המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איראן: סו"י פארס חושפת את דרישות ארה"ב במו"מ הגרעיני
20/11/2014

 

סו"י פארס המקורבת למשה"מ חושפת את דרישות ארה"ב במו"מ עם איראן


מאת י. מנשרוף וא.קפאש*

הקדמה

שבוע לפני ה-24 בנובמבר 2014, מועד סיום הארכת מסמך ז'נבה בין איראן ל-5+1, חשפה סו"י פארס המקורבת למשה"מ, ב-18 בנובמבר, את דרישות הממשל האמריקאי במו"מ הגרעיני מטהראן:

 

בנושא העשרת האורניום: נדרשת טהראן לצמצם את עתודות האורניום שהעשירה לרמה של 3.5 אחוז ל-500 ק"ג בלבד, להפסיק להעשיר אורניום במתקן פורדו ולהפכו למתקן למחקרים עיוניים ולהפסיק לערוך ניסויים בצנטריפוגות מדורות מתקדמים. לדברי פארס, הוסכם בע"פ על מלאי של 2 טון ועל הפעלת 4,700 צנטריפוגות מדור ראשון.

 

בנושא מסלול הפלוטוניום: לשנות את מהות כור המים הכבדים באראכ (מסלול הפלוטוניום) לכור רגיל לייצור חשמל באמצעות דלק מועשר (מסלול אורניום) וכן לא לבצע מחקרים של שימוש חוזר במוטות דלק גרעיני המאפשר פיתוח פצצה גרעינית במסלול הפלוטוניום.

 

בנושא טילים: להגביל את טווח הטילים האיראניים לכל היותר ל-150 ק"מ.

 

בנושא אמנות בינ"ל: להצטרף ולאשרר את האמנות והתקנות הבינ"ל בנושא גרעין – האמנה למניעת ניסויים גרעיניים (CTBT) ו'הפרוטוקול הנוסף' –המאפשר עריכת ביקורי פתע בכל מתקני  איראן, כולל הצבאיים.

 

בנושא הסנקציות: התקדמות מדורגת במהלך של עד 30 שנה.

 

סו"י פארס ציינה שטהראן דחתה את ההצעה מכל וכל. פארס כמייצגת משה"מ, טענה כי מסמך ז'נבה וההצעה האמריקאית הנוכחית הן מזימה אמריקאית-מערבית שתכליתה פירוק תכנית הגרעין של איראן.

 

להלן עיקרי הדיווח:

 

דרישות הממשל האמריקאי מטהראן בהסכם סופי

"דגשי אמריקה להסכם סופי עם איראן הם כדלהלן:

 

1.      מתקן המים הכבדים באראכ, היכול לבצע ייצור פלוטוניום, רדיו איזוטופים וייצור חשמל יהפוך למתקן רגיל לייצור חשמל באמצעות דלק בלתי טבעי (דלק מועשר). למעשה פירוש הדבר הוא סגירת יחידת [המים הכבדים, דהיינו מסלול הפלוטוניום] באראכ.

 

במסגרת זאת, האמריקאים אפילו דחו [הצעה] לצמצם את מוטות הדלק במתקן הנוכחי באראכ מ-150 ל-20. יש לציין שבשים לב לכך שאנו עומדים בפני סיום תקופת החיים האפקטיבית של הכור בטהראן, אם מתקן המים הכבדים באראכ לא יופעל בעתיד הקרוב, יהיה לנו אתגר רציני באספקת רדיו-איזוטופים הנדרשים לריפוי כמיליון חולים במדינה.

 

2.   בשיחות הוסכם בע"פ על יכולת העשרה של 4700 צנטריפוגות בלבד עם הזרקה מועטה של גז.

 

3.   המחקר והפיתוח של צנטריפוגות לא יחרוג מצנטריפוגות מדור ראשון ופורדו יהפוך למרכז מחקרי [ככל הנראה עיוני] ללא ביצוע [בפועל] של מחקר ופיתוח.

 

4. אי [עריכת] מחקרים של שימוש חוזר במוטות דלק גרעיני.

 

5. צמצום עתודות [האורניום המועשר לרמה של] 3.5 אחוז מ-8.5 טון ל-500 ק"ג (לפי חלק מהדיווחים בשיחות סוכם בע"פ על 2 טון).

 

ייתכן כי אחד התנאים של האמריקאים והאירופים להארכת השיחות יהיה חמצון [הפיכת הגז לאבקה] חלק ניכר מעתודות [האורניום המועשר לרמה של] 3.5 אחוז.

 

6.  איראן תתחייב לחתום על ולאשרר את 'הפרוטוקול הנוסף' ותקבל גם פיקוח וביקורים נרחבים יותר [של פקחי סבא"א] מ[כפי שנקבע] בפרוטוקולים הנוספים.

 

7. טווח הטילים של איראן יהיה לכל היותר עד 150 ק"מ.

 

8. איראן תקבל רשמית ותאשרר את אמנת C.T.B.T. למניעה כוללת של ניסויים גרעיניים.

 

יצוין כי הפיקוח הנזכר באמנת C.T.B.T מנוגד בצורה מלאה לעצמאות ולביטחון המדינות החברות [באמנה זו]. על פי סעיפי האמנה, בנוסף להרשאה לקיים תצלומי אווירי, הצוות המפקח יכול להגיע בחופשיות מלאה לכל נקודה במדינה כדי לבצע את משימותיו, אפילו ללשכת הנשיא וכו'...

 

9. הנורמליזציה של תיק איראן תמשך זמן ארוך (30 שנה)

 

ברור שהמערב מקווה שעם התחלף הדור [הנוכחי] המקדם את זכויות הגרעין של איראן בזירות החברתיות והפוליטיות [במדינה], יימנע מאיראן לקדם את תעשיית הגרעין שלה בשל שחיקה ובלאי של חלקי ומנגנוני [תכנית] הגרעין ובשל הפיגור [שייווצר לעומת] הטכנולוגיה העדכנית.

 

הצעדים של אמריקה בשיחות ז'נבה ושמונת הסעיפים בהסכם הסופי עם איראן מורכבים מתוכנית אסטרטגית בעלת שלושה שלבים:

א.      עצירת תכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית של איראן

ב.      הסגת תכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית של איראן לאחור

ג.       פירוק תכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית של איראן

 

נראה ששלב העצירה בוצע באמצעות 'תכנית העבודה המשותפת' [מסמך ז'נבה]. כדי להאריך את השיחות ואת תקופת הכניעה [של איראן] ו[כעת] ייושם שלב הסגת [תכנית הגרעין האיראנית] לאחור. השלב השלישי (פירוק תכנית הגרעין של איראן) ייושם הלכה למעשה במשך תקופה של עשר עד 20 ואף 30 שנה בתירוץ של משך ההסגר [על איראן הנדרש] להסרת הסנקציות."[1]


 

*  י. מנשרוף וא.קפאש חוקרים את זירת איראן במכון ממרי




[1]  פארס (איראן), 18.11.2014