המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טרור באמריקה (10): יו"ר הסופרים הערביים: רווח לי
25/9/2001

טרור באמריקה (10)

יו"ר 'התאחדות הסופרים הערבית': "חשתי כמי שחולץ מקבר; ריאותי התמלאו באוויר ואני נשמתי לרווחה, כפי שלא נשמתי מעולם"

 

יו"ר 'התאחדות הסופרים הערבית', הסורי עלי עקלה ערסאן, הגיב על הפיגועים בארה"ב במאמר המערכת של ביטאון ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", היוצא לאור בדמשק[1]. להלן קטעים מן המאמר:

 

"...כואב לי מותם של חפים מפשע; ואולם, האחד עשר בספטמבר - יום נפילת סמל העוצמה האמריקאית, הזכיר לי חפים מפשע רבים שהלכנו בלוויותיהם וטיפלנו בפצעיהם... נזכרתי בלוויות המתקיימות מדי יום בפלסטין הכבושה מאז 1987 ועד היום... נזכרתי בטריפולי [לוב] ביום התוקפנות האמריקאית-בריטית והניסיון להרוס את בית מנהיגה בשעה שישן; אז נהרגה בתו תחת ההריסות... נזכרתי בדיכוי העמים במלחמות קוריאה וויטנאם...

 

נפשי הוצפה על ידי כמות אדירה של מרירות, בחילה, וגועל נופש כלפי מדינה שבמחצית המאה שעברה לא רשמה דבר פרט להיסטוריה שחורה של עושק ותמיכה בתוקפנות ובגזענות של הציונות הנאצית ושל האפרטהייד בדרום אפריקה; מדינה [הכוונה לארה"ב] שהקימה את ה"ציוויליזציה" שלה על גזל העמים וכפיית עריצות בשם המאבק בעריצות.

 

הממשל האמריקאי הנשלט על ידי ההחלטות הציוניות והתומך בהמשך הכיבוש והמעשים הגזעניים ה"ישראליים" שיתקו את רגשותיי. הממשל האמריקאי זיהם את אנושיותי והתחלתי לומר לעצמי, בשעה שראיתי את ההמונים הנמלטים באימה ברחובות ניו יורק וושינגטון: 'שישתו מן הכוס בה השקה הממשל שלהם את העמים כולם, ובראשם את העם שלנו'; 'שיבחנו מחדש את האירועים בצורה אחראית, הומנית, ומוסרית...'

 

כאשר התמוטטו שני מגדלי התאומים והאופק הניו יורקי, שהיה חסום על ידם, נחשף בפני - חשתי בתוככי תוכי כמי שחולץ מקבר, [חשתי] שאני נישא באוויר מעל גופתו של הסמל המיתולוגי של הכוח האימפריאליסטי האמריקאי הגאוותן, שמנע מן העמים [האמריקאים] מלדעת אילו פשעים הוא מבצע... ריאותי התמלאו באוויר ואני נשמתי לרווחה, כפי שלא נשמתי מעולם.

 

לאחר כמה דקות, שבתי לחשוב על בני האדם המצויים תחת ההריסות והתחלתי לומר לעצמי: "במה חטאו החפים מפשע?" הצטערתי על כך שאנושיותי זוהמה על ידי אמריקה הציונית ועל ידי הציונות העולמית... ואולם, כמה דקות לאחר מכן, לימדה אותי התקשורת עובדות חדשות: מאשימים את הערבים ואת המוסלמים, ואף מאיימים לנקום בהם...

 

הדבר החזיר אותי לקבר הרוחני, בו אני מוצף על ידי התוקפנות, הגאוותנות, הגזענות, ועיוות העובדות. הכוח הפנימי, המציל אותי מטביעה, גרם לי לשוב ולנשום מעל פני הקבר: אנו נשוב, נחיה, ננצח, ונגשים צדק עבור העולם, משום שאנו מוכנים להקריב את עצמנו למען הקיום, למען הזכות, למען הצדק, ולמען אנושיותו של העולם...

 

העם האמריקאי חייב להתעורר ולגלות את התדמית שמדיניותו יצרה לו בעולם. זוהי מדיניות מלוכלכת שאינה מכבדת את בעליה... מן הראוי שאותה שעה ב11- בספטמבר תהיה משמעותית עבור מקבלי ההחלטות האמריקאיים; הדבר צריך להוביל לבחינה מחודשת של הרעיונות, המדיניות, והאסטרטגיה. יתכן שהדבר אף יגיע למוח האמריקאי, שהכוח הצבאי והכלכלי מסתיר ממנו את האנושיות האמיתית...

 

העם האמריקאי חייב להתעורר ולגלות את האמת: מחויבותו של הממשל האמריקאי לתמיכה בגזענות הציונית ובמעשיה הנאציים... גורמת לעם הערבי כולו, ילדים, נשים, וזקנים, לשמוח כאשר האמריקאים סובלים מן ההרס ומן המוות; הדבר גורם להם לחוש שיכרון כאשר מתמוטט סמל האכזריות והשתלטנות האמריקאי, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה צבאית, והן מבחינה פוליטית, משום שהדבר משיב משהו מן האיזון המופר...

 

הסמליות שבהבקעת הפנטגון, הריסת אחת מצלעותיו, באורך ששים מטר, והריגת עד אלף אנשים שהיו בתוכו גדולה בהרבה מאשר העובדה שהוא ממשיך להתקיים, וממשיך בתוקפנותו נגד העמים, ובאיומיו נגד אפגניסטן ובן לאדן. משמעות [הריסת הפנטגון] היא שרצונו של אדם אחד, שהחליט למות כדי להגן על כבודו, על זכויותיו, על עמו, על הציוויליזציה שלו, ועל אמונתו, די בו כדי להגשים את מטרתו גם נגד מעצמה ועוד בשטחה שלה. [משמעות הדבר] שאם העמים יתעוררו, אם יהיה להם סוג כזה של רצון ונכונות והם יחליטו להתנגד לעריצות, לרודנים, ולגזענים הנושפים שנאה, התנשאות, ואימפריאליזם, [להתנגד לעריצים] השותים את דמו של העולם... מה יקרה אז?...

 

המדיניות שמנהיג הממשל האמריקאי ברבות ממדינות העולם המתפתח, ובעיקר במולדת הערבית שלנו וביחס לסוגיית פלסטין ולסכסוך הערבי-ציוני והמעשים הגזעניים הנאציים של הכיבוש הישראלי נגד העם בפלסטין, היא מדיניות מטופשת, בלתי מוסרית, ומטונפת ביותר. מדיניות זו מעוררת שנאה בליבותיהם של רבים כלפי המעצמה העיוורת המגייסת את כוחותיה בשרות כיבוש גזעני שנוא, שההיסטוריה שלו כולה בושה, דם, שערוריות, הרס, ורקימת מזימות נגד אחרים; [כיבוש] שידי מנהיגיו מגואלות בדם חפים מפשע, שנשפך על ידי גזענות ששיתפה פעולה עם הנאצים. הם [הכוונה ליהודים] מעוותים את ההיסטוריה, את האמונות הדתיות, ואת העובדות. הם בזים ל"גויים" ולנביאים, מענים אותם על הצלב, ומתייחסים אל שאר בני אדם כאל חיות שהאל ברא אותם בצורת בני האדם כדי שיתאימו לשמש כמשרתיהם של היהודים.

 

משהו התמוטט בארה"ב ואני סבור שזוהי תחילת התמוטטות ארה"ב כמעצמה יחידה השולטת בעולם... עם התמוטטות זו, תחל בנייתו של בסיס חדש לניצחון העמים המדוכאים והכוחות המסכנים. קול האומות יעלה בשחר יפה ויאמר: 'העושק לא ישרוד, כל עריץ סופו כליה, כוח מובס על ידי כוח, אין גבול לרצון האנושי, כשהוא מחליט להתמודד  עם יוהרת הכוח'...

 

למרות הכל, אינני יכול להסתיר את הסימפטיה שלי כלפי האמריקאים החפים מפשע, שנפלו קורבן, בראש ובראשונה למדיניות הממשל שלהם.

 

אני יכול להישבע שבין הקורבנות באזור מרכז הסחר העולמי יש מי שאינם ראויים לרחמים, משום שהם משתייכים למוצצי דמם של העמים. ואולם, אדם אינו יכול לשמוח לאיד או לשנוא נוכח קיפוח חיי אדם. אנושיותי, שהמדיניות האמריקאית והציונית, ניסו לשתק ולזהם, מנצחת, בסופו של דבר, את השנאה והאיבה, והיא ניצבת לצדו של האדם..."



[1] אל-אסבוע אל-אדבי (סוריה), 15.9.2001