המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים במפרץ: דיכוי הסונים הצמיח את דאעש; תנאי להבסתו - החזרתם למעמדם הראוי
26/12/2016


כותבים במפרץ: דיכוי הסונים הצמיח את דאעש; תנאי להבסתו - החזרתם למעמדם הראוי  

 

מאת י. גרף


הקדמה

סעודיה ומדינות המפרץ, החברות בקואליציה הבינ"ל למלחמה בטרור בראשות ארה"ב, סובלות מנחת זרועו של ארגון המדינה האסלאמית (להלן דאעש), אשר ביצע בשטחן פיגועים קשים והן פועלות נגדו צבאית; מנהלית ע"י מעצר פעיליו, ורעיונית בעזרת הממסד הדתי בתוכן. סעודיה אף ייסדה קואליציה אסלאמית למלחמה בטרור והכריזה על נכונותה להיכנס קרקעית לסוריה כדי להילחם בדאעש.[1] מאבקן של מדינות המפרץ בדאעש, על היבטיו הלאומיים, הדתיים והעדתיים, בא לביטוי גם במאמרים רבים בעיתוני המפרץ שקראו לחשבון נפש ולמאבק ברעיונות הקיצוניים של דאעש.[2]

 

לצד מלחמה חסרת פשרות בדאעש בביתן, למדינות המפרץ יש ביקורת קשה על אופן ניהול המלחמה בדאעש בסוריה ובעיראק בהובלת ארה"ב, המתמקדת ביחס לאוכלוסייה הסונית, אשר לטענת פובליציסטים מהמפרץ, העוסקים בנושא זה, היא הנפגעת הראשית מן המשבר. היחס לאוכלוסייה זו הוא שגרם לטענתם, לצמיחת דאעש והוא גם גורם מפתח במיגורו. עיקר טיעוניהם: דאעש נוצר בשל דיכוי האוכלוסייה הסונית בעיראק ובסוריה בידי משטרים שיעים ופרו איראנים, בברכת ארה"ב והמערב; המלחמה בטרור מוסיפה חטא על פשע, מכיוון שהיא מתמקדת בטרור הסוני של דאעש ומתעלמת מהטרור השיעי שמפעילה איראן; איראן ומיליציות שיעיות המובילות את עיקר המלחמה בדאעש, רואות באוכלוסייה הסונית כולה אויבת, באופן המעקר את רצונה להילחם בדאעש, כדי לא לסייע למדכאיה; דיכוי בכוח הזרוע בלבד של דאעש, ללא תיקון העוול שנעשה לסונים בעשור האחרון בעיראק ובסוריה, לא יפתור את בעיית הטרור; גם אם דיכוי צבאי לבדו של דאעש יצליח תחילה, זאת תהיה הצלחה קצרת מועד שתוביל לצמיחת ארגון אלים יותר, כפי שדאעש בעיראק הינו גלגול מאוחר של אל-קאעדה.

 

התמונה העיקרית העולה מטיעונים אלה היא, כי זהו סכסוך בין סונים לשיעים, כאשר המערב נוטה לטובת השיעים. תיאור זה של הכותבים, מושפע מחששן של האליטות במדינות המפרץ מפני ההתפשטות האיראנית-שיעית באזור, ומחיפושן אחר גורמי כוח בעיראק ובסוריה, דוגמת השבטים הסונים, עימם יוכלו ליצור יחסי אמון ושת"פ. ראש הוועדה ליחסי סעודיה-ארה"ב: SAPRAC[3], סלמאן אל-אנצארי, ביטא השקפה זאת ערב פגישת שרי ההגנה של המדינות החברות בקואליציה  הבינ"ל נגד הטרור, שנערכה בוושינגטון ב-20.7.16, באומרו, כי המניעים האמתיים של הטרור בעיראק, הם העדתיות בה תומכת איראן הקיצונית באמצעות המיליציות שלה, וסיועה לקבוצות הנאמנות לה עדתית. לדבריו, השתיקה על הסיוע האיראני למיליציות שיעיות, מגבירה את ההזדהות עם דאעש ואת ההצטרפות אליו.[4]

 

הדיווחים לפיהם, כיבושיו הגדולים של דאעש ביוני 2014, הושגו בזכות בריתו עם כוחות סונים שפעלו עמו נגד שלטון נורי אל-מאלכי; והדיווחים על סירובם של שבטים סונים להשתתף במלחמתה של  ממשלת עיראק בדאעש בטרם ייענו תנאיהם ליום שאחר מיגורו, כמו למשל, מניעת מצב שאת דאעש המובס יירש כוח לא סוני; והדיווחים על כך שמיליציות שיעיות בעיראק פוגעות בסונים - כל אלה תומכים בטענות אודות מרכזיותו של הגורם העדתי ביצירת דאעש ובהבסתו.  עם זאת, ישנם דיווחים המציגים תמונה מורכבת יותר, לפיה הצד הסוני איננו עשוי מקשה אחת וכי בתוכו יש גורמים הרוצים דווקא לחבור למשטרים בעיראק ובסוריה ואף לאיראן ולמיליציות השיעיות, כדי להילחם בדאעש.

 

דוח זה יסקור את עמדותיהם של הכותבים בעיתוני המפרץ כלפי המלחמה בדאעש בעיראק ובסוריה.

 

דאעש הוא תוצר של דיכוי הסונים והאחריות לכך נופלת על איראן וארה"ב

לצד ביקורתם על החברה הסונית וקריאתם לבצע בדק בית רעיוני ותרבותי בתוכה בעקבות צמיחת דאעש, כותבים רבים הטילו את האחריות להיווצרותו על מדיניות החוץ האמריקאית, עוד מימי ממשל בוש הבן, וטענו כי שורש הרוע היתה הפלתו של סדאם חוסיין, שבעקבותיה פורק צבא עיראק ונוצר כאוס במדינה. ואולם עיקר ההאשמה הופנתה אל הנשיא אובמה, אשר נסוג מעיראק בהותירו אותה פצועה ומדממת. לדברי הכותבים, אובמה אפשר לאיראן להשתלט על עיראק, לדכא את הסונים, להדירם ולהזניח את שיקום אזוריהם, וזאת באמצעות ממשלות ששלטו בעיראק ואימצו אג'נדה פרו איראנית. לטענת הכותבים, כמו בעיראק, כך גם בסוריה, ממשל אובמה מאפשר למשטר אסד ולכוחות האיראניים התומכים בו, לקדם מדיניות שיעית הפוגעת באוכלוסיית הרוב הסונית.


איראן וארה"ב מנגנות בתיבת נגינה המפיקה את צלילי הסבל של עיראק[5]


 

יחיא אל-כביסי, כותב עיראקי, טען במאמרו ביומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי היו"ל בלונדון, מה-23.6.16, כי "תופעת דאעש היא תוצאה ישירה של הפגמים במערכת הפוליטית, שנוצרו בעיראק אחרי שנת 2003, על בסיס רעיון של מנצחים ומנוצחים, כאשר הסונים ייצגו את הצד המובס שיש להענישו בשל זיהויו עם המשטר שקרס."[6]

 

הודא אל-חוסייני, הכותבת ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, הפנתה אצבע מאשימה במאמרה מה-16.6.16, גם נורי אל-מאלכי, ראש ממשלת עיראק, שבעת כהונתו נפלו מערב עיראק והעיר מוסול לידי דאעש, בשל רדיפתו את הסונים ואל איראן בשל מאמציה לחזק את ההשפעה השיעית בעיראק. היא כתבה: "הבעיות בעיראק הן אותן בעיות כמו בסוריה... הנאמנות לדאעש הגיעה עד אורלנדו, [אבל] האמת ש[המניע לכך הוא] לא רק [רצון] להרוג זרים. המניע הבסיסי אצל רבים [החוברים לדאעש] הוא הגנה על הסונים". לדבריה, אובמה אמנם ירש מזה"ת מורכב, אך הוא מוריש לבא אחריו מזה"ת קורס, בגלל שאיננו פועל להפסקת הדיכוי של הסונים.[7]

 

איאד אבו שקרא, גם הוא בעל טור ביומון אל-שרק אל-אוסט, טען במאמרו מה-3.7.16, כי אך טבעי שתהיה תגובת נגד לדיכוי הסונים בעיראק ובסוריה, "ותגובת הנגד הזאת מגולמת ביצירת סביבה התומכת בקיצוניות סונית מיואשת ומתאבדת שחיש התגבשה לארגון דאעש."[8]  

 

דאעש על הכוונת אך הסונים אלה שנופלים מתים[9]



המלחמה בטרור מתמקדת רק בטרור הסוני ומתעלמת מהטרור השיעי

כותבים בעיתונות המפרצית התרעמו על כך שהמלחמה העולמית נגד הטרור מתמקדת בטרור הסוני ופוסחת על הטרור השיעי שמפעילה איראן באמצעות מגוון של מיליציות שיעיות כמו חזבאללה הלבנוני הפועל בסוריה לטובת משטר אסד, ומיליציות בדר ועסאיב אהל אל-חק הפועלות בעיראק נגד דאעש, ולפי דיווחים מבצעות פשעי מלחמה נגד אזרחים סונים[10]. לטענתם, מרבית הקרבנות של הטרור השיעי הם סונים, והתעלמות המערב מהטרור הזה, רק מגבירה את כאבם של  הסונים ואיבתם למערב.

 

מחמוד אא'ל אל-שיח', בעל טור בעיתון הסעודי הממסדי, אל-ג'זירה, יצא במאמרו ב-22.12.15  נגד החלטת מועבי"ט 2254[11], שהציגה מפת דרכים לפתרון בסוריה, המתמקדת בצורך להילחם בארגוני הטרור דאעש וג'בהת אל-נוצרה (היום ג'בהת פתח אל-שאם), אך מתעלמת מהמיליציות הפועלות בסוריה - מטעמה של איראן - לטובת משטר אסד, ומבצעות מעשי טרור קשים נגד הסונים. לדבריו, "רבים מהסונים רואים בעמדה המוטית לצד איראן... הוכחה לכך שמי שנמצא על הכוונת במיוחד הוא האסלאם הסוני, כלומר קרוב ל-80% מהמוסלמים בעולם."[12] ראשד צאלח אל-ערימי, בעל טור סעודי ביומון אל-חיאת היו"ל בלונדון, כתב ב-6.6.16,  על רקע המבצע לשחרור העיר אל-פלוג’ה מידי דאעש, כי איראן מציגה את המאבק בדאעש כמלחמה בין סונים לשיעים וכי זהו המסר שמעביר קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה. לדבריו, "איראן פועלת כדי להפוך את הסונים בעיראק למילה נרדפת לדאעש ולהציבם במשבצת האשמה בקיצוניות ובטרור."[13] הסופרת הבחריינית, פוזיה רשיד טענה במאמר ביומון אח'באר אל-ח'ליג' מ-.4.8.16, כי המיליציות השיעיות בעיראק, פעלו נגד אוכלוסייה סונית בקרב לשחרור העיר אל-פלוג'ה וגרמו לעקירה של מאות אלפים מתושביה וכי הדבר יחזור על עצמו ביתר שאת אם כוחות אלה ישתתפו בשחרור מוסול במבצע שנועד לכאורה לחיסול דאעש. לדבריה, המערכה במוסול תביא "להגירת יותר ממיליון עיראקים - לאחר שבתיהם ייהרסו,, המסגדים ייחרבו והסמלים, המנהיגים ואנשי הדת יחוסלו, כפי שקרה באל-פלוג'ה. כל זה ... בשם [המלחמה] למיגור דאעש וכדי שאיראן תכבוש את עיראק באופן מלא... הקהילה הבינ"ל והמעצמות שותקות לגמרי נוכח מראות [אלה] וכלי התקשורת שלהם מתייחסים לעניין כאל מלחמה בדאעש ולא כאל מלחמה נגד הסונים בעיראק, הריגתם וגירושם...".[14]

 

הסונים נמצאים בין הפטיש של דאעש לסדן של המיליציות השיעיות ומעדיפים את דאעש

לדעת בעלי הטורים בעיתוני המפרץ, התמקדות  הלחימה בטרור בדאעש בלבד, תוך המתעלמת מהטרור השיעי, מעקרת את רצונם של הסונים להילחם בדאעש, בשל סירובם לשרת את המשטרים הללו, השוללים את זכויותיהם. מה גם שנגד דאעש  לוחמות  מיליציות שיעיות הנתמכות בידי איראן, הרואות בסונים כולם מטרה לגיטימית ומושא לנקמה..

 

דיווחים רבים על המלחמה נגד דאעש בעיראק ובסוריה, דנים בהפרת זכויותיהן של האוכלוסיות הסוניות במדינות אלה, בפגיעה בעקורים, בהרעבה, בשריפת מסגדים, ביזת בתים ובגירוש משפחות. דיווחים אחרים טענו כי בניגוד לסיכומים עם האוכלוסייה המקומית, לפיהם  המליציות השיעיות לא ישתתפו בשחרור אל-פלוג’ה מידי דאעש, לבשו אנשי מיליציות אלה מדי צבא רשמיים והמשיכו להשתתף בפעילות הצבאית.[15] עבד אל-עזיז אל-תויג'רי, אקדמאי סעודי כתב במאמר באל-חיאת, מה-24.10.16,  כי המטרה האמיתית  של הלחימה במוסול אינה דאעש אלא יישום תכניתה של איראן לשנות את המאזן הדמוגרפי של עיראק. הוא כתב: "האם זו באמת מלחמה לשחרור מוסול או שזהו מאבק נמרץ להכפפת העיר שבה רוב הסוני לתכנית האיראנית העדתית, כפי שהוכפפו קודם ערים ואזורים אחרים שנלקחו מידי דאעש? האם נגזר על מוסול להיות כחלב, עיר ערבית סונית הרוסה?... יש כמה גורמים הנאבקים זה עם זה כדי לשלוט לבדם על מוסול. אחד מהם הוא צבא עיראק בו יש רוב שיעי. השני הוא אל-חשד אל-שעבי שמציית להנחיות איראן ומשרת את האינטרסים שלה כמו חזבאללה בלבנון. כבר הוכח שכאשר אל-חשד אל-שעבי נכנס לעיר או לכפר לאחר שדאעש השתלט עליו, הוא זרע בהם הרס, חורבן והרג. הוא [גם] ביצע פשעים נגד האנושות נגד האזרחים העיראקים הסונים, כ'נקמה על דמו של אל-חוסין'[16], כפי ש[אנשיו] שבו ואמרו בטון היסטרי. זה קרה בפלוג'ה, בתכרית, ברמאדי ומקומות נוספים וזה בוודאי מה שיקרה במוסול ובכל מחוז נינווה אם דאעש ימסור אותם לידיהם..."[17].

כותבים אחרים טענו כי במצב עניינים זה הסונים לא יילחמו בדאעש.  הודא אל-חוסייני במאמר הנזכר לעיל, כתבה: "היו סונים שהעדיפו למות בידי דאעש באל-פלוג’ה מאשר לספק את שמחת הנקמה בהם למיליציות השיעיות"[18].

 

העולם לא מבין שמאחורי הצבא העיראקי מסתתרות המיליציות השיעיות[19]


 

הסופרת והעיתונאית הבחריינית, סוסן אל-שאער, פרסמה שני מאמרים ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, בהם טענה, כי הימצאות מיליציות שיעיות של איראן  בסוריה, תמנע מכוחות סונים, בין אם של סעודיה ובין אם של גורמים מקומיים, להילחם בדאעש. במאמרה הראשון מה-22.11.15 היא כתבה: "כל שטח שדאעש יעזבו, יתמלא בידי שש חטיבות איראניות הנמצאות על אדמת סוריה... המורכבות ממשמרות המהפכה, מצבא [איראן], מכוח קדס האיראני, מכוחות הבסיג', ומשכירי חרב שיעים מאפגניסטן ופקיסטן. כולם ערוכים ומוכנים לקפוץ על השטחים שדאעש יעזוב"[20], לכן אין לסונים סיבה להילחם בדאעש. במאמר נוסף, כעבור שבועיים, היא טענה, כי "הכוחות הקרקעיים הסוריים [הסונים] לעולם לא יילחמו בדאעש כל עוד אסד והכוחות האיראניים לא ייצאו מסוריה."[21]


כותב בחרייני נוסף, בעל הטור ביומון הבחרייני אל-וטן, מופק אל-ח'טיב, כתב לקראת שחרור אל-פלוג’ה ב-29.5.16, כשהוא פונה לאנשי המיליציות השיעיות: "מה חשבתם רוצחים שכמותכם, שכאשר תושבי [מוסול] ייצפו בטרור שלכם הם ישתפו פעולה אתכם כדי לשחרר את עירם? או שאחרי שהם ייראו את פשעיכם תגבר קשיחותם ותגבר הכרתם באשר לאיבתכם ולעדתיות שלכם? הרי כבר הוכחתם שאתם מקוללים פי אלף מדאעש ומכל המיליציות והקבוצות החמושות על פני האדמה... הדבקות [של תושבי מוסול] בדאעש רק תגבר  לאחר שראו את המראות המחרידים [של מעשיכם]. ייתכן שדאעש בעיניהם רחום מכם בהרבה...".[22]

 

הסונים נהרגים פעם ע"י דאעש ופעם ע"י המיליציות השיעיות[23]



אין פתרון צבאי לטרור - דאעש יקום לתחייה במודל אכזרי יותר

טיעון נוסף, העולה במאמרים בעיתוני המפרץ, לצד זה האומר כי התושבים הסונים לא יילחמו בדאעש, הוא שלא ניתן למגר את דאעש בדרך צבאית בלבד במיוחד לא באמצעות גורמים לא סונים כמו המיליציות השיעיות, או מעצמות כמו רוסיה וארה"ב. דיכוי צבאי של דאעש באמצעות הפצצות מהאוויר, הפגזות ארטילריה ושימוש במיליציות, מהווה דיכוי נוסף של האוכלוסייה הסונית אשר יגביר את כעסה, ויביא ליצירתו של דאעש חדש אשר יזכה לתמיכתה. כותבים רבים מזכירים, שאל-קאעדה ספג מכה אנושה בעיראק ב-2007, בעיקר בזכות מעורבותם של לוחמים סונים מקומיים שקיבלו נשק וסמכויות, אך לאחר שממשלת אל-מאלכי הפנתה להם עורף, נכנס דאעש לחלל שהותיר אל-קאעדה.

 

עורך אל-חיאת לשעבר, ר'סאן שרבל, פרסם מאמר ב-7.2.16, לאחר הודעת סעודיה על כוונתה לפלוש קרקעית לסוריה, בו הדגיש כי רק כוח סוני יוכל למגר את תופעת דאעש והזהיר: "העובדה שהאזורים שמהווים מטרה [להפצצות] הם סונים, מצביעה גם כן על כך שהמלחמה הפכה לעונש קשה לאזורים הללו ולמרכיב הדומיננטי בהם [הסונים]. הפיכת המלחמה בדאעש לאסון עבור הסונים ... מאפשרת לו לטעון שהוא ניצב מול ״מלחמה צלבנית רוסית או מלחמה שיעית פרסית״, דבר שמניח יסודות לצמיחתו של ארגון זוועתי ממנו בהמשך."[24] בעל טור נוסף באל-חיאת, האינטלקטואל הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י, המעיט במאמר שכתב ב-25.6.16 בחשיבות הישגי הצבא העיראקי. לדבריו הכוחות העיראקים יכולים לנצח באל-פלוג’ה ואולי גם יחזירו את השליטה שלהם במוסול, "אך הדבר לא יבטיח להם בשום אופן שעיראק תחזור אפילו ליציבות שהייתה בימי סדאם חוסיין...  אין זה אלא ש[דאעש] יהיה דף נוסף בדפי הכאוס. מרידה נוספת שתישא שם אחר שאינו דאעש תהיה אולי יותר אלגנטית או אולי יותר מכוערת, אבל היא עדיין תהיה מרידה שתמשיך לכרסם במה שנותר ממדינת עיראק".[25]


מאג'ד מוחמד אל-אנצארי, חוקר באוניברסיטת קטר ובעל טור ביומון הקטרי אל-ערב היו"ל בלונדון, כתב ב-31.5.16, כי "האיראנים והאמריקאים חולמים למחוק את אל-פלוג’ה מהמפה" ושבאמצעות מראות של גופות ברחובות הם חושבים להרתיע את כל מי שמנסה להתנגד לתכניתם, אך בפועל הדיכוי האלים רק ייצור "דור חדש של טרוריסטים". לדבריו, "ניתן לבשר למערכת הבינ"ל שהיא הצליחה לייצר לעצמה אויבים כשהם בבטן אמותיהם."[26]

 

עבד אל-רחמן אל-ראשד, לשעבר עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט ומנכ"ל ערוץ אל-ערביה, יצר זיקה בין מוסול לבין חלב וטען כי בשני המקרים זו מלחמה נגד אוכלוסייה סונית, ושבשניהם ניצחון התוקפים יהיה זמני בלבד:  "האם הקרבות במוסול ובחלב יסיימו את המלחמה העיראקית נגד ארגון דאעש ואת מלחמת האזרחים בסוריה? איני סבור כך. בעיית שתי המדינות נעוצה באופיו של המשטר הסורי ובמעשי המשטר בעיראק ובשל [מדיניות] ההדרה וההרחקה [של הסונים]... המשטר הפרלמנטרי בעיראק נוטה לכוון שלטון עדתי, דבר שיוביל בשלב שאחרי שחרור מוסול למזעור עיראק ולהפיכתה למדינה פחות יציבה וקטנה בשטחה. אשר לסוריה, לאחר שחלב תטוהר מרוב תושביה ולא רק מהחמושים בה, תעבור הלחימה ממנה לעיר אחרת והקרבות יימשכו משום שאין פתרון מדיני. זאת בשל התעקשות איראן לדבוק באיש האחראי לכל הדם הזה [בשאר אל-אסד]... הניחו להם בעיראק וסוריה להתכונן לחגוג את 'שחרור' מוסול וחלב. אנו יודעים שאלה חגיגות לזמן קצר ושאחריהן יתחדשו הקרבות והבריתות וכן רדיפת האזרחים הכועסים. הטרוריסטים העולמיים ימשיכו להרוויח מן הכר הפורה [לטובת המשך פעילותם] וכך תמשכנה המתיחויות באזור."[27]

 

הצבא העיראקי חושב שהביס את דאעש, אך הוא עומד לקום ולהכות שוב[28]



כדי לחסל את דאעש צריך לשים קץ להדרה הפוליטית של הסונים

הכותבים בעיתונות המפרצית לא מאמינים בפתרון צבאי ל"בעיית דאעש". לטענתם, כדי למגרו יש לטפל בבעיות שהביאו לצמיחתו – דיכוי הסונים ע"י ממשלות שיעיות פרו איראניות. ולכן הם קוראים ליציאת הכוחות האיראניים משטחי עיראק וסוריה ולפיזור המיליציות השיעיות. עם זאת, עיקר הטיפול צריך להיות בתיקון העוול שנעשה לסונים לאורך השנים האחרונות, לאחר שהודרו מעמדות הכוח וממוקדי קבלת ההחלטות הפוליטיות והפיכתם לשותפים בעלי סמכויות נרחבות בניהול האזורים בהם הם מהווים רוב ברור, למשל במחוז אל-אנבאר בעיראק. בנוגע לסוריה, הכותבים בעיתונות המפרצית דורשים את ראשו של בשאר אסד וסילוקו מן השלטון ללא תנאי.

 

פייסל אל-קאסם, סורי במוצאו המנחה את תכנית "הכיוון הנגדי" בערוץ הקטרי אל-ג'זירה, כתב במאמרו באל-קדס אל-ערבי מ-18.6.16: "הבעיה בעיראק ובסוריה לא טמונה בדאעש ולא בטרור, אלא במשטר העדתי המזוהם", כלומר כל עוד לא תסתיים עריצות המשטרים העדתיים במדינות אלה, ייוותרו התנאים לקיומו של דאעש, או להופעתן של "מפלצות חדשות"[29]. העיתונאית הלבנונית-אמריקאית, ראר'דה דרר'אם כתבה בטורה ביומון אל-חיאת, ב-11.12.15, כי ארה"ב נושאת באחריות לתמיכה בטרור השיעי כלפי הסונים ובאפלייתם, וטענה כי "הנחלת תבוסה לארגון דאעש ודומיו דורשת בהחלט גיוס של הסונים הערבים, למלחמה בו, אך ההנהגות הערביות לא יעשו זאת כל עוד יראו שהדרת  הסונים בתוך ארצותיהם נעשית בתמיכת ארה"ב... הדבר הכי חכם שוושינגטון יכולה לעשות, לו באמת רצתה לגבש חזית רצינית נגד הטרור של דאעש ודומיו, הוא לחדול מעידוד הטרור השיעי נגד הטרור הסוני."[30]

 

העורך לשעבר של היומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומייד, הדגיש במאמרו מה-6.3.16, כי הסונים בעיראק דורשים לקבל נשק ולנהל את הביטחון באזוריהם באופן עצמאי: "כיצד יהיה פתרון [לדאעש בעיראק] כל עוד הממשלה העיראקית לא מחליטה באופן מעשי לתמוך במתונים הסונים ולחמשם, כפי שעשתה בעבר לגבי מועצות ההתעוררות [הצחואת][31] אשר סילקו את אל-קאעדה מאל-אנבאר? כיצד יהיה פתרון כאשר ממשלת בגדאד היא עדתית ואין שום סימן אמיתי לשינוי פוליטי בה?"[32] במאמר נוסף מה-24.5.16, הוא  סיכם, כי "כל עוד לא תהיה עצירה אמתית של מכונת ההרג האסדית-איראנית בסוריה, ולא רפורמה פוליטית שורשית בעיראק,  מרחץ הדמים לא ייפסק למרבה הצער והערים ימשיכו ליפול גם אם ישוחררו."[33]  

 

מוחמד אבו רומאן, חוקר ירדני של ארגוני אסלאם קיצוני, ראה גם הוא בשילוב הסונים, דרך למיגור דאעש בעיראק ובסוריה. במאמרו ביומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד מה-29.5.16, כתב: "מילת המפתח בעיראק היא שילוב הסונים באמצעות משטר פדרלי מאוזן, ומתן אזור [אוטונומי] שיעניק להם את זכויותיהם הפוליטיות באופן ברור, וירחיקם מעט מההגמוניה של הגורמים הקשורים לאיראן. בסוריה, יציאת אסד מהשלטון... תעניק לסונים רווחה ותחושה שקורבנותיהם לא היו לשווא."[34]     

 

עיראק לא תצליח להביס את דאעש אם לא תשתחרר מכבלי העדתיות[35]


 

עמדת הסונים כלפי דאעש: חלק תומכים, חלק מתנגדים, חלק יושבים על הגדר 

הסונים שבשמם בעלי הטורים בעיתונות המפרצית מבקשים לדבר, הם אכן האוכלוסייה המרכיבה ברובה את השטחים עליהם השתלט דאעש בסוריה ובעיראק. מדובר במיליוני אנשים המחולקים לעשרות אם לא למאות שבטים, כאשר כל שבט מתנהל כיחידה פוליטית עצמאית.

 

המציאות העולה מטענותיהם של הכותבים בעיתוני המפרץ, היא של מאבק דיכוטומי בין סונים לשיעים, אך בפועל התמונה מורכבת יותר. נכון הוא, שבזמן מסע הכיבושים של דאעש בעיראק ביוני 2014, היו דיווחים על חבירת קבוצות סוניות אליו. כותרת הכתבה ביומון אל-קדס אל-ערבי אשר דיווחה על נפילת מוסול הייתה אז "נפילת מוסול: מרד סוני בהנהגת דאעש."[36] היומון הסעודי המקוון אילאף, ציטט ב-6.7.15 שיח' של אחד משבטי העיר אל-רמאדי שבינתיים כבר שוחררה משלטון דאעש, אשר אמר: "אנו אומרים לאחינו באל-אנבאר שהגורל שלנו הוא אחד, העמדה שלנו היא אחת והחרב שלנו יחד עם אחינו חיילי המדינה האסלאמית מכוונת אל אויב אחד."[37]

 

אולם, ישנן עדויות לחוסר האחידות בקרב הסונים בנוגע ליחסם לדאעש. מוחמד הראט, דובר מועצת שבטי אל-אנבאר, מסר לסו"י אנאדול, ב-10.7.16, כי שבטי אל-אנבאר התחלקו לשלושה; חלק תמכו בדאעש, חלק התנגדו לדאעש וחלק המתינו לראות מי המנצח כדי לחבור אליו. לדבריו, שבטים רבים תמכו בדאעש אחרי שהשתלט על ערי אל-אנבאר והם חיו אתו בדו-קיום עד אשר הכוחות העיראקים שחררו את ערי המחוז. הוא הוסיף, שכמנהיג סוני בכיר הוא מודאג משתה"פ של שבטים אלה עם דאעש, אשר עלול להביא לחזרתו הארגון למקומות ששוחררו.[38] השיח' ראפע אל-פהדאוי, משבט אל-בו פהד, אמר ליומון אל-שרק אל-אוסט ב-11.7.16, כי דאעש ניצל את אווירת הדיכוי העדתי בעיראק כדי להשיג תמיכה והצליח לקבלה מקבוצות, חלקן קטנות, מכל השבטים הסונים. על רקע זה, אמר ח"פ מאל-אנבאר, מוחמד אל-חלבוסי, כי אסור לתת עונשים קולקטיביים לבני השבטים הסונים על רקע תמיכה של חלקם בדאעש וכי ההכללה אינה נכונה ואינה מציאותית.[39] השיח' צלאח חסן אל-נדא משבט אל-בו נאצר, שבטו של סדאם חוסיין, אמר לאילאף: "לו כל השבטים הסונים היו מצטרפים לדאעש, היה מאזן הכוח בעיראק משתנה [לטובת דאעש]."[40]   

 

מבין השבטים שנשבעו אמונים לדאעש, היו כאלה שעשו זאת מתוך בחירה ואינטרסים, אך היו גם שבטים שעשו זאת מתוך פחד וחרדה, נוכח מעשי טבח קשים שביצע דאעש בקרב שבטים שלא קיבלו את מרותו, כמו בשבט אל-שעיטאת הסורי שדאעש טבח בשנת 2014 ב-700 מאנשיו, למען יראו וייראו. אתר האופוזיציה הסורי אוריינט ניוז, ציין בכתבתו על תמיכת השבטים בסוריה ובעיראק בדאעש, כי דאעש נוקט מול השבטים הסונים במדיניות של מקל וגזר.[41] 

 

 
ישנם גם שבטים אשר לא רק התנגדו לדאעש, אלא גם הביעו נכונות לשתף פעולה עם הממשלות אשר לכאורה מדכאות אותם, במלחמתם בו. לפי דיווחים בתקשורת הערבית, כמה שבטים סונים הסכימו להעמיד לרשות הממשלה העיראקית עשרות אלפי לוחמים אשר יילחמו בדאעש. מנהיג באחד השבטים באל-אנבאר ת'אמר אל-תמימי, חבר בהנהגה של לוחמי שבטים שהסכימו להילחם לצד כוחות הממשלה העיראקית נגד דאעש, אמר לסו"י בורת'א השיעית העיראקית, בימי הקרבות לשחרור אל-פלוג’ה, כי המיליציות השיעיות לא ביצעו כלל פשעי מלחמה נגד סונים, וכי הן יצרו מעברים בטוחים עבור העקורים מאל-פלוג’ה. לדבריו, אין שום יד מכוונת או פעולות מתוכננות של המיליציות השיעיות לפגיעה בסונים, וכל אמירה כזאת עושה עמם עוול42] [. עדות נוספת לקשרי שבטים סונים עם שיעים, הופיעה בידיעה מאל-קדס אל-ערבי ב-17.6.16 ולפיה משלחת של שבטים מאל-אנבאר הגיעה לאיראן כדי לבקש תמיכה לוגיסטית איראנית במאבק נגד דאעש.[43]

 

שבט סוני נשבע אמונים לדאעש במחוז דיר אל-זור בסוריה[44]




[1] אל-ג'זירה (סעודיה), 5.2.2016.

[3] ארגון היושב בוושינגטון ופועל לחיזוק הקשרים הפוליטיים והכלכליים בין סעודיה לארה"ב, עוד מידע על הארגון ב- https://www.saprac.org/

[4] מכה (סעודיה), 21.7.2016

[5] אל-ערב (לונדון), 4.8.2016

[6] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 23.6.2016

[7] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.6.2016

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.7.2016

[9] אל-ערב (לונדון), 7.6.2016

[10] המיליציות השיעיות פועלות בעיראק ובסוריה בתיאום עם הממשלות ובאישורן. בעיראק המיליציות מכונסות תחת רשות הגיוס העממי (החשד השעבי בערבית) אשר הוקמה ב-2014 לאחר נפילת מוסול ובעידוד המנהיג השיעי אל-סיסתאני. 

[11] על משמעות ההחלטה ראו דוח ממרי

[12] אל-ג'זירה (סעודיה), 22.12.2015

[13] אל-חיאת (לונדון), 6.6.2016.

[14] אח'באר אל-ח'ליג' (בחריין), 3.8.2016

[15] וalarabiya.net, 2.6.2016

[16] בנו של עלי הח'ליף הרביעי, שנהרג בקרב כרבלאא' בשנת 680  

[17] אל-חיאת (לונדון), 24.10.2016

[18] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.6.2016

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.6.2016

[20] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 22.11.2015

[21] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.12.2015

[22] אל-וטן (בחריין), 29.5.2016

[23] מכה (סעודיה), 3.7.2016

[24] אל-חיאת (לונדון), 7.2.2016

[25] אל-חיאת (לונדון), 25.6.2016

[26] אל-ערב (לונדון), 31.5.2016

[27] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 24.10.2016

[28] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.7.2016

[29] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 18.6.2016

[30] אל-חיאת (לונדון), 11.12.2015

[31] כוחות של בני שבטים סונים עיראקים שלחמו בארגוני הטרור ובראשם אל-קאעדה, בשת"פ עם כוחות ארה"ב ועיראק.

[32] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.3.2016

[33] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 24.5.2016

[34] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 29.5.2016

[35] alarabiya.net, 10.7.2016

[36] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 12.6.2014

[37] וhttp://elaph.com/, 6.7.2015

[38] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 10.7.2016

[39] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.7.2016

[40] וhttp://elaph.com/, 6.7.2015

[41] וorient-news.net, 10.7.2014. לוחמים משבט שעיטאת החבול בעצמם החלו להתארגן ולהשיב מלחמה נגד דאעש שנתיים לאחר שבוצע הטבח בהם. אל-חיאת (לונדון), 31.7.2016.

[42] ו burathanews.com, 7.6.2016

[43] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 17.6.2016

[44] ו orient-news.net, 10.7.2014