המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ההתקוממות העממית באיראן 2017-2018 – תפקיד הנשיא והרפורמיסטים
12/2/2018

 

ההתקוממות העממית באיראן 2017-2018 – תפקיד הנשיא והרפורמיסטים

 

מאת: א. סביון וא. כפאש  

 

גורמים פוליטיים במערב הציגו את התקוממות העממית של דצמבר 2017 - ינואר 2018 כעימות בין המחנה הפרגמטי בראשות הנשיא רוחאני והרפורמיסטים מצד אחד, לבין החוגים האידיאולוגים של המשטר מצד שני והמליצו לסייע לנשיא רוחאני באמצעות הסרת הסנקציות האמריקאיות הנוספות (המוטלות בגין תמיכת המשטר האיראני בטרור והפרת ז"א באיראן) כדי שהוא יוכל לפעול לרווחת העם ולחזק את המחנות הפרגמטי והרפורמיסטי באיראן. פרשנות זו לאירועים מוטעית מיסודה.

 

המפגינים בהתקוממות בחודש שעבר, השמיעו קריאות לא רק נגד המנהיג  העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ומשטר המהפכה האסלאמית באיראן, אלא גם נגד הנשיא רוחאני ונגד הרפורמיסטים. לפיכך יש מקום לבחון מה היה מקומם של הנשיא רוחאני, מייצג הזרם הפרגמטי ושל הרפורמיסטים (שהודרו מן השלטון בשנים האחרונות בהוראת ח'אמנאי), בהתקוממות העממית:

 

הנשיא הפרגמטי רוחאני – משרת העם או המשטר?

לאחר בחירתו השנייה של רוחאני כנשיא, עוד בטרם הושבעה ממשלתו השנייה, הוא התפייס עם משה"מ ביולי 2017, והחל להגן על הארגון בפורומים שונים, בפני העם האיראני ומול הממשל האמריקאי, כדי למנוע את ההכרזה עליו כארגון טרור, כולל בסוגית ה-FATF - Financial Action Task Force  (כוח המשימה הבינ"ל הפועל לקידום ואכיפת מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור), ואף הביע תמיכה פומבית במדיניות ההתפשטות האזורית של המשטר במזה"ת. כל זאת בתפנית ברורה מהעמדות שהביע בגלוי נגד משה"מ בתקופת כהונתו הראשונה, כל עוד האשמי רפסנג'אני, המנטור הפוליטי והרוחני שלו, היה בחיים והשמיע עמדות ביקורתיות כלפי משה"מ וכלפי ח'אמנאי.  

 

רוחאני קיים ב-24.7.17 פגישה פומבית עם כמה ממפקדי משה"מ, בהם מפקד כוח קדס, קאסם סולימאני, מפקד משה"מ, עלי ג'עפרי, מפקד זרוע הטילים, אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד הבסיג', ע'יבפרוור והגנרל כות'רי. דווח כי רוחאני הודה למאמצי משה"מ ואמר שיש לשמור על אחדות כדי להגשים את הנחיות המנהיג. הוא קרא לכל המוסדות לפעול בשקיפות ולרצות את העם, לנצל את הטכנולוגיה החדישה ולחזק את העוצמה הצבאית של משה"מ והצבא, ובכך להגדיל את הביטחון הלאומי. מפקד משה"מ, ג'עפרי בירך את רוחאני לרגל ניצחונו בבחירות והביע נכונות מצד משה"מ לשת"פ פעולה עם הממשלה בכל התחומים. [1]

 

דוגמא לתפנית בעמדות רוחאני היא התבטאותו מה- 4.2.2018 במעמד טקס חניכת 10 מוזיאונים להנצחת מלחמת איראן-עיראק, שבה עמד על הצורך לחזק את היכולת הצבאית של איראן. זאת, בניגוד להתבטאויות רפסנג'אני בשנת 2016 על כך שהעידן הוא "עידן של שיחות ולא של טילים" ושיש ללכת בעקבות גרמניה ויפן שפיתחו את התעשייה האזרחית ולא את הצבאית.[2]  רוחאני נשא בטקס דברים הדומים ברוחם לדברי המבקר החריף שלו ושל ממשלתו, עורך כיהאן, חוסין שריעתמדרי, איש המחנה האידיאולוגי, והצהיר כי "עלינו לחזק את עוצמתנו הלאומית ויכולת ההגנה נכללת ביכולתנו הצבאית ...  כולם מאיימים על כולם.... אמריקה מאיימת על רוסיה בצורה חצופה בנשק האטומי החדש שלה. במצב כזה, האם עם מסוים יכול לומר שאנו נמצאים בעידן של שלום, אחווה ודו קיום? שאיננו זקוקים לעוצמה צבאית כבעבר ? אנו זקוקים תמיד לעוצמה צבאית וכל עוד יש נגדנו איומים, עלינו לחזק את עוצמת ההגנה שלנו, עלינו להיות חזקים עד כדי כך שהאויב לא יעז לתקוף,  או שאנו צריכים לגרום לאויב להתייאש ולהפנים שהוא ישלם מחיר כבד אם יתקוף. לוחמינו הקריבו את חייהם במדינות ידידות [סוריה ועיראק] כדי להגן על המוסלמים [שם] והראו שרוח מסירות הנפש וההתנגדות עודן קיימות מול האויבים."[3]

 

תוצאת הבחירות לנשיאות באיראן – ניצחון רוחאני – מוצגת למערב כמנדט ציבורי למדיניות המתמקדת באיראן ובפיתוחה, אך למעשה הנשיא רוחאני ושה"ח זריף מגנים על התפשטותה האזורית של איראן במרחב ותומכים בה, בהתפשטות האזורית וביצוא המהפכה שהם יעדיהם המוצהרים של המשטר ושל משה"מ.

 

נוכח כוונת הנשיא טראמפ (שלא התממשה) לכלול את משה"מ ברשימת ארגוני הטרור, ובכך להטיל עליו גזירות כלכליות קשות, אמר רוחאני בישיבת הממשלה ב-11.10.2017, כי "אם אמריקה תרצה לבצע את השגיאה הבאה ולנקוט צעדים נגד משה"מ, אזי היא תעשה שגיאה בתוך שגיאה. משה"מ אינו רק יחידה צבאית, משה"מ נמצא בלב העם ובימים מסוכנים הגן על האינטרסים הלאומיים שלנו. לא רק שמשה"מ אהוב בקרב העם האיראני, הוא גם אהוב בקרב העם בעיראק, כי הוא הציל את בגדאד ואת ארביל. הוא גם אהוב בקרב העם בדמשק וסוריה, כי הוא הציל את דמשק. הוא אהוב גם בלבנון כי הוא תמך בכבודה ובעצמאותה. משה"מ תמיד סייע לנדכאים ועמד נגד הטרוריסטים... הצבא, משה"מ והבסיג' אינם נפרדים מהעם ותמיד עומדים לצדו. בין המפלגות שלנו אין שום חילוקי דעות בעניין הלחימה במזימות האויב. כולנו מאוחדים ועומדים באותה חזית".[4]

 

יומיים לאחר מכן ב-13.10.2017 הכריז הנשיא רוחאני בשידור חי בטלוויזיה האיראנית, כי "משה"מ, העם האיראני, העם בעיראק, העם בסוריה, העם בתימן והעמים באזור, לוחמים ועומדים איתן נגד קבוצות הטרור שנוצרו על ידי אמריקה - על פי הודאת טראמפ עצמו - ולא נחים עד שמשמידים אותם.

 

משה"מ הוא זרוע עוצמתית. העם האיראני תמיד נמצא לצד משה"מ ומשה"מ תמיד נמצא לצד העם, ובדומה למלחמת [איראן - עיראק] שנכפתה [עלינו], משה"מ הגן על איראן ... משה"מ עמד [אז] נגד התוקפנים וגם היום, משה"מ השיב וישיב תשובה חיובית לקול הקורא של העם המדוכא באזור.  מי מושחת? משה"מ או הממשל [האמריקאי] וכוחות[יו] המזוינים שהשקיעו מאמצים תמיד כדי להתערב נגד עצמאות העמים באזור הזה?"[5]

 

הציוץ של שר החוץ זריף ב-14.10.17 התומך במשה"מ לאחר שהנשיא טראמפ נמנע מלהכליל את משה"מ ברשימת ארגוני הטרור[6]:

 

 


משמעות התפנית בעמדת רוחאני היא שהנשיא הנבחר והמחנה הפוליטי הפרגמטי אינם משרתים את העם אלא את המשטר, והם פועלים למענו בזירה הבינ"ל, כשם שהבסיג' משרת את המשטר בתוך איראן ומשה"מ מבטיח את שרידותו ואת התפשטותו באזור.[7] הנשיא חסן רוחאני, מועמד המחנה הפרגמטי-רפורמיסטי, הוא בשר מבשרו של משטר המהפכה האסלאמית. יודגש גם כי אין בידו לא יכולת, לא כלים או מנגנוני כוח ליישם את האג'נדה הרעיונית שבשמה התמודד: שמירה על ז"א, התקרבות למערב, השקעות הון זרות לשיקום הכלכלה, שחרור האסירים הפוליטיים, עיתונות חופשית וכיו"ב.

 

במסגרת זו יש לראות גם את הסכם הגרעין ה-JCPOA, לא כמהלך שנועד לשרת את העם, אלא כמכשיר להבטחת שרידותו של המשטר. מטרת ה- JCPOA מלכתחילה היתה להבטיח את שרידות המשטר האיראני כנגד תקיפה מערבית או ישראלית, שסיכוייה יפחתו משמעותית כאשר תהיה איראן מוגנת באמצעות הסכם בינ"ל.[8]  ה-JCPOA שהציגו נציגי המחנה הפרגמטי, הנשיא רוחאני ושה"ח זריף, כהישג שהושג הודות לקולות הבוחרים בבחירות לנשיאות ב-2013[9] וכהסכם שנועד לשרת את העם ולעודד הסרת הסנקציות, השקעות זרות ופיתוח פנימי – לא נועד למטרה זו כלל. שכן המנהיג ח'אמנאי, שהיה מעורב בכל שלבי השגת ה-JCPOA ואישראותם, אוסר על השקעות זרות ומונע שיתוף פעולה עם המערב והסתייעות בו בפיתוחה של איראן. את המצוקה הכלכלית של הציבור האיראני הורה ח'אמנאי לפתור ע"י "כלכלת ההתנגדות", שעיקרה הסתמכות עצמית ושלילת שיתוף פעולה כלכלי עם המערב והשקעות הון זר באיראן. מעמדה הגרעיני של איראן שהובטח לח'אמנאי ע"י ממשל אובמה בהסכם הגרעין בגיבוי אירופי מאפשר לו להמשיך מצד אחד בדיכוי העם האיראני ומצד שני בהתפשטות אזורית והמשך יצוא המהפכה האיראנית באזור.

 

הנשיא רוחאני עצמו הצטדק נוכח ההאשמות שהטילו לפתחו האידיאולוגים לגבי אחריותו הניהולית הכלכלית הכושלת שעוררה את ההתקוממות והסביר בישיבה במג'לס לראשי הוועדות, כי למעלה ממחצית תקציב הממשלה – 200 מיליארד תומאן מתוך 360 מיליארד תומאן– אינם בשליטתו,[10]  ונתונים למעשה לשליטת המנהיג העליון ח'אמנאי ומשה"מ.


בגידת הזרם הרפורמיסטי – מאי תמיכה במפגינים לתמיכה במשטר ח'אמנאי

ניתן היה לצפות ממנהיגי המפלגות הרפורמיסטיות שהוצאו אל מחוץ לחוק בהוראת ח'אמנאי, ומאינטלקטואלים בולטים של תנועת הרפורמה באיראן, אם לא להצטרף להתקוממות לפחות להביע תמיכה במסריה הקוראים לחירות פוליטית ולביטול אכיפת הלבוש האסלאמי על נשים, אולם הדבר לא קרה בהתקוממות. בכירי הרפורמיסטים דווקא גינו את הצעירים האיראנים והתייצבו לימין המשטר.

 

הנשיא הרפורמיסטי לשעבר, מוחמד ח'אתמי – המנוע בהוראת המשטר מלהתראיין או לצאת מגבולות איראן – חזר על עמדת המשטר ביחס למפגינים בכינוס פוליטי של מפלגת "רוחאניון מבארז" הרפורמיסטית ואף האשים את המפגינים ברצח: "[הם] סוכנים אופורטוניסטים ומפרי סדר מיישמים את המטרות הנפשעות של האויב באמצעות הפרת הסדר והביטחון, הרס רכוש ציבורי, זלזול בערכי הדת והלאום המקודשים ואפילו רצח חפים מפשע." את דבריו התומכים במשטר הביא ה-BBC בטוויטר. ראו תמונה[11]:



השר הרפורמיסטי לשעבר בממשלת ח'אתמי, עטאאללה מהאג'ראני, ומבכירי האינטלקטואלים של תנועת הרפורמה, צייץ כי: "ה- BBC ו-VOA מכסים את ההפגנות בתשוקה וברעש גדול. לו היו מכירים את איראן ואת העם האיראני היו מבינים שאין בסיס לגל [המחאות] חסר היסודות [הזה]." כיהאן (לונדון), 2.1.2018

 

העיתונאי והעורך לענייני חברה ביומון הרפורמיסטי, "שרק", צדרא מוחקק השווה אותם לאנשי דאעש בציוץ ב-3.1.2018: "הטרוריסטים החלו בשלב הטרור והרצח וזרועות התקשורת שלהם מטהרים את שמם ככוחות עממיים, בדיוק כמו בסוריה ועיראק. כאשר דאעש החל בעבודתו הם כינוהו אנשי כפר מהפכניים בעיראק."[12]

 


 

ששה עשר פעילים רפורמיסטים, מבכירי המחנה הרפורמיסטי, פרסמו ב-6.1.2018 גילוי דעת בעקבות ההתקוממות בו קראו לרפורמה פוליטית שתביא גם לשיפור פני הכלכלה. לצד תמיכה בהבעת זכות המחאה, גינו החותמים את מי שפועל באלימות להביע דעתו ואת המעורבות הזרה במחאות. ראו תוכן גילוי הדעת בנספח.

 

מחאת גולשי הרשת כנגד עמדת הרפורמיסטים

להלן שניים מציוצי גולשים המוחים על עמדת מנהיגי הזרם הרפורמיסטי נגד המפגינים:

 

גולשת בכינוי ניאז, לה כ-19 אלף עוקבים, פרסמה ציוץ בטוויטר ב-4.1.2018, בתגובה לציוצו של העורך צדרא מוחקק ב-שרק:

"[גם] אם למחאות האלה לא תהיה שום תועלת, לכל הפחות ערכו לנו היכרות עם אנשים כגון צדרא מוחקק, אנשים שטוענים שהם קול העם, אך כעת הם מכנים את העם טרוריסטים. כשאני מסתכלת על החשבונות של חלקם [בטוויטר], בא לי להקיא מכל כך הרבה חוצפה וצביעות"[13]

 


 

גולשת בכינוי kati, לה כשמונת אלפים עוקבים, צייצה ב-30.12.2017 :

"העיתונים הרפורמיסטים, אומרים אחד אחרי השני שלהתקהלויות הציבוריות אין אישור והן לא חוקיות. הם אותם אלה שב-2009 הזכירו את סעיף 27 בחוקה וציינו את הזכות לקיים התקהלות ציבורית. כעת הם עומדים לצד המדכאים. זה שיא הנחיתות."[14]

 


 

נספח: תוכן גילוי הדעת של 16 פעילים רפורמיסטים

ב-6.1.2018 פורסם גילוי הדעת עליו חתומים 16 אישים בולטים של תנועת הרפורמה. להלן תוכנו:

"כל מי שדואג לאיראן חופשיה ובנויה, רגיש וחושש נוכח אירועי הימים והשבועות האחרונים בערים ובאזורים הרחוקים והקרובים של איראן. אירועי הימים האלה הראו שהיה מצווה להקשיב לדאגות, לפרשנויות ולאזהרות החוזרות ונשנות של אלה המשתוקקים לאסלאם, לאיראן ולמהפכה. הדברים נאמרו מתוך רצון טוב ותשומת לב לאינטרסים המידיים והעתידיים של איראן. במיוחד כאשר מדובר באנשים ובזרמים שבשנים האחרונות סבלו דברים לא נעימים והעדיפו את האינטרסים הלאומיים על פני הנוחות, והפגינו התערבות אחראית כדי להגן על הדרך הקשה של הדמוקרטיה, החירות, הביטחון והשקט היציב באיראן. בעניין זה, ייחסנו חשיבות להיסטוריה ולאירועים ולהתרחשויות דומים בחברות אחרות ואנו גם מודעים לסוגיות ולדרישות העם, מגנים על זכות העם להפגין בדרכי השלום ומביעים עמדה ביקורתית כנגד כל צעד אלים ומפר סדר.

 

במסגרת זו, אנו החתומים מטה, מצהירים על פי חובתנו המוסרית, האנושית והלאומית:

 

1. הבעיות וחוסר שביעות הרצון בחברה שלנו עמוקים ורחבים יחסית וקיימים במישורים שונים. חלק ניכר מהעם סובל מחוסר [בתנאי] המחייה והכלכלה, מאבטלה וממחסור בהכנסה. חלק אחר מביע מחאה כלפי הגבלות חברתיות ופוליטיות. שורשן של רוב הבעיות מצוי בחוסר יעילות ואי פיקוח, בשחיתות ובמונופול. פעמים רבות העם השתתף בבחירות בצורה נאמנה מתוך אופטימיות ובקולותיו העניק חותמת של לגיטימציה למשטר. אך למרבה הצער, לא ניתנה תגובה שקולה ובזמן להתנהגות האזרחית של העם אפילו בצורה מתמדת, תגובות שגרמו לחלקים מהחברה להרגיש מושפלים ומיואשים.

 

2. למרבה הצער, חוסר ההבנה וההסכמה בענייני יסוד באיראן וחולשה באחדות המדינית והחברתית החריפו את הקרעים הפוליטיים והחברתיים ויצרו פירוד בניהול החברתי של איראן. במצב זה, המפלגה הקיצונית [הזרם האידיאולוגי] המתנגדת לממשלת [רוחאני], נשענת על כלי התקשורת שלה, במיוחד על רשות השידור, ובאופן מתמיד מזריקה ייאוש כלפי המוסדות שקמו בקולות העם [מוסד הנשיאות]. בלי להתחשב בכך שגל חוסר האמון לא מוגבל רק למוסד הממשלה, אלא מקיף את כל הארגונים והמוסדות של המשטר ואפילו את המורשת האזרחית, הדתית והתרבותית של איראן. אנו תקווה שאירועים אלה יגרמו לשינוי רציני במדיניות הנוכחית של מקבלי ההחלטות ובגישתם.

 

3. המחאות האלה והמשכן האלים אינן אלא השתקפות של חוסר או חולשה של המוסדות האמורים להסדיר את חילוקי הדעות והמחאות החברתיות וכן חוסר וחולשת השיטות בעניין הבעת מחאה שלווה והכרה רשמית בזכות החוקית להביע מחאה. אנו מגינים על זכות מחאת העם של האזרחים וכל קבוצה מהעם ומכירים בכך שהבעת דרישותיהם ואפילו [במסגרת] הפגנה מחאתית של חוסר שביעות רצונם מועילה למשטר. הבעה רשמית וחוקית של חוסר שביעות רצון וביקורת אינן מה שמסכן את החברה, את המשטר ואת המדינה. הסכנה נמצאת במקום שייאוש, חוסר אמון, שנאה ואלימות תופסים את מקומה של כל סוג של הבעת דעה והידברות.

 

4. למרות שהממד הכלכלי של המחאות הוא ציבורי יותר, שורש פתרון הבעיות הכלכליות מצוי ברפורמות פוליטיות, הרחבה וחיזוק פיקוח העם [על מוסדות המשטר] וכן הפעלה ועצמאות המוסדות המפקחים הרשמיים וחרות אזרחית ותקשורתית. אנו מאמינים שללא הסכמה לרפורמות האלה לא ניתן להגיע לשינויים יסודיים, לפתור את הסוגיות הכלכליות ולהפחית את חוסר שביעות הרצון.

 

5. אנו מכירים בזכות הציבור להביע מחאה אך מכירים בכך שיש להימנע מאלימות וקיצוניות כדי להגן על זכות זו. אלימות והפצתה יביאו לחלוטין להפסד – הפסד אשר יביא לחסימה פוליטית וימנע מהמחאות להניב תוצאה. כמובן שיש להילחם באלימות אך ורק במסגרת החוק ועם שכנוע דעת הקהל.

 

6. לחוסר שביעות הרצון ולמחאות האלה יש שורשים ורקעים שונים בתוך המדינה ויש לבחון אותם בצורה נכונה תוך שקיפות למרות הניצול לרעה של גורמים זרים ופנימיים [של המצב]. אין שום ספק בכך שאויבי המדינה תמיד מנסים להפיק תועלת מאירועים שכאלה ומביעים עמדה התומכת בהם. אך יש לשים לב שהתערבות זרה - בכל רמה שתהיה - לא מתקיימת ללא רקע פנימי. כאשר מתרכזים בגורמים זרים, מזניחים את שורשי המחאה וחוסר שביעות הרצון והטיפול בהם, בנוסף לכך שמזלזלים בחברה שלנו. מוטלת עלינו האחריות לטפל בגורמים המייצרים את המשברים מסוג זה בכל הרמות ובכל המישורים.

 

7. אנו מגנים בחריפות את התערבותה של אמריקה, ובמיוחד את זו של הנשיא הלא לגיטימי שלה, דונלד טראמפ, בענייני איראן. גינוי זה אינו זקוק לאסמכתה היסטורית. ההתנהגות, הדיבורים, אישיותו של טראמפ, עמדותיו השגויות וזלזולו החוזר והנשנה באומה באיראן, בתרבותה ובהיסטוריה שלה מייצרים כל יום סיבות עמוקות יותר לגינוי זה.

 

8. לקראת סיום נזכיר שחוסר שביעות רצון עודנו קיים בקרב העם ואם לא יתבצע צעד משמעותי להסרת הרקע של המחאות האלה ולא תהיה תגובה הולמת למחאות האלה, האירועים האלה יישנו בעתיד ואף יגבו מחיר יקר יותר.

 

אנו מבקשים מכל האחראים במדינה לבצע צעדים ממשיים בעניין פתיחת אווירת השיח, הבעת ביקורת ומחאות וכן לכבד את האזרחים. כצעד ראשון, יש לשחרר את כל הסטודנטים ואת האנשים שנעצרו במחאות בדרכי השלום.

 

על החתום:

מוחסן ארמין, מוחסן אמין זאדה, מוצטפא תאג' זאדה, רזא טהראני, חמיד ג'לאא'י פור, סעיד חג'אריאן, מוחמד רזא ח'אתמי, האדי ח'אניכי, עבדאללה רמזאן זאדה, מוצטפא צפאא'י פראהאני, עבאס עבדי, פיזאללה ערב סרח'י, עלי רזא עלוי תבאר, אזר מנצורי, מוחסן מירדאנאדי, מוחמד נעימי פור."[15]



[1] אתר הנשיא, איראן, 24.7.2017

[[4 אתר הנשיא http://president.ir, 11.10.2017

[5]  אתר הנשיא http://president.ir, 11.10.2017

[6] twitter.com/JZarif, 14.10.17

[7]  ראו למשל מאמרו של שה"ח זריף בניו יורק טיימס, 26.5.2017 בו תמך במדיניות ההתפשטות האזורית של איראן במרחב המזה"ת ככזו המגנה על העמים בסוריה ותימן מפני התוקפנות הסעודית המגובה במכירות הנשק האמריקאי של ממשל טראמפ.

[10] עסר-י איראן (איראן), 1.1.2018

[11] twitter.com/bbcpersian/status, 2.1.18

[12] twitter.com/SadraMohaqeq, 3.1.18

[13] twitter.com/khengekhoda, 3.1.18

[14] /twitter.com/yekvakil/statu, 30.12.117

[15] אעתמאד (איראן) 6.1.2018