המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת בסעודיה בתגובה לדרשות מסיתות ובשל הסלחנות כלפי הדרשן
13/4/2017

 

 

ביקורת בסעודיה בתגובה לדרשות מסיתות ובשל הסלחנות כלפי הדרשן

 

בחודשים האחרונים סערו התקשורת והרשתות החברתיות בסעודיה בעקבות שתי דרשות פרובוקטיביות של איש הדת והמטיף הסעודי סעיד בן פרוה. בדרשה הראשונה, שנשא בתאריך 19.6.2015, תקף בן פרוה את הכוכב הראשי של סדרת הטלוויזיה הסעודית המצליחה "סלפי"[1], נאצר אל-קצבי, הוקיעו כ"כופר", וייחל כי "אללה לא יותיר עצם שלמה בגופו של [האיש] הנאלח הזה."

 

המטיף סעיד בן פרוה מכריז על השחקן נאצר אל-קצבי ככופר


בעקבות דברים אלה של בן פרוה נגד השחקן נאצר אל-קצבי, התפרסמו תגובות רבות ברשת הטוויטר בגנות הדרשן, רבות  תחת ההאשטאג #סעיד בן פרוה מוקיע את נאצר אל-קצבי ככופר. דרשתו של בן פרוה אף הובילה לתביעת דיבה שהגיש אל-קצבי נגדו, והמשרד לעניינים אסלאמיים בסעודיה פתח בחקירה בנושא.[2]

ב-31.10.2016 דווח בתקשורת הסעודית והערבית כי בית המשפט הרשיע את בן פרוה בפרסום דברים נגד אל-קצבי ובהוקעתו, וגזר עליו 45 ימי מאסר.[3]

 

חרף הרשעתו של בן פרוה, בתאריך 29.11.2016, כחודש לאחר מתן הכרעת הדין, התפרסמה ברשת היוטיוב דרשה נוספת שלו, בה תקף אבות השולחים את בנותיהם ללימודי רוקחות ורפואה בחו"ל. בן פרוה טען בדרשה כי מעשה זה מהווה סרסור בבנותיהם, וכינה את הבנות עצמן זונות.[4] גם הפעם התעוררה סערה חברתית ותקשורתית עזה, אשר כללה פרסום טורי דעה רבים בעיתונות הסעודית בגנות מסריו של סעיד בן פרווה, וכן תגובות רבות ברשת הטוויטר, אשר רבות מהן פורסמו יחד עם ההאשטאג #סעיד בן פרוה משמיץ את החברה. שמו של בן פרוה אף נכלל בסקרים שנערכו בטוויטר לבחירת "האישיות הגרועה ביותר לשנת 2016", ובאחד מהם הוא אף זכה במקום הראשון.[5]

 

למחרת פרסום הדרשה גינה המופתי הראשי של סעודיה, שיח' עבד אל-עזיז אאל אל-שיח', את דבריו של בן פרוה תוך שקרא למשרד לעניינים אסלאמיים להבהיר לדרשנים כמוהו את טעויותיהם, או להרחיקם.[6] המשרד לעניינים אסלאמיים הודיע, מצדו, כי מדובר בדרשה ישנה, בת כשש שנים, וכי בזמנו ננקטו צעדים נגד האימאם אשר התיר לבן פרוה לשאת דרשה. המשרד הבהיר כי בן פרוה אינו נושא מינוי של המשרד לעניינים אסלאמיים ואינו מורשה לשאת דרשות כמטיף שרעי רשמי.[7]

 

במקביל לתגובות הנזעמות נגד בן פרוה ברשתות החברתיות, ב-15.1.2017 ביטל בית המשפט הסעודי לערעורים את עונש המאסר שהוטל עליו בפרשת תביעתו של השחקן נאצר אל-קצבי, מטעמי שמו הטוב ועיסוקו הדתי, ומן הטעם שלא הזכיר במפורש את שמו של אל-קצבי, והורה לשוב ולדון בתיק. ב-16.2.2017 חזר בית המשפט הפלילי הסעודי ואישר את גזר הדין המקורי.[8]

 

תגובה נוספת חריפה במיוחד לדרשותיו של בן פרוה התפרסמה בעיתון הסעודי מכה, בקריקטורה שהציגה מטיף מקיא על ראשי שומעיו, אשר מודים לו על דבריו. הקריקטורה התפרסמה ב-30.11.2016, בעקבות הפצת הדרשה נגד הבנות שלומדות רוקחות  ורפואה ביוטיוב, והופצה מחדש ברשת הטוויטר ב-16.1.2017, לאחר ביטול גזר דינו על ידי בית המשפט הסעודי לערעורים.

 

הקריקטורה ביומון מכה: מטיף על בימת הדרשנים במסגד מקיא על ראש

שומעיו;  אחד המתפללים עונה לו בתגובה: מי ייתן ואללה יגמול לך כל טוב [9]


 

בין המאמרים בעיתונות הסעודית אשר התייחסו לדרשותיו של בן פרוה, בלטו כמה אשר מתחו ביקורת על יחסו המקל של הממסד הסעודי לדרשן, ועל החברה הסעודית אשר נותנת לבן פרוה ולדרשנים כמותו לפעול באין מפריע. בכלל זה נטען כי העונש הקל שקיבל בן פרוה בבית המשפט בעקבות דבריו נגד השחקן אל-קצבי עלול לעודד אנשים נוספים לפעול כמוהו, וכי אין מקום לאנשים כמותו על בימות המטיפים במסגדי יום השישי.

 

להלן תרגום קטעים נבחרים מכמה מאמרי ביקורת בנושא:

 

ביקורת על בית המשפט: פסק הדין לא מרתיע ויעודד אחרים לחזור על המעשה

העיתונאי הסעודי אחמד אל-זהראני, פרסם ב-3.11.2016 מאמר ביומון הסעודי עוכאט', בו מתח ביקורת על קולת עונשו של בן פרוה -  45 יום מאסר בלבד -  לאחר שהאשים את השחקן אל-קצבי כ"כופר". אל-זהראני טען כי פסק הדין איננו משקף את חומרת מעשהו ולא רק שאינו מרתיע, אלא אף עלול לעודד אנשים נוספים לנהוג כמו בן פרוה. וכך כתב: "בתחילת השבוע דיווחו היומונים וערוצי הטלוויזיה על כך שניתן גזר דין מאסר של 45 ימים לדרשן מסגד באזור עסיר, לאחר שהורשע בגידופים ובהוקעה של האמן נאצר אל-קצבי, לאחר שכינהו בתארים שאינם הולמים אדם מוסלמי, כגון כופר, בנוסף לנאום פוגעני שנשא נגדו, בהיבט המוסרי... אימאם המסגד [קרי, בן פרוה עצמו] הסתפק בכך שהכחיש כי קיבל גזר דין כלשהו המרשיע אותו בסוגיה זו.

 

אפשר לומר שאמן הוא אישיות ציבורית ולפיכך זה אך טבעי שעשייתו האומנותית תיחשף לביקורת. זה נכון, ויתרה מכך, [אמנים] מודדים את הצלחתה של כל פעולה שלהם על פי כמות התגובות שהיא מעוררת, גם אם הן [תגובות] של כעס. אולם הבעיה איננה בכך, אלא במקום שבו נעשתה אותה התקפה [כלומר בעצם העובדה שההתקפה נעשתה במסגד], שכללה ביטויים מאוד פוגעניים, לרבות [ביטויים] המגיעים לכדי הוצאת דיבה והוצאה מדת [האסלאם].

 

על פי מסמך המסגדים שהוציא [המשרד] לעניינים אסלאמיים,[10] דרשה הנישאת מעל בימת הנואמים צריכה להיות מוגבלת להטפה, להנחיה לדרך הישר ועליה להתרחק מעיסוק בנושאים סקטוריאליים או מפלגתיים, ומפגיעה באנשים, במפורש או ברמיזה...

 

[הדיון עד למתן] פסק הדין שהתפרסם בעניין אל-קצבי נמשך כשנה וחצי, ותקופת המאסר שנגזרה בו [על בן פרוה] לא עולה על משך המעצר [שלו] לצרכי חקירה. יתרה מזאת, המורשע עשוי ליהנות מחנינה ולהשתחרר לאחר ריצוי מחצית התקופה, בייחוד מאחר שהוא יודע בעל פה את הקוראן וידוע כבעל מידות טובות. לא ניתן לתאר את פסק הדין הזה כמרתיע, אדרבא הוא אף עלול להניע אחרים לחזור על אותה התקפה. הדבר המוזר ביותר בכל העניין הזה הוא שהסרטון [בו מאשים בן פרוה את אל-קצבי בכפירה] לא הוסר מהיוטיוב, מה שיניע אלפי אנשים לחפשו ולשוב ולשמוע את אותה הדרשה. אחרי כל זה, האם נכון לומר שאל-קצבי זכה בתיק?!"[11]

 

כותבים סעודים: דרושים צעדים תקיפים יותר נגד כל הדרשנים הקיצוניים.

כאמור, דרשתו השנייה של בן פרוה, שהופצה ביוטיוב בסוף נובמבר 2016, ובה טען כי אבות השולחים את בנותיהם ללימודי רוקחות ורפואה מסרסרים בבנותיהם, ושכינה את הבנות עצמן זונות, עוררה תגובות נרחבות בעיתונות הסעודית.

 

ב-4.12.2016 פרסם העיתונאי הסעודי הבכיר ומנכ"ל ערוץ אל-ערביה לשעבר, תורכי אל-דח'יל מאמר בו הביע שמחה על גינויו של המופתי הראשי של סעודיה לדברים, אך מתח ביקורת על תגובת המשרד לעניינים אסלאמיים והחברה הסעודית לדרשתו של סעיד בן פרוה, והבהיר כי אין מקום לכך שסגנון דרשותיו של בן פרוה יחזור על עצמו שוב ושוב במסגדים ברחבי סעודיה. הוא כתב: "השיח הקיצוני נקלע לצרה בעקבות דברי כבוד המופתי, השיח' עבד אל-עזיז אאל אל-שיח', אשר [באו] בעקבות זעם חברתי גורף על דרשה של אדם פנאטי, שתיאר את [הסטודנטים] שנשלחים [ללימודים בחו"ל], את הרופאים ואת הרוקחים, נשים כגברים, ואת בני משפחותיהם, בתיאורים שהנייר לא סובל. למרות זאת, הדרשן דבק [בדבריו] ולא שעה [לזעם שעוררו].

 

חלפו שלושה עשורים של מונופול על בימות הדרשנים ושל הלקאה שבועית של הציבור. בכל יום שישי המתפלל שומע נזיפות, תוכחות וגערות... הטעות היא שאנו ממשיכים להיכנע לדרשות מחרחרות הריב, המסיתות, והמלאות בנזיפות.

 

לעיתים, כשהדרשן נלהב ועצבני, האנשים מקשיבים בהכנעה, לא מתוך כבוד לדברים הנאמרים בדרשה, אלא [מתוך כבוד] להנחיית הנביא [מוחמד] לפיה מי שאינו נותן את ליבו לדרשת יום השישי, לא יזכה לתגמול [בעולם הבא] על השתתפותו בתפילת יום השישי. סגן השר לעניינים אסלאמיים, תופיק אל-סודירי, סבר כי הדרשן [בן פרוה] חרג מדרכו של המשרד וכי בשום אופן אינו מייצגו. אולם נשאלת השאלה: כיצד ניתנה לאדם זה האפשרות לנאום כמה פעמים באותו סגנון החורג [מכללי] הנימוס והתרבות?!

 

דברי המופתי באו בזמן הנכון. בימת הדרשנים זקוקה להגנה מפני קנאות וניבולי פה. זאת, במיוחד משום שהציבור מתמסר לעבודת האל ביום שישי במטרה להתקרב אליו, תוך שהוא תר אחר דרשה ראויה... או דברי הטפה הניתנים בסגנון דתי טהור, ולא בשפה פוליטית ואידיאולוגית הרת אסון.[12]"

 

ברוח דומה כתב גם העיתונאי הסעודי סעד אל-דוסרי, בטורו היומי ביומון הסעודי אל-ג'זירה. אל-דוסרי  מתח ביקורת על התנהלות המשרד לעניינים אסלאמיים ביחס לדבריו של בן פרוה, תוך שהדגיש את העובדה שדרשות מסוג דרשותיו של בן פרוה אינן אירועים חד פעמיים, וקרה לשים סוף לדרשות מסוג זה. וכך כתב: "אין זה חדש שאדם שמעוות את תדמיתן של הדת והחברה מופיע על בימת המטיפים, ויוצר מהומה שמעוררת נגדנו את [כעסם של כולם], בתוך סעודיה ומחוצה לה. לכן, יש למצוא בדחיפות פתרון מוחלט לתופעה הזו. על המשרד לעניינים אסלאמיים לנקוט צעדים תקיפים יותר נגד כל מי שמראה סימני קיצוניות...

 

לפני כמה ימים, המופתי [הראשי] אמר את דעתו באשר לאלה שמנצלים [לרעה] את בימות המטיפים, טען שהם מבצעים מעשה חמור ושאינם מבינים [את חומרתו] ודרש להרחיקם [מבימות המסגדים]. אשר למשרד לעניינים אסלאמיים, בכל פעם הוא אומר שנקט נגדם בצעדים ההכרחיים, [אך] איננו יודעים מהם אותם צעדים, עד כמה הם מרתיעים, ואם הם מספיקים כדי לשים קץ לתופעה החמורה הזו, כדברי המופתי... החשש הוא שיש מי שמקל ראש, יתכן שלא בכוונה, ביישום הצעדים [המרתיעים], וכתוצאה מכך אותם קיצונים מזלזלים במחויבות אליהם, וכעבור זמן מה הקיצונים חוזרים עם פרשה אחרת, קיצונית יותר מהראשונה."[13]

 

 



[1] על סדרת הטלוויזיה הסאטירית, אשר שודרה במהלך חודש רמדאן 2015 ועסקה בסוגיות אקטואליות בחברה הסעודית, כגון הקיצוניות, האלימות במשפחה, ארגון דאעש והצטרפות צעירים סעודים אליו, ועל הסערה התקשורתית שעוררה, ראו דוח ממרי

[2] ajel.sa, 20.6.2015

[3] sabq.org, 31.10.2016;  אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 31.10.2016, 1.11.2016; eremnews.com, 31.10.2016

[4] youtube.com, 29.11.2016

[5] twitter.com/0osee, 24.12.2016; twitter.com/Almadinanews, 23.1.2017

[6] sabq.org, 30.11.2016

[7] alarabiya.net, 1.12.2016

[8] עוכאט' (סעודיה), 15.1.2017; עוכאט' (סעודיה(, 16.2.2017

[9] מכה (סעודיה), 30.11.2016; twitter.com/atallah_alodah, 16.1.2017

[10] מדובר במסמך המגדיר את התפקידים והדרישות החלים על עובדים במסגדים, כמו גם את תנאי העסקתם. אל-ריאד (סעודיה), 23.6.2013; ajel.sa, 15.8.2014.

[11] עוכאט' (סעודיה), 3.11.2016

[12] עוכאט' (סעודיה), 4.12.2016

[13] אל-ג'זירה (סעודיה), 6.12.2016