המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הבחירות במצרים: אכזבה במחנה אל-סיסי מאחוז ההצבעה הנמוך
6/6/2014

ביקורת בתקשורת המצרית האוהדת את הנשיא הנבחר, אל-סיסי:

אחוז ההצבעה הנמוך בבחירות לנשיאות – ביטוי של אכזבה מהתנהלותו

 

הקדמה

כצפוי, ניצח פילדמרשל עבד אל-פתאח אל-סיסי ברוב עצום (96.9%) בבחירות לנשיאות מצרים שנערכו ב-26-28.5.14. אולם אחוז ההצבעה הנמוך מהמצופה (47.5% ע"פ נתוני ועדת הבחירות העליונה; כ-12% ע"פ נתוני האחים המוסלמים) מתפרש כמפלה. זאת במיוחד על רקע מאמצי המשטר ותומכיו לפני הבחירות ובמהלכן להבטיח אחוזי הצבעה גבוהים ככל האפשר, שיעידו על תמיכה גורפת באל-סיסי.

 

סקר "המוניטור הערבי לזכויות וחירויות"        תוצאות הבחירות לנשיאות 2014 לעומת 2012

באתר האח"ס: אחוז ההצבעה - 11.92 [1]       (מימין לשמאל) אל-סיסי מול סבאחי, מורסי מול שפיק [2]     

   

 

מתנגדי אל-סיסי מקרב תומכי האחים המוסלמים (להלן, האח"ס) שׂמחו לאידם של אל-סיסי ותומכיו וראו באחוזי ההצבעה הוכחה לממדי ההתנגדות לאל-סיסי ולמדיניותו וְעדוּת לתמיכה רחבה בנשיא המודח, מוחמד מורסי. אולם התייחסות זו לאחוז ההצבעה הנמוך כסימן לביקורת פנימית כלפי אל-סיסי, בניגוד לדימוי שהוא זוכה לאהדה רבה,[3] ניכרה גם בתקשורת האוהדת את אל-סיסי בדרך כלל. שם, לצד מאמרי שבח רבים לאל-סיסי והבעת השמחה על ניצחונו בבחירות, ניתן להבחין גם בנימת ביקורת ואכזבה מאופן התנהלותו.[4]

 

רבים בתקשורת המזוהה עם אל-סיסי אמנם נחלצו להגנתו ותירצו את אחוזי ההצבעה הנמוכים בהסברים, כגון עצלותם של האזרחים לנוכח החום הכבד ששרר בימי ההצבעה; התוצאה הצפויה מראש; ומסע ההפחדה שניהלו האח"ס במאמץ למנוע מהבוחרים להגיע לקלפיות. אולם היו גם מי שתלו את הנתון המביך באכזבתם של הצעירים מאל-סיסי וממידת מחויבותו למטרות המהפכה, ובקווי הדמיון בין שיטות הפעולה שלו לבין אלו של הנשיא המודח הקודם, חוסני מובארכ. היו שטענו כי שיעור ההצבעה הנמוך הוא בבחינת פעמון אזהרה למנהיגי המדינה שאינם פועלים, לטענתם, לכינון דמוקרטיה אמיתית במצרים.

 

להלן סקירה של האמצעים שננקטו להבטחת אחוזי ההצבעה הגבוהים ושל התגובות בתקשורת הממסדית והאופוזיציונית לאחוזי ההצבעה הנמוכים:

 

א.      המאמצים להבטחת אחוזי הצבעה גבוהים

במסגרת מאמצי המשטר להבטיח השתתפות רחבה של אזרחים בהצבעה, הוציא הממסד הדתי פתוא המציגה את ההצבעה כחובה דתית, ובנוסף הוקיע פתוות האוסרות את ההשתתפות בהצבעה, כמו זו של ראש האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, שיח' יוסף אל-קרדאוי, הידוע בתמיכתו באח"ס.[5]

בשל אחוזי ההצבעה הדלים ביום הראשון לבחירות, נקטו השלטונות כמה צעדים להעלאתו, בהם קביעת יום ההצבעה השני כיום שבתון, איומים באכיפת הקנס בסך 500 לירות המוטל על מי שלא מצביע והארכת הבחירות ביום נוסף. המפלגה הסלפית אל-נור התומכת באל-סיסי נידבה 4000 אוטובוסים להסעת הבוחרים לקלפיות.[6]

 

גם אנשי תקשורת רבים נרתמו לגיוס המצביעים. למשל, שדרנית ערוץ CBC, למיס חדידי, הפצירה בשידור בקופטים לזכור את הצתת הכנסיות בתקופת מורסי ולצאת להצביע בהמוניהם;[7] בערוץ אל-חיאת התרה עורך השבועון אל-אוסבוע המקורב למשטר, מוצטפא בכרי, בבוחרים פן ישובו האח"ס וישתלטו על מצרים אם המצרים לא ייצאו להצביע.[8] בקליפ הבא נראה שדר טלוויזיה מייעץ לבוחר כיצד לנהוג כדי שהחום הכבד לא ימנע ממנו ללכת להצביע.

 



אומנים מצרים מתומכי אל-סיסי הוציאו שירים וקליפים לעידוד הבוחרים להצביע. קליפ השיר "בושרת ח'יר" (בשורה טובה) של האומן המאע"מי, חוסין אל-ג'סמי, שנועד לעודד את הבוחרים לצאת לקלפיות, זכה למאות אלפי צפיות ביממה הראשונה לשידורו ביוטיוב וקיבל תהודה רבה בציבור המצרי.[9]

 

ב.      מאמרים המתרצים את אחוז ההצבעה הנמוך: אשמת האח"ס ועצלותם של המצרים

מאמרים בתקשורת המזוהה עם אל-סיסי הגנו עליו לרוב לנוכח אחוזי ההצבעה הנמוכים. למשל, העיתונאי והמומחה לענייני טרור, סברי ר'נים, כתב ביומון אל-מצרי אל-יום: "לאחר שהאח"ס התחילו להוציא את תכניתם לפועל בחשאי... טבעי היה לצפות לכך שהרוב יימנע מלהצביע בבחירות לנשיאות... קווי הפעולה של [תכנית האח"ס] התגלו כאשר הם השתלטו על הכניסות והיציאות לשכונות העממיות, לאחר שאיימו על הבוחרים והתרו בהם לבל ייצאו לקלפיות. למשל, בעיר חלואן השתלטו האח"ס מעוררי המהומות על פאתי העיר והטילו אימה ופחד על התושבים שהתכוננו לצאת ולהצביע... מה שקרה בחלואן קרה [גם] באמבאבה, בכרדאסה, בכפרים וביישובים...

 

אינני סבור שמי שנמנעו מלהצביע עשו זאת מתוך שנאה לאל-סיסי או לחמדין [סבאחי], או מתוך אהבת האח"ס. ייתכן שעצלנות וביטחון [שאחרים יעשו זאת] הם אחת הסיבות [להצבעה הדלה]. שאלתי כמה מאלה שלא הצביעו, ואחד מהם אמר לי: למה שנטריח את עצמנו בחום הזה, כשהתוצאה, בעזרת אללה, מוכרעת [מראש] לטובת אל-סיסי?...

 

מה שמצער הוא שהצעירים נמנעים מלבחור לאחר שנכנעו לקריאת המחבלים במצרים בפייסבוק. אינני יודע מדוע ילדינו ודור העתיד שלנו, שכמוהם כנבט טוב וטהור, נחלשים ונכנעים בפני המחבלים האלו, המשחיתים את מוחותיהם ... זוהי הטרגדיה שגרמה להתרחקות הנבט הטוב [הזה] מהקלפיות..."[10]

 

מצרים הולכת אחר אל-סיסי לעבר העתיד[11]


ג.       ביקורת בתקשורת האוהדת את אל-סיסי: דלות ההצבעה - בשל דמיונו למובארכ

אולם בתקשורת המזוהה עם אל-סיסי הופיעו גם מאמרים המציגים את אחוז ההצבעה הנמוך כתבוסה של

אל-סיסי, וכסממן לאכזבה באוכלוסייה, ולא רק בקרב האח"ס, מאופן התנהלותו. בין הסיבות לביקורת על

אל-סיסי: העובדה שהוא לא פרסם מצע מפורט ולא "ירד אל העם" במהלך תעמולת הבחירות; דיכויו את תנועות צעירי המהפכה, כמו ה-6 באפריל, שהוצאה אל מחוץ לחוק; נקיטת מדיניות המנוגדת לדרישות העם ולשאיפותיו לדמוקרטיה; חזרתם של מקורבי מובארכ לנוף הפוליטי; הכרזה על ביטול סובסידיות והעלאת מחירים בעיתוי גרוע; וחזרה לתופעה של תקשורת המגויסת לתעמולה לטובת אל-סיסי.

 

בעל טור: אל-סיסי התעורר למציאות המרה שעשרות מיליוני מצרים מתנגדים לו

העיתונאי תאמר אבו ערב כתב ביומון אל-מצרי אל-יום: עבד אל-פתאח אל-סיסי ינצח את יריבו חמדין סבאחי [בבחירות] לנשיאות בהפרש גדול, אך תמונות הקלפיות הריקות ושיעור ההצבעה הנמוך ירדפו אותו כל העת. איש לא יעז להרים את קולו שוב ולדבר על הפופולאריות הסוחפת שלו או על הקונצנזוס סביב אישיותו. הוא יתעורר למציאות מרה ויבין שעשרות מיליוני מצרים מתנגדים לו. הם החרימו אותו, נמנעו או הצביעו לחמדין...

 

איש לא שאל אותך [אל-סיסי] על המצע שלך כי אתה פשוט לא נפגש אלא עם מי שבא אליך, כשהוא מתחסד והולך שבי [אחריך] ומשום שלא הופעת במפגשי [תעמולת] בחירות ולא דיברת עם המצרים ללא מחסומים... לא היה הגיוני לדרוש ממך מצע בחירות בהיותך שר ההגנה..., אך טבעי שתעזוב את משרתך, אחר כך תעסוק בפוליטיקה זמן מה ואחר כך תחליט להציג את מועמדותך לנשיאות ותציג מצע כדי שהציבור יבחן אותו ויחליט האם אתה ראוי לתפקיד או לא. כל מה שקרה אינו הגיוני, אם כך מדוע אתה רוצה שהסיום יהיה הגיוני?...

 

יהיו אשר יהיו התוצאה ושיעור [ההצבעה] – עובדה היא שהמהפכה השיגה ניצחון חשוב בהתמודדות עם מדינת מובארכ ומועמדה..."[12]              

 

בעל טור: החזרה לשיטות הדיכוי של מובארכ מסבירה את אחוז ההצבעה הנמוך

בטורו ביומון אל-וטן, כתב מחמוד ח'ליל: "בחודשים האחרונים הוכיח השלטון שלאחר ה-30.6 [שלטון אל-סיסי] שהוא שלטון 'מובארכי' במובהק. הוא תפקד, במידה רבה באותו אופן בו תפקד מובארכ...

 

מנגנון הדיכוי המשטרתי חזר לפעול בכל הכוח, כפי שפעל בתקופת מובארכ. ניתן להבין שהמשטרה פועלת תחת תנאים קשים במלחמתה בכמה מארגוני הטרור, אבל בשום אופן לא ניתן לסלוח לה על פגיעה בצעירים מהפכניים אמיתיים אשר אין להם שום קשר לארגונים האסלאמיים ואשר מביעים את דעותיהם בדרכי שלום... כעת צעירים רבים נשפטים, מושלכים לכלא ומחויבים בקנסות בהתאם לסעיפיו [של חוק ההפגנות שחוקק משטר זה]. מפליא הוא שלאחר מכן הממשלה ה'מובארכית' הנוכחית מצפה שהצעירים, המהווים את כוח העבודה באומה, יעבדו, יהיו יצרניים וייקחו חלק בבחירות...

 

השלטון שלאחר ה-30.6 השקיע מאמצים להחזיר לאור הזרקורים דמויות רבות המקורבות ל[מפלגת השלטון מימי מובארכ], המפלגה הלאומית [הדמוקרטית] שהתפרקה, ואפשר להם באופן מלא להופיע בכלי התקשורת, למרות שחלקם לקחו חלק בהשחתת החיים הפוליטיים לפני מהפכת ינואר... למרבה הצער, הפנים האלו [של מקורבי המפל"ד] הסבו נזק רב ביותר לשלטון שלאחר ה-30.6, והניעו רבים ממי שהאמינו ב[מהפכות] ינואר ויוני לפרוש מהברית שהורכבה ב-30.6 נגד רעיון הפשיזם הדתי. הם לא מצאו לנכון להיחלץ מפשיזם אחד כדי להביא פשיזם חדש.

 

מה שבאמת מעורר תמיהה בעניינו של השלטון הפועל בשיטה ה'מובארכית' הוא ההתרעמות שתקפה אותו נוכח ההשתתפות המועטה של המצרים בבחירות, למרות שהדבר [רווח] בארצנו בימי מובארכ, אשר זכה בבחירות ב-2005 בשיעור של 89%, כאשר אחוז המחרימים אותן עלה בהרבה על אחוז המשתתפים בהן."[13]

 

בעל טור: החרמת הבחירות ע"י צעירי ה-25.1 מעידה על קיומו של בסיס לתסיסה

גמאל יונס, בעל טור באתר של היומון אל-ופד, כתב: "החרמת [הבחירות במצרים] היא נקיטת עמדה, דעה והשקפה, בין אם אתה מסכים עם המחרים ובין אם אתה חולק עליו... שיעור ההצבעה הנמוך במשאל העם על החוקה [38.6%][14] היה בבחינת פעמון אזהרה לאלו האוחזים בגרונה של המדינה, משום שהוא משקף מצב של אי שביעות רצון מהמדיניות, מהתפקוד, מההחלטות ומהחוקים המנוגדים לדרישות העם ושאינם נותנים מענה לשאיפותיו לדמוקרטיה אמיתית שמיושמת לאלתר ולא בעוד 25 שנה. בעבר נהגנו לחשוב שהממונים על ניהול ענייני המדינה ערניים, אלא שלמעשה הם רדומים בכוכים שלהם... אביא להלן כמה הערות מנקודת מבטי, למרות שנתתי את קולי לפילדמרשל אל-סיסי מכוח ההכרח:... 

התקשורת המושחתת והלא מפותחת אשר ביססה את קמפיין התעמולה שלה למען פילדמרשל אל-סיסי על גירוי הרגש במקום לפנות לשכל, גרעה מהקרדיט שלו..., דבר שהרחיב את יריעת אי האמון ואת היקפה ועורר ספק ביחס למגמות [האמיתיות] של אל-סיסי וביחס לכוונותיו בנוגע למהפכה ודרישותיה...; משמעות הופעתם מחדש של אנשי המפלגה הלאומית המושחתים בחזית הנוף הפוליטי, תמיכתם באל-סיסי והשתתפותם מבלי להתבייש - בדיונים על חוק הבחירות הפרלמנטריות, היא שחזרתם הפכה להיות קרובה ועניין של זמן...; העיתוי הגרוע של הכרזת הממשלה על כמה החלטות שאמורות להתקבל בנושא ביטול הסובסידיות והעלאת מחירי החשמל, המים, הגז והדלק, והטלת נטל פריעת חשבון הרפורמה הכלכלית [הזאת] על האזרח שהכנסתו מוגבלת, כרגיל...

 

מספר הצעירים בני 20-18 מגיע ל-18 מיליון בוחרים ובוחרות שהחרימו את [משאל העם על] החוקה ואת הבחירות לנשיאות. לצעירים הללו יש עדיפות ראשונה בשיח הפוליטי והתקשורתי, והעובדה ש[מייסד תנועת תמרוד], מחמוד בדר, השתתף בקמפיין למען אל-סיסי אין פירושה שצעירי מצרים עתידים להתייצב מאחורי אל-סיסי... החרמת [הבחירות] מוכיחה כי החומר המתסיס של המהפכה עדיין קיים ומשמעות הדבר היא... שעתידה [של מצרים] ייקבע ע"פ תנאי העם ולא ע"פ תנאיו [של אל-סיסי]."[15] 

 

"סיסי-מטר" – אתר שהוקם למעקב אחר מימוש הבטחותיו של אל-סיסי לבוחר[16]


 

ד.      תומכי האח"ס שמחים לאידם של אל-סיסי ותומכיו לאור אחוז ההצבעה הנמוך

מאמר באתר האח"ס: התנפצה אשליית האהדה לאל-סיסי; הוּכחה הלגיטימיות של מורסי

בקרב האח"ס ותומכיהם ניכרה שמחה לאיד לנוכח אחוזי ההצבעה בבחירות לנשיאות. באתר הרשמי של מפלגת החירות והצדק מטעם האח"ס, כתב החוקר מוחמד ג'עפר: "העם המצרי לא מפסיק לחולל ניסים. בכל שכבות הגיל הביטו מקרוב על קבורת הפופולאריות המדומה של הפילדמרשל. יתרה מכך, נעצר גם מתן הלגיטימציה להפיכה. כמה ממתנגדי ההפיכה אף הלכו רחוק יותר ואמרו כי הבחירות לנשיאות מהוות משאל עם אמיתי על הלגיטימיות המתמשכת של הנשיא מורסי, חרף המהלכים של מפת הדרכים [של אל-סיסי].

 

להערכתי, הדיהן של תוצאות הבחירות הללו ישליכו על השלב הבא בכללותו ויגבירו את הוויכוח, הלהט והמשבר בזירה הפוליטית המצרית, שעשוי להיות מלווה בלחצים ממשיים על הצדדים במשבר לחפש פתרון הרחק מהגאוותנות המוחצנת שבה התהדרו כולם. הוכח שאף צד אינו יכול ליטול לעצמו בלעדיות על הזירה הפוליטית המצרית ולהעלים את האחרים."[17]

 

תומך אח"ס: נחשפו ממדי ההתנגדות העממית לאל-סיסי ולמיליטריזציה של השלטון

יו"ר מועצת המנהלים של היומון האסלאמי אל-מצריון ועורך היומון, גמאל סולטאן, שכתיבתו מתאפיינת בביקורת על המשטר מאז ה-30.6 ובתמיכה באח"ס, כתב בטורו היומי: "המסר עבר גם לתוך [מצרים] וגם מחוצה לה. סיפורי המעשיות שהופצו בחודשים שעברו בנוגע לפופולאריות הגורפת של אל-סיסי התפוגגו ונחשף בבירור כי לא היו אלה אלא ערפל תקשורתי שעיבו אותו כדי ליצור אשליה. המספרים שעליהם יכריזו בסוף הבחירות לא ישנו דבר מן המציאות, גם אם הם יעבירו את אל-סיסי לכס הנשיאות.

 

על הפילדמרשל עבד אל-פתאח אל-סיסי להבין, ואני סבור שהוא הבין עתה, כי תפקידו, שאיפותיו וממדיו הפוליטיים אחרי הבחירות הללו שונים לגמרי מאשר לפניהן. עליו להבין כי הזעם העממי גדול בהרבה מסיפור [הזעם] של האח"ס [בלבד], וכי הניסיון לתרץ כל משבר באמצעות הטרור כדי לכסות על אוזלת היד הפוליטית אינו משכנע עוד את מיליוני האזרחים במצרים. הם תרים אחר הנהגה שתביא לשלום חברתי, לאחדות המולדת ולביטחון במובן הכולל - לתחייה כלכלית, לצדק ולכבוד לאזרח כשותף ביצירת עתידה של מולדתו.

 

הנתונים המטלטלים של הבחירות חשפו כי מידת ההתנגדות העממית לאל-סיסי ולמיליטריזציה של המשטר הפוליטי עצומה מכפי שנדמה היה, וכי הצלת המולדת והניסיון לבנות את עתידה זקוקים לראייה חדשה ולמדיניות שונה לגמרי שאינה יכולה להתעלם מ[גליה] החוזרים של מהפכת ינואר, שעודם חזקים, מדהימים ומסוגלים לחולל הפתעה בצורות שונות, גם אם נדמה לרפי השכל שהם התגברו עליהם. מצרים והמצרים השתנו. מי שלא מבין זאת, ישלם מחיר מביש על בורותו ועקשנותו."[18]

 

"העם החרים את בחירות הדמים וממשלת ההפיכה מחזרת  אחר הבוחרים". השוטר [19]

 לאדם בקביים: "קום, חביבי, הסתובב מול הקלפיות, אולי תיצור אווירה [של בחירות]"





[2] אל-אהראם (מצרים), 5.6.14

[3] על הפופולאריות של אל-סיסי, ראו דו"ח ממרי (19.11.13): "ערב יום הולדתו של אל-סיסי במצרים, פולחן האישיות מגיע לשיאו"

[4] על קולות של אינטלקטואלים מצרים שהזהירו מפני מועמדותו של אל-סיסי עוד לפני הבחירות, ראו דו"ח ממרי (31.3.14): "מצרים: אינטלקטואלים ובעלי טורים מזהירים מפני מועמדות אל-סיסי לנשיאות"

[5] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 25.5.2014; אל-אהראם (מצרים), 27.5.2014 

[6] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 28.5.2014

[9] אל-חיאת (מצרים), 17.5.2014

[10] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 29.5.14

[11] אל-אהראם (מצרים), 30.5.14

[12] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 27.5.2014   

[13] אל-וטן (מצרים), 27.5.14

[14] על התגובות לשיעור ההצבעה במשאל העם על חוקת 2014, ראו דו"ח ממרי (3.2.14): "תגובות לתוצאות משאל העם על חוקת מצרים החדשה: הבעת תמיכה באל-סיסי לנשיאות; תלונות על זיופים"

[15] אל-ופד (מצרים), 28.5.14

[17]ו http://fj-p.com, 29.5.14

[18] אל-מצריון (מצרים), 29.5.2014