המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר בביטאון החמאס קורא לחדש את פיגועי ההתאבדות
11/3/2018


מאמר בביטאון החמאס קורא לחדש את פיגועי ההתאבדות

 

במסגרת ציון יום השנה ה-22 לסדרת פיגועי ההתאבדות באוטובוסים שבוצעו בשנת 1996 בישראל על ידי תנועת חמאס, פרסם האתר הרשמי של גדודי עז אל-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, מוסף מיוחד שעסק בפיגועים אלה; פיגועים שבוצעו בנקמה על חיסולו של יחיא עיאש (5.1.96), שכונה "המהנדס" של פיגועי ההתאבדות שבוצעו לפני כן, מכונים בפי החמאס "הנקמה הקדושה". המוסף המיוחד כולל שתי כתבות גדולות על תכנון וביצוע פיגועים אלה, סקירה של כל הפיגועים, תמונות קשות מהפיגועים ואף סרטון וידיאו מאחד הפיגועים.

 

בעקבות מוסף נרחב זה, פרסם מוצטפא אל-צואף, בעל טור בביטאון החמאס, מאמר שבו קרא לחדש את פיגועי ההתאבדות נגד ישראל.

 

המוסף המיוחד באתר עז אל-דין אל-קסאם: "המפקד חסן סלאמה מספר על פעולות הנקמה הקדושה"[1]


 

אתר גדודי אל-קסאם מפרסם כתבות בשבח פיגועי ההתאבדות שבוצעו ב-1996

המוסף המיוחד על פיגועי ההתאבדות של שנת 1996 שהופיע באתר הרשמי של גדודי עז אל-דין אל-קסאם, כלל שתי כתבות ארוכות שבהן המחבל חסן סלאמה – מפקד בגדודי עז אל-דין אל-קסאם שהוביל את הפיגועים – מתאר באופן מפורט כיצד תוכננו ובוצעו הפיגועים, כולל גיוס הפעילים למשימות התאבדות. סלאמה שיבח בדבריו  את השהידים, את הפיגועים שביצעו ובמיוחד את אהבתם לג'יהאד ולמסירת הנפש. בין היתר צוטט סלאמה בכתבה הראשונה כאומר: "זהו סיפור על האהבה למסירת הנפש מצד אנשי גדודי אל-קסאם שידעו את הדרך ודבקו בה והורישו לבאים אחריהם ג'יהאד שעודנו נמשך... בימים אלה אנו זוכרים את גיבורי הפעולות, השהידים שאללה בחר בהם לאחר שזכו בכבוד לבצע פעולות גדולות." [2]        


בכתבה השנייה צוטט סלאמה אומר כדלקמן: "משימתו של מוסר הנפש איש גדודי אל-קסאם, מג'די אבו ורדה, הייתה לעלות לאוטובוס מספר 18 ועל גבו תיק של עיתונאי שבתוכו חומר נפץ.... אחר כך הסכמנו שהיעד [של הפיגוע] הבא יהיה שוב פעם אוטובוס מספר 18 כקריאת תיגר על מערכת הביטחון הישראלית וכדי לשים אותה ללעג, משום שלא ציפו שנחזור אל אותו היעד..." סלאמה הוסיף: "היה מוסר נפש נוסף שדיבר תמיד על מסירת הנפש... יום לפני שמסר את נפשו הוא כבר היה בצום של כמה ימים... הוא בכה מרוב אושר מקווה שיעדו יהיה גדול... אלה הם גיבורי הפעולה הגדולה... מג'די אבו ורדה, בחור צעיר בן פחות מ-18 ממחנה אל-פואר בחברון בעל חיוך תמים אהב את הג'יהאד ואת גדודי אל-קסאם והיה יושב שם במחנה לבדו ממתין לפגוש אחד מהם שיבקש ממנו לפעול. אלה [היו] חייו, זה [היה] חלומו. חשבתי שיידרשו כמה ימים ופגישות כדי לגייסו, אך היה לו מורל גבוה והוא הביע נכונות מלאה, אהבה לפעולה ועיניו ברקו במיוחד כמי שמצא את מבוקשו."[3]     

 

בעל טור בביטאון חמאס: הכיבוש הציוני פושע וכנגד פושעים יש לבצע פיגועי התאבדות

על רקע פרסום מוסף זה, מוצטפא אל-צואף, בעל טור בביטאון חמאס אל-רסאלה, קרא לחידוש פיגועי ההתאבדות ותהה האם פרסום המוסף באתר עז אל-דין אל-קסאם הוא רמז לכך. הוא כתב: "האם אנו ניצבים לקראת פעולות דומות לאותן הפעולות שביצע המפקד האסיר חסן סלאמה? האם הפרסום של גדודי עז אל-דין אל-קסאם על פעולות הנקמה הקדושה הוא [בעצם] מתן היתר לגיבורי הגדה המערבית להתחיל לבצע פעולות דומות? האם הפרסום הזה של אל-קסאם אודות פעולות הנקמה הקדושה הוא מילת הקוד שבעקבותיהן נהיה עדים לפיגוע התאבדות ראשון, דוגמת אלה שזעזעו את ישראל והכריחו אותה לחשוב מחדש היטב לגבי היחס לאסירים ולאנשי ההתנגדות...?

 

האם ההוצאה להורג של השהיד אל-סראדיח [המחבל שנורה ונהרג ב- 22 בפברואר במהלך ניסיון לתקוף חיילים ביריחו] – פירושה שייתכן שפיגועי ההתאבדות יהיו הכותרת של התקופה הקרובה? [האם משמעות הדבר] היא שאנו נהיה עדים לפיגועי התאבדות שיחזירו את השם הטוב של הפיגועים האיכותיים שזעזעו את הישות הציונית ואשר יכולים לגרום למנהיגי הכיבוש – אשר קוראים לבצע הוצאות להורג בשטח כלפי פלסטינים – לחשוב מחדש? 

 

הכיבוש הציוני הוא פושע, ועם הפושעים צריך לנהוג רק בתקיפות והמשמעות היא ביצוע פעולות התאבדות נגד כל מה שהוא ציוני. מי שטוען כי זוהי [קרי, ישראל] חברה אזרחית ושהחוק הבין-לאומי עומד בסתירה לפעולות התאבדות נגד אזרחים, נשיב לו: איפה היה החוק הבינלאומי כאשר מוחמד אבו ח'דיר נחטף, עונה ונרצח? או כשמשפחת דואבשה נשרפה? היכן היה החוק הבין-לאומי כשעבד אל-פתאח אל-שריף [הפלסטיני שדקר חייל ונורה ע"י חייל צה"ל אלאור עזריה] הוצא להורג בחברון? והיכן הוא היה כאשר השהיד [יאסין] אל-סראדיח הוצא להורג? האם זו חברה אזרחית או שזו חברה שלכל אחד בה יש נשק?...

 

אלה המעמידים פני בוכים על החוק הבין-לאומי וההומניזם צריכים להעניש את הכיבוש ולכפות עליו לציית לחוקים האלה לפני שהם נוזפים בפלסטינים שאין להם דבר מלבד נפשם כדי להקריב אותה למען המולדת הכבושה...

 

אין לגנות את הפלסטינים  על מעשיהם גם אם הם מפרים את החוק הבין-לאומי שנוקט איפה ואיפה [והמתייחס] לקרבן כמו לרוצח ושם אותם בכפיפה אחת. כאשר החוק הבין-לאומי יהיה צודק ומי שידבק בו ויבצעו יהיה איש צדק, רק אז הפלסטינים יהיו יותר מחויבים לו..."[4]