סופרת עלווית סורית:
מנהיגי העולם שנחרדו מן הטרור בפריז אדישים לארבע שנות טרור אכזרי בסוריה
במאמר חריף ובוטה האשימה דימא ונוס, סופרת עלווית סורית, שנמלטה ללבנון מאימת המלחמה המשתוללת בארצה מזה כארבע שנים, את מנהיגי העולם בצביעות וביחס של איפה ואיפה כלפי הטרור בפריז לעומת הטרור שמפעיל משטר אסד בסוריה. במאמרה שכותרתו "אני שארלי הסורי" ופורסם באתר אופוזיציה סוריorient-news.net ב-15 בינואר 2015, טענה ונוס כי מנהיגי העולם שהתכנסו כדי לגנות את הפיגוע בשבועון שארלי הבדו בו נהרגו 12 איש, עומדים מזה ארבע שנים אדישים נוכח מותם של למעלה מ-200 אלף איש, פציעתם של מאות אלפים נוספים ועקירתם של מיליונים, במלחמה בסוריה.
להלן תרגום קטעים נבחרים מהמאמר[1]:
"'אני לא שארלי'. אני סורית החיה בבירות יחד עם סורים נוספים, רובם נמנים על העקורים והנמלטים מהמוות ומההרס [בסוריה]. כמה מהם מתו לפני כמה ימים תחת אותם שמיים שתחתיהם חיים האמריקאים, הצרפתים, הרוסים, האיראנים, הפלסטינים, העיראקים והסומאלים. לכמה מהם קפא הדם בעורקים וריאותיהם הקטנות לא הצליחו לנשום עוד את האוויר הקפוא באוהל שהרוח קרעה, שהשלג הכביד עליו ושהשיטפונות גררוהו על אותה אדמה עליה חיים המנהיגים הרבים שהפגינו בפריז לפני כמה ימים...
[מנהיגים אלה] שתקו במשך ארבע שנים והסתפקו בצפייה בי, שעה שעינוני, שספו גרוני, עקרו את ציפורני, כשעורי דבוק לעצמותי מרב רעב ופניי נצבעים ירוק כשאני נחנקת מתקיפת נשק כימי. הם הסתכלו, כל אחד בארמונו, בטלוויזיה ובכתבות [בעיתונות] על סבלי. הסתכלו, שתקו ולא עשו דבר, להוציא הבעת דאגה וצער. אולי הרעב שלי הבהיל אותם, אולי הם הזילו דמעה או שתיים, אבל הם לא התכנסו ולו פעם אחת, כפי שאיחד אותם הטרור לפני כמה ימים בפריז.
דימא ונוס
'אני לא שארלי'. אבל אני נגד הטרור בכל מקום. אני סורית שהחליפה את תמונת הפרופיל שלה בפייסבוק בתמונה של שארלי וכעבור כמה ימים בתמונה של הפעיל הסעודי ראא'ף בדוי שנדון לאלף מלקות ומאסר של 10 שנים באשמת 'פגיעה באסלאם'. לפני כן החלפתי את תמונתי בתמונה של סנטה קלאוס שנעצר ברבת עמון באשמת 'מסיונריות' וגם בתמונה של פעילים איראנים שנדונו למוות באופן שרירותי.... כן, אני סורית שמוצאת זמן לעקוב אחר חדשות האלימות והפגיעה בזכויות אדם ברחבי העולם. אבל לא הרבה מוצאים זמן לגלות סולידריות איתי...
מה מזכה את המשטר הסורי מתואר טרור? מה הופך את הרג 12 האנשים [בפריז] לקשה יותר מהרג והוצאה להורג של למעלה מ-200 אלף סורים במשך כארבע שנים? איזו השפעה היתה ל-50 אלף התמונות של גופות המעונים בבתי הכלא של המשטר הסורי שפורסמו בערוץ ה-CNN ובעיתון הגארדיאן? האם [שימוש ב]אמצעי העינוי האלה לא נכלל בהגדרה של טרור, או שזהות המעונים היא שקובעת אם המעשה הוא טרור או רק פגיעה בזכויות האדם, שמעוררת קצת דאגה! אם המשטר הסורי היה משתמש אפילו בקצת מאמצעי העינויים האלה נגד עיתונאים זרים, האם התגובה של המערב היתה זהה?
'אני שארלי', רק אם תרשו לי להיות כזו באמת. כשתכירו בי כקורבן לטרור של משטר פושע שמפגיז אותי, הורס את ביתי, מענה אותי וכורת את איברי גופי... 'אני שארלי' בתנאי שתעניקו לי את זכותי לחיות בכבוד ולהתבטא בחופשיות בלא שאהיה מטרה לירי של טרוריסטים, ומבלי שיפציץ אותי מטוס או יהרוג אותי הרעב..."
