המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
לקראת 'יום הטכנולוגיה הגרעינית' באיראן (9.4): התפתחויות וחריגות ממסגרת ה- JCPOA
11/4/2018

 

לקראת 'יום הטכנולוגיה הגרעינית' באיראן (9.4): התפתחויות וחריגות ממסגרת ה-JCPOA


מאת: א. סביון, וא. כפאש

 

לרגל יום הגרעין המצוין באיראן ב-9 באפריל, מתמקד מסמך זה בצעדים שנקט המשטר האיראני לשימור יכולותיו הגרעיניות החורגות ממסגרת הסכם הגרעין, ה-JCPOA, שחלקם אף מהווה הפרה בוטה שלו.

המסמך יתמקד בשלושה נושאים:

 

א.     כוונת איראן להעשיר אורניום מעל למותר בהסכם

ב.      השארת ליבת כור הפלוטוניום באראק מבלי לסתום אותה

ג.      סירוב איראן לקיום ביקורת סבא"א באתרי הצבא

 

א.     איראן: החלטתנו לבנות "מערכת ימית בעלת הנעה גרעינית" (המצריכה רמת העשרה של 60%-90%)

ב-13.12.2016, כחצי שנה בלבד לאחר הצגת ה-JCPOA, שלח הנשיא רוחאני מכתב לראש הארגון לאנרגיה גרעינית, עלי אכבר צאלחי, בו הורה: "במסגרת התכנית הגרעינית לצורכי השלום של איראן ובמסגרת התחייבויותיה הבינ"ל של איראן, על הארגון לתכנן תכנית לייצור דלק גרעיני לשימוש בתחום התעבורה הימית, בשת"פ עם מרכזים מדעיים ומחקריים."[1] יצוין כי רמת העשרה הדרושה לצורך זה עומדת על 60% -90%.

 

סגן ראש הארגון לאנרגיה גרעינית של איראן וחבר צוות המו"מ הגרעיני, בהרוז כמאלונדי הבהיר כמה ימים לאחר מכן בריאיון לערוץ אל-עלאם ב-26.12.2016, כי "הדלק הוא למעשה עבור אוניות וצוללות. כעת, לאיראן יש צי ימי בעולם ובנוגע לצוללות, יש לאיראן תכניות ארוכות טווח...

 

יש סוגים שונים לדלק [גרעיני] אפילו דלק ברמת [העשרה] של 95% [רמה המתאימה לפיתוח פצצת גרעין]. מה שחשוב שאיראן רוצה לבצע זאת בהתאם ל- JCPOA אבל זה לא אומר שאם נצטרך דלק ברמת [העשרה] של 20% אז נעזוב את זה [רמת העשרה גבוהה של 60-95%]".[2]

 

סגן ראש הארגון לאנרגיה גרעינית של איראן בהרוז כמאלונדי


 

ראש ועדת המג'לס לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, עלאאלדין ברוג'רדי, הסביר ב-25.3.2017: "יש להתייחס לפוטנציאל הימי של איראן, כי לאיראן יש תעבורה ימית רבה במישור הבינ"ל ולכן יש צורך שנשתמש ביכולת של דלק גרעיני [בתחום זה]. זו יכולת שננצל אותה לאוקיאנוסים ודלק לצוללות. עניין הדלק הגרעיני [לצורך זה] אינה סוגיה שסבא"א לא תהיה מעודכנת לגביה... עד כה לא קיבלנו שום התנגדות מהמוסדות הבינ"ל בעניין זה."[3]

 

יודגש כי צוללות אינן משמשות לתעבורה ימית אזרחית או מסחרית.

 

ב-28.8.2017, התראיין ראש הארגון לאנרגיה אטומית, עלי אכבר צאלחי לסו"י אירנא, והסביר את עניין הדלק הגרעיני לשימוש בתעבורה ימית: "יש להגדיר אופק של 10 או 15 שנה כדי שהפרויקט הזה יתגשם... כעת צוות המחקר מוכן והגדרנו עבורו מקום לקדם את הפרויקט הזה באופן ישיר. צריך לשים לב שלתעשייה זו יש את המורכבות שלה. עלינו לשים כור דחוס באוניה ועלינו לחשוב על הסיכונים. אם האוניה תיפגע או תיטבע בים, חיי אנשים יהיו בסכנה.

 

פעמים רבות אמרנו שפעילויות מעין אלה הן הזכות הוודאית של איראן. זה מייצר לנו יכולת. אני אמרתי את העניין הזה גם ל[מזכ"ל סבא"א יוקיה] אמאנו והדבר החשוב הוא שהפעילותשלנו מתבצעת תחת פיקוח סבא"א."[4]

 

סגן שה"ח ובכיר בצוות המו"מ בגרעיני, עבאס עראקצ'י, אמר בראיון לערוץ 1, ב-13.1.2018: "הגבנו לצעדי אמריקה של חידושISA  [חקיקת הקונגרס האמריקאי בדבר סנקציות על איראן למשך עשר שנים, שנתקבלה בתחילת דצמבר 2016] ונשיא איראן הורה לייצר דלק גרעיני [לתעבורה ימית המצריכה רמת העשרה ל 60-90%] וזה נחשב כצעד אסטרטגי [מבחינת תגובתנו]."[5]

 

רק בדוח סבא"א מה-22.2.2018 דווח לראשונה כי איראן הודיעה לארגון במכתב בתאריך 6.1.2018, על החלטתה לבנות בעתיד "מערכת ימית בעלת הנעה גרעינית." סבא"א דיווחה כי דרשה מטהראן לספק הבהרות ופירוט טכני עפ"י 'הפרוטוקול הנוסף', שאמורים להימסר לסבא"א עד לחודש מאי 2018. [6]

עוד דיווחה סבא"א כי טהראן הודיעה שהנושא מצוי בשלבי הערכה מוקדמים והיא תספק את המידע הנדרש.

.

משמעות

לכוונה זו של המשטר האיראני יש משמעות אחת – הודעה מוקדמת כי בכוונתה להעשיר אורניום ברמה הגבוהה ממה שהותר לה ב- JCPOA ( 3.67% ) בין 60% עד לרמה של 95% הנחוצה לצורך הנעת אניות או צוללות, בדלק גרעיני. כאמור, צוללות אינן משמשות לתעבורה ימית אזרחית או מסחרית. רמת העשרה של 95% יכולה לשמש את איראן לייצור פצצת גרעין.

 

בהודעה זו נוקטת איראן צעד מעשי ראשון לביטול התחייבותה המהותית ב-JCPOA שלא להעשיר אורניום מעל ל-3.67%.

 

ב.     האם הותר לאיראן לשמור את ליבת כור הפלוטוניום באראק?

לטענת שגריר איראן בלונדון וחבר בצוות המו"מ הגרעיני לשעבר, חמיד בעידינז'אד שאותה הציג בשורת ציוצים בטוויטר ב-21.1.2018, איראן דרשה לשמור את ליבת כור המים הכבדים באראק ללא פגע ומילאה רק את חורי הליבה במלט, כך שהיא תוכל, כפי שאישר גם יו"ר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן צאלחי, (ראו להלן) להשמישה מידית בעת הצורך.

 

ציוצי בעידינז'אד:

"עבורנו, השמירה על מהות הכור באראק  ככור מים כבדים וכן חידושו, נחשבים לתוצאות החשובות ביותר ולגאוותנו ב-JCPOA. ארגון הלוחמה הפסיכולוגית המערבית רוצה להמיר את הניצחון הזה בתבוסה ולכן הציג את התמונה המזויפת של מילוי לב הכור במלט אשר הכתבים ביקרו והבינו שמדובר בדבר שקרי. עלינו להיזהר ממזימת האויב."

 

"אחרי שאילצנו את חברי ה-5+1P לשמור על מהותו של הכור באראק ככור למים כבדים ולחדש אותו, הם טענו שבחידוש, ליבת הכור, כלומר קלנדריה, תוחלף בליבה חדשה. כדי למנוע ניצול לרעה או שימוש אפשרי [בקלנדריה] והם התעקשו לשלוח אותה מחוץ לאיראן."

 

"איראן התנגדה וציינה שהיא לא שולחת שום דבר מציודה הגרעיני לחו"ל. לאחר שיחות ארוכות, הגענו למסקנה שיש למצוא דרך טכנית שתמנע שימוש מיידי בליבה. הם הציעו לחתוך את החלל הליבה העשוי פלדה לכמה חתיכות באמצעות ריתוך."

 

"איראן התנגדה להצעה הזו וציינה כי היא רוצה לשים את החלל במוזיאון לראוות הציבור כתוצר היצירתיות של מדעני הגרעין. בסופו של דבר הוצע שפתחי הליבה, ולא היא עצמה, ימולאו במלט כדי שלא יהיה ניתן להשתמש בה באופן מיידי."[7]

 

בתגובה לדברי בעידינז'אד, פרסמו גולשים המצדדים בדבריו את התמונה הזו וציינו כי הצילום בצד ימין – המראה את ליבת הכור לאחר ההסכם מכוסה במלט – הוא פוטושופ שפרסמו מתנגדי ה-JCPOA  באיראן שרצו להציג מצג שווא של כניעת איראן לדרישות המערב, ואילו הצילום בצד שמאל הוא התמונה האמתית של הכור באראק שהכתבים צילמו בעת ביקורם בו:

 

צילומי ליבת כור הפלוטוניום באראק[8]


 

גם יו"ר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, צאלחי, טען כי ליבת הכור לא נסתמה במלט וכי "שפכנו מלט רק בחלק מהצינורות של הכור הזה, [צינורות] בקוטר של כמה סנטימטרים ובאורך של כ-2-3 מטר, ולא בתוך הכור עצמו, אלא [רק] בצינורותיו החיצוניים..." ראו דוח ממרי צאלחי: שפכנו מלט רק בחלק מהצינורות החיצוניים של הכור באראק ולא בליבתו; אנו יכולים להעשיר אורניום לרמה של 20% תוך חמישה ימים 

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?4506

 

ג.     האם מותר לסבא"א להיכנס לאתרי צבא באיראן?

הדיון בנושא זה לא נפסק מאז יולי 2015, עת התקבלה החלטת מועבי"ט 2231 שהגדירה את מרכיבי ההסכם (JCPOA). דוברי המשטר האיראני ממשיכים לומר כי לא ה-JCPOA, לא ה- NPT ולא 'הפרוטוקול הנוסף' מתירים כניסת פקחי סבא"א לאתרי צבא.

 

לאחרונה, ב-14.1.2018, אמר דובר הארגון לאנרגיה אטומית, בהרוז כמאלונדי, כי "אף אחד באיראן לא יאפשר לסבא"א נגישות לאתרי צבא ובכלל עניין זה לא מוזכר לא באמנת [ה-NPT], לא ב'פרוטוקול הנוסף' ולא ב-JCPOA. אני דוחה את ארבעת התנאים של נשיא אמריקה בעניין המשך [יישום] ה-JCPOA. בעבר היו סוגיות בעניין הביקור באתרי צבא כגון האתר פארצ'ין. [אולם] תיק זה נסגר וכעת אין שום סוגיה שסבא"א הציגה בעניין שתאפשר להם נגישות לאתרי צבא. נשיא אמריקה מציג בעניין זה דברים ללא יסוד ואולי הסיבה היא שהוא יודע שבדומה למדינות אחרות אנו רגישים לעניין זה והוא מצפה שמיד נאמר שאיננו מסכימים ולמעשה מתנגדים נחרצות. בכך הוא מנסה לנצל זאת לרעה ולומר שאיראן לא מוכנה לאפשר נגישות בכל תנאי.

 

יש כללים לנגישות. אי אפשר שסתם כך תתאפשר נגישות [לאתרי צבא] או שתהיה נגישות [כזו] בגלל סקרנות. לכל דבר יש כללים והם מובאים ומוגדרים ב'פרוטוקול הנוסף'. למעשה, הפרוטוקול לא מתייחס לנגישות למקומות לא מוכרזים. גם כאשר מכריזים על מקום מסוים, צריך שתתבצע שם פעילות גרעינית.

 

אין לנו פעילות גרעינית בשום פנים ואופן באף אחד מהאתרים שלנו ואיננו מדינה שרוצה פצצה או נשק [גרעיני].

 

האמריקאים קבעו שאיראן רוצה נשק [גרעיני] ובגלל שהם עצמם פועלים לשם כך באתרי צבאי [שלהם] הם מגיעים למסקנה שצריכה להיות נגישות לאתרים האלה [אצלנו].

 

בשנים האחרונות המקרה היחיד שהוצג בעניין זה היה סוגיית ה-PMD והם עשו סביבו הרבה רעש לחינם. הם העלו את סוגיית פארצ'ין ואחרי ביקור [במקום] ונטילת דגימות התברר שהרעש שלהם בעניין זה היה לריק ותיק זה נסגר לנצח. לכן סבא"א לא העלתה שום תוכנית בעניין נגישות לאתרי צבא וגם לא מדברת על זה [יותר]. אם טראמפ חושב שאיראן או כל מדינה אחרת תפתח את דלתות אתריה, במיוחד את אתרי הצבא כדי שהם ינצלו זאת לרעה וירצו לרגל, אצל איראן זה לא כך והיא לא תאפשר לאף אחד דבר כזה.

 

התחייבויותינו בעניין ה-JCPOA מתבצעות על פי 'הפרוטוקול הנוסף'. אנו משיבים לשאלות סבא"א ונגישות משלימה היא על פי המובא ב'פרוטוקול הנוסף'. סבא"א הצביעה על כך בכמה דוחות והיא מרוצה לגמרי ולעת עתה, אין על שולחנה שום סוגיה בעניין הנגישות. אם יהיו עניינים כאלה על סבא"א להציג ולומר זאת. לא ייתכן שאמריקה תאמר שהיא רוצה להשיג נגישות לאתרי הצבא של איראן בלי שתשאל את סבא"א או שתהיה לה בכלל ידיעה על כך. זה נועד רק למצוא תירוץ כדי להוציא מאיראן את מילת ה"לא". וודאי שאיראן תאמר "לא" וזה [ביקור באתרי צבא] לא יקרה. אל לטראמפ לפרש את העניין הזה כאילו איראן לא משתפת מספיק פעולה עם סבא"א. אנו משתפים פעולה עם סבא"א במידה מספקת, [זהו] שיתוף פעולה שהוגדר באופן ברור במסגרת אמנת [ה-NPT], 'הפרוטוקול [הנוסף'] וה-JCPOA. גם סבא"א הביעה את שביעות רצונה [משיתוף הפעולה של איראן]. לסבא"א אין שום שאלה בעניין זה על השולחן ולכן היא לא מודאגת. על טראמפ להיות מודאג [רק אם] סבא"א דואגת..."[9]

 

סגן שה"ח ובכיר בצוות המו"מ בגרעיני, עבאס עראקצ'י, אמר בראיון לערוץ 1, ב-13.1.2018: "האמריקאים חשבו שביקור במרכזי צבא מהווה עבורנו נקודת חולשה ואיראן לא תסכים בשום פנים ואופן. הם ניסו למשוך את סבא"א לכיוון זה וחודשים השקיעו מאמצים כדי לקרוע את ה-JCPOA  על חשבון איראן, אך לא הצליחו.

 

[...] סבא"א היא זו שצריכה לקבוע היכן לבקר ולמה לבקר. זה עניין טכני ומקצועי אשר מסגרותיו נקבעו ב'פרוטוקול הנוסף' וב-JCPOA.

 

מתקני הגרעין שלנו נמצאים תחת פיקוח. מעבר לכך יש עקרונות. אמריקה לא יכולה לומר לסבא"א לאן ללכת. התנהגנו עם סבא"א בצורה שהיא הדגישה תמיד והיא שאיראן משתפת פעולה לגמרי. לסבא"א לא הייתה שום בקשה לבקר במרכזים צבאיים זה גם לא עובד ככה שהיא תבקש ואנו נאשר. לא נאפשר שסבא"א תתערב יותר ממה שמוטל עליה..."[10]



[1]  אתר הנשיא, 13.12.2016

[2]  מהר (איראן), 26.12.2016

[3]  איראן, מהר, 25.3.2017

[4]  אירנא (איראן), 28.8.2017

[5]  פארס (איראן), 13.1.2018

[6] IAEA report February 22, 2018  https://www.iaea.org/sites/default/files/18/03/gov-2018-7-derestricted.pdf

[9]  איסנא (איראן), 14.1.2018

[10]  פארס (איראן), 13.1.2018