עיתונאית סעודית: החוק הסעודי האוסר הכאת נשים, קודם להוראות ההלכה
אלימות נגד נשים הינה תופעה רווחת בסעודיה[1], ומהווה ביטוי נוסף לדיכוי הקשה אליו חשופות הנשים הסעודיות, הכולל גם למשל, איסור לנהוג, צורך באישור ובליווי של האפוטרופוס הגבר כמעט בכל צעד בחייהן, ואבטלה גבוהה.
ב-27.1.2016 שודרה תכניתו של איש התקשורת הסעודי, עלי אל-עליאני, ובה הציג האחרון קטעים מתוך קליפ של ממרי, בו הצדיק איש הדת הסעודי מוחמד אל-עריפי, הכאת נשים תוך כמה הסתייגויות (מכות קלות לא בפנים ואף בקיסם שיניים) כדי להביע את חוסר שביעות רצונו מהתנהגותה אך לא על מנת לגרום כאב.[2]
צילום מסך מתכניתו של אל-עליאני, שבה הוצגו קטעים מקליפ ממרי, בו נראה אל-עריפי[3]
בעקבות התכנית, פרסמה היילה אל-מושווח, בעלת טור ביומון הסעודי הממסדי עוכאט', מאמר ובו טענה כי הכאת האישה היא דבר האסור מכוח החוק בסעודיה בכל מצב וכי המדינה רשאית לחוקק חוקים האוסרים גם מעשים המותרים הלכתית, במידה והם קשורים לפגיעה בזכויות של אחרים. אל-משוח הדגישה, כי אישה שבעלה מכה אותה חייבת לעצור אותו ולא לחשוש מכך, שכן אם לא תעשה זאת, זה יהווה מסר לילדיה שגם הם יכולים להכות את נשותיהם ובנותיהם בעתיד.
להלן תרגום קטעים מן המאמר:[4]
התשובה היא 'לא'. המדינה יכולה להגביל, לאסור או לבטל דבר שהוא מותר [על פי השריעה], שכן ההיתר לכך לא ניתן באופן מוחלט, מפני שמימושו או אי מימושו קשורים בזכויות של אחרים, ויש להתחשב בהן, דבר שמחייב לאסור את המותר במקרים מסוימים, ובמקרים אחרים להורות לבצעו. זאת, בהתאם לתוצאות שיהיו לביצוע הדבר או להימנעות ממנו ובהתאם למצב, לזמן ולמקום. זכותה של המדינה למשל, לאסור משהו שהוא אולי מותר [בשריעה], אם היא רואה בו דבר מזיק או אלים - כמו עבדות, הכאת אישה – [וזאת] על בסיס העיקרון ההלכתי: 'הקו המנחה את התנהלות השליט ביחס לצאן מרעיתו הוא טובת הכלל'.
לכן, על כל אישה לדעת שלגבר, בין אם הוא בעלה או מישהו אחר, אין זכות להכותה, וכאשר זה קורה או חוזר ונשנה עליה לעצור זאת. החוק מגן עליה, והבעל לא יוכל לטעון בפני השופט שהשריעה התירה לו להכותה, וגם אם יאמר שהיכה אותה [רק] בקיסם שיניים, יענה לו השופט 'את הקיסם שלך שים בפיך" ואל תכה אישה!
האלימות במשפחה היא התנהגות חברתית מסוכנת שצריכה להיעלם. הדבר לא יקרה אלא אם תהיה מודעות מלאה לזכויות ולחוקי המדינה הנוגעים בדבר. נשים רבות סופגות את האלימות בשקט כדי לשמור על משפחתן ובניהן, אך אינן מודעות לכך שהן מגדלות ילדים שהם בבחינת מטעני נפץ של אלימות, שכן את מה שלמדו בבית הם יישמו בעתיד על נשותיהם ובנותיהם, וכך נמשך מעגל האלימות!
לבסוף, אני חושבת שהשיח' [אל-עריפי] לא הבין את העניין הזה, שכן הכאת האישה אסורה ע"פ החוק, בין אם קלוֹת כפי שציין או נמרצות...".
