המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתוני המפרץ: אובמה מותיר מורשת אסונית לאזור
16/7/2015

 

עיתוני המפרץ על הסכם הגרעין: אובמה מותיר מורשת של אסון לאזור

 

הקדמה

ההצהרה על הסכם גרעין כולל בין איראן למעצמות עוררה תגובות רבות במדינות המפרץ. מרבית מנהיגי המפרץ, להוציא את סעודיה, פרסמו תגובות רשמיות להצהרה זו ובכלל זה איגרות ברכה למנהיגי איראן, חסן רוחאני ועלי ח'אמנא'י, בהן הובעה תקווה כי ההסכם יסייע ליציבות באזור.

 

מאידך, העיתונים במדינות המפרץ נמלאו במאמרי מערכת ומאמרי דעה שהביעו חשש ודאגה מן ההסכם והעניקו לו תארים מאיימים כגון: "אסון למזרח התיכון"; "פתיחת שערי הרוע"; "מתנה היסטורית" שהעניק ממשל אובמה לאיראן ו"שינוי של פני המזרח התיכון לנצח".  

 

המאמרים פקפקו בכנותה של  איראן והביעו חשש כי ההסכם מעניק אור ירוק להמשך התערבותה בענייניהן הפנימיים של שכנותיה, לפעילותה לערעור יציבותן ולטיפוח ארגוני הטרור באזור ובמערב.

 

במאמרים גם נטען כי בניגוד למטרתן של המעצמות, למנוע מאיראן לפתח את תכניתה הגרעינית, הסכם זה דווקא מעניק לה לגיטימיות, כוח וכסף להמשך פיתוח תכניתה ללא הפרעה וסולל בפני מדינות המפרץ את הדרך למרוץ חימוש גרעיני.

 

חלק מהכותבים קראו לאיראן להוכיח כי פניה לשלום עם מדינות האזור ולוותר על "תפקיד הרשע" האזורי שמילאה עד כה, כתנאי לעיון מחדש של מדינות המפרץ ביחסיהן עמה ובחינת האפשרות לדיאלוג עמה.  

 

להלן קטעים מהתגובות הרשמיות במדינות המפרץ ומאמרי המערכת והדעה בעיתונות המפרצית:


שרי החוץ של המעצמות ושל איראן במעמד ההכרזה על ההסכם

 

מקור לסו"י הסעודית: נגיב בנחישות לניסיון של איראן  לערעור יציבות האזור

סוכנות הידיעות הסעודית - ואס פרסמה תגובה ראשונית שכללה הכרה בחשיבותו של ההסכם, לצד איום למקרה ואיראן תנצל את משאביה החדשים לערעור יציבות האזור.

 

הודעת סו"י הסעודית ציטטה מקור שאמר כי סעודיה "תמיד הכירה בחשיבות ההסכם לגבי תכנית הגרעין של איראן, שיבטיח שהיא לא תצליח להשיג נשק גרעיני בשום אופן ושיכלול מנגנון חיפוש מוגדר וקבוע לכל האתרים, כולל הצבאיים, ומנגנון להשבת הסנקציות במהירות וביעילות אם איראן תפר את ההסכם."

 

המקור ציין כי כעת, לאחר השגת ההסכם, "על איראן לנצל את משאביה לצורך פיתוח פנימי ושיפור מצבו של העם האיראני במקום להשתמש בהם כדי לעורר מהומות וזעזועים באזור, דבר שיהיו לו תגובות נחושות ממדינות האזור." עוד נאמר, כי "מאחר ואיראן היא מדינה שכנה, סעודיה רוצה לבנות יחסים טובים יותר אתה בכל המישורים על בסיס שכנות טובה ואי התערבות בענייניהם של אחרים."[1]

 

גם מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, התייחס לחשש כי איראן תוסיף להתערב בענייני הפנים של מדינות ערב. באגרת ששלח לנשיא איראן, חסן רוחאני, הוא בירך על ההסכם והביע תקווה כי "ההסכם החשוב הזה יסייע בביסוס גורמי הביטחון והיציבות באזור ובשיפור היחסים בין המדינות, שיהיו מבוססים על שכנות טובה וכבוד הדדי ואי התערבות בענייני הפנים"[2].

 

מנהיגי קטר, כווית והאמירויות: מקווים שהסכם יביא לשלום ויציבות אזורית 

הודעותיהם של יתר מדינות המפרץ כללו הבעת תקווה כי ההסכם יסייע לחיזוק היציבות והביטחון באזור.

בהודעת משה"ח הקטרי נאמר: "מברכים על ההסכם ורואים בו צעד חשוב; קטר נחושה לשמור על השלום והיציבות; מקווים שההסכם יחזק את השלום והיציבות באזור."[3]

 

סוכנות הידיעות הכוויתית דיווחה כי "אמיר כווית השיח' צבאח אל-אחמד, שלח מברק לד"ר חסן רוחאני, נשיא הרפובליקה האסלאמית האיראנית הידידה ולכבוד איתאללה עט'מא סייד עלי ח'אמנא'י, המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית, בו ברך על ההסכם ההיסטורי שנחתם בווינה." אל-צבאח הביע תקווה כי "הסכם זה יסייע בחיזוק הביטחון והיציבות באזור ויפנה את כל המשאבים והמאמצים לפיתוח מדינות האזור."[4]

 

באיגרת ברכה ששיגר נשיא איחוד האמירויות הערביות השיח' ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן לרוחאני, הוא הביע תקווה כי "ההסכם יסייע בחיזוק ביטחון והאזור." כמו כן, בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הביע יורש העצר של איחוד האמירויות, מחמד בן זאיד אאל נהיאן תקווה כי ההסכם "יפסיק את השאיפות הגרעיניות הצבאיות ו[יביא] לפירוז האזור מנשק להשמדה המוני." אובמה הבטיח בתגובתו להדק את שותפות ארה"ב עם מדינות המשפ"מ לנוכח האתגרים הביטחוניים.[5]

 

איראן קיבלה לגיטימיות, כוח וכסף לפיתוח נשק גרעיני

במאמר מערכת של היומון הסעודי אל-יום נכתב: "... איראן לא השתנתה וגם לא שאיפותיה ומזימותיה לחולל כאוס במזה"ת. מה שהשתנה הוא שממשל הנשיא ברק אובמה, בהסכם שלו עם איראן, הגיש לה מתנה היסטורית, המסייעת למאמציה להשיג חימוש גרעיני, ומעניקה לה מעטפת של לגיטימציה בינ"ל. מעבר למתנה ההיסטורית הזו לאיראן, הממשל האמריקאי ישחרר עשרות מיליארדי דולרים, שאיראן משתוקקת לקבלם, לא כדי לשפר את הכלכלה המוחלשת, לסייע לעניים האיראנים או לבנות בתי חולים... אלא כדי לחלקם בין תאי [טרור] בעיראק, בסוריה, בלבנון, בתימן, באפגניסטן, בפקיסטן, באפריקה ואפילו בארה"ב ובאירופה, על מנת להסלים את האלימות ולהרחיב את היקף הטרור במזה"ת ובעולם.

 

ההסכם בין המערב לאיראן... מחזק בעצם את מתקני הגרעין האיראנים; מעניק לאיראן זמן לפתח את הנשק הגרעיני שלה ללא הפרעה; מסיר מעליה את הסנקציות הכלכליות; מאפשר לה להפיץ את תרבות השנאה, המפלגתיות, העדתיות והמוות בקרב שכנותיה; ומספק לה כספים למימון התכנית ההרסנית הזו ולהפצת מחלוקת בין האנשים...

 

הסכם זה העניק לאיראן לגיטימיות, כוח וכסף לפתח נשק גרעיני. משמעות הדבר היא שההסכם חיזק את אופציית המלחמה  והפך את השלום לבלתי אפשרי, מפני שהמשטר האיראני מנצל את כוחותיו, משאביו וקשריו כדי להפיץ את המלחמות, המחלוקות וההרס...

 

הסכם הגרעין האיראני יגביר את התעוזה האיראנית להרוס את העולם, יהפוך את כורי הגרעין הצבאיים שלה לחסינים יותר מפני הפיקוח הבינ"ל וימנע אפשרות לעצור גל חדש של מרוץ חימוש הקרב ובא, כל עוד המערב נותן לאיראן יד חופשית בנושא הגרעין ומעניק לה את כל היכולות וכל המתנות [שהיא צריכה], כדי להתקדם לאיים על האזור ואף על העולם.[6]

 

גם רנדה תקי אל-דין, הכותבת ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון תקפה את המדיניות האמריקאית: "איראן אינה מדינה דמוקרטית המתעניינת ברווחת תושביה... ההסכם והסרת הסנקציות ישרתו את אנשי משמרות המהפכה המחלקים את כספי המדינה לסוכניה בלבנון ובראשם חזבאללה, משטר אסד והמיליציות של עיראק התומכות באיראן... המדיניות האמריקנית היא מעורפלת ובעלת מוסר כפול. היא מכנה את משמרות המהפכה טרוריסטים ובה בעת רוצה לנרמל את יחסיה עם המשטר האיראני ועם מרכיבו הבסיסי – משמרות המהפכה.

 

אובמה מותיר מורשת של אסון למזרח התיכון היות שהוא מעניק למברך הראשון על ההסכם עם איראן, בשאר אל-אסד, הזדמנות להפיק תועלת רבה מכספי איראן ומהסיוע הצבאי לחזבאללה כדי להמשיך לרצוח ולגרש. גם החות'ים ייהנו מהסיוע האיראני כדי להגביר את הלחימה בתימן. הקרע בעיראק יתרחב בשל רווחי איראן מההסכם... כספיה לא יגיעו לעם הצמא לו אלא להרפתקאות מחוץ לאיראן ולהזנת ערעור היציבות במזה"ת."[7]

 

הסכם הגרעין מעניק לאיראן כספים שבהם תממן את הטרור[8]


איראן מעצמה אזורית חדשה: ההסכם ינציח את התסבוכות באזור

במאמר המערכת של היומון הקטרי היו"ל בלונדון אל-קדס אל-ערבי, שפורסם ערב החתימה על הסכם הגרעין, נכתב: "[מדובר] בהסכם שישנה את המזרח התיכון לנצח. הוא יעצב מחדש בריתות בינלאומיות ויריבויות וסדרי עדיפויות מסורתיות, וכן ישנה את תדמיתה של איראן בעיני העולם. [ההסכם] יגדיר מחדש את מעמדה כמעצמה באזור חיוני ונפיץ זה וכחברה במועדון המעצמות, לאחר שהשיגה לגיטימציה לתוכנית הגרעין שלה בלב סביבה מתפוררת על רקע גזעי-עדתי...

 

תוצאה בלתי נמנעת להסכם תהיה הצטלבות האינטרסים של ישראל עם [אלה] של כמה ממדינות ערב שיראו ב'איראן הגרעינית' את הסכנה הגדולה ביותר על השפעתן ואולי גם על קיומן. לפיכך, תיווצר 'ברית מכורח הנסיבות' בין שני הצדדים. היות שכמה מדינות ערב אחרות יתמקדו במלחמה נגד ארגוני הטרור המאיימים למוטט אותן, כפי שאמר לאחרונה נשיא תוניסיה, הרי שלמשקיפים אין ברירה אלא להעריך כי צפויה נסיגה גדולה עוד יותר ב[טיפול] בנושא הפלסטיני...

 

ייתכן שהאזור ייכנס למרוץ חימוש חדש, אשר המדינות המייצאות נשק ירוויחו ממנו. יתאפשר למדינות ערב לרכוש כורים גרעיניים מוכנים לייצור אנרגיה כך שיהפכו גם הן  ל'גרעיניות' , אך בהבדל אחד כמובן: וושינגטון וישראל, מאחוריה, לא יתירו קיומה של  איראן נוספת שתחזיק בידע וביכולת להעשיר [אורניום].

בעוד הפתרונות הצבאיים הופכים להיות יותר ויותר קשים [לביצוע], אם לא בלתי מתקבלים על הדעת במקומות כמו סוריה ותימן, ובעוד התסבוכות במדינות אחרות רק מונצחות, נשאלת השאלה: האם הגיע הזמן להתחיל בדיאלוג אסטרטגי ערבי-איראני שיכיר בעובדת [קיומה] של מעצמה אזורית חדשה [קרי, איראן] במקום להמשיך במנהרה החשוכה הזו?"[9]

 

ההסכם - אור ירוק למרוץ חימוש אזורי

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-ריאד נכתב: "בעקבות ההסכם כל מדינה באזור יכולה כעת להצטרף למועדון [הגרעין], שהתנאים להצטרפות אליו נוסחו מחדש בבירור. זאת לאחר שזכות ההצטרפות למועדון זה הייתה בעבר שמורה לקבוצת מדינות, שמספרן לא עולה על זה של אצבעות יד אחת... ניתן לראות בהסכם הגרעין האיראני אור ירוק למדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, לפתח תכנית גרעין, שתאפשר להן להשיג מחזור דלק גרעיני ומעבר לכך, דבר שיקנה להן הרתעה ויבטיח יציבות במאזן הכוחות [באזור] ואי הפרה שלו."[10]

 

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-מדינה נכתב: "על המעצמות, שחתמו על הסכם עם איראן, ליישם את סעיפיו בקפידה, בשקיפות רבה ובאמינות, ולהגן על האינטרסים ועל הביטחון של המדינות הגובלות  באיראן. עליהן לדעת שכל הולכת שולל או הונאה [מצד איראן ביישום ההסכם], תוביל לסוף רע ומר, ולחילוץ שד מרוץ החימוש הגרעיני מהבקבוק, מבלי שאיש יוכל לעצרו, שכן זכותה של כל מדינה להגן על בטחונה, על יציבותה ועל רווחת עמה".[11]

 

             ג'יהאד אל-ח'אזן, בעל טור ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון, כתב במאמרו, כי על מדינות ערב לחתור עתה להשגת נשק גרעיני, כדי להגן על אזרחיהן: "אני עומד על כך שלמדינות כמצרים וסעודיה לא רק מותר  [להחזיק בנשק גרעיני], אלא אין להן זכות להותיר את עמיהן ללא הגנה כאשר ישראל מחזיקה ארסנל נשק גרעיני ואיראן חותרת להחזיק בארסנל דומה. ההסכם עם איראן נעשה על חשבון הערבים והוא מחייב התחלת תכנית גרעין ערבית... מובן שהמצב האידיאלי הוא מזרח תיכון נקי מנשק גרעיני, אך ארה"ב מגנה על הארסנל של ישראל ולכן אנו צריכים להגן על עצמנו."[12]  ברוח דומה כתב גם דאוד אל-שריאן, בעל טור נוסף ביומון אל-חיאת: "מצער שמדינות המערב יודעות שמטרת הסכם הגרעין היא לדחות את המועד שבו לאיראן יהיה נשק גרעיני ולא למנוע ממנה להחזיק בו, כאילו היא חונכת בהסכם הזה את מרוץ החימוש הגרעיני באזור."[13]

 

איראן וארה"ב במועדון הידידות[14]

 

האיום הוא על הבירות הערביות בלבד; נחוץ כוח הרתעה ערבי    

סלמאן אל-דוסירי , עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, כתב במאמר שכותרתו "הסכם הגרעין יפתח את שערי הרוע": "הדאגה העיקרית היא מה יקרה לאחר ההסכם, מה יהיו תוצאותיו ובאילו קלפים מדיניים תשתמש איראן. שום בר דעת אינו סבור שאיראן תחדל ממדיניותה לזעזע את יציבות האזור... לסעודיה ולמפרץ לא נותר אלא לקדם בברכה את ההסכם שאמור לסיים פרק של רוע, אך הדאגה האמתית היא שמא ייפתחו פרקים אחרים של רוע שאיראן היטיבה לייצר זה אחר זה למרות הסנקציות. אם כך, מה יהיה כשהיא תתאושש?!"[15]

 

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-שרק נכתב: "... עורקי הכלכלה האיראנית ישובו לחיים ומנהיגי טהראן ינצלו את ההישגים המדיניים והצבאיים שמקנה להם הסכם הגרעין, כדי להמשיך  את התערבויותיהם במדינות האזור, ואת תמיכתם בקבוצות הקיצוניות והטרוריסטיות, וימשיכו לזעזע את יציבות האזור באמצעות המיליציות שלהם בתימן, בסוריה, בלבנון ובעיראק..."[16]

 

היומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי היו"ל בלונדון כתב: "ארה"ב ויתרה בעצם על הערבים כבעלי ברית אסטרטגיים מאז שהחליטה להגיע לברית, בכוח ולא בפועל, עם מדינה שהיא עדיין מאשימה אותה רשמית בתמיכה בטרור... הערבים צריכים להקים כוח הרתעה ערבי עבור עצמם במסגרת ראייה אסטרטגית אמתית בלי קשר לבריתות שבריריות שהרי מאות מיליארדים שהוציאו על עסקאות נשק לא הספיקו להציל את הערבים מהסתבכותם כיום."[17]    

 

היומון אל-וטן הסעודי כתב: "דחיית הנשק הגרעיני [האיראני] למשך 15 שנים תמורת הסרת הסנקציות מעל טהראן מהווה הישג איראני ממשי שמאפשר למדינה הפרסית להתפנות לעניינים האזוריים ולנסות לחזק את התפקיד שהיא ממלאת בכמה בירות ערביות, כמו בגדאד, בירות ודמשק... להערכתנו, הקונגרס לא יתנגד בשום אופן להסכם, יהיו אשר יהיו הלחצים [עליו], משום שאין איום ממשי לביטחונה של ישראל, שכן האיום האמתי הוא על הבירות הערביות בלבד, לכן ארה"ב תסתפק במתן ערובות לביטחון ישראל.

 

מה שחשוב אחרי הסכם זה הוא שאיראן תוכל למכור נפט וגז והנכסים הפיננסיים האיראנים המוקפאים יחדשו את פעילותם והכלכלה האיראנית תצא מקיפאונה. השלכות הדבר על מדינות האזור עלולות להיות שליליות, אשר על כן פעילות ההתמודדות מול איראן בנושא הגרעיני הסתיימה ואין מנוס מנקיטת פעילות אחרת כדי להתמודד עם השאיפות האיראניות באזור. לפיכך, ההתקרבות הסעודית-רוסית הייתה הדבר נכון בזמן הנכון, ולפיכך שומה גם על מדינות המפרץ לגוון את בריתותיהן בעידן זה של רב-קוטביות שאובמה וממשלו הנוכחי השלימו עמו ונכנעו לו.

 

כדי להתמודד עם הסכנה האיראנית יש לגבש תפיסה ערבית מאוחדת כלפי מה שקורה בסוריה ובעיראק, בדיוק כפי שקרה בתימן [אליה] חדרה איראן אך ורק בשל טעויות הערבים... תמיכה בינ"ל למגמה ערבית זו אפשרה את דרך פעולה ערבית באמצעותה ניתן לעצור כל סכנה איראנית פוטנציאלית."[18]

 

איראן וארה"ב רומסות את המזה"ת בדרך להסכם הגרעין[19]

 

על איראן מוטלת חובת ההוכחה כי שינתה את מדיניותה

היומון הכוויתי אל-סיאסה כתב: "תחושת הרווחה ששררה בכמה מבירות המעצמות הגדולות ובערי איראן ורחובותיה [בעקבות ההכרזה על חתימת הסכם הגרעין עם איראן] אין בה כדי להשכיח מאתנו את סבלם של העמים הערבים מהתפקיד שממלאת איראן, עקב מעלליהם של סוכני משטר חכמי ההלכה, אם בתימן, בעיראק, בסוריה או בלבנון.  גם אם היינו מברכים את שני הצדדים על ההסכם, הרי שאנו, מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ [משפ"מ], שאפנו ועודנו שואפים שהמדינה השכנה תדבק בחוקים ובאמנות הבינלאומיים ובשכנות טובה, ותפעל למען שותפות בתחומי הפיתוח והכלכלה, שתחזיר לאזור את השקט והיציבות. היינו ועודנו משוכנעים כי לא ניתן לעשות זאת אלא באמצעות ויתור של טהראן על סיסמאותיה המפוקפקות, שאותן היא מנופפת זה 36 שנים [קרי מאז תחילת המהפכה האיראנית ב-1979], ובהן 'יצוא המהפכה', או 'חידוש האימפריה הפרסית', או שליטתה על 'ארבע בירות ערביות'.

 

על איראן המתבסמת בשיכרון ההישג שנחלה במו"מ שנמשך 12 שנים בנושא תכנית הגרעין שלה, לשכנע [את מדינות המפרץ]... כי ויתרה על תפקיד הרַשע ביחסים הבינלאומיים וכי היא מבינה את גבולות פעילותה המדינית ושהנהגתה תיטוש את אשליות השליטה האזורית...

 

אפשר שהיום שאחרי ההסכם יהיה ההזדמנות של איראן לעיין מחדש ביחסיה עם כל מדינות האזור ולהבין, גם אם באיחור, שמדינות המשפ"מ מאז 1979הושיטו לה יד לשלום ועודן עושות זאת, על בסיס של כיבוד עצמאותן של המדינות ואי התערבות בענייניהן [הפנימיים]. אולי אז היא תגיע למסקנה שכעת מחובתה לכפר על טעותה ההיסטורית באמצעות חידוש היחסים הטובים והשכנות הטובה עם שכניה." [20]  

 

היומון אל-ראיה הקטרי כתב: "תפיסת איראן את ההסכם  כניצחון היסטורי המאפשר לה להחזיק בטכנולוגיית גרעין מוכיחה שיש ספקות בנוגע לכוונותיה של איראן. איראן פועלת לערעור היציבות באזור כולו בפעילויותיה בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן. אם ההסכם מעניק ויתורים לאיראן, הרי שהסכנות באזור מחמירות יותר, לכן חשוב שאיראן תדע שהתמיכה הרחבה בהסכם הגרעין, המבשר על חזרתה לזירה הבין-לאומית לאחר שנים של בידוד, מחייבת אותה לעשות שינוי מהותי במדיניות החוץ שלה באזור, קרי אי התערבות בעניינים הפנימיים ובייחוד במועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ, תימן, סוריה ועיראק וכן דבקות בשיתוף פעולה חיובי ופעילות בונה כדי לקבע את הביטחון ואת היציבות באזור. כמו כן עליה לדעת שפעולה חיובית מצדה תפתח שלב חדש לכיוון הגברת הביטחון והיציבות האזורית והבין-לאומית ויציבותה הפנימית.     

 

יש חשש ערבי, במיוחד ממדינות המפרץ הערבי שההסכם הזה, למרות שהוא חיובי ויסיים את משבר תיק הגרעין האיראני, בא על חשבון האזור ומעניק לאיראן אור ירוק להמשיך בהתנהלותה הלא מקובלת ובהתערבותה בענייני מדינות [האזור] באמצעות תפקידה השלילי בהצתת מאבקים פנימיים וזעזוע היציבות. לכן הניסיונות להרגיע את מדינות האזור, ובמיוחד את מדינות המפרץ הערבי, צריכים להפוך לעמדות ברורות המחייבות את איראן שלא להתערב בענייני האזור ולא להשתמש בו כקלף מיקוח על מנת להשיג השפעה אזורית נוספת..."[21]

 

היומון אל-שרק הקטרי: "במצב הנוכחי, על טהראן להתאמץ יותר כדי להשיב את אווירת האמון ליחסיה עם מדינות ערב באמצעות צעדים אמיתיים בשטח. רבים עדיין מסתכלים בחשדנות על הכוונות האיראניות ועל מדיניותה האזורית שלדעת אחדים הציתה מתיחות ביותר מאזור ומדינה אחת. עם זאת, גוברות התקוות שהסכם זה ידחוף את המאמצים [להשכין] יציבות באזור..."[22]

 

 



[1] סוכנות הידיעות הסעודית ואס (סעודיה), 14.7.2015  

[2] אח'באר אל-ח'ליג' (בחריין), 15.7.2015

[3] אל-וטן (קטר), 15.7.2015

[4] אל-וטן (כווית), 15.7.2015

[5] אל-אתחאד (מאע"מ), 15.7.2015

[6] אל-יום (סעודיה), 15.7.2015

[7] אל-חיאת (לונדון), 15.7.2015

[8] אל-וטן (סעודיה), 15.7.2015

[9] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 14.7.2015

[10] אל-ריאד (סעודיה), 15.7.2015

[11] אל-מדינה (סעודיה), 15.7.2015.

[12] אל-חיאת (לונדון), 15.7.2015 

[13] אל-חיאת (לונדון), 15.7.2015 

[14] אל-אקתצאדיה (סעודיה), 15.7.2015

[15] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.7.2015

[16] אל-שרק (סעודיה), 15.7.2015 

[17] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 15.7.2015

[18] אל-וטן (סעודיה), 15.7.2015

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.7.2015

[20] אל-סיאסה (כווית), 15.7.2015

[21] אל-ראיה (קטר), 15.7.2015

[22] אל-שרק (קטר), 15.7.2015