המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איראן: המחנה האידיאולוגי חושש מאפשרות להסכם גרעין עם ה-5+1
7/11/2014

 

המחנה האידיאולוגי באיראן חושש מן האפשרות שיושג הסכם גרעין בין איראן לקבוצת ה-5+1; מזהיר את ממשלת רוחאני

 

מאת א. סביון, י. מנשרוף וא. ח'ראזי

 

הקדמה

הן הממשל האמריקאי והן המחנה הפרגמטי באיראן מכינים בשבוע האחרון את דעת הקהל בארצם לקראת האפשרות שיושג ב24- בנובמבר 2014 הסכם גרעין בין איראן לקבוצת ה-5+1.[1] לפי המתווה המסתמן תורשה ככל הנראה טהראן להפעיל כ-4,000[2] צנטריפוגות מדור ראשון בתמורה לכך שהממשל האמריקאי ישעה סנקציות אמריקאיות, במהלך שייתר את הצורך לקבל את אישור בתי הקונגרס לכך.

 

מצד אחד, מנהל המחנה הפרגמטי באיראן, בראשות האשמי רפסנג'אני ונציגו הנשיא רוחאני, קמפיין מול הבית הלבן ודוחק בו להגיע כעת להסכם עם איראן, בזהותו את הנשיא אובמה כ"נשיא האמריקאי החלש ביותר".[3]  מצד שני, מכשירים ראשי המחנה את הקרקע לקבלת הסכם כזה באיראן. הנשיא רוחאני הדגיש ב-22.10.2014 את הצורך בהדברות עם האויב וניהול מו"מ עמו כלקח שיש ללמוד דווקא ממיתוס כרבלא השיעי.[4]  שופרו הראשי של המחנה, היומון ג'ומהורי-י אסלאמי, קרא ב-27.10.2014 למחנה האידיאולוגי לא לחבל בהסכם המתגבש. היומון הדגיש שההסכם עונה על הקווים האדומים שהתווה ח'אמנאי והזהיר את מחנה ח'אמנאי לבל יגרום לאובדן הזדמנות הפז אליה הגיעה איראן.

 

זאת ועוד, ב-2.11.2014  יומיים לפני ציון ה-4.11. יום תפיסת השגרירות האמריקאית שצוין השנה באותו יום לטקסי העאשורא באיראן, הסביר יועץ שה"ח, עלי ח'וראם, ליומון הרפורמיסטי תומך רוחאני, שרק, כי כיום היחסים בין איראן לארה"ב אינם עוינים יותר ואף "ידידותיים." לדבריו, מדיניות ארה"ב השתנתה לטובה ושני הצדדים אינם יכולים להמתין ליום הדין כדי לבטוח זה בזה וכי הגיע הזמן ששתי המדינות יסיימו את מצב העוינות ביניהן. ח'וראם אמר עוד כי לשתי המדינות אינטרסים משותפים בעיראק ובסוריה וכי פרשת תפיסת השגרירות האמריקאית ובני הערובה ב-1979 נחשבת "לפצע ישן" בעיני האמריקאים.[5]

 

בתגובה, נזעק המחנה האידיאולוגי נוכח האפשרות שהסכם הגרעין יושג בקרוב והביע חשש מפגיעה באינטרסים הלאומיים של המשטר ומפני ההתקרבות בין איראן לארה"ב.  ב-28 באוקטובר 2014, יממה בלבד לאחר קריאתו של ג'ומהורי-י אסלאמי שלא לחבל בהשגת הסכם, קרא ציר המג'לס עלי-רזא זאכאני, מעל דוכן המג'לס להתערבותם של מנגנוני הביטחון. הוא הזהיר את צוות המו"מ שיישא באחריות להסכם הרע שחורג מהקווים האדומים של המשטר ואשר אינו מסיר כליל את הסנקציות על איראן.

 

במקביל, יצא גם היומון כיהאן המקורב לח'אמנאי, נגד ההסכם המתגבש משני טעמים: האחד, ההסכם המתגבש חורג מן הקווים האדומים ואינו מסיר לאלתר את כל הסנקציות נגד איראן. השני, לאחר תבוסת אובמה בבחירות לקונגרס, טען כיהאן ב-6.11.2014 שבעוד עשור תוכל איראן להגיע למו"מ אפשרי כמעצמה גרעינית בעלת עשרות אלפי צנטריפוגות מדור מתקדם. לפיכך האיץ כיהאן בצוות המו"מ לא רק שלא להירתע מאיומי הבית הלבן מפני איום הרפובליקנים להחריף את הסנקציות, אלא אף להציג כעת אולטימטום לארה"ב.

כיהאן הזהיר במאמר ב-28.10.14 מפני מזימה, תכנית מאורגנת, שמובילים אנשי הפתנה בעבר ובהווה, ברמיזה לשת"פ של ראשי הזרם הפרגמטי – רפסנג'אני ורוחאני, עם מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי, הנתונים במעצר בית בשל פעילותם נגד המשטר כראשי התנועה הירוקה ב-2009 –  ובתיאום עם המערב, להרדים את דעת הקהל והאליטות באיראן בנושא הגרעיני כדי לקבל הסכם גרעין "בכל מחיר". כיהאן הזהיר את הנשיא רוחאני להיצמד להוראות ח'אמנאי ואף לא להידבר עם ארה"ב.

 

האתר אפסאראן, המקורב לחוגים ביטחוניים, אף הביע חשש כי מוביל המו"מ מצד איראן, שה"ח מוחמד ג'ואד זריף, וברמיזה למחנהו כולו, שואף באמצעות השגת הסכם גרעין – להדיח את המנהיג ח'אמנאי.

מסמך זה יסקור את תגובת המחנה האידאולוגי לאפשרות שיושג הסכם גרעין בין איראן למעצמות:

 

המחנה הפרגמטי מכשיר את הקרקע להסכם וקורא לאידיאולוגים לקבלו

רוחאני: הלקח של האמאם חוסין ומיתוס כרבלא הוא הידברות ומו"מ

בנאומו ב-22 באוקטובר 2014 בזנג'אן (צפ'-מע' איראן), קרא רוחאני למחנה האידיאולוגי לקבל את מדיניות ההידברות עם ארה"ב שמוביל המחנה והציג את מיתוס כרבלא של האמאם חוסין כדוגמא דווקא לניהול מו"מ עם האויב במקום הפרשנות המקובלת של הקרבה עצמית. רוחאני אמר: "הלקח והמסר של האמאם חוסין הוא אחווה, אחדות, סליחה, קבלת ההכאה על חטא של השני. הלקח של כרבלא הוא לקח של הידברות בונה ושל מו"מ במסגרת ההיגיון וההוראות [של הדת או המנהיג]."[6]

 

התבטאות זו גררה ביקורת רבה במחנה האידיאולוגי, במיוחד מצד מקורבו של ח'אמנאי, חוסין שריעתמדארי, עורך היומון כיהאן, שהאשים את רוחאני בסילוף מיתוס כרבלא והדגיש כי הפרשנות היחידה שיש להעניק למיתוס זה היא עמידה איתנה והתנגדות מול האויבים העושקים גם אם במחיר הקרבת הנפש בדרך האל.[7]

 

ג'ומהורי-י אסלאמי: אל למתנגדי ההסכם לאבד את ההזדמנות לפתור את סוגית הגרעין

ב-27 באוקטובר 2014 כתב ג'ומהורי-י אסלאמי: "מזה למעלה משבוע שבתוך [איראן] ומחוצה [לה] מגיעות ידיעות חיוביות אודות התקדמות במו"מ הגרעיני בין איראן לקבוצת ה-5+1: מהצהרות באיראן של הנשיא רוחאני עצמו ועד לשה"ח וחברי צוות המו"מ ומהצהרות מחוצה לה, מפי בכירים רוסים, סינים, גרמנים, צרפתים ואמריקאים –  כולם מדגישים את התקרבות להסכם גרעיני כולל ולחתימה עליו עד ה-25 בנובמבר...

 

נכון שעד לחתימה על נוסח ההסכם ע"י כל חברי ה-5+1 ייתכן שיחול שינוי כלשהו בהחלטה, אבל מה שברור הוא – ויש לשים לב לכך – הוא שחילוקי הדעות קרובים לאפס ולכן בניגוד למה שמציגה התקשורת באיראן, כל הצדדים במו"מ אופטימיים יותר מתמיד באשר לחתימה על הסכם עד ל-25 בנובמבר. לפי ההסכם, סופק רצונה של איראן בנושאי הסנקציות, הצנטריפוגות, ההעשרה ומתקני הגרעין, וכדברי כמה מראשי השמרנים, בהסכם שהושג הניצחון הוא של איראן...

 

על מתנגדי ההסכם גרעין בתוך [איראן] לשים לב למציאות לפיה אסור לאבד את ההזדמנות הנוכחית לפתור את הסוגיה. זאת משום שההסכם נערך במסגרת האינטרסים הלאומיים [של איראן] ועונה לקווים האדומים שהותוו, וכפי שבכירי צוות המו"מ והנשיא רוחאני עצמו הדגישו כמה פעמים – איראן לא תיסוג בס"מ מזכותה. בנוסף, הגעה להסכם שכולל את זכותה של האומה ופותר סופית את סוגית הגרעין, הוא רצונה של כל האומה. לכן, כולם חייבים לפעול להצלחת צוות המו"מ ולהימנע מצעדים ומתעמולה שייצרו בעיות בדרך זאת."[8]

 

חשש כבד במחנה האידיאולוגי מההסכם המתגבש

ציר המג'לס זאכאני:  ההסכם – חציית קווים אדומים של המשטר; צוות המו"מ יתן את הדין

בנאום במג'לס ב-28 באוקטובר 2014, הזהיר עלי-רזא זאכאני: "ידיעות המגיעות מלמדות על כך שהושג הסכם בין איראן לאמריקה. לפי הידיעות, בהסכם נחצו הקווים האדומים שהותוו ע"י המשטר האסלאמי. אני מזהיר את שה"ח [ב]נושא גבולות הגרעין ... שתיקת המנגנון הדיפלומטי במדינה לעומת הפטפטת של נציגת [צוות] המו"מ האמריקאי [וונדי שרמן] – שמהווה חזרה על ההצהרות המוגזמות שלהם – גורמת לחוצפנות, תאוותנות ואמירת שטויות מצד "השטן הגדול", אמריקה.

 

אני רואה בקמפיין המקודם ע"י אנשים הקשורים לתיק הגרעין [מתכוון לשה"ח זריף] תחת הכותרת 'כל הסכם רע עדיף מאי הגעה להסכם' כהשפלה, ומגנה אותו בתוקף. אני מבקש ממנגנוני הביטחון שיבהירו לאומה האיראנית מה עומד מאחוריו.

 

הידיעות המגיעות מעידות על חציית הקווים האדומים שהתווה המשטר האסלאמי בהסכם, דבר שללא ספק יוביל לאובדן הזכויות של האומה האיראנית ולרמיסת הישגי הגרעין. קבלת הדרישות העושקות של הצד האמריקאי לגבי צמצום ההעשרה, שינוי המהות של חלקים מתעשיית ההעשרה בתמורה לביטול חלק קטן של הסנקציות לא מקובלת ע"י האומה האיראנית ותזיק לאינטרס הלאומי ולאינטרסים של המהפכה האסלאמית.

 

לפי סעיף 125 בחוקה, ההתחייבויות הבינ"ל צריכות לבוא לאישור המג'לס אך לצערי בנושא המו"מ הגרעיני צירי המג'לס לא מעודכנים כלל ... פעילות הממשלה תוך התעלמות מדעת המג'לס תסב בעיות בעתיד ותגרום לאי אישור הסכמים שיהיו מנוגדים לאינטרס של העם, דבר שתהיינה  לו השלכות ישירות על צוות המו"מ."[9]

 

אתר תסנים המקורב למשה"מ: "ההצהרה התאוותנית של קרי"

קרי: "אני אופטימי באשר להסכם גרעין עם איראן"[10]
 

 

כיהאן: במו"מ שאפשר ויהיה ב-2024 יהיו לאיראן רבבות צנטריפוגות מדור מתקדם

ב-6 בנובמבר כתב כיהאן: "אובמה נמצא בימים האלה בשפל הפופולריות מאז נבחר... בתחנת המו"מ הגרעיני האחרונה [הצפוי בעומאן בדרג שה"ח זריף, קרי ואשטון ב-9-10.11], ינסו הדמוקרטים בבית הלבן לנצל דפלומטית את תבוסתם בבחירות. אובמה הוא כמו מהמר שהפסיד את הכל והוא שולח את נציגיו בכיסים ריקים אל שולחן [המו"מ]... ככל הנראה שליחי הבית הלבן ימליצו לצוות האיראני לחתום על הסכם גרעין בהקדם, שכן אם לא ייכנס הקונגרס לזירה באמצעות מקל, איום וסנקציות...

 

תחנת [המו"מ] בעומאן צריכה להיות מקום בו יינתן לאמריקאים אולטימטום סופי [ע"י הצוות האיראני] במקום לשמוע את דברי הרהב שלהם... לאחרונה ציטטה ראש צוות המו"מ האמריקאי, וונדי שרמן, את דברי מזכירת המדינה לשעבר, מדלין אולברייט, ש'מו"מ הוא כמו פטריה הצומחת טוב יותר בעלטה.' בקרוב תתבהר תוצאת המו"מ [הגרעיני] שנמשך בעלטה זה יותר משנה.

 

הפעם האחרונה ש[הבכירים] המערביים ניסו להאכיל את איראן בפטריה המורעלת הזאת ולהכניעה בפני התאוותנות האמריקאית היתה לפני עשור. ללא ספק הפטריה של שנת 2014 תכיל את הרעל המהול משנת 2003. זאת משום שבאותו זמן כשנוהל מו"מ, הפעילה איראן מספר מועט ביותר של צנטריפוגות, ואילו כעת יש לה כ- 20 אלף צנטריפוגות. האמריקאים צריכים לדעת שבמצב האופטימלי ביותר [מבחינתם] הפטריה הגרעינית מניבה תוצאה אחת לעשור... במו"מ שאפשר שייערך ב-2024 איראן תבוא ללא ספק לשולחן המו"מ כשבבעלותה עשרות אלפי צנטריפוגות מתקדמות יותר מאשר אלו הנוכחיות."[11]

 

כיהאן: רפסנג'אני ורוחאני מעלים פרשיות להסחת דעת האליטה מההסכם הצפוי

ב-28 באוקטובר כתב כיהאן:  "בהסכם ז'נבה שמנו על השולחן את תוצר שלוש שנות העשרה ל-20 אחוז, לצד הקפאת פעילות ב[מתקן העשרה] פורדו ועצירת הפעילות להשלמת מתקן [המים הכבדים] באראכ, בתמורה לשחרור כ-7 מיליארד דולר מכספי איראן...

בהארכה בת ארבעת החודשים [של מסמך ז'נבה] הרחבנו את המקח וממכר הזה וכעת אמריקה חומדת חלק אחר מנכסיה של איראן ואומרת 'סגרו את פורדו או שתהפכו אותו למרכז מחקר, צמצמו את עתודות ה[חומר] המועשר ל-3.5% לכמות שאנו אומרים [לכם] והוציאו [אותם] אל מחוץ לאיראן, נתקו 5,400 צנטריפוגות פעילות מתוך 9,400 הצנטריפוגות וכו' ובתמורה נבחן את כוונותיכם בתקופה של 7-20 שנה [כדי שנדע] אם נוכל לסמוך עליכם או לא; או, למשל, [בתמורה לכך] שנבטיח שלא נפעיל סנקציות חדשות.' זה ממש משחק של win-win  ושל והידברות בונה [בסרקזם כלפי הנשיא רוחאני].

 

עולה השאלה: עד היכן ומאיזה נכס אמורה הממשלה לשלם במסלול הזה של הארכת המו"מ ושל הקפאה מדורגת [של פעילות הגרעין]? ... כאשר טכנולוגיית הגרעין הגיעה לשיא [ראש המחנה הפרגמטי האשמי] רפסנג'אני, [הנשיא חסן] רוחאני ואפילו [ר"מ לשעבר מיר חוסין] מוסוי [הנתון במעצר בית מזה כמה שנים בשל מעורבותו, לטענת המשטר, במהומות 2009] ואחרים, ראו עצמם בעלי המניות הראשיים בהתקדמות זו. אולם כשהחלו ההפרעות [מצד ה-5+1] ניתן אור ירוק לוויתורים המבוססים על הקפאת חלק קטן או גדול מתוכנית [הגרעין]. רפסנג'אני אף הצהיר בסיפוק בנוגע למו"מ בז'נבה 'בזכות המו"מ נשבר הטאבו [על ההידברות] עם אמריקה.'

 

למו"מ היו ככל הנראה שתי מטרות: הראשונה,  שימור תכנית הגרעין מבחינת [הזכות של איראן] להעשיר והשנייה ביטול הסנקציות. אם כמה אישים פוליטיים אינם מייחסים חשיבות נחוצה בנוגע לסעיף הראשון, הרי  שהם נדרשים ללא ספק לנושא השני, ולכן [הם נשאלים] מדוע לאחר כל הוויתורים האלה [מצד איראן במו"מ] לא בוטלה שום סנקציה אלא הסנקציות רק הוחרפו?...

קבלת דרישות המערב היא אותה טעות בשיקול הדעת המובילה שוב ושוב למבוי סתום, לבזבוז הנכסים האסטרטגיים [של איראן], להכפשה ולהדבקת תוויות כלפי מבקרי [הממשלה] אוהדי [המשטר] ולמאמץ להפכם לפאסיביים. הסערה סביב החוק לשימור החג'אב והצניעות, התמיכה במשטרת המוסר, האשמת המג'לס בכך שהדיח את שר המדע בשל פרשת המלגות... השימוש בפשע תקיפות החומצה [נגד המחנה האידיאולוגי בטענה שהוא אחראי להן] –  כל אלה לקוחים מהתסריט ומהניסיון המאורגן של אנשי הפיתנה ושל תומכיהם מחוץ [לאיראן] ליצור בתוך איראן פרשות שוליות והתעלמות [מהעיקר].

בראיית המערב, התפקיד חסר התחליף של איראן שרטט מחדש את מפת מערב-אסיה/המזה"ת עם [נוכחות] מאפיינים של ההתנגדות וההתעוררות האסלאמית בעיראק, סוריה, לבנון, תימן ובחריין, ו[הם טוענים]: 'צריך למנוע מאיראן למלא את התפקיד הזה.'

 

אנשי הפיתנה והקיצונים פושטי הרגל... מאמינים שהדרך היחידה לשיקום ארגוניהם היא התעסקות בשוליים ופיצוצים [חדשותיים] מהדהדים. קבוצה מתוכם... פועלת על בסיס תכנית שניתנה להם וכלי התקשורת והמדינאים שלהם מתקדמים בתיאום עם התכנית המערבית.

השילוב  הדו פרצופי הזה בולט בממשלה. מהתלהבות מהפכנית ולאומית ועד לחשושים לצורך נפילה בפח של ההתעסקות בשוליים שמטרתה להפוך את מבקרי [הממשלה] לפסיביים... ולכך שהאליטות והעם לא ישאלו שאלות על הגעת המו"מ למבוי סתום כך שבאווירת הפסיביות וההתעלמות ניתן יהיה להגיע להסכם בכל מחיר. [וכך], עד שהאליטות והעם יתעשתו וישאלו מה קרה, מה נתנו ומה קבלנו, הפרשה תסתיים [כלומר העסקה תבוצע]. רוב המדינאים מתנגדים לשיטה המזיקה הזאת.

הממשלה והנשיא כבר למודי ניסיון שנצבר מ-14 חודשי כהונתם והם נמצאים כעת בנקודת הערכה ותיקון המסלול [שלהם]. יש תועלת במניעת נזק והתנהלות מלאת סכנות בכל זמן שהוא. המנהיג [ח'אמנאי]... הציג את המשטר האמריקאי לצד ישראל כיוצאי דופן ב[מדיניות] ההידברות של מדיניות החוץ של איראן. נכונות הצהרתו התגלתה במשך הזמן לעיני כל. ציות להוראה הזאת, היא הדרך שתועיל לממשלה ותסב לה כבוד. אחרת היא תהיה חבה ליהירים מבחוץ [לאיראן] ולמחפשי הפיתנה בתוך [איראן] שניחנים בכישרון בנושא, וכך היא לא תקצור שום ניצחון ולא תזכה לשום יוקרה..." [12]

 

אתר המחנה האידיאולוגי: הפרגמטיים חותרים להדיח את ח'אמנאי

ב-29 באוקטובר 2014 פרסם האתר אפסאראן, המקורב לחוגים ביטחוניים, מאמר שכותרתו "מהי המטרה האמיתית של קו ההתעלמות [כינוי גנאי למחנה הפרגמטי] ? כיבוש המג'לס או שינוי המנהיג?" במאמר רמז אפסאראן לכך ששה"ח זריף שותף למזימה מערבית להדיח את המנהיג ח'אמנאי באמצעות השימוש באסטרטגית האיום של הזרם הפרגמטי כלפי האמריקאים כי אם לא יושג כעת הסכם יתפוס הזרם האידיאולוגי המתנגד להתקרבות למערב את עמדות המפתח הפוליטיות באיראן.[13]

 

האתר כתב: "למרות שעוינות אמריקה כלפי מנהיג המהפכה [ח'אמנאי] אינה עניין חדש והם הודו בה כמה פעמים... המתקפות [מצד אמריקאים על איראן] מאז המו"מ בניו יורק .. הראיון של [תת מזכיר המדינה וונדי] שרמן עם קול אמריקה בפרסית ותחנוני [שה"ח] זריף בפני המועצה לקשרי חוץ באמריקה, צבעו אותה בצבע אחר. לבד מהמקרים שהוזכרו לעיל, [האקדמאי האמריקאי ממוצא איראני] ואלי נסר ובכירים ואישים אמריקאים בעלי השפעה אחרים, הזכירו את [מנהיג איראן] ח'אמנאי כגורם הראשי לאי השגת הסכם כלשהו ואף הרחיקו לכת והם חושבים להחליפו.

 

נסר אומר: 'בדצמבר 2015 ייערכו באיראן הבחירות למועצת (המומחים), הממנה את המנהיג הבא של איראן.' בחלק אחר מדבריו אמר: 'הבחירות הבאות [במועצת המומחים] יכולות לשנות את המגמה הפוליטית באיראן.'

 

לכן יש לשאול: מיהם האנשים [באיראן] שהסיטו את מעצבי המדיניות של האויב [קרי ארה"ב] [לתמוך] באסטרטגיה כזו [של הדחת המנהיג ח'אמנאי] תוך כדי המו"מ הישיר עם אמריקה?

 

בהתייעצות עם מי מהאנשים [בתוך איראן] רואה היום אמריקה את המו"מ הגרעיני כמחסום בפני הגשמת מטרותיה וכקרקע [פוריה] לשנות את הכיוון של המהפכה [האסלאמית, קרי את המשטר]?

 

בכנות, האם המטרה האמיתית של [שה"ח] זריף בבקשתו מן הקונגרס של אמריקה לשתף פעולה עם קו ההתעלמות [רומז למחנה הפרגמטי המקדם הדברות עם ארה"ב] היא סיוע לניצחון בבחירות למג'לס או כמו נסר הוא מתכוון [בעצם] לשנות את הרכב מועצת המומחים?

 

אולי כמה אנשים בתוך [איראן]  עדיין לא מדברים בכנות כמו נסר?"[14]

 

שלטי חוצות של הבסיג' : "דע מיהו השימר [רוצח האמאם חוסין] של ימינו"

בימים האחרונים תלה הבסיג' בטהראן ובשיראז שלטי חוצות ברחבי הערים טהראן ושיראז שכותרתם "דעו מיהו השימר [רוצח האמאם חוסין במיתולוגיה השיעית] של ימינו" בהם נראים דמותו של הנשיא אובמה והקפיטול.[15]





 


 




[1] ראו דברי תת מזכיר המדינה וונדי שרמן ב-23.10.2014.

[2] זה מספר הצנטריפוגות הרווח בדיווחים. ראש וועדת הגרעין של המג'לס, אבראהים כארח'אנהאי, דיווח שהמעצמות הסכימו לקבל בין 6000-9000 צנטריפוגות פועלות. תסנים (איראן), 2.11.2014 

[4] מיתוס שיעי-איראני מכונֵן בתרבות ובתרבות הפוליטית האיראנית שלאחר המהפכה האסלאמית. זהו סיפור ההקרבה העצמית של השהיד השיעי הראשון, האמאם חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא, בכרבלא בשנת 680 לספירה לאחר שתבע את השלטון וסירב לקבל את שלטון יזיד בן מעאויה, הח'ליף האומיי.

[5] שרק (איראן), 2.11.2014. גורם המעורה בנעשה במשה"ח כדבריו התראיין בעילום שם לתאבנאכ וטען כי ח'וראם אינו יועצו של שה"ח זריף וכי דעותיו אינן משקפות את דעות צוות המו"מ או משה"ח. תאבנאכ (איראן), 4.11.2014

[6]וwww.president.ir , 22.10.2014.

[7] כיהאן (איראן), 23.10.2014.

[8] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 27.10.2014

[9] תסנים (איראן), 28.10.2014

[10] תסנים (איראן), 2.11.2014

[11] כיהאן (איראן), 6.11.2014

[12] כיהאן (איראן), 28.10.2014.

[13] ראו דוח ממרי (בעברית)

[14]ו www.afsaran.ir 29.10.2014.

[15] אירנא (איראן), 2.11.2014, http://shiraze.ir/ 27.10.2014; תסנים, 30.10.2014

תגיות