המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טרור באמריקה (16): תגובה בבטאון הג'יהאד הפלסטיני
30/9/2001


טרור באמריקה (16)

'הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני': משל על דרקון וארבעה נשרים

 

על פי כל הדיווחים, ארגוני 'הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני', ה'חאמס' וחזבאללה, לא נכללו במסגרת הארגונים שעמם עומד הממשל האמריקאי להתמודד בשלב זה, וזאת בלחצן של כל מדינות ערב. בינתיים, ממשיכים הארגונים הפונדמנטליסטים הפלסטיניים לבטא בעיתוניהם את שמחתם על הפיגועים בארה"ב ואף לאיים בפיגועים נוספים.

 

כך למשל, טורו של רפיק אחמד עלי, שהתפרסם באל-אסתקלאל, ביטאון 'הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני' תחת הכותרת "הדרקון" ומהווה משל לפיגועים בארה"ב:

 

"בעל חיים מוזר הופיע ביער, ושמו דרקון. הוא דומה לנחש ויש לו חמישים ראשים, שבכל אחד מהם, שתי קרניים. יש לו גם פה גדול עם שניים ארוכות וחדות. כל אחד מראשיו, מתמחה בטריפת זן ספציפי של חיות, בכל עת שמתחשק לו. יש לו יותר מחמישים זנבות המתפרשים בכל מקום ביער. אם מתחשק לאחד הראשים לטרוף בעל חיים, הוא משגר אליו את זנבו, ומכה אותו עד אובדן חושים. אז הוא מוכן להיטרף. כל בעלי החיים, ביחד או לחוד, לא הצליחו להתנגד לדרקון המוזר הזה או לחסל אותו, וזאת בשל ריבוי ראשיו הטורפים ובשל הפריסה של זנבותיו ההולמים. כאשר גברו מעשי הזוועה, הפשעים, והעושק של הדרקון, התכנסה קבוצה של חיות היער האמיצות והחכמות וקיימה התייעצות בעניינו.

 

אחת מהן אמרה: סכנתו של הדרקון הפכה לאדירה; לא נותרה אף חיה ביער שלא סבלה מרשעותו. מה דעתכם? אמרה חיה אחרת: אנו חייבים להרוג אותו! אמרה חיה שלישית: הדרך היחידה להרוג את הדרקון היא לקטוע את כל ראשיו, אבל כידוע לכם, ראשים אלה מרובים וחזקים. חיה רביעית אמרה: אם נתחיל בקטיעת הזנבות, יתנפלו עלינו הראשים. אמרה החמישית: זנבו של הנחש צומח מחדש לאחר הקטיעה; לעומת זאת, אם נערוף את הראש, לא תהיה כבר כל סכנה בזנב.

 

אמרה החיה הראשונה: אבל יש לו חמישים ראשים, כיצד נצליח לערוף את כולם. גם אם יישאר רק ראש אחד, לא נוכל להבטיח את חיינו מפניו. אמרה החיה השניה: הבה ונערוף את ראשיו האחד אחרי השני. אמרה השלישית: אין די בכך, עלינו לקטוע כמה מראשיו בעת ובעונה אחת. אמרה הרביעית: אבל כיצד נצליח לעשות זאת, בשעה שראשיו של הדרקון מצוידים בקרניים מנגחות ובשיניים קטלניות, שלא לדבר על קרני הריגול המסוגלות לחוש את האויב מרחוק ולסכל את פעולתו?

 

לאחר דיונים ארוכים, סיכמה החבורה הקטנה כי יש לנקוט בתחבולה כדי להגיע למטרה המקווה. הם תכננו תחבולה והכשירו ארבעה נשרים חזקים לביצוע המשימה. עם עלות השחר, תקפו הנשרים שלושה מראשיו הטורפים של הדרקון, עקרו את קרניהם, כך שהוא לא היה מסוגל לנגוח יותר, וניקרו את עיניהם.

 

הראשים האחרים החלו להקים רעש ומהומה ולאיים בהשמדה נגד מי שהעיזו לתקוף אותם בתוככי ביתם ולחסל שלושה מן הבכירים שבהם. נשיאם נעמד והכריז: אני הדרקון הגיבור בעל חמישים הראשים הטובים, זנבותי מגיעים לרחוקות שבארצות ואני אכה באמצעותם מתי שיתחשק לי. מי זה שהעיז לפרוץ לתוך ביתי ולהותיר מאחוריו הרס. אני אפורר אותו עד העצם, אני אטגן את בשרו, אמיס את שומנו, ואבלע אותו בביס אחד.

 

אלא שהנשרים כבר נעלמו ואיש אינו יודע לאן הם עפו ומהיכן באו. יש רק השערות, אבל השערות אלה אין בהן כדי לשנות את האמת. נשמע קול האומר: תבדוק את עצמך, הו הדרקון העושק! חדל ממעשיך המרושעים, חדל להאכילנו מרורים, אחרת יצאו הנשרים פעם נוספת ויתקפו את יתר ראשיך!!"[1]



[1] אל-אסתקלאל (רש"פ), 28.9.2001.