המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים ערבים: התנהלות המערב מול איראן עלולה להחזיר את תסריט גרמניה הנאצית
22/7/2015

 

בעלי טורים ערבים: התנהלות המערב מול איראן עלולה להוביל לחזרת התסריט של גרמניה הנאצית

 

עימאד אל-דין אדיב, בעל טור ביומון המצרי אל-וטן, כתב בעקבות חתימת הסכם הגרעין בין איראן למעצמות ב-14.7.15, כי מדובר בהסכם "עלוב" המאפשר לאיראן לייצר פצצה לאחר פקיעת תוקפו ומתעלם מן מדיניות האזורית של איראן הפוגעת בשכנותיה. לדבריו, ממשל אובמה טועה בהערכתו שהסרת הסנקציות מעל איראן תוביל לדמוקרטיה ולרפורמות פוליטיות באיראן. אדיב אף השווה את ההסכם עם איראן להסכם מינכן שחתם ר"מ בריטניה בעבר, נוויל צ'מברליין, עם אדולף היטלר ב-1938, הסכם שלדעת היסטוריונים נטע בהיטלר את שגעון הגדלות.

 

יצוין כי עוד טרם נחתם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות התפרסמו בעיתונות הערבית מאמרים שהשוו בין התנהלות המערב מול גרמניה הנאצית בעבר, לבין התנהלות המערב עם איראן כיום. כך למשל, פרסם ד"ר חמזה אל-סאלם ב-19 במרץ 2015 ביומון הסעודי אל-ג'זירה מאמר בו השווה בין משטר האיתאללות האיראני למשטר הנאצי, ובין השיתוק שלוקה בו כיום ממשל אובמה לנוכח האירועים בעולם לשיתוק בו לקו בעלות הברית מול המשטר הנאצי. אל-סאלם הזהיר במאמרו כי האיראנים עלולים להונות את העולם ולהסיח את דעתו, כפי שעשה המשטר הנאצי.[1]

 

להלן תרגום קטעים משני המאמרים:

 

 עימאד אל-דין אדיב: הסכם הגרעין עם איראן זהה להסכם העלוב בין צ'מברליין להיטלר

"מרצים רבים להיסטוריה בת זמננו סבורים כי ר"מ בריטניה לשעבר, צ'מברליין, הוא הסיבה העיקרית לשיגעון הגדלות של היטלר. אותם [מרצים] סבורים כי… צ'מברליין, שתמיד העדיף מדיניות של הכלה ופייסנות ונמנע ממדיניות תקיפה ומעימות בכל מחיר, הוא זה שבחתימתו על הסכם עלוב עם היטלר [הסכם מינכן], העניק לו  [תחושת] עצמה ורצון עיקש לשליטה.

 

[כעת] ההיסטוריה חוזרת על עצמה ושוב חוזר ההסכם העלוב הזה בין צ'מברליין לבין היטלר בדמות הסכם גרעין בין איראן למעצמות. המעצמות הגדולות ביותר חתמו על הסכם שמפחית ומאט את העשרת האורניום הגרעיני של איראן [אך] אינו מפסיק אותה, [וזאת] בתמורה ל-120 מיליארד דולרים [שתקבל] טהראן.

 

הדבר המדהים, שאיש לא עמד עליו,  הוא שגם אם איראן תמלא אחר 85 סעיפי ההסכם ככתבם וכלשונם, הרי שמתוקף הסכם זה ולא אחר יתאפשר לה לאחר תקופת ההסכם - עשר שנים - לייצר פצצה גרעינית בשנה האחת-עשר. איראן מכרה 'אוויר' למעצמות לאחר 26 חודשים של  מו"מ מייגע.     

 

הטעות העיקרית בהיגיון של ממשל אובמה היא הערכתו שהסרת האמברגו הכלכלי והמסחרי מעל איראן תוביל להחייאת הכלכלה האיראנית כולה, דבר שיוביל לרפורמות פוליטיות ולמעבר לדמוקרטיה.

 

מה שהממשל האמריקאי לא הבין הוא שהמשטר הדיקטטורי של אנשי הדת יכלֵה כספים אלה וישקיע אותם בתכניות פוליטיות מחוץ לאיראן באזורי מתיחות כמו לבנון, סוריה, תימן, עיראק, [מיצר] באב אל-מנדב, אפריקה ופקיסטן.

 

הממשל האמריקאי [גם] לא הבין ששלטון אנשי הדת בטהראן, שהוא מעל לשלטון המומחים, הכלכלנים ו[המנהיגים] האזרחיים, הוציא כספים בצורה מטורפת על כל התכניות הקיצוניות ועל תכניות הטרור באזור בשעה שהכלכלה האיראנית היתה בשפל בצל חרם בינ"ל חסר תקדים. על כן עולה השאלה: אם הם עשו זאת בצל החרם הזה, מה הם יעשו עם כל הכספים שיגיעו?!

 

דבר תמוה נוסף הוא שבהסכם הגרעין אין ולו סעיף אחד או התייחסות כלשהי לאופן התנהלותה של איראן כמדינה באזור או למדיניות בה היא נוקטת כלפיה שכנותיה.

כאילו אמרו לאיראן – קחי 120 מליארד [דולרים] ועשי בה כרצונך."[2]  


עימאד אל-דין אדיב  [3]



ד"ר חמזה אל-סאלם: תמצית הרוע של איראן וגרמניה הנאצית הוא אחד

"לאחר שאיבדה כשני מיליון מאנשיה, הפסידה האימפריה הגרמנית במלחמה שבה פתחה והודתה בתבוסתה לבעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. עקב מותו של נשיא ארה"ב [כך במקור], נעדרה הנהגת ארה"ב מן ההסכמים שלאחר המלחמה, ובעלות הברית חילקו את גרמניה ונטלו ממנה אזורים שהיו שייכים לה. הן גם הטילו עליה לשלם את מחיר המלחמה, אך בהמשך הסתפקו בהטלת מצור כלכלי עליה כדי למנוע ממנה יכולת לעורר סכסוכים ולגרום למלחמות. בעלות הברית שקעו בשיכרון חושים בעקבות הפריטה על נימי הניצחון ובכך הסיחו דעתן מן הכאבים שהותירו פצעי המלחמה. לגרמניה הפצועה לא היו רגעי נחת או ניחומים, וגם לא תומכים או בעלות ברית. היא כרעה תחת נטל החובות. המצור הכלכלי שיתקה והיא נכנעה לייסורי הגסיסה.

 

בהמשך הגיע השפל הכלכלי הגדול. הבנקים בארה"ב ובאירופה מיהרו למשוך את כספיהם מגרמניה והיו כמי שזרו מלח על פצעי הגרמנים וגרמו להם להעלות מוגלה. כתוצאה מכך עלו הנבזים שבבני גרמניה לשלטון.  

 

המדינות [השונות] התמודדו עם השפל הכלכלי הגדול בהתאם למצבן. בעלות הברית בנו את הכלכלה שלהן על חשבון שיקום הצבא. גרמניה הנאצית [לעומתן] פנתה לבניית הצבא בחשאי על חשבון הכלכלה. ארה"ב צמצמה את הוצאות הצבא לטובת פרויקטים ממשלתיים של תעשייה ושיכון, תוך התעלמות מהאזהרות של מפקדי המלחמה, וכך עשתה גם בריטניה. צרפת התעלמה מהמלצות דה גול לבנות את תחום השריון בטענה שהוא שבוי מלחמה שלוקה בשכלו וזנחה אותו. דה גול כתב ספר בו הזהיר את עמו מפני המלחמה הבאה שתגיע על גבי הטנקים. [מנגד], הגרמנים בלעו את ספרו של דה גול ועשו כהמלצותיו. הם נכנסו לפריס על גבי טנקים באמצעותם אילצו את צרפת להיכנע תוך כמה שבועות. גרמניה הנאצית לא נזקקה ליותר מעשור כדי להסיר את מסך החשאיות וההסוואה מצבא עצום ומודרני ששטף את אירופה כולה בתוך חודשים ספורים...

 

גם אם איראן של האייתוללות שונה מגרמניה הנאצית, הרי שמקור תמצית הרוע של שתיהן הוא אחד. הטינה, השנאה והרצחנות הן תכונות המשותפות לשתיהן, ואפשר למצוא דמיון במצבן במה שנוגע לַבידוד ולַפיקוח [שהושתו עליהן] וכן לסודיות ולהונאה שנקטו.

 

הגם שמנגנון ההרג הצבאי הוא אֻמנות שהשימוש בה שינה צורה באופן משמעותי ביותר, הרי שמבחינה טכנולוגית ההרג וההרס שאיראן מסוגלת היום - תחת האמברגו המדומה - לייצר ולהסתיר תחת המצנפות של האייתוללות שלה אינם [משימה] קשה יותר מן ההסתרה של  הגרמנים את בניית צבאותיהם, ואינם פחותים ממנה מבחינת הרצחנות, הקטל, הרוע והעוצמה שלה.     

 

 ...אם המלחמה [מלחה"ע הראשונה] לא מנעה מגרמניה הנאצית להפר התחייבויותיה ולא הרתיעה אותה מלבגוד בבעלת בריתה, רוסיה, אזי אל לנו לצפות לדבר מהאייתוללות של איראן פרט לבגידה בכל הזדמנות שיש להם.

 

אין להקל ראש בתחבולותיהם של האייתוללות ובזדוניותם... היום עיראק, סוריה, לבנון, תימן ולוב, כמעט ומריחות את הריח הזדוני של האייתולות בכל דם שנשפך, [והן] כמעט ורואות את הצבע השחור של גלימותיהם השטניות באבלה של כל אישה שכולה, אלמנה ויתומה. הדן של  דרשותיהם נשמע באנקותיו של כל מי שכבודו או ילדו נפגעו וכל מי שכבודה [הנשי] או ביתה נפגעו...

 

ייצוא העדה של שלטון האייתוללות [קרי, שיעיזציה] אינו הדבר שיש לחשוש ממנו, כיוון שהאדם ממשיך להשתייך לעדה של אביו כל זמן שהאויב שלו לא הרג את אביו, דיכא את עמו וכפה עליו את עדתו...

 

מה שבאמת יש לחשוש מפניו הוא מה שהם [האיראנים] מחביאים על אדמתם, כלומר ייצור טכנולוגית הרג, השחתה והשמדה, [טכנולוגיה] שקל להסתירה ושההרס שלה הוא רחב היקף. האייתוללות עצמם מייחלים לעצמם שיהא זה יום של דם והרג, שכן הרוע היא תמצית נשמתם של האייתוללות, ממנו הם נובעים ואליו הם שבים.

 

כאשר היטלר פלש לאוסטריה וקרה מה שאסור היה שיקרה, חולשת צבאותיה של אירופה והתעסקותה בכלכלה שלה שיתקו אותה, ולכן היא התרשלה בסיוע [לאוסטריה]. אירופה הצדיקה את התרשלותה באמרה: מדובר באומה [הגרמנית] שהחזירה לעצמה את אדמתה. אח"כ היטלר פלש לצ'כוסלובקיה ואז אירופה אמרה: מדובר בנקמה של האומה [הגרמנית]. לאחר מכן היטלר כבש את כל אירופה.

 

[בדומה לכך], היום מה שמשתק את אובמה נוכח [הבעיות] בסוריה, באוקראינה, בעיראק ו[ושל] דאעש, זה ההבטחה שנתן לעמו כדי שיבחרו בו לנשיא, דהיינו: להוציאם מתסבוכת המלחמות של קודמיו בתפקיד ולא לערב את בניהם במלחמה בשום אופן. התירוץ שלו [של אובמה] היה: 'אני מקיים את ההבטחה שנתתי לבוחריי'. לישראל יש צבא שיגן עליה, לאמריקה יש נפט המספיק לצרכיה, ולערבים יש נפט ומעשי גבורה של מורשת היסטורית שהם מתפארים בהם, אזי שישתמשו בשניהם [אם הם רוצים]".[4]

 



[1] כמו כן ב-1.6.15 פרסם אחמד אל-ג'אראללה, עורך העיתון הכוויתי בשפה האנגלית ערב טיימס, מאמר בו השווה גם הוא את הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן שנחתם עם היטלר ב-1938. אל-ג'אראללה טען כי בדיוק כמו גרמניה הנאצית, איראן מצליחה כיום לרמות את העולם ולהשיג הסכם לפי תנאיה שלה.

[2] אל-וטן (מצרים), 16.7.2015

[4] אל-ג'זירה (סעודיה), 19.3.2015