום הדתי. כך כתבה: "היינו עדים לאורך ההיסטוריה למונופול גברי על משרות שלטוניות בהיררכיה הדתית, תוך יצירת מורשת הנותנת הכשר [דתי] להרחקת הנשים מעמדות של קבלת החלטות, באמצעות הפצת חדית'ים בלתי מהימנים ובלתי מוכרים, הסותרים את הקוראן כמו [חדית'ים המצדיקים] איסור על נשים ללמוד במקומות רבים בעולם המוסלמי במשך מאות שנים. כתוצאה מכך הפכו המשרות [השלטוניות בהיררכיה הדתית] להיות נחלתם של גברים בלבד. למשרות אלה נוספה [הילה] של קדושה, שנדמה כי היא עלולה להיות מחוללת אם אישה תתקרב אליהן.

 

אינני סבורה שיש חולק על כך שהאישה, כמו הגבר, קיבלה את בשורת האסלאם וגם היא מחויבת לו. לפיכך, אין זה ראוי שיישללו ממנה תפקידים דתיים ותפקידים ארגוניים [בהיררכיה הדתית] לאחר ששמעתי וראיתי את דבריו של השיח' עבדאללה אל-מוטלק, חבר מועצת חכמי הדת הבכירים, אשר ביקש מהמופתי של הממלכה, עבד אל-עזיז אאל אל-שיח' לאשר מינוי 'מופתיות' נשים במועצת חכמי הדת הבכירים בתוכנית הטלוויזיה שלו, רמדאן 1439,  אני סבורה כי לא נמתין עוד הרבה עד אשר בקשות אלו ייענו ונראה אישה בסגל השיפוט."[9]

 

 



[1] ראה: עוכאט' (סעודיה), 9.6.2018

[2] אל-וטן (סעודיה),26.6.2018

[5] החדית' מתייחס לדברים שאמר הנביא לאחר שנודע לו כי הפרסים מינו את בת כסרא שתמלוך עליהם.

[6] נשותיו של הנביא מוחמד זכו לכינוי אם המאמינים.

[7] אל-וטן (סעודיה),26.6.2018

[9] אל-ריאד (סעודיה), 15.6.2018