המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתוני סעודיה: עמדת הממשל האמריקאי כלפי איראן מסוכנת לאזור
13/5/2015

העיתונות הסעודית מזהירה: מעורבות איראן באזור מסוכנת מפצצת הגרעין שלה

 

הקדמה

ב-14.5.2015 צפויה להתקיים בקמפ דיוויד פסגה בין נשיא ארה"ב ברק אובמה, לששת מנהיגי מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (להלן, משפ"מ) - סעודיה, קטר, כווית, בחריין, איחוד האמירויות ועומאן. יום קודם לפסגה ב-13.5.15, תוכננה פגישה בין מנהיגי משפ"מ לבין נשיא ארה"ב ברק אובמה בבית הלבן. מטרת הפסגה בקמפ דיוויד כפי שהוצהר עליה לפני כמה שבועות, היא להעביר מסרי הרגעה למדינות המפרץ באשר להסכם הגרעין שאמור להיחתם עם איראן ביוני הקרוב, וכן לדון בהידוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין מדינות המפרץ לארה"ב.[1] לקראת הפסגה בקמפ דיוויד קיימו מדינות המפרץ מספר פגישות הכנה בדרגים שונים: פגישה של שרי החוץ של משפ"מ (30.4.15); פסגה של מנהיגי משפ"מ בנוכחות נשיא צרפת, פרנסואה הולנד (4.5.15); פגישה של שה"ח הסעודי, עאדל אל-ג'וביר, עם שה"ח  האמריקאי, ג'ון קרי בריאד (7.5.15), ולמחרת (8.5.15) שוב פגישה בין שה"ח של משפ"מ עם שה"ח קרי בפריז.

 

ואולם, ב-9.5.15, למחרת הפגישה של שרי החוץ עם שה"ח קרי בפריז, הודיעה סעודיה כי המלך סלמאן בן עבד אל-עזיז לא ינכח בפסגה בקמפ דיוויד, בניגוד למתוכנן, וכי במקומו יגיעו יורש העצר הסעודי, מוחמד בן נאיף, ויורש יורש העצר ובנו של המלך, מחמד בן סלמאן. שר החוץ הסעודי החדש, עאדל אל-ג'וביר תירץ את ההיעדרות בצורך של סלמאן לדאוג לביטחון ושלום תימן ולפקח על הגעת הסיוע ההומניטארי לעם התימני.[2]

 

מאוחר יותר דווח כי גם  מלך בחריין, נשיא איחוד האמירויות ושליט עומאן ייעדרו מהפסגה וישלחו נציג מטעמם. אמיר כווית ואמיר קטר יהיו המנהיגים היחידים שינכחו בפסגה.

 

נראה כי הורדת דרג הייצוג בפסגה מהווה מסר לארה"ב  כי סעודיה ושאר מדינות המפרץ מאוכזבות מהשיחות המקדימות שהתקיימו עם שה"ח קרי, וכן מהתוצאות הצפויות לפסגה. כבר בתחילת החודש דיווח הניו יורק טיימס כי סעודה רמזה שתוריד את דרג הייצוג שלה אם תחוש שהפסגה לא תוביל לתוצאות שיענו על ציפיותיה.[3]

 

דיווחים בעיתונות הערבית שקדמו להחלטה על הורדת הדרג הצביעו על הדרישות של מדינות המפרץ מארה"ב, ואף על חוסר שביעות הרצון בקרב מדינות המפרץ. במהלך פסגת מנהיגי משפ"מ בנוכחות הנשיא הולנד, קרא המלך סלמאן לקהילה הבינ"ל, ובמיוחד לקבוצת ה-5+1 המנהלת את המו"מ עם איראן, "לקבוע כללים נוקשים יותר שיבטיחו את ביטחון האזור וימנעו ממנו להיגרר למרוץ חימוש". עוד אמר כי כל הסכם סופי שייחתם עם איראן חייב לכלול ערבויות ביטחוניות שאינן משתמעות לשתי פנים."[4] כמה ימים לאחר מכן, ב-7.5.15, הודיע שגריר איחוד האמירויות בארה"ב, יוסף אל-עותיבה, כי מדינות המפרץ ידרשו מארה"ב ערבויות ביטחוניות בכתב להגנה מפני איראן.[5] כמו כן, היומון הסעודי אל-חיאת דיווח יומיים לאחר מכן, ב-9.5.15, כי כבר בפגישתם עם שר החוץ קרי  דרשו ממנו שרי החוץ של משפ"מ לקבל ערבויות אמריקאיות כי למדינותיהם תהיה עליונות צבאית על איראן.[6]

 

גם האתר הסעודי http://elaph.com/ דיווח כי מנהיגי המפרץ בראשות ההנהגה הסעודית לא יסתפקו בסיוע, בחוזים צבאיים ובמערכות הגנה אמריקאים וכי הם רוצים "הבהרה ברורה, כנה ומעשית, באמצעות החלטות מכריעות וארוכות טווח, שלא לאפשר לאיראן להגשים את שאיפות ההתפשטות האזורית שלה ולפתח נשק גרעיני...". האתר דיווח עוד כי "מנהיגי מדינות המפרץ הולכים לעימות עם הנשיא האמריקאי, וכי הם רוצים לקבל תשובות והסברים לעמדותיו לגבי הנושאים הבוערים..."[7] 

 

ב-11.5.15, כמה ימים לאחר הודעת סעודיה על היעדרותו של המלך סלמאן מהפסגה, דווח כי הנשיא אובמה והמלך סלמאן שוחחו בטלפון על ההכנות לפסגה ודנו בסדר היום של הפגישות הצפויות בארה"ב.[8]  הן הבית הלבן והן שה"ח הסעודי, עאדל אל-ג'בייר, הדגישו את השותפות בין המדינות. בהודעת הבית הלבן  נאמר כי אובמה וסלמאן הדגישו את ההכרח לפעול יחד כדי לבנות יכולת להתנגד לכמה מהאיומים באזור ואת חשיבות ההגעה להסכם שניתן לבטוח בו בין המעצמות לאיראן  ואשר יבטיח את האופי האזרחי של תכנית הגרעין של איראן. השניים ציינו את השותפות החזקה בין המדינות המבוססת על אינטרסים והתחייבויות משותפות ליציבות האזור.[9] שה"ח הסעודי הדגיש במסיבת עיתונאים בוושינגטון כי "היעדרותו של המלך סלמאן מהפסגה לחלוטין לא  קשורה לקיומה של מחלוקת בין שתי המדינות" והוסיף: "אין לנו ספק במחויבות של ארה"ב לביטחון הממלכה הערבית הסעודית ולביטחון המפרץ, ארה"ב תגיש למדינות המפרץ רמה חדשה של שת"פ שיענה על ה[צורך] בשטח..."[10]

 

הסמל של משפ"מ על רקע קמפ דיוויד[11]


 

במקביל התפרסמו בעיתונות הסעודית מאמרים רבים, כולל מאמרי מערכת, שתקפו בחריפות את ממשל אובמה במזה"ת שאכזב את מדינות ערב פעם אחר פעם, במדיניותו כלפי סוריה, עיראק, בחריין, תימן ואיראן והאשימו אותו באימוץ מדיניות המחזקת את כוחה האזורי של איראן, עד כדי איום על האינטרסים של מדינות המפרץ. במאמרים נטען כי האימפריאליזם האיראני באזור והתערבותה בענייני מדינות ערב  הם "הפצצה האמיתית שמאיימת על ביטחונן", ולא פצצת הגרעין האיראנית, וקראו לארה"ב לרסן אותה.

 

המאמרים עמדו על הדרישות שיציגו מדינות המפרץ לאובמה בפסגה: לשנות את מדיניותו כלפי איראן ו"להשיב את האיזון באזור על כנו", ובמקביל לבסס שת"פ צבאי חסר תקדים עימן. המאמרים הדגישו כי "מדינות המפרץ לא מאמינות עוד להבטחות ולערבויות של ארה"ב" ולכן ידרשו קבל ערבויות בכתב.

 

חלק מהמאמרים אף הזהירו כי יחסי ארה"ב ומדינות המפרץ נמצאים כיום במשבר אמון קשה ואף בנקודה קריטית, וכי הפסגה בקמפ דיוויד היא הזדמנות של ארה"ב למנוע את קריסת הברית בינה לבין מדינות המפרץ, דבר שאם יקרה יביא, לטענתם, לפגיעה באינטרסים האמריקאים באזור ואף להתלקחות העימות האזורי.

 

להלן תרגום קטעים של חלק ממאמרים אלה:

 

עורך אל-שרק אל-אוסט: פירוק הברית בין ארה"ב למפרץ תפגע באינטרסים שלה באזור

סלמאן אל-דוסרי, עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, טען כי האמון ביחסי ארה"ב ומדינות המפרץ התערער עד כדי חשש לפירוק הברית בין הצדדים: "פסגת קמפ דיוויד הצפויה עשויה להיות המפגש המפרצי-אמריקאי החשוב ביותר בחמישים השנים האחרונות [משום] שהברית האמריקאית-מפרצית עוברת שלב של מתיחות ומשבר חוסר אמון ... וושינגטון מודעת לכך ואין זה סוד.  מי יודע, יתכן שהפסגה תהיה הזדמנות להחזיר את רכבת הברית ההיסטורית למסלול ממנו  סטתה  בשנים האחרונות. הפסגה תהיה הזדמנות לממשל האמריקאי לעבור מ[שלב] הדיבורים ל[שלב] המעשים, והזדמנות להסיר את כל הספקות שיש באזור לגבי אמינותו העומדת במבחן מאז המשבר הסורי, עבור בעמדותיו הרעועות לגבי [האירועים] בבחריין, מצרים ועיראק וכלה בהסכם המעורפל והחשאי הצפוי בינו לבין איראן...

 

כל המוסדות [בארה"ב] מודעים להשלכות השליליות שעלולות להיות על האינטרסים האמריקאים כאשר תפורק הברית עם מדינות המפרץ. כמובן, אין הכרח שהמדיניות של שני הצדדים תהיה תואמת, אך יחד עם זאת אין זה הגיוני שהמדיניות האמריקאית תאיים על האינטרסים של מדינות המפרץ, ובהמשך נגלה שגם האינטרסים האמריקאים באזור יפגעו. זה מוכיח שהמדיניות של וושינגטון באזור מוטעית לחלוטין...

 

אין ספק שלנשיא אובמה יש תכנית ברורה שתתרגם את הדיבורים האמריקאים למעשים, דבר שבא לידי ביטוי בהצהרה של בכיר אמריקאי ביום חמישי שעבר, שפורסמה ב'אל-שרק אל-אוסט', בדבר שיתוף פעולה צבאי 'חסר תקדים', שצפוי להיחשף בפסגת קמפ-דיוויד. זאת, לצד החשיבות שהערבויות שארה"ב [תיתן למפרציות] יהיו בכתב... רק באמצעות מעשים מעין אלו ארה"ב עשויה להשיב את החמימות ליחסיה עם מדינות המפרץ ולהוכיח באמת שההסכם הגרעיני, שצפוי להיחתם בנוסחו הסופי, לא יכלול פרשנויות סתומות או פרטים לא ברורים.

 

ארה"ב רוצה לצוד שתי ציפורים במכה אחת: יחסים מצוינים עם מדינות המפרץ ועם איראן בה בעת. זו משוואה שלא ניתן להסכים לה, לא מפני שמדינות המפרץ שונאות [את איראן], אלא מפני שהמשטר האיראני מתבסס על עוינות לשכנותיו במפרץ הערבי, וכל מדיניותו מוכוונת להתערבות בענייניהן הפנימיים. זה כל הסיפור, כבוד הנשיא ברק אובמה".[12]

 

עורך אל-חיאת: עמדה אמריקאית הססנית בקמפ דיוויד תוביל להתלקחות באזור

ר'סאן שרבל, העורך הראשי של היומון הסעודי אל-חיאת, היו"ל בלונדון, כתב: "ארה"ב לא מעוניינת למלא את תפקיד השוטר במזה"ת. היא לא רוצה לבזבז עוד מיליארדי [דולרים] ודם. עם זאת, היא בהחלט לא יכולה להתנער מגורלו של חלק זה של העולםלא רק בשל [רצונה לשמור על] ביטחון הנפט ועל ביטחונה של ישראל, אלא גם למען ביטחון ארה"ב והמערב. הניסיון מלמד שמחלות המזה"ת הן מדבקות, ושהשתרשות הטרור בו מאיימת על שלומן של ניו יורק, וושינגטון, פריז, ברלין וכו'.

 

לא יהיה זה מוגזם לומר שהפסגה האמריקאית-מפרצית בקמפ דייוויד מייצרת מפגש יוצא דופן, שיטביע את חותמו על גורל המזה"ת למשך שנים או [אף] עשרות שנים. הפסגה נדרשת ליותר מאשר פיזור של [ביטויי] פיוס והרגעה [להפגת חששותיהן של מדינות המפרץ]. המצב חמור מכדי שיטופל באמצעות  משככי כאבים ותקוות.  יש לשרטט את מאפייניו של סדר אזורי חדש, שישיב לו את האיזון הדרוש ויספק שסתומי ביטחון שיעצרו את שרשרת הקריסות, ההפיכות והחדירות [של גורמים זרים למדינות האזור]. ברור שהצל האיראני עתיד לקחת חלק בפסגה, כשהוא נושא שתי פצצות [קרי, הפצצה הגרעינית ופצצת ההתערבות האזורית שאיראן חותרת למלא]...

 

הבעיה של מדינות משפ"מ עם איראן אינה מסתכמת בתכנית הגרעין שלה. מדינות משפ"מ סבורות שההתערבות הנוכחית של איראן... היא הפצצה האמתית שמאיימת על ביטחונן של מדינות משפ"מ ועל יציבות הערבים ועל מעמדם באזור. אי לכך, הדרישה המפרצית מפסגת קמפ דייוויד היא לנקוט צעדים לריסון  ההתערבות של איראן באזור, במקביל לריסון שאיפותיה הגרעיניות..."


נראה אפוא שעל פסגת קמפ-דיוויד להבהיר את העמדה האמריקאית כלפי שתי 'פצצות' איראניות: הפצצה הראשונה היא התכנית הגרעינית  והשנייה היא פצצת ההתערבות האזורית [בה חושקת איראן]. משפ"מ מתנגדת  לכך שההסכם הנוגע לפצצה הראשונה יהווה תעודת יושר לאיראן אשר יספק לה את האמצעים הדרושים לה כדי להגן על הפצצה השנייה ולהרחיבה. העניין חורג מנושא ההגנה הבליסטית [שארה"ב תספק] למדינות המפרץ ומאספקת ארסנל  של אמצעי הרתעה, והוא קשור לתפיסת ארה"ב לגבי האינטרסים שלה בשלב הבא ולגבי מידת מחויבותה כלפי בעלי בריתה ומידת רצינותה באשר לבלימת ההסתערות האיראנית באזור ובאשר ל[נכונותה] להתחייב למתן ערבויות חד משמעיות [למדינות המפרץ].

 

לא ניתן לכונן סדר אזורי ראוי מבלי להחזיר לאזור את האיזון. פצצת ההתערבות [האזורית שאיראן חותרת למלא] עומדת בניגוד לאיזון הדרוש, והיסוס אמריקאי להתמודד עמה בנחישות וברצינות יפחית מחשיבות הפסגה ויגביר את החששות של מדינות המפרץ מפני 'המדיניות האיראנית' של אובמה. היסוס אמריקאי יוביל גם להתלקחות העימות האזורי, בייחוד בחוליה הסורית... כלומר שאם ועידת קמפ-דיוויד לא תטפל בשתי הפצצות הללו, יוסיף הדבר שמן למדורות המזה"ת המפחיד.[13]      

 

כותב באל-חיאת: לא מאמינים עוד להבטחות אובמה; לסעודיה יש חלופות לארה"ב

ג'ורג' סמעאן, בעל טור ביומון אל חיאת הציג במאמר שפרסם ב-11.5.2015, את הדילמה בפניה ניצב הנשיא אובמה בכותרת שהעניק לדבריו: "אובמה בין איבודה של סעודיה לעצירת ההתפשטות של איראן ".


וכך כתב: "איראן. אין סעיף אחר מלבד איראן בסדר היום של הועידה האמריקאית-מפרצית שתתקיים השבוע בוושינגטון ובקמפ דייוויד. התכנית הגרעינית [של איראן] הדאיגה וממשיכה להדאיג את חברי משפ"מ. בפגישותיהם בפריז עם שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי לא התעכבו שרי החוץ של משפ"מ על ההבהרות הטכניות הקשורות לתכנית ולא להבהרות הנוגעות למנגנון הסנקציות הכלכליות. חששם הוא מפני היום שאחרי ההסכם הצפוי בין איראן לבין חמש המעצמות וגרמניה.

 

כמו רבים המתנגדים לגישת ההדברות האמריקאית עם איראן, הם חוששים שאיראן תשים ידה על האזור. היא עלולה להרוויח מהסרת המצור והסרת הסנקציות מעל כספיה המוקפאים [בעולם] כדי להמשיך את תכנית ההתפשטות שלה באזור. למרות מצוקתה [הכלכלית] היא האיצה התפשטות זו בעקשנות מתגרה. באסטרטגיה שלה היא התבססה על שני מרכיבים עיקריים: על ארסנל הטילים המפותח, הנרחב והכולל שלה, שהוא נשק קונבנציונלי שאינו נתון לאיסור בינלאומי כמו האנרגיה הגרעינית, ועל המשך ההתפשטות וההתרחבות שלה באמצעות הכוחות השיעים והמליציות שלהם בכמה ממדינות ערב...


מדינות המפרץ נמנות על המדינות שכבר לא מאמינות להבטחות ולערבויות שמעניקה ארה"ב בימים אלה. אובמה לא מימש דבר מהבטחותיו לתושבי האזור מאז נאומיו במצרים ובתורכיה... האדישות האמריקאית למה שקורה בעיראק למשל, הותירה מדינה זו בידי איראן, וחזרה על עצמה כלפי כל מדינות אל-שאם [הכוונה לסוריה ולבנון]. ממשל אובמה לא פעל ברצינות למצוא הסדר למשבר בסוריה והשאיר את המדינה בידי טהראן ומוסקבה... הוא גם התרחק  מהאירועים בתימן לפני שהחלה סופת ההכרעה... שותפיה [של ארה"ב] לא חשו שהיא רוצה לשים קץ ל[התנהלות] שלוחת הרסן של איראן והתפשטותה באזור, גם אם זה מוביל לפגיעה בכמה ממדינות ערב ובאחדותן הלאומית. היא גם לא התייחסה מספיק לתעשיית הטילים הקונבנציונליים שאיראן מצטיינת בה יתכן כתחליף זמני לפצצת הגרעין האסורה...

 

היום הזירה האסטרטגית באזור אינה עוד בידי ארה"ב ואיראן בלבד. גם לערבים יש מילה ומדיניות לאחר הקמת הקואליציה החדשה ע"י סעודיה... לא משנה עד כמה ארה"ב תגזים בהסתמכותה על עתיד היחסים עם איראן ועל תפקידה [של איראן] בנוגע ליציבות האזור, היא אינה יכולה להתעלם מעמדת תושבי המפרץ ובראשם סעודיה שהוכיחה שהיא השחקנית המרכזית בתחום האנרגיה.... סופת ההכרעה חיזקה את יכולתה של סעודיה לתקן את חוסר האיזון במאזן הכוחות עם איראן...

 

לאור השינויים בזירה האסטרטגית והאזורית, אין די בכך שהנשיא אובמה ייתן ערבויות או ינסה להרגיע, או יסתפק בדיבור על [מערכות] הגנה בליסטית למפרץ, כפי שעשה לפני חמש שנים, או שהוא יתמקד במלחמה בטרור. מה שנדרש [ממנו] כעת הוא לקחת חלק פעיל במדיניות שתשיב את האיזון בין הכוחות הגדולים באזור ולבחון מחדש את מדיניותו בעיראק, סוריה, תימן ולבנון. האם הוא יעשה זאת ויתקרב לשותפים המסורתיים של ארה"ב במקום להתרחק מהם? הקואליציה הערבית לא תעצור. יש הרבה כוחות שיש להתחשב בהם, היכולים להוות חלופה לארה"ב, החל מסין ועבור בצרפת. [כמו כן], יש אפשרות שמדינות המפרץ יחליטו להתחיל במרוץ חימוש ויש להן גם יכולות כלכליות [מתאימות] לשם כך."[14]    

 

באותה רוח כתב בעל הטור הסעודי, מוחמד אאל אל-שיח', במאמר ביומון הסעודי אל-ג'זירה:  "ביום שלישי שעבר נערכה באל-ריאד בראשות המלך סלמאן פסגת התייעצות בין מדינות המשפ"מ בה הן הדגישו את האחדות, הדבקות והסולידאריות ביניהן... בפסגה זו בלטה לעין השתתפותו של נשיא צרפת הולנד כאורח כבוד. היה זה מסר ברור ומלא משמעות שהופנה לנשיא האמריקאי אובמה אשר רודף במהירות רבה אחרי האיתוללות הפרסיים כדי לחתום איתם על הסכם סופי בנוגע למטרות השלום של מתקני הגרעין האיראנים וכדי להסיר את הסנקציות מהם.

 

מסר זה אומר בבירור לאובמה טרם פגישתו עם מנהיגי מדינות המפרץ בקמפ דיויד: 'תושבי המפרץ יש [לכם] אופציות אחרות. אינכם לבדכם בזירה. לצרפת, בהתאם למגמות של הפרנקופונים, יש החלטה עצמאית.  צרפת היא מעצמה, חברה קבועה במועצת הביטחון בעלת זכות וטו, ומקור ייצור מרכזי ומתקדם של נשק מפותח, וחלק מהסכמי החימוש והעסקאות הצבאיות של מדינות המפרץ עתידים [להיחתם] עמה'. זהו מסר ברור ביותר והמפלגה הרפובליקאית [בארה"ב] בהכרח תשתמש בו נגד הדמוקרטים במיוחד כשמערכת הנשיאות בין שתי המפלגות בפתח."[15]

 



[1] וhttp://www.alarabiya.net/, 3.4.2015, 6.4.2015

[3]ו Nytimes.com, May 2, 2015

[5] אל-ריאד (סעודיה), 7.5.2015

[6] אל-חיאת (לונדון), 9.5.2015

[7]ו http://elaph.com/ , 9.5.2015

[8]ו http://www.alarabiya.net/ , 12.5.2015 אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 12.5.2015

[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 12.5.2015, Telegraph (London) May 12, 2015; Usatoday.com, May 11, 2015

[11] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 12.5.2015

 [12] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.5.2015

[13] אל-חיאת (לונדון), 11.5.2015

[14] אל-חיאת (לונדון), 11.5.2015

[15] אל-ג'זירה (סעודיה), 10.5.2015