המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ויכוח בקרב הפלסטינים בעקבות דבריו חסרי התקדים של מחמוד עבאס, נגד פיגועי הדקירה
7/4/2016

 

ויכוח בקרב הפלסטינים בעקבות דבריו חסרי התקדים של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, נגד פיגועי הדקירה

 

הקדמה

ב-31.3.16 התראיין יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, לעיתונאית הישראלית, אילנה דיין, במסגרת התכנית "עובדה" בערוץ 2 הישראלי. בראיון השמיע עבאס הצהרות מתונות יחסית, ובראשן הביע לראשונה התנגדות לפיגועי הדקירה שמבצעים צעירים פלסטינים נגד ישראלים בחודשים האחרונים, ואף אמר כי היה עוצר את אינתיפאדת לו היה יכול. עוד אמר עבאס בריאיון כי אין אדם בר דעת שיאפשר לבנו לקחת סכין ולרצוח, או יאמר לו שזה מעשה חכם. לדבריו, "צריך להיות משוגע" כדי להסכים לכך. כשנשאל על פיגוע שבו צעיר בן 16 רצח אישה ישראלית למול ילדיה אמר: "זה לא מקובל, כי האישה הזו היא בן אדם. אסור להרוג בן אדם, בכל מקרה. אסור לשפוך דם אדם משום סיבה. אני מתנגד לזה". עבאס הוסיף כי מנגנוני הביטחון הפלסטינים פועלים לסיכול פיגועי דקירה ועורכים  חיפושים בתיקי הילדים בבתי הספר, כדי לבדוק אם יש להם סכינים. הוא סיפר כי באחד מבתי הספר נמצאו 70 סכינים שהיו בידי תלמידים ותלמידות, ומנגנוני הביטחון הפקיעו אותן. עם זאת, עבאס חזר ואמר כי כאשר צעיר פלסטיני שביצע פיגוע דקירה נהרג, הוא הופך לשהיד, וגם שב וציין כי הצעירים הפלסטינים שיוצאים לבצע פיגועי דקירה בידיעה שהם עלולים למות, עושים זאת מתוך ייאוש וחוסר תקווה.

 

עבאס אמר בראיון, כי הוא נאחז בתיאום הביטחוני בין ישראל לרש"פ ורוצה לשמרו, כי בלעדיו יהיה "כאוס", ו"אינתיפאדה עקובה בדם". יחד עם זאת, הוא דרש שר"מ ישראל, בנימין נתניהו, יכבדו, ייתן לו אחריות מלאה על שטחי A מבלי שצה"ל ייכנס אליהם ויצהיר שהוא מאמין בפתרון שתי המדינות. עבאס הבהיר כי הוא עדיין מושיט יד לשלום לנתניהו, רואה בו פרטנר ומוכן להיפגש עימו בכל מקום ובכל זמן, ושב לציין כי הוא עדיין מאמין בשלום ורוצה לראות את השלום בימי חייו, כדי שלצעירים הפלסטינים תהיה תקווה.

 

דבריו המפורשים של מחמוד עבאס בריאיון לערוץ 2 נגד פיגועי הדקירה הם התבטאות ראשונה ויחידה שלו נגד פיגועים אלה ונגד פגיעה בישראלים, מאז תחילת גל האלימות הנוכחי באוקטובר 2015, המכונה ברש"פ "התקוממות עממית".

 

בעבר עבאס גינה פיגועים נגד אזרחים משני הצדדים, ואולם את גל הפיגועים הנוכחי עבאס ואנשיו לא גינו גם כאשר כוונו נגד אזרחים וכללו שימוש בנשק חם. יתר על כן, לא רק שעבאס ומנהיגי הרש"פ והפת"ח לא גינו את פיגועי הגל  הנוכחי, הם אף הביעו תמיכה חד-משמעית בהמשך "ההתעוררות העממית"[1] והצדיקו אותם  בטענה שהם מבטאים את ייאושם של הצעירים הפלסטינים, הנובע מן הכיבוש המתמשך והעדר אופק מדיני; מן  "השינויים" שישראל עושה במסגד אל אקצא לדבריהם ובשל הצתת בית משפחת דוואבשה ב- 2015  ושריפתו של הילד מוחמד אבו ח'דיר ב-2014.  במסע"ת ב-26 בנובמבר 2015, אמר עבאס: "הפעולות הישראליות האלה הניעו את הנוער הפלסטיני להגיב באופן שאותו אנו רואים."[2] יתרה מכך, הרש"פ ותנועת הפת"ח נתנו חסות פעמים רבות לאירועים וטקסים המנצחים את מבצעי הפיגועים ומאדירים אותם.[3] דובר פת"ח, אוסאמה אל- קואסמה, אף התפאר כי תנועתו ניצבת בראש רשימת השהידים של "ההתעוררות העממית".[4]

במקביל הרש"פ טענה פעמים רבות כי ישראל מוציאה להורג בדם קר פלסטינים ברחובות ושהיא ממציאה ומביימת את פיגועי הדקירה, בהניחה סכין ליד גופות הפלסטינים, כדי להצדיק את הריגתם.[5]

 

הצהרותיו המתונות של עבאס בריאיון לערוץ 2 בנושא הפיגועים ואודות רצונו בשת"פ עם נתניהו כדי לקדם את השגת השלום, עוררו עליו ביקורת רבה הן מצד יריביו הפוליטיים הקבועים, בראשם תנועת חמאס; הן מבית, מצד פלגים החברים באש"פ,  כמו החז"ע, והן מצד עיתונאים פלסטינים החיים בגדה המערבית, אשר טענו במאמריהם כי עבאס הגזים במסרי המתינות והשלום שלו וכי הרש"פ מפקיעה מהילדים סכינים בלא לספק להם אלטרנטיבה אחרת להתנגדות לכיבוש. כמה מכותבים אלה התייחסו גם לביקור התנחומים של משלחת הפת"ח בביתו של ראש המנהל האזרחי בצה"ל שנהרג בשבוע שעבר בתאונת מטוס, בציינם כי הביקור מלמד עד כמה שגויה ומבולבלת מדיניותה של  הרש"פ.

 

מנגד, התפרסמו בעיתונות הפלסטינית, ובמיוחד ביומון אל-חיאת אל-ג'דידה שבבעלות הרש"פ, מאמרי תמיכה בעבאס, שהדגישו את דבקותו בשלום וטענו כי תוקפיו הם אופורטוניסטים ופופוליסטים שרוצים לשפר את מעמדם ויוקרתם על חשבון דם הילדים הפלסטינים.[6] עם זאת, ככל הנראה בתגובה לביקורת הגוברת, רמז דובר פת"ח כי דבריו של עבאס בראיון לערוץ 2, כוונו לאוזניים ישראליות והיו חלק מתמרון מדיני.

 

להלן קטעים מההצהרות וממאמרי הביקורת והתמיכה בעבאס בעקבות הריאיון שלו לערוץ 2:

 

חמאס וגורמים באש"פ: עמדותיו של עבאס מצערות, הוא הגזים עם מסרי השלום שלו

כאמור, דבריו של עבאס הביאו עליו ביקורת מצד הפלגים הפלסטינים השונים. בכיר חמאס,  איסמאעיל רד'ואן, אמר לביטאון חמאס, פלסטין: "הצהרות עבאס מצערות ומגונות. יו"ר הרש"פ מתגאה בדיכוי האינתיפאדה ובניסיון לסיימה ומקדש את התיאום הביטחוני." לדבריו, עמדות אלה "מעניקות גיבוי לכיבוש הציוני להמשיך לבצע את פשעיו נגד עמנו הפלסטיני. במקום להצטער על הרג ציונים פושעים, היה עדיף שרגשות אלו יופנו לסיוע לעמנו ולהצגת פשעי המלחמה שביצע הכיבוש בפני בית הדין [הפלילי] הבינ"ל, כדי להעמיד את מנהיגי הכיבוש לדין...". רדואן קרא לרש"פ ולמנגנוני הביטחון "להפסיק את התיאום הביטחוני ולהעניק את הגיבוי המדיני, החומרי, המורלי והתקשורתי לאינתיפאדה ולפעול כדי להבטיח את המשכה, במקום להפסיקה ולדכאה, שכן כיבוש זה מבין רק את שפת האינתיפאדה וההתנגדות." גם דובר חמאס, סאמי אבו זוהרי, אמר כי "הצהרותיו של עבאס "המתנגדות לאינתיפאדה מספקות תירוץ לכיבוש להמשיך [לבצע] את פשעיו נגד העם הפלסטיני".[7]

 

גם תנועת הג'יהאד האסלאמי גינתה את דברי עבאס. בכיר התנועה, אחמד אל-מודלל, אמר: "דבריו [של עבאס] משרתים אך ורק את האויב הציוני, ונותנים לו הכשר להמשיך בפשעיו". לדבריו, לעם הפלסטיני אין אף אופציה זולת זו של אינתיפאדת ירושלים, ולכן על עבאס לאמץ אופציה זו, לתמוך בה ולהפסיק את התיאום הביטחוני.

 

דברים קשים נשמעו גם מפלגים שמשתייכים לאש"פ. הבכיר בחזית העממית לשחרור פלסטין, בדראן ג'אבר, טען כי עבאס "הפנה גב לאינטרס הלאומי העליון ולאינטרסים של העם הערבי הפלסטיני". לדבריו, עמדתו של עבאס כלפי האינתיפאדה "מצערת מאוד" ודרך המו"מ והתיאום הביטחוני שעבאס הולך בה "הוכחה ככישלון חרוץ". הוא גינה את הרש"פ שלא יישמה את החלטות המועצה הלאומית הפלסטינית [להלן, מל"פ] שהתקבלה במרץ 2015 להפסיק את התיאום הביטחוני עם הכיבוש והוסיף: "עמדתנו ברורה, אנחנו נגד המדיניות הזו שאימצה הרש"פ ברמאללה ואשר משנה לחלוטין את הקונצנזוס הפלסטיני ואת מה שהוסכם עליו במוסדות [אש"פ] אשר מחייב [את כולם]". ג'אבר דרש מהמל"פ ומהוועד הפועל של אש"פ  לבוא חשבון עם "מי שהפנו גבם להחלטות אלה".[8] בכיר אחר בחזית העממית לשחרור פלסטין, רבאח מוהנא, קרא לעבאס להתפטר משום שחצה את הקווים האדומים בעיקר משום שהפר את החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית בנושא הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.[9]

כותב ביומון אל-קדס: אבו מאזן מתעלם מההחלטה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל

הביקורת על עבאס מצאה ביטוי גם במאמריהם של כותבים פלסטינים מהגדה המערבית. אבראהים דעיבס, בעל טור ביומון אל-קדס , היו"ל במזרח ירושלים כתב: "הנשיא אבו מאזן ידוע בכך שהוא אינו מסתיר את קריאותיו להתנגדות לא אלימה ואת התנגדותו לכל צורות האלימות. בימים האחרונים הוא השמיע עמדות בנושא זה שעוררו תגובות נרחבות [בציבור הפלסטיני] גם אם הן היו מופנות במקור לדעת הקהל הישראלית. בפגישה עם משלחת יהודית [יוצאי עדות המזרח ב-28.3.16 ברמאללה] הוא אמר שהוא אוהב להאזין כל יום לזמרים יהודים[10]... בראיון לערוץ ישראלי הוא אמר שהוא דבק בתיאום הביטחוני מאחר שהעדרו יוביל לקיצוניות ולאלימות על כל צורותיהם, זאת למרות שהמועצה המרכזית הפלסטינית החליטה לבטל את התיאום הזה -  החלטה רשמית מחייבת שהנשיא התעלם ממנה. יתר על כן, אבו מאזן הכריז כי כוחות הביטחון הפלסטינים פושטים על בתי הספר בחיפוש אחר סכינים וכי הם מצאו בבית ספר אחד 70 סכינים שהיו בידי 70 תלמידים ותלמידות והפקיעו את כולן באומרם לתלמידים כי השימוש בסכינים הוא אסור ולא הולם. במישור המדיני הוא אמר שהוא מוכן לחזור למו"מ...

 

ניתן היה להבין ולקבל את העמדות האלה הברורות לחלוטין ואשר [מסרי] השלום בהן מופרזים, לו זכו להיענות או להבנה, ולו חלקית,  אצל הצד הישראלי. [אבל] הם בישראל הופכים להיות יותר ויותר קיצוניים וגזעניים כלפי כל מה שהוא פלסטיני ונוגע לזכויות, למדינה ולירושלים כבירה [של המדינה הפלסטינית]. הם לא מפסיקים לרגע את ההתנחלות... דוחים את דרישתנו לחזור לגבולות 67', ובוודאי מתנגדים לזכויות השיבה...

 

אם כך, מה שאנו עושים הוא בבחינת 'תיפוף ליד חירשים'... וזה מה שעורר מורת רוח, שלא לומר תרעומת כללית בקרב הציבור [הפלסטיני]."

 

בהמשך המאמר דעיבס מתח ביקורת גם על ביקור הניחומים של משלחת הרש"פ בבית משפחתו של ראש המנהל האזרחי הישראלי שנהרג בתאונת מטוס. הוא כתב: "האנשים תוהים: האם לא היה זה ראוי שמשלחות רשמיות בדרג זה תבקרנה את בעלי הבתים, הסככות והמבנים היבילים שאותו מנהל אזרחי הורה להרוס? האם לא היה זה ראוי שמשלחות אלה תבקרנה את משפחות השהידים, ובמיוחד אלה שישראל מחזיקה בגופותיהם למעלה משלושה חודשים? האנשים תוהים: האם היה באמת הכרחי לשלוח משלחת ניחומים... די היה במשלוח מברקי תנחומים אם הדבר היה הכרחי, אך מה שקרה כבר קרה, וזה עורר תרעומת ברחוב הפלסטיני ובקרב האנשים...

 

אנו נלחמים באמצעות נאומים ופגישות ולא בוחנים את המצב בצורה ריאלית ולא מטפלים בו באמצעות שיקולים הגיוניים. כשיצאה החלטת החלוקה [של האו"ם ב-1947] התנגדנו לה והתקוממנו נגדה. [לעומת זאת] היהודים בהנהגת בן גוריון קיבלו אותה והפסדנו הרבה יותר [שטחים אותם מאשר אלה שהפסדנו בתכנית] החלוקה... היום אנו עדיין מדברים על המדינה הפלסטינית בגבולות 67' שבירתה ירושלים, למרות שכולם יודעים שההתנחלות, הייהוד והגירוש שמבצעת ישראל חיסלו פתרון כזה..."[11]    


עיתונאי וחוקר פלסטיני: הרש"פ לא מספקת לילדים הפלסטינים חלופה אחרת להתנגדות

ד"ר אחמד ג'מיל עזם, עיתונאי וחוקר באוניברסיטת ביר זית ברמאללה תקף בטורו ביומון הירדני אל-ר'ד את מדיניותו של עבאס וטען כי הוא אינו מספק לצעירים הפלסטינים חלופה לפיגועי הסכינים כדי להתנגד לכיבוש. לדבריו, הבעיה העיקרית שמאפיינת את מדיניות הרש"פ בראשות עבאס היא "היעדר אסטרטגיה לאומית כוללת". הוא הוסיף: "דבריו של מחמוד עבאס [לתכנית עובדה בערוץ 2] אינם טעות. כמעט כל אב ימנע מבנו או בתו לצאת ולבצע פיגוע דקירה, זאת למרות שהם לא יגנו את בנם לאחר שכבר ביצע [פיגוע דקירה] והם יראו בילד או בילדה שהיד או שהידה, בדיוק כפי שאמר אבו מאזן בריאיון לטלוויזיה הישראלית, שעורר תגובות רבות. בפועל, האב או האם כמעט ואינם יכולים לעשות דבר לאחר מות הבן או הבת כשהידים, מלבד להתאבל ואולי להתגאות בהם, אך ההנהגה הפלסטינית יכולה לעשות משהו ו[יתרה מכך], מחובתה לעשות משהו אחר.

 

דבריו של הנשיא עבאס בריאיון כי [מנגנוני הביטחון הפלסטינים] מצאו 70 סכינים בבית ספר נשמעים מוזרים עד מאד וקשה לדמיין זאת, אף שעבאס ידוע כמי שמתכוון למה שהוא אומר... אולם, נניח לצורך העניין שהסכינים הללו אכן נמצאו, או שנמצא מספר קרוב לזה [של סכינים], או ש-70 ילדים רק הביעו רצון לשאת סכין -  השאלה שנשאלת היא מה יש להנהגה הפלסטינית לומר להם? הטלת הגבלות  ואיסורים עליהם או כל דבר אחר לא יועילו, ואפילו הבטחה לעתיד מזהיר [לא תועיל]. הפתרון היחיד הוא [שהרש"פ תשיב לשאלה] מהי אסטרטגיית ההתנגדות האלטרנטיבית? אנו יכולים לתאר לעצמנו כי אם מקבל ההחלטות היה מגלה שבנו או בתו מתכוונים לתקוף חייל [המצויד] בכל הציוד והקסדה שלו, באמצעות מספריים או סכין, הוא היה מספר לו על דרך התנגדות יעילה יותר במסגרת תפיסה אסטרטגית כוללת.

 

בהקשר זה נכנס גם ביקורם של חבר הוועד המרכזי של תנועת פת"ח ושל חבר נוסף בתנועה שהוא גם חבר הוועד הפועל של אש"פ, בסוכת האבלים של קצין דרוזי בשם מוניר עמאר, ששימש כראש המנהל האזרחי הישראלי בגדה המערבית. ביקור זה משקף את המדיניות התועה [של הרש"פ] ואת המסרים המדיניים הלא מובנים והפרובוקטיביים [שלה]. התירוץ של חבר הוועד הפועל כי הלך לנחם [את משפחת עמאר] בשל קשרים אישיים עם הקצין אינו מצדיק [את הביקור] ולא גורם לכך שנסלח לו על כך. אדרבא, זה מעורר תהייה כיצד הפכו היחסים בין חבר הנהגת העם הפלסטיני לבין בכיר בכיבוש, האחראי לרבים מאמצעי החנק, הכליאה וההגבלות [עלינו הפלסטינים], למקובלים באופן כזה?..."[12]

 

עיתונאים פלסטינים וחברי פת"ח: עבאס דבק בשיח השלום ולא חושש מהפופוליסטים

כאמור, בעקבות הביקורת שהוטחה בעבאס נחלצו עיתונות הרש"פ ובכירים בתנועת פת"ח להגנתו  תוך שהם מאשימים את מבקריו בהפצת שקרים וסיסמאות פופוליסטיות ובניסיון לנצל פוליטית את דבריו ולערב את הילדים הפלסטינים במאבק עם ישראל, לצורך הישגיהם הפוליטיים. לדברי תומכיו, עבאס אינו נבהל מהביקורת עליו והוא דבק בדבריו על השלום ועל רצונו להגן על הילדים הפלסטינים.

 

אל-חיאת אל-ג'דידה: אבו מאזן לא חושש מהאנשים שממפיצים שקרים לגבי פיגועי הסכינים

במאמר המערכת של היומון אל-חיאת אל-ג'דידה שבבעלות הרש"פ, נכתב: "בדבריו בפני משלחת של בני העדה הדרוזית, הדגיש הנשיא אבו מאזן שהשלום ימשיך להיות השיח של פלסטין ו[המושא] של מאבק העם הפלסטיני ומאמציו, זאת כדי להשיג צדק, ביטחון ויציבות באמצעות הסרת הכיבוש. הוא הדגיש גם שהוא אינו חושש מכל גינוי לפעולתו למען שיח [השלום]; שהוא ימשיך [לדבוק] בכך ללא היסוס, ושהוא אינו חושש גם ממי שמתחרים ביניהם בהפרחת הסיסמאות הפופוליסטיות הנדושות.

 

[מדובר] במי שחוששים מהאמת, מתחמקים מהמציאות ומפיצים שקרים אודות מה שהם מכנים 'פעולות הסכינים' אשר איננו רוצים שילדינו יגררו אליהם. אין אדם השפוי בדעתו שמעודד פעולה כזו המנותקת מן ההתנגדות האמיתית, הקשורה לתכנית כוללת, תכנית פעולה, יצירה וחיים. אין אב או אם שיכולים לשלוח את ילדיהם לאבדון בצורה כזו ובאמצעות 'פעולות' כאלה שעד כה  הסתיימו רק במותם של הפרחים הפורחים האלה [קרי, הילדים]. פרחים אלה שאנו רוצים שיישאו פרי בגנים של העתיד ולא שימותו בשנותיהם הרכות. לכן מחובתה של הרש"פ לשמור על מעייני דור העתיד, דור בוני מדינת פלסטין החופשית והעצמאית, כדי שיחיה חיי חירות, פיתוח ושגשוג, חיי שלום ויציבות.

 

בדבריו [למשלחת הדרוזית עימה נפגש ברמאללה ב-2.4.16] אבו מאזן הבהיר עוד: 'אמרתי את מה שאמרתי בראיון לערוץ 2 הישראלי ואני חוזר על דבריי מאחר שאני אחראי על שלומם של בני העם האדיר הזה, עם פלסטין הנדיב המגלה אורך רוח והמתמיד, לכל אורך הדורות, ובמיוחד [על שלום] ילדיו שאיננו רוצים עבורם אלא עתיד של חירות וכבוד'... אכן, מפלסטין ייצא השלום כדי למנוע מלחמה ולכבות את האש שלה. לכן לא נחזור בנו משיח השלום ולא נפסיק את נחישותנו להמשיך בדרכו, יהיו הקשיים והמכשולים אשר יהיו, וככל שיגברו הצרחות של אלה החוששים מפני האמת והנמלטים מפניה..."[13]

 

בכיר בפת"ח: תוקפי אבו מאזן רוצים לראות את הילדים הפלסטינים מתים כדי לרומם את עצמם

מופק מטר, חבר המועצה המהפכנית של פת"ח ובעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, כתב: "דבריו של הנשיא מחמוד עבאס אבו מאזן על הילדוּת ועל ההגנה על ילדי פלסטין, לא מצאו חן בעיניהם. גם עמדתו המוצקה המתנגדת לערב את הילדים במאבק רווי הדם לא מצאה חן בעיניהם, כי הם רואים את המהות שלהם רק באמצעות דמם השפוך ואינם יכולים להתבלט אלא באמצעות טיפוס על סולמות ששלביהם עשויים מעצמותיהם הרכות [של הילדים].

 

'המהפכנים', 'הלאומנים' והרמאים יורים את חיציהם על הנשיא בכל הזדמנות בה הוא חוזר על עמדתו בנושא עירוב הילדים הפלסטינים בכבשן המאבקים האלימים. אלה שפתחו באש נגד הנשיא בעקבות הריאיון שהעניק לערוץ 2 הישראלי, בו אמר כי מנגנוני הביטחון הפלסטינים בודקים את תיקי הילדים ומחרימים סכינים שברשותם כדי שלא ייהרגו לחינם במחסומים הישראלים, הם אלה שטובים רק בעישון נרגילות בבתי הקפה..., דוגלים במהפכת הדורות ומודדים את האינתיפאדה לפי מספר [ההרוגים]...

 

קל לחסרי הרגש [הללו]... לראות את מוחותיהם של הילדים ניתזים לכל עבר או לראות תמונות טרגיות של ילדים באביב ימיהם שותתים דם מפצעים עמוקים בגופותיהם ללא כל יכולת או כוח, כשכל אמצעי ההצלה נמנעים מהם. מאחר שמוחותיהם [של האנשים הללו] אינם מסוגלים לספק  לילדים דרך חיים הם רואים במותם [של הילדים] פתרון, שיאפשר להם להפוך את הילד הקורבן החף מפשע לגיבור ולנכס לעצמם את מעמד השושבין של הגיבור...

 

אין טרגדיה איומה יותר משביעות רצון ממוות של ילדים ואין כשל מחשבתי גדול יותר מאשר האדרת דמותו של הקורבן [כמודל לחיקוי]. האנשים הנבובים המקדישים כל מרצם לציד הרעיונות, הערכים והעמדות האצילות כמו אלה עליהן מצהיר הנשיא האדם אבו מאזן, מנצלים את ההזדמנות שהילד הקורבן נופל כטרף, לא רק כדי להשביע את גרגרנותם אותה הם מכנים שלא בצדק 'עמדות לאומיות', אלא גם כדי להיאחז בה  ולהתרומם כדי להבליט את עצמם... חיי הילד מבחינתם אינם יותר מאמצעי [להאדרת עצמם]. זאת, בעוד עבור הנשיא האנושי, [חיי הילד] כמוהם כאדמה – אנו אוהבים אותה ומגינים עליה...

 

רבותיי, עליכם לדעת שהמשימה הראשונה של הנשיא מחמוד עבאס ושל כל מנהיג המנהיג את עמו לחיים, חירות ועצמאות, היא השמירה על העתיד, אחרת מה התועלת בכל דרכי המאבק הלאומי? מדוע אינכם רואים את העתיד בילדי ארצנו, או שמא אתם רואים אותם כמי שנולדים כדי לשמש  כחומרי בערה עבור תנורי התוכניות האישיות, הפרטיות, המפלגתיות והסקטוריאליות?"[14]           

 

בכיר פת"ח נוסף: תוקפיו של עבאס מצטטים מדבריו רק מה שמשרת את עמדתם

בכר אבו בכר, חבר נוסף במועצה המהפכנית של פת"ח, פרסם גם הוא מאמר בו יצא להגנת עבאס וטען כי תוקפיו מתייחסים רק לכותרות מבלי לקרוא את תוכן דבריו המלאים בריאיון. הוא כתב: "על פגישת הנשיא אבו מאזן עם העיתונאית הישראלית אנו קוראים רק כותרות, מבלי לעמוד באמת על משמעות השיח של הנשיא, שמכוון להיגיון הישראלי. [שיח זה], הגם שהוא מתאפיין ברטוריקה הומנית כללית, הוא בעל [נוסחאות] מפתח מדיניות שמשמעותן ברורה, ואשר אלו המכורים להוצאת דברים מהקשרם או לעריכת שינויים [בהם] לא התייחסו אליה, בהנחה שהציבור לא קורא אלא רק עוסק בכותרות מסעירות. ראינו כותרות על הריאיון כמו 'הרש"פ על סף התמוטטות, ואני נגד אינתיפאדת הסכינים'; [או] כמו 'אני נגד אינתיפאדת הסכינים ואני יכול לפתור עם נתניהו את כל הבעיות ומנגנוני הביטחון שלנו עורכים חיפושים בתיקיהם של ילדים' וכמו 'אבו מאזן לערוץ 2: אני מושיט את ידי למר נתניהו למען השכנת שלום'. [אלא ש]כאשר הכותרות עוסקות בתיאום הביטחוני היומיומי הקיים בגדה, כמו גם ברצועה, אנחנו לא קוראים את הדברים שאמר אבו מאזן [בנושא זה], כמו: 'צריך להתקיים תיאום ביטחוני לו מחויבים שני הצדדים. אין לנו אלטרנטיבה אלא לחיות ביחד'. אנחנו גם לא שומעים ולא קוראים דברים חשובים כגון אלו שאמר לעיתונאית הישראלית [אילנה] דיין ששאלה אותו: 'האם פעולות הדקירה ייפסקו אם תפסיק ישראל לפלוש לשטחי A  ולערים [הפלסטיניות', והוא השיב: 'בנוסף לכך, אני דורש הענקת תקווה [לפלסטינים] והכרה בפתרון שתי המדינות'. כלומר, יש [כאן] התניה משמעותית של הפסקת ההתקוממות וכריכתה בצורך לכונן שלום – לו מסרב נתניהו – בהענקת תקווה [לפלסטינים] ובהכרה מוקדמת בפתרון שתי המדינות, ולא רק ביציאה משטחי A  אחרת, משתמע מכך שאירועים כאלה עשויים להימשך. האם יש צורך להגיד את הדברים ישירות? והמבין יבין.

 

האנשים שמעלילים עלילות אף פעם לא קוראים בעין בוחנת התבטאות כזו, הרואה בתיאום עניין הדדי, שכן עמדתם כלפי אבו מאזן הוכנה מראש...

 

סיכומו של דבר, אם מבקר מעוניין [לנהוג] באובייקטיביות, בעיון ובמתינות, עליו להסיר מעל עיניו את רטיית הייאוש, האומללות, השחור, ההאשמות והגינויים, כדי שיוכל לראות [את הדברים] במו עיניו. אז הוא יוכל להעביר ביקורת על דברים שליליים – או על דעה אחרת שאינו מסכים לה, שכן זוהי זכותו – ובו בזמן להביט על הדברים החיוביים באותה הסצנה.

 

הבה נתרחק במבטנו מהעין הביקורתית השלילית בלבד, ונאמר שיש לנשיא אבו מאזן מדיניות ברורה, שאנו מסכימים עמו על כולה או על חלקה, וחלוקים עמו על חלקים אחרים. מדיניות זו שלו נגד מיליטריזציה [של ההתקוממות] אינה חדשה ומבטאת את הבנתו [ואת הבנת] ההנהגה הפלסטינית את מאזני הכוחות בעולם, את התמורות באזור ואת טיב המצב הפנימי. [אבו מאזן] מתעקש על אחדות פנימית ועל פעילות בשטח במסגרת התנגדות עממית מתמשכת, התומכת בפעילות הפוליטית-משפטית-היסטורית, שיש בה כדי להפעיל לחץ מצטבר ולחולל הסלמה, כדי לחשוף את הפנים הגזעניות והטרוריסטיות של הישות [הציונית]..."[15]

 

בעקבות הביקורת: דובר פת"ח רומז כי דברי עבאס היו לצורך תמרון מדיני

בעקבות הביקורת הרבה שהוטחה כלפי עבאס, יצא גם דובר פת"ח, אוסאמה אל-קואסמה להגנתו, והדגיש בהצהרה לעיתונות, כי עבאס מעולם לא עשה שום ויתור על אף אחד מהעקרונות הפלסטינים ואף רמז כי דבריו שכוונו לדעת הקהל הישראלית נועדו לצורך תמרון מדיני. אל-קואסמה הדגיש  כי בשום אופן אסור לפקפק בעמדותיו הלאומיות, הקבועות והברורות של הנשיא מחמוד עבאס, הדבקות בעקרונות הלאומיים הפלסטיניים, הזוכים לקונצנזוס לאומי פלסטיני. הוא יצא נגד "כמה קולות צורמים" שנשמעו לאחרונה ואשר השמיעו עמדות ללא מודעות לאומית וללא הבנה עמוקה של גודל האתגרים מולם ניצב עמנו לאור האירועים הגדולים המתרחשים באזור הערבי והעולם, ומבלי שהם מבינים את חלק מהתמרונים הפוליטיים שמבצע הנשיא הפלסטיני. אל-קואסמה הזכיר ל"קולות הצורמים הללו" כי גם בעבר היו שתקפו את ערפאת בעקבות הצהרות שהשמיע וכוונו לקהילה הבינ"ל ולחברה הישראלית, אך אז אמר להם בתגובה בכיר פת"ח צלאח ח'לף אבו איאד: "האם מותר לעולם כולו ולכל מנהיגי העולם לעשות תמרונים  ומטקטיקות ורק לפלסטינים אסור?"  

אל-קואסמה הדגיש כי לאורך עשר שנות כהונתו, עבאס מעולם לא ויתר על אף אחד מהעקרונות הלאומיים  שלנו, יתרה מכך הוא נכנס למערכות המדיניות, המשפטיות והדיפלומטיות החשובות ביותר, דחה את כל הלחצים והאיומים האמריקאים והישראלים והשיג, כשלצדו העם הפלסטיני, את ההישגים המדיניים החשובים ביותר עבור הסוגיה הפלסטינית.[16]



[2] אל-קודס (מזרח ירושלים), 26.11.2015

[5]ו www.mofa.pna.ps, 22.11.2015

[6] על ביקורת בקרב עיתונאים פלסטינים על השתתפות ילדים בפיגועים ראו דוח ממרי  

[7] פלסטין (עזה), 4.4.2016, 2.4.2016

[8] פלסטין (עזה), 2.4.2016

[9]ו paltoday.ps , 4.4.2016

[10] במהלך הפגישה אמר עבאס למשלחת כי הוא מאזין כל יום לשירים ישראלים וכי הזמר האהוב עליו הוא הפייטן משה אליהו. אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 29.3.2016, http://www.aljazeera.net/, 30.3.2016

[11] אל-קדס (מזרח ירושלים), 3.4.2016

[12] אל-ר'ד (ירדן), 5.4.2016

[13] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ) , 3.4.2016

[14] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 3.4.2016

תגיות