המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב ביומון קטרי: סנטה קלאוס הערבי מחלק פצצות במקום מתנות
10/1/2018


כותב ביומון קטרי: סנטה קלאוס הערבי מחלק פצצות במקום מתנות


בן סיף, בעל טור ביומון אל-וטן הקטרי, פרסם ב-2.1.2018 מאמר פסימי בו הוא מבכה את מצבם העגום של הערבים, בפרוס השנה החדשה. לדבריו, בניגוד לילדים במערב החוגגים את החגים בשמחה ובמתנות, הילדים הערבים חיים בעולם הרווי בדם, במלחמות ובהפצצות. במאמרו שילב הכותב סיפור דמיוני על סנטה קלאוס ערבי. אך לדבריו, סנטה קלאוס הערבי איננו סבא חביב הנוהג במרכבה הנגררת בידי איילים, אלא חייל כחוש הלובש חליפה אדומה מבהיקה מדם ערבי, נע על גבי טנק ישן ומחלק לילדים מטעני נפץ ורימוני מצרר בשלל צבעים.  

 

דמותו של סנטה קלאוס[1]


להלן תרגום קטעים ממאמרו:

 

"סנטה קלאוס עובר במרכבתו המובלת בידי איילים. הוא מתנגד לחלוטין שיוביל אותו סוס ערבי, אציל ככל שיהיה, זאת משום שהסוס הערבי תמיד עלול להיות ממולכד. סנטה קלאוס מחלק את מתנותיו לכל ילדי העולם, אך הוא מתרחק מהילדים הערביים מחשש שיחוסל מכדור תועה, [מפיצוץ] מכונית תופת חונָה או של חבית נפץ. ילדי העולם לובשים בגדים מקושטים וצבעוניים ואוחזים בידיהם מזמורי [חג] וצעצועים. ילדי הערבים מתעוררים כל בוקר ומנערים את בגדיהם שהתלכלכו מאבק ההפצצות היומיומיות ומנגבים את פניהם, שנצבעו בצבעו האדום העז של הדם. מידי שנה חושש סנטה קלאוס לעבור את קו המשווה הערבי.

 

ההבדל העיקרי בין עמים אופטימיים לעמים פסימיים הוא צורת ההתבטאות שלהם: אנו כותבים את הגיגינו תחת הכותרת 'נפרדים מ-2017' [בעוד העמים] האחרים מביעים את האופטימיות שלהם תחת הכותרת 'מקדמים בברכה את 2018'...

 

כדי לרצותכם אדמיין יחד אתכם סנטה קלאוס ערבי: במקום מרכבה מקושטת המובלת בידי איילים, הוא ייסע בטנק ישן מתוצרת רוסית או אמריקאית בו נוהג חייל ערבי שעורו נדבק לעצמותיו מרוב רעב. סנטה קלאוס הערבי נושא עמו שק [מתנות] ובו מטעני נפץ יפים, רקטות RPG מקושטות בבלונים פורחים ורימוני מצרר בשלל צבעי הקשת. סנטה קלאוס הערבי חובש לראשו קסדה ורודה חסינה מפני קליעים ולובש חליפה אדומה מבהיקה מדם ערבי. הוא עובר בכל כפר וזורע בו מוות ועובר לכפר הבא...

 

אני מנסה להיות אופטימי בשנה החדשה, אני מנסה להיות אדיב כלפיכם ולכתוב את המילה תקווה, אלא שבאורח פלא כל אימת שאני כותב 'אַמַל' ['תקווה' בערבית] מקדימה האות ל את האות מ והיא הופכת ל- 'אַלַם' ['כאב' בערבית]."[2]

 



[2]  אל-וטן (קטר), 2.1.2017