המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ליברל כוויתי: הסובלנות בעולם הערבי תושג רק לאחר שתיושם הדמוקרטיה
16/11/2015


ליברל כוויתי: הסובלנות בעולם הערבי תושג רק לאחר שתיושם הדמוקרטיה


ד"ר שמלאן יוסף אל-עיסא, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת אל-כווית, ייחד את מאמרו ליום הסובלנות העולמי שחל ב- 16 בנובמבר.[1]  לדעתו, התנאי הבסיסי להשגת סובלנות בחברה הערבית הוא יישום הדמוקרטיה והרחקת הדת מן הפוליטיקה.

 

ד"ר -שמלאן אל-עיסא[2]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"מחר, יום שני, 16 בנובמבר יציין העולם את יום הסובלנות העולמי. אנו הערבים צריכים להשתתף ביום הזה ולהפיק תועלת מן הלקחים שהניעו את מדינות המערב לציין יום זה, בייחוד משום שחווינו קרע בחלק ממדינותינו המנהלות כיום מלחמות אזרחים מסיבות עדתיות ודתיות או בשל אינטרסים שבטיים ואזוריים. בכל יום שחולף אנו עדים לתוצאותיהן ההרסניות והקטלניות [של מלחמות אזרחים אלו] , בייחוד בסוריה, בעיראק, בלוב, בתימן, בסודן ובלבנון. כל ההרס הזה קורה בשל היעדר דיאלוג לאומי ובשל דחיית הסובלנות ואי יישום הדמוקרטיה.

 

קונספט הסובלנות צמח בעידן הנאורות במאות ה-17 וה-18 ואת מושגיה עיצבו פילוסופים אירופים של עידן הנאורות כגון: וולטר [פרנסוא-מרי ארואה], ג'ון לוק, ז'אן ז'אק רוסו, ג'ון סטיוארט מיל ואחרים. הסיבה העיקרית לעליית הצורך בסובלנות היא שבאירופה, שנהרסה במלחמות הדת השוחקות בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים במשך ארבע מאות שנה, עלתה תנועת הרפורמה הדתית במאה ה-16 ופעילותה הובילה להחלשת הכנסייה לאחר פילוגים רבים בנצרות וצמיחת כמה עדות וסיעות. מלבד זאת פעלו מלכיה להגביל זמנית את השפעת הכנסייה משום שהשחיתות פשתה בה וכך גם בחומרנות. נוכח הניסיון של המערב, השאלה היא מה חסר בחברה שלנו הערבית האסלאמית להצלחת מושג הסובלנות במדינות הערביות והאסלאמיות?

 

לפני הפצת רעיונות הסובלנות בחברה הערבית שלנו אנו זקוקים לתנועות רעיוניות חופשיות המאמינות באופן מוחלט בחופש האמונה וכן בכיבוד מוחלט של דעות האחר, משום שלקונספט הסובלנות יש היבטים מוסריים, דתיים, פילוסופיים ומשפטיים. אלה אינם קיימים בחברה הערבית היות שחופש המחשבה, חופש הביטוי וחופש ההכרה בקיומן של דעות שונות זו מזו ובפלורליזם  וכן הצורך בדו-קיום ובשיתוף פעולה -  כל אלה זקוקים  לקיומן של מדינות וחברות דמוקרטיות וחופשיות שהרי הסובלנות היא ההפך מהקנאות.

 

למרבה הצער החברות שלנו סובלות מתנועות דתיות ועדתיות המתנגדות לפלורליזם דתי ואידיאולוגי, מאשימות את האחר בכפירה ונלחמות בכל מי שחולק עליהן.

 

הקונספט הדתי במערב מתמקד במונחים כגון: אהבה, אחווה ושלום בעוד שאנו מוצאים כמה תנועות אסלאם פוליטי המחזקות את השנאה ואת הדרת האחר רק משום שהוא שונה באמונתו ובדתו.

 

לסובלנות יש ערך מדיני והוא קבלת חילוקי הדעות, הוויכוח והדיאלוג במקום הדרה והרחקה פוליטית. לסובלנות יש גם ערך משפטי והוא אי הפליה בין התושבים וכיבוד החוק הקובע זכויות וחובות שכולם צריכים להיות מחויבים להן.    

 

אם כן, האם יש אפשרות שבחברה שלנו ובמדינות שלנו ישרור קונספט של אהבה, אחווה, דיאלוג וסובלנות?

 

אנו אומרים בכנות ובבהירות: אפשר להשיג זאת בקלות אם תיושם הדמוקרטיה במולדת הערבית, והדת תורחק מן הפוליטיקה, או  כפי שאמר הפילוסוף הצרפתי וולטר [פרנסוא-מרי ארואה] שקיומה של סובלנות דתית בחברה דורש עמידה מול כל סוגי הקנאות באמצעות העלאת ערך החשיבה, התרחקות מקנאות וכיבוד החירות בכל תחום ובייחוד כיבוד חופש המחשבה."

 

 



[1]  אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 15.11.2015.

[2] וAlblaad.com, 16.11.2015