לקראת פסגת נשיאי ארה"ב וצפון קוריאה:

 כותבים ערבים תוהים האם הפיוס של ארה"ב ודרום קוריאה עם צפון קוריאה יהווה מודל להתמודדות עם איראן

לאחר 65 שנים של מתיחות חריפה ששררה בין צפון קוריאה לבין ארה"ב ודרום קוריאה, נוכח סוגיית הנשק  הגרעיני של צפון קוריאה והניסויים הגרעינים שהיא מבצעת,  ניכר כי הצדדים מתקדמים לקראת שיפור ביחסים. ב-27.4.18 התקיימה פגישת פסגה היסטורית בין מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, לבין מנהיג דרום קוריאה, מון ג'יי-אין, שבה הבטיחו שני המנהיגים להשלים את פירוז חצי האי קוריאה מנשק גרעיני.[1] כמו כן ב-12.6.18 צפויה להתקיים פסגה היסטורית נוספת בין קים ג'ונג און לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.[2]

על רקע התפתחויות אלה התפרסמו בתקשורת הערבית מאמרים שהשוו את המתיחות מול צפון קוריאה למתיחות בין ארה"ב ומדינות ערב לאיראן ותהו האם וכיצד ישפיעו ההתפתחויות במקרה של צפון קוריאה על המקרה של איראן, והאם איראן תפיק לקחים מן המקרה הצפון קוריאני, תזנח את הטרור ותתפרק מהנשק הגרעיני.

במקביל התפרסמו גם מאמרים שהביעו תקווה כי הפיוס בין קוריאה הדרומית והצפונית יגרום לערבים להפסיק להילחם זה בזה ובאיראן, ולעצור את מרוץ החימוש שלהם.

מסמך זה יביא קטעים ממאמריהם של הכותבים הנ"ל:

1.     כותבים ערבים תוהים האם ההתפתחויות עם צפון קוריאה ישפיעו על איראן

כותב סעודי בכיר: המקרה הצפון קוריאני יקל ללחוץ על איראן לעצור את תכניתה הגרעינית

העיתונאי הסעודי הבכיר, עבד אל-רחמן אל-ראשד, ששימש בעבר כעורך היומון אל-שרק אל-אוסט וכן כמנכ"ל אתר אל-ערביה, טען כי אם צפון קוריאה תצא ממשוואת המדינות המאיימות על שלום העולם, איראן תיוותר לבדה ואז יהיה קל יותר ללחוץ עליה לשנות את התנהלותה באזור. הוא כתב: "מה יקרה לו נשיא צפון [קוריאה] יחליט באמת לסיים את מצב המלחמה? למרות שאני לא מבין עד עצם היום הזה מדוע הוא שינה את מדיניותו... נניח כי מה ששמענו ממנו באמת מבטא מדיניות חדשה וכי צפון קוריאה הכריעה והחליטה להיות מדינה שוחרת שלום ללא נשק גרעיני ולהתפייס עם אחותה קוריאה הדרומית – מה יעלה בגורל איראן?

מה שקורה הוא בבחינת מהפך מדיני עצום ועניין בינ"ל כביר שהשלכותיו יגיעו לאזורים רחוקים ובכללם לאזורנו. שכן, יש בעולם שתי מדינות שהטרידו את הקהילה הבינ"ל ומאיימות על השלום – צפון קוריאה ואיראן. הסתלקותה של פיונג יאנג [מהמשוואה הזו], תותיר את טהראן לבדה, ולכן יהיה קל יותר ללחוץ עליה ולאלצה להפסיק את תוכנית הגרעין שלה ולשנות את דרכה הרעה באזור. הדיווחים [על השינוי במדיניותה של צפון קוריאה] לבדם יגרמו לכך שאיראן תיחלש וארה"ב ובעלות בריתה תתחזקנה...

אני מקווה שההנהגה האיראנית תלמד לקח מ[מנהיג צפון קוריאה קים] ג'ונג און, תתפרק מנשקה הגרעיני, תזנח את ההרפתקאות הצבאיות שלה ותהפוך לכוח כלכלי אזרחי גדול באזור שמתחרה בנו בחינוך, בבנייה, בתעשייה ובבידור."[3]

יומון סעודי: עם קצת אופטימיות, ייתכן שהנס הצפון קוריאני ישפיע על כנופיית הטורבנים בטהראן  

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-יום שפורסם ב-2.5.18, נטען כי גם צפון קוריאה וגם איראן נקטו במשך עשורים בדרכים דומות של השקעה בנשק להשמדה המונית, דיכוי פנימי ודיקטטורה ואי מחויבות לכללים בינ"ל, אך כעת לאור פריצת הדרך מול צפון קוריאה, עשויה איראן לשנות גם היא את דרכיה. במאמר נכתב: "בהיסטוריה המודרנית יש שני מודלים של רדיקליות קיצונית ועקשנות: צפון קוריאה ורפובליקת הטורבנים בטהראן. המשותף להן הוא ששתיהן התבססו על אידיאולוגיה של השתלטות...

מה שעשה המשטר בצפון קוריאה קרוב לשבעים שנה – קרי, ההתרברבות בדיקטטורה המוגזמת, הדיכוי הפנימי, ההרעבה המכוונת, הבזבוז של 70% ממשאבי עמו על ניסויים גרעיניים ונשק להשמדה המונית, הברחת הנשק, הפגיעה בביטחון השכנות האזוריות, ההשתמטות מכל מחויבות בינ"ל או מוסרית שלא להתערב בענייני אחרים וההתעקשות להישאר מוקד תמידי של מתיחות - הוא בדיוק מה שעושה רפובליקת הטורבנים בטהראן מאז הקמתה. שכן, תפיסת ייצוא המהפכה האסלאמית שלה מתבססת על זרועות [צבאיות] ומיליציות עדתיות שמלבות עוינות ואיבה ומזעזעות את היציבות באזור, כמו גם תוכנית הגרעין שלה שמעוררת דאגה ומחלוקת גם יחד. 

שני המשטרים התבססו על מדיניות של 'מוות לאמריקה' כדי לעורר רגשות פרימיטיביים ונקטו עוינות אידיאולוגית כלפי השכנות וכלפי העולם במסגרת אשליה שהם מעצמה שהדבר היחיד שהיטיבה לעשות הוא ליצור יריבים ואויבים מבית ומחוץ. הם שכחו כי העולם כיום שונה לגמרי ושהטורבנים כמו גם הראשים עם התספורות המוזרות ביותר, לא מצטיינים באמנות בניית המדינות ויצירת יציבות וביטחון. ואם קרה נס בפריצת הדרך הדרמטית הזו ב[צפון] קוריאה... האם אפשר לצפות לפריצות דרך דומות באזורים אחרים בעולם, ובכלל זה במה שקשור לפעילותה של איראן כמדינה סוטה?

עם מעט אופטימיות, ייתכן שזה יקרה, אך רק כשכנופית הטורבנים בטהראן תבין שעליה לבחור אחת מן השתיים: או להמשיך בעוינות ובעקשנות, במימון הטרור ובחימוש המיליציות שלה וזרועותיה העדתיות והצבאיות, או לקבל את ההיגיון העכשווי ולהתאים עצמה לכלליו המתאפיינים בדרכי שלום..."[4]

נשיא צפון קוריאה פתר את עניין הגרעין בעוד איראן מסתבכת[5]

חוקר סעודי: קריסת מודל הרוע הצפון קוריאני מהווה דוגמה עבור איראן

עבדאללה בן בג'אד אל-עותיבי, כותב סעודי העוסק בענייני פוליטיקה ותרבות וחוקר תנועות וזרמים אסלאמיים טען כי איראן שואבת השראה מן המודל הצפון קוריאני, וכי ההתפתחויות העולמיות ביחס לצפון קוריאה, כמו גם הגברת הלחץ והידוק טבעת החנק הבינ"ל סביב איראן, יאלצו אותה לשנות את התנהלותה. הוא כתב: "באזורנו המשטר האיראני שואב השראה מן המודל הצפון קוריאני ורואה בו דוגמה ומופת... קריסתו של המודל הזה, תחייב את איראן לבנות לבדה את המודל הפרטי שלה יחד עם כל המשתנים הגדולים של המאבק בתוכנית האיראנית שמובילה ארה"ב של טראמפ... סעודיה ובעלות בריתה באזור הצטרפו [למאבק באיראן] עוד קודם לכן, לא רק בסוגיית הגרעין והסכם ה-5+1 [הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן] אלא גם בכל הנוגע למדיניות ההרסנית הטרוריסטית האיראנית החל מהטילים הבליסטיים ועד לתמיכה בביסוס הכאוס באמצעות המיליציות וארגוני הטרור ובהתערבות בענייני מדינות ערב...

אם תצלח הפלת המודל הצפון קוריאני באופן מוחלט, הרי שאנו ניצבים בפני תקופה חדשה בהיסטוריה של העולם, וזה דבר שטרם הושלם... שהניזוק הגדול ביותר ממנה יהיה המשטר האיראני."[6]

במאמר נוסף שפרסם אל-עותיבי כמה ימים לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן ב-8.5, הוא כתב: "במהלך היסטורי חשוב ומשפיע ביותר החליט נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן, זאת לאחר שהוכיח נחרצות שארה"ב היא המדינה החזקה ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית ושהוא ייפגש עם נשיא צפון קוריאה.

התקופה הקודמת שהתאפיינה בהתפשטות האיראנית הייתה טעות אסטרטגית שמדינות האזור והעולם העלימו עין ממנה. כדי שהעולם ייפטר מן הטרוף הטרוריסטי המתפשט הזה, הרי שמאזני הכוח צריכים לחזור לסדרם הנכון...

אם יושלם [התהליך] שבמסגרתו צפון קוריאה זונחת את היהירות ואת הרוע הקודמים שלה, הרי שזה יהיה מודל שניתן יהיה לאמץ אותו ביחס לאיראן. זאת כדי להחזיר [לדרך הישר] את המדינות התועות ולאלצן לכבד את החוקים הבינ"ל, את ריבונות המדינות [האחרות] ואת השלום והביטחון הבינלאומיים. טראמפ רמז בנאום הפרישה [מן ההסכם הגרעיני עם איראן] לדוגמה של צפון קוריאה ולכך שעל איראן להבין כי זו דרך המפלט היחידה [שלה] בעתיד וכי ראוי שתלך בדרכה [של צפון קוריאה]."[7]

כותב בחריני: איראן מתעקשת לשלוט במדינות האזור ולא תלך בעקבות צפון קוריאה

לעומת הכותבים שהביעו אופטימיות זהירה שהמקרה של צפון קוריאה יביא להתפתחויות גם בנוגע לאיראן , טען הכותב הבחריני ,עבד אל-מנעם אבראהים, במאמר שפרסם ביומון הבחריני אח'באר אל-ח'ליג' תחת הכותרת "איראן מסוכנת יותר לעולם מצפון קוריאה", כי איראן לא תוותר על הנשק הגרעיני ועל טיליה הבליסטיים, בשל התעקשותה להרחיב את השפעתה באזור ולשלוט בו. הוא כתב: "האם ייתכן שבדומה למודל הצפון קוריאני תחתום איראן על הסכם חדש עם המערב ובייחוד עם ארה"ב שבו תתחייב שלא תחתור להיות בעלת נשק גרעיני? בייחוד לאור העובדה שמנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און, נקט צעדים טכניים לפירוק אתר הניסויים הגרעיניים שלה, כצעד חיובי לפני פגישת הפסגה שלו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב-12.6.2018 בסינגפור...

איני סבור כי הדבר אפשרי מסיבות רבות, שייתכן כי החשובה שבהן היא שלאיראן יש מיליציות חמושות וצבאות מחוץ לגבולותיה הגיאוגרפיים - בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן - והיא סבורה כי אם תהיה בעלת נשק גרעיני יחזק הדבר את עמדתה המתנגדת לסילוק ההשפעה הפוליטית והצבאית שלה בכמה ממדינות ערב. [זאת] בעוד שלצפון קוריאה אין כוחות צבאיים או מיליציות חמושות מחוץ לגבולותיה הגיאוגרפיים...

מדוע איראן מתעקשת על הצורך שיהיה לה נשק גרעיני ומפתחת טילים בליסטיים? משום שיש לה רצון להתרחב ולהתפשט ולשלוט על מדינות ערביות שכנות, כך שהשפעתה האזורית תתרחב אל מעבר לימי המפרץ הערבי לכיוון אגן הים התיכון. היא מתרברבת בשליטתה על ההחלטות הפוליטיות בבגדאד, בדמשק, בבירות, בצנעאא' ובדוחה, ויש לה רצון להרחיב את השפעתה הפוליטית עד צפון אפריקה.

לפיכך, לא ייתכן שאיראן תפעל בדומה למודל הצפון קוריאני, משום שההזדמנות [לעשות זאת] ניתנה לה כבר בהסכם הגרעין שעליו חתמה עם ארה"ב ועם המערב בשנת 2015, אלא שלאחר הסכם הגרעין, היא לקחה את מיליארדי הדולרים והוציאה אותם על המיליציות הצבאיות שלה במדינות ערב והשתלטה על צנעאא' באמצעות החות'ים! אם כן, איראן מסוכנת יותר לעולם מאשר צפון קוריאה."[8]

2.  קריאה לערבים ללמוד מהפיוס בין צפון קוריאה לדרום קוריאה ולהתפייס עם איראן

כמו כן, התפרסמו בתקשורת הערבית מאמרים ברוח שונה אשר קראו לפעול לסיום הסכסוך עם איראן ולפתוח בהידברות איתה כמו הדיאלוג שמתנהל בין שתי הקוריאות, הצפונית והדרומית.

כותב סעודי: יש להפסיק את בזבוז המשאבים על מלחמות, מרוץ חימוש וליבוי השנאה ולהתפייס עם איראן

העיתונאי הסעודי עבד אל-עזיז אל-סמארי, הכותב ביומון הסעודי אל-ג'זירה, הביע תקווה כי הערבים יעצרו את המלחמות בינם לבין איראן. הוא כתב: "נשיא צפון קוריאה, קים ג'ונג און, גילה כי הדרך ליציבות ולהיפטרות מן האיום [החיצוני על ארצו] מתחילה מן הפיוס עם השכנה הידידה והאחות ההיסטורית דרום קוריאה. שכן, ההתערבות החיצונית מתעצמת כשהאחים רבים זה עם זה... אותו רגע היסטורי [בו נפגשו] המנהיגים [של שתי הקוריאות] היה בבחינת פתרון קסם לעצירת החמדנות של גורמי חוץ במשאבים ובאדמות של שתי הקוריאות. לאחר שישים שנות פילוג, הם הבינו כי גורלם הוא אחד, יהיו אשר יהיו הבדלי האמונות, האידיאולוגיות והמוצא ביניהם...

בתוך הרגע ההיסטורי הזה בין שני המנהיגים, בלטה גם אותה תמונה מכוערת של הסכסוך המוצהר בין המזרח הערבי לבין איראן ומרוץ ההתערבויות החיצוניות והחימוש העדתי שאותו מזינים רגשות אפלים של שנאה ואיבה כבושה...

מסיבות מוזרות סבור מקור הסמכות של השנאה העדתית באיראן [קרי, המנהיג ח'אמנאי] כי רוב המוסלמים נושאים באחריות למותו של אל-חוסיין [בן עלי] בכרבלאא'[9] ועליהם לשלם על כך בדם ובמלחמות אין קץ, כדי שהצדק ייעשה. מה שקורה דומה יותר לטרגדיה מבעיתה שמנהלים שטני הרשע במלחמות האופל. עיראק, סוריה ותימן נרצחו בשם נקמה על מותו של אל-חוסיין בן עלי לפני ארבע-עשרה מאות, והמלחמות ממשיכות להבעיר את האזור במרוץ חימוש מסוכן ו[שפיכת] דם רב נוסף בשם נקמת דם כביכול...

הדת או האיבה העדתית לא היו מקור הסכסוך הכרוני באי קוריאה, אלא הפוליטיקה הארורה והעריצות אל מול החירות... אולם המשבר של המוסלמים הוא שההיסטוריה, על כל פרטיה ומלחמותיה, הפכה לדת של שנאה קיצונית כלפי האחר והיא רְווּיית טינה ותיעוב כלפי האח השונה.

אולי יבוא יום בעתיד שבו תגיע עת החוכמה... ואז נפסיק סופית לקבל בירושה מדור לדור את ההונאה, את האמירה על אחרים שהם בורים ואת השנאה, ונגלה באיחור רב לאחר ההרס הרב כמה היינו טיפשים ופתיים כשבזבזנו את משאבי ארצות המולדת על רכישת נשק, על ליבוי השנאה, על הצתת מלחמות שוליות ועל קשירת קשר נגד אחינו [המוסלמים]...

לסיכום, אומה לא יכולה להתעורר או להתייצב על בסיס רגשות של טינה, שנאה וסלידה".[10]

פיוס היסטורי בין שתי הקוריאות בעוד שהערבים רבים ביניהם[11]

בעל טור ירדני: על הערבים להפיק לקחים מהניסיון הקוריאני ולהתפייס עם איראן

טאיל אל-דאמן, בעל טור ביומון הירדני הממסדי אל-ראי, הביע גם הוא תקווה כי פסגת מנהיגי קוריאה תוביל לפיוס בין מדינות ערב השונות ולסיום העימות בינן לבין איראן בהידברות. הוא כתב: "הפסגה הקוריאנית שהתקיימה ביום שישי [27.4.18] בין מנהיגי שתי המדינות המסוכסכות מן הצפון ומן הדרום, היא ניצוץ של תקווה גדולה לסיום הסכסוך... הסכסוך הקוריאני וההתערבות האמריקנית [בו] דומים במידת מה למצב המתוח בין מדינות המפרץ הערבי, בפרט סעודיה, לבין איראן שמהווה מקור לאיום ומצדיקה קיומן של עסקאות נשק [של סעודיה] עם ארה"ב במיליארדי דולרים מדי שנה... לכן, המשך המתיחות מועיל מאוד לשוק האמריקאי ולהחייאת כלכלתו בהתאם לגישתו של נשיא [ארה"ב טראמפ] שמחשב את היחסים הבינ"ל בשפת הדולר...

אני מקווה שהניסיון הזה שצמח על תהום פוליטית עמוקה [המפרידה] בין שני המנהיגים הקוריאנים האויבים, ישליך על אזורנו הערבי ושנהיה עדים לפיוסים באזור בין מדינות המפרץ הערבי לבין עצמן, לסיום העוינות בין סעודיה לאיראן ולעצירת בזבוז הכסף הערבי בעסקאות חימוש על חשבון פיתוח. סיום העימות עם איראן [לשכנותיה] לא יהיה מועיל אלא אם ייעשה דרך התפייסות הדדית ופתיחה בהידברות ביניהן, וזאת משום שהקרבה הגיאוגרפית לא תשתנה לעולם ובצל הופעת הבריתות האזוריות והעולמיות והגושים הכלכליים, על אזורנו הערבי להפיק את הלקחים. כאן, ההידברות חייבת לכלול את הסדרת כל סוגיות האזור החל בסיום הנוכחות האיראנית בסוריה, בתימן ובעיראק, [דרך] כיבוד ריבונותן של מדינות ערב ו[כלה ב] עריכת הסכם כולל שישמור על הזכויות של כולם..."[12]