המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איראן בעקבות מחאת דצמבר 2017 (א): רפורמיסטים מוחים נגד חיזוק צעדי הדיכוי של המשטר
2/4/2018

 

המשטר האיראני מגביר את צעדי הדיכוי החברתי בעקבות מהומות דצמבר 2017 (א): השר הרפורמיסטי לשעבר תאג'זאדה, אתר רפורמיסטי מאשימים את ח'אמנאי בדיקטטורה, דיכוי חירויות הפרט והאזרח וברדיפת מתנגדיו

 

בעקבות המחאה החברתית הנרחבת נגד המשטר האיראני והמנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, בשלהי 2017 ותחילת 2018, הגביר המשטר את צעדי הדיכוי החברתי והפוליטי כנגד האזרחים וכנגד יריביו הפוליטיים. מסמך זה, הראשון בסדרה, יתמקד במחאה מצד גורמים רפורמיסטיים כנגד הדיכוי הכבד שמפעיל המנהיג העליון ח'אמנאי באיראן באמצעות מנגנוני המשטר הסרים למרותו.

 

השר לשעבר בממשלת ח'אתמי הרפורמיסטית, מוצטפא תאג'זאדה, כתב ב-19.3.2018 לציר המג'לס המקורב למשה"מ, אחמד תוכלי, מכתב מחאה על הדיכוי שמפעיל המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, כנגד אזרחי איראן. המכתב נשלח בעקבות חילופי דברים בטוויטר על תכונותיו של ח'אמנאי והתנהלותו. במכתבו טען תאג'זאדה, כי המשטר האסלאמי באיראן הוא דיקטטורי וכי ח'אמנאי רודף את מתנגדיו הפוליטיים, מונע חופש ביטוי וחירויות פוליטיות ואזרחיות באמצעות מנגנוני הביטחון הסרים למרותו דוגמת משמרות המהפכה והבסיג', והזהיר כי סופו של המשטר האסלאמי כגורל קודמו – מהפכה עממית.

 

גם האתר הרפורמיסטי כלמה מחה על הגברת אמצעי הדיכוי שמפעיל ח'אמנאי כנגד האזרחים ועל כוונתו לחסום כעת את אפליקציית טלגראם הפופולרית באיראן, משום שאינה בשליטת המשטר ובשל תרומתה להתפרצות המחאות הציבוריות נגד המשטר בראשית השנה.

 

יצוין עוד כי לפי דיווחים, האסירים הפוליטיים בבתי הכלא באווין, גוהאר דשת וטהראן שבתו שביתת רעב למשך 3 ימים בין ה-18-20 למרץ, 2018 במחאה על השחיתות והדיכוי באיראן.

 

להלן עיקרי תוכן המכתב של השר לשעבר תאג'זאדה, תקציר דיווח כלמה והצהרת האסירים השובתים:

 

תאג'זאדה: מנהיג האוחז בכל מוקדי השלטון עלול לדאוג יותר לאינטרסים שלו מאשר לזכויות וחירויות אזרחיו

"מוחמד רזא שאה [פהלוי, השאה המודח של איראן] סגר בפני העם את כל דרכי הנשימה והרפורמה הדמוקרטית ולא הותיר לציבור שום אופציה זולת מהפכה. בהתבסס על כך, אני מאמין שאם [המשטר האסלאמי ב]איראן יסגור גם הוא בפני העם את כל דרכי התחרות וההשתתפות החופשית בפוליטיקה, הוא לא ישאיר שום אופציה זולת הסרתו.

 

מצטפא תאג'זאדה[1]


 

אחת הטעויות שלנו, דור המהפכה, הייתה זו שרק במוסד הנשיאות הבחנו שיש סיכוי לחזרת הדיקטטורה ולכן חסמנו בצורה טובה [רק] בפני [הנשיא] את הדרך לדיקטטורה. אך לא שמנו לב שכאשר מרכזים את השליטה והניהול של הכוחות המזוינים, הרשות השופטת, מועצת המפקחים, רשות השידור וחלק ניכר מהכלכלה בידי אדם אחד [ח'אמנאי] ישנם הרבה יותר סיכויים שהוא יקדם את האינטרסים שלו מאשר שישמור על הזכויות ועל החירות הפוליטית והאזרחית של האזרחים, במיוחד אם העם הופך לפאסיבי מכל סיבה שהיא.

 

אני, כמובן, מצטער ומתחרט על כך שאחרי ניצחון המהפכה לא הצלחנו למנוע את תחיית התנאים המביאים לשלטון מלוכני בשם 'הרפובליקה [האסלאמית'] ... האמת היא שמזה עשרים שנה המנהיג [ח'אמנאי] קורא לכמה רפורמיסטים, שומרי החוק המתנגדים לכך שאיראן תהפוך לדיקטטורה, "בריונים", שהיה צריך לגרשם מן השלטון בעשור הקודם והוא התנגד לפעילותם בחברה האזרחית מאז 2009 [הכוונה היא למנהיגי 'המחאה הירוקה' שפרצה בעקבות זיוף הבחירות לנשיאות ומינוי אחמדי-נז'אד לנשיא]...

 

אתה מתכחש לזה שהמנהיג [ח'אמנאי] התערב נגד בחירתו של ר'לאם חוסין כרבאסצ'י [הרפורמיסטי] לראש העיר [בטהראן, כיהן בתפקיד 1990-1998] ו[התערב] בהרשעתו [ב-1998, באשמת שחיתות פיננסית]. אני שואל אותך: בהוראת מי, מיד אחרי ניצחונו ההיסטורי של [מוחמד] ח'אתמי [כנשיא ב-1997] התחילו לטפל בתיק של כרבאסצ'י?... למה לא הרשיעו אותו בתקופה של [הנשיא] האשמי [רפסנג'אני, 1989-1997]? בהוראת איזה גורם הועבר התיק של ראש עיריית טהראן [כרבסצ'י] לידי המשטרה והגנרל נקדי [מוחמד רזא, מפקד המודיעין של כוחות המשטרה דאז] והכריחו אותו להודות [בשחיתות] בשיטות לא חוקיות ולא אנושיות.

בית המשפט טיפל בתלונות נגד הגנרל נקדי והרשיעו בשימוש בעינויים, אך הוא מעולם לא ריצה את עונשו, אלא גם קיבל העלאה בדרגה [למשרת מפקד הבסיג']. בהוראת מי?...

 

לאחר גל המעצרים [בסוף שנות התשעים של האה הקודמת] הגיע הגנרל נקדי ללשכתי במשרד הפנים בנוגע לתיק הזה ורצה להבהיר לי ש[מוטב] שאפסיק לתמוך בעצורים [הרפורמיסטים]. שאלתיו מדוע הוא מתנהג בצורה כה ברוטלית עם ראש עיריית טהראן והנלווים אליו. הוא נתן הסברים נרחבים ולא קשורים שלא היו משכנעים. בסופו של דבר, מול כל נימוקיי הוא חשף את הסיבה העיקרית למעצרים ואמר שכרבאסצ'י רוצה להתמנות לנשיא ואיננו רוצים לחזור על הטעות של [הנשיא המודח אבו אל-חסן] בני צדר [ב-1981, לאחר שחלק על דעתו של מייסד המשטר איתאללה רוחאללה ח'ומיני] לכן רוצים לחסום את דרכו מהתחלה...

 

התערבות המנהיג בבחירת חברי הקבינט התגלתה השנה רשמית. על פי עדכון לשכת המנהיג, הוא רואה עצמו כממנה את שרי משרדי החוץ וההגנה וקורא לכך 'התהליך הקבוע של כל הממשלות' ומנמק זאת באחריות המנהיג לענייני ההגנה, הביטחון ומדיניות החוץ.[2] בעדכון זה נאמר בפעם הראשונה שלמנהיג [ח'אמנאי] יש רגישות כלפי שרי התרבות. זה סימן מובהק שכולם צריכים לקבל את אישורו, ולא, הם לא יוצגו [כשרים במג'לס]. גם שר הפנים הוא נציג המנהיג במשטרה והוא צריך לקבל חוות דעה חיובית מן המנהיג.

 

לפי זה, שרי ההגנה, החוץ, המודיעין, התרבות, החינוך ומדיניות [הפנים] אינם נבחרים בהמלצת הנשיא ובאישור המג'לס, אלא יש לקבל [ראשית] לגבי כל אחד מהם חוות דעת חיובית מן המנהיג לפני שייוצגו [בכלל] למג'לס.

 

אשר לבחירת ראש העיר החדש [של טהראן, הרפורמיסט מוחמד עלי נג'פי, באוגוסט 2017, שהתפטר ב-14.3.18 לאחר שסרטון בו נראה נוכח בעת ריקוד שש ילדות לכבוד 'יום האם' באיראן ב-8.3 נחשף ופגע ברגשות איתוללות תומכי המשטר],[3] מי מתח ביקורת על [סגן הנשיא הרפורמיסטי אסחאק] ג'האנגירי [שתמך  פומבית ושימש לוביסט בקמפיין של נג'פי לראשות עירית טהראן]? מדוע הוא בחר בנג'פי והאם אינו יודע שהמנהיג [ח'אמנאי] מתנגד לו? האם זה לא נכון שמהיום הראשון איימו [חוסין] טאא'ב [ראש ארגון המודיעין במשה"מ] וארגון האבטחה והמודיעין של משה"מ ש'אל לנג'פי להתמנות לראש העיר ואם יתמנה אנו והרשות השופטת נטפל בו'?

 

מדוע אחרי האירוע של ריקוד הילדות [בטקס לרגל יום האם בטהראן שבעטיו התפטר נג'פי] פרסם התובע הכללי של איראן אזהרה והתובע הכללי של טהראן זימן מיד את ראש עיריית טהראן והדבר פורסם, אך מדוע שני התובעים הכללים האלה לא טיפלו בתיק [שחיתות] הנדל"העצום של ראש העירייה הקודם [השמרני מוחמד באקר קאליבאף] או יותר חשוב, תיק השחיתות שנג'פי הגיש למנגנון המשפטי [של הרשות השופטת הנמנית עם החוגים האידיאולוגים] באשר ללחימה בשחיתות ועד כה לא זימנו את ראש העיר הקודם [קאליבאף] או לא פרסמו את הידיעה על כך?

 

אתה מכנה את המנהיג [ח'אמנאי] נושא דגל הלחימה בשחיתות. אני מסכים לדבריך בעניין [במישור] הבעת הדעה והנאומים אך לא במישור המעשי, כי:

 

א.      המוסדות הנתונים לפיקוח המנהיג – או שהם עצמם מושחתים כגון הרשות השופטת או שמילאו וממלאים תפקיד בהפצת השחיתות באופן עקיף, כגון משה"מ, בכך שהוא מתערב בצורה נרחבת בעניינים כלכליים.

ב.      מועצת המפקחים משתמשת בפיקוח 'המחסל את הראויים' והרשות השופטת מתנהגת באופן מפלגתי עם פוליטיקאים שידיהם נקיות אך הם מותחים ביקורת [על המשטר] ובכך האפשרות להפיק תועלת מאנשים ראויים בניהול המדינה הגיעה למינימום האפשרי ובכך הם מאפשרים בעקיפין לשחיתות לגדול.

ג.       הרשות השופטת סגרה את כלי התקשורת בצורה המונית ובכך אפשרה והעניקה הזדמנות לשחיתות להתפשט ...

ד.       המנהיג ומינוייו מתנהגים בצורה מפלגתית נוכח שחיתות ואומרים שיש לוותר לאחד ולטפל בחומרה באחר. זה מרחיב את השחיתות.

ה.      היום, מינויי המנהיג מתאמצים לחסום את רשת האינטרנט ומתעלמים מכך שזה תורם להרחבת השחיתות [באמצעות חסימת המידע והביקורת מעיני הציבור]."[4]

 

האתר כלמה: "ח'אמנאי הפך עצמו לנושא הדגל להשמדת איראן"

ב-17.3.2018, במאמר שכותרתו "לאחר התפטרות [ראש עירית טהראן] נג'פי, הגיע תור [חסימת] טלגראם" מחה האתר הרפורמיסטי כלמה על כוונת המנהיג העליון ח'אמנאי לחסום את אפליקציית טלגראם. האתר דיווח כי לפני כחודש נפגש ח'אמנאי עם חברי המועצה העליונה לרשת האינטרנט, לדון בחסימת האפליקציות טלגראם ואינסטגראם. בישיבה העלה ח'אמנאי את סוגיית המחאות שהיו באיראן לפני כשלושה חודשים ומתח ביקורת על הפעלת טלגראם מחדש לאחר שכבר נחסמה, ושהיתה לדבריו ממחוללי המהומות.[5]

 

האתר ציין כי המנהיג מתח ביקורת חריפה על ממשלת רוחאני ועל חברי המועצה העליונה לרשת האינטרנט שאינם פועלים, לטענתו, בעניין הפעלת רשת מידע לאומית, מנועי חיפוש לאומיים ואינטרנט לאומי.

 

להלן עיקרי המאמר בכלמה:

"ככל שעובר הזמן ח'אמנאי מתערב יותר ויותר בכל העניינים [של איראן], החל מצבע הלבוש של העם וכלה ב[איסור] ללמד את השפה האנגלית והוא נותן הוראות לשינוי. כעת הוא רוצה לחסום את [אפליקציה] טלגראם באמרו שהמשטר כבר שילם את מחיר חסימתה – אז מדוע הסרתם את החסימה?! הוא לא מייחס חשיבות למחיר [החברתי שיש לכך]. מדי יום, העם מאבד יותר ויותר את אמונו במשטר ומוסיף על המרחק בינו לבין השלטון.

 

ח'אמנאי לא מייחס חשיבות לכך שהמחיר שכפה על המדינה, יכול לגרום לתוצאות כאלה ואחרות עבור המשטר, עבור המהפכה ואפילו עבורו עצמו. נראה כאילו איתאללה ח'אמנאי עצמו הפך לנושא הדגל להשמדת איראן האסלאמית באמצעות נאומים, הוראות חסרות בסיס, התעלמות מקולות העם ונבחריו, הפרעות למוסדות העוסקים בבחירות [כמו מועצת המפקחים שמאשרת כשירות מועמדים] וכו'.

 

הוא נותן הוראות ואחרים צריכים לבצע את הוראותיו במהירות כדי להשביע את רצונו בלי שהם מתייחסים לתוצאות המעשים או בלי שנותנים [לו] עצה נאמנה כדי להימנע מכך. יום אחד ראש עיריית טהראן צריך להיות מודח כדי לספק את המנהיג. יום אחר יש להחריף את מצבם של האסירים [הפוליטיים] כדי להשביע את רצונו. יום אחר המתנגדות לחיג'אב כפוי צריכות לקבל עונש כבד כדי להשביע את רצונו כי הוא יושב במעמד העליון ביותר וכינה אותן 'שפלות'. היום הגיע התור של טלגראם."

 

לדברי האתר, העם לא סומך על אפליקציות למסירת מידע איראניות וטען כי אפילו אם יסגרו את שתי האפליקציות הזרות האלה, טלגראם ואינסטגראם, העם יפנה לאפליקציות זרות אחרות. "ח'אמנאי לא שם לב שלא ניתן לסדר את הכל בהוראות [מגבוה].

 

המחאות בדצמבר 2017 – ינואר 2018 כלל לא היו קשורות לרפורמיסטים. זה רק קצה הקרחון של זעם העם נוכח מצב מחייתם. הייתה ציפייה שאיתאללה ח'אמנאי יתנהג בצורה שונה מהתנהגותו ב-2009. הפעם לא מדובר בסכסוך בינו לבין זרם פוליטי מסוים [הרפורמיסטים] ובהמשך של שנאה ישנה.

 

הפעם מדובר בעם שעייף מהמדיניות של כל השנים האלה. העם דרש שינוי במצב הכלכלי ובמצב החירות. רוב הצעקות הופנו כלפיו מאשר כלפי אחרים. הציפייה הייתה שבאזהרה זו, הוא יבצע רפורמה יסודית, יסיר את השחיתות, יילחם במקורביו בעלי הדרישות המוגזמות, יילחם במכשולים הניצבים מול גופי הבחירות, וכו'. אך הוא הורה [במקום זאת] לחסום את טלגראם. כאילו שעל ידי חסימת טלגראם העדר הלחם והחירות נשכח או נמחק".[6]

 

שביתת רעב של האסירים הפוליטיים במחאה על השחיתות

ב-19.3.2018, פורסם כי חלק מהאסירים הפוליטיים בתי הכלא באווין, גוהר דשת ובטהראן, התחילו בשביתת רעב מ-18.3.2018 לשלושה ימים. הם פרסמו גילוי דעת שתוכנו להלן:

"אנו, חלק מהאסירים הפוליטיים והאידאולוגיים, פותחים בשביתת רעב מה-18.3.2017 עד השנה החדשה (21.3.2018) במחאה על הסוגיות הבאות: האווירה הפוליטית הסגורה באיראן, חוסר חירות חברתית, אי שמירה על הצדק, שחיתות מורחבת של אנשי המשטר ואי מענה מצד האחראים, דיכוי ומעצר תמידיים של המתנגדים, מותחי הביקורת והנאורים – בכללם הצעירים, הפועלים, הנשים, הסטודנטים, מיעוטים דתיים, פעילי איכות הסביבה, אלה שהפסידו את כספם ושאר פעילים חברתיים, [נוכח] צמיחה והתרחבות העוני, העלייה בכמות המובטלים, בעיות המחייה של העם, השפל הכלכלי, בעיות איכות הסביבה, אי פיתוח מאוזן של המדינה, התנהגות לא הולמת של האחראים והשופטים בבתי כלא עם אסירים ועם משפחות אסירים הפוליטיים."[7]




[1] image: payvand.com

[2]  ב-28.7.2017 פרסמה לשכת ח'אמנאי דיווח שכותרתו "העניין העיקרי של המנהיג לגבי הקבינט" שם צוטטו הדברים לעיל לגבי התעניינות ח'אמנאי ורגישותו באשר למינויים במיניסטריונים שנזכרו.  אתר ח'אמנאי (פרסית),  28.7.2017

[3] הסרטון עורר מחאה מצד אנשי דת בכירים תומכי המשטר, בהם איתאללה עלם אל-הודא המקורב למנהיג העליון ח'אמנאי, לאחר שנעלבו לטענתם מהשתתפותו בטקס. באיראן אסור ריקוד נשים בציבור עפ"י חוק השריעה וילדות מגיל 9 נחשבות באיראן לנשים. נג'פי טען כי הילדות היו צעירות מגיל 9.

[4] סהאם (איראן), 19.3.2018

[6] כלמה (איראן), 17.3.2018

[7] סהאם (איראן), 19.3.2018