המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות נזעמות באיראן על החלטת הפרלמנט האירופי בעניינה
13/5/2014


הדיון הציבורי באיראן בעקבות החלטת הפרלמנט האירופי בעניינה:

"הסיפור של אירופה נגמר"; "דרכה של אירופה מפלצתית וחייתית"


 מאת י. מנשרוף, א. חראזי וי. להט*


הקדמה

בתחילת אפריל 2014 אישר הפרלמנט האירופי את מסמך אסטרטגית האיחוד האירופי ביחס לאיראן שעיקריו: תמיכה בהגעה להסכם סופי עם איראן בנושא הגרעין, ושאיפה להציב נציג אירופי קבוע באיראן עד סוף 2014, לצד גינוי להפרת ז"א באיראן ולקיום בחירות שלא עפ"י הסטנדרט האירופי. בין היתר נקראה איראן לשחרר אסירים פוליטיים ולהפסיק את מדיניות ההוצאה להורג של אסירים, להפסיק העינויים והליכי שיפוט לא צודקים מצדה כלפי נאשמים, לשת"פ עם נציג האו"ם לחקר הפרות ז"א בשטחה, לאפשר נגישות של מבקרים אירופאים לפעילים חברתיים ואסירים פוליטיים, להפעיל השפעתה בדמשק כדי להפסיק את  המלחמה בסוריה, ועוד.[1] בעקבות החלטת הפרלמנט האירופי, הודיע משה"ח הבריטי ב-10.4.2014, כי בריטניה תעמוד בראש החזית הבינ"ל שתשכנע את איראן לשנות את מצב ז"א אצלה.[2]

 

אישור המסמך בפרלמנט האירופי עורר תגובות זועמות באיראן הן מצד חוגים אידאולוגיים המקורבים למנהיג איראן ח'אמנאי, בהם משה"מ, המג'לס, מוסדות דת, והן מצד חוגי הממשלה ומשה"ח המקורבים ליו"ר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, האשמי רפסנג'אני.

 

ככלל, החוגים האידאולוגיים קראו להגיב בחומרה כלפי האיחוד האירופי והתערבותו, לדבריהם, בענייני הפנים של איראן, ואף לסרב למגמת חידוש היחסים עם אירופה. היו שאמרו כי לשכת הא"א באיראן, תהיה בבחינת "קן מרגלים" חדש בדומה לשגרירות ארה"ב בתקופת השאה אשר נכבשה בידי סטודנטים ב-1979, והוסיפו שהא"א משרת את ארה"ב ועושה כרצונה. נושא מרכזי בביקורת האיראנית היה הדרישה האירופית למתן זכויות להומוסקסואלים באיראן. המוחים טענו כי עניין זה מנוגד לתרבות האסלאם ומשפיל את דורשיו.

 

לעומתם, חוגי הממשלה ומקורבי מחנה רפסנג'אני, ניסו לצד הביקורת, להמעיט בחשיבות הצהרת הפרלמנט האירופי ובמידת השפעתו וטענו כי זהו גוף חלש ושולי וכי אין צורך לפגוע בקשרים עם מדינות אירופאיות בגללו. חלקם אף ניסה להבליט את הצדדים החיוביים מבחינתה של איראן בהחלטה.

יודגש כי למרות האיום האיראני לפעול בחומרה נגד אירופה וביטול סמלי של פגישות משלחות מאירופה דווח לאחרונה על חידוש מפגשים כאלה תוך הבעת העמדה האיראנית במהלכם בתקיפות.

 

יתרה מזו, נראה כי גם במקרה הזה בא לידי ביטוי המאבק בין שני המחנות העיקריים באיראן: המחנה האידאולוגי (משה"מ, כיהאן, ואיתוללות של המשטר) והמחנה הפרגמטי של האשמי רפסנג'אני ומקורבו הנשיא חסן רוחאני. דוברי משה"מ מקרב המחנה האידאולוגי השתמשו בביקורת על אירופה כמנוף נוסף במאבק לבוא חשבון עם ממשלת רוחאני ומדיניות המחנה הפרגמטי. לטענתם, מדיניות ההתקרבות אל המערב של ממשלת רוחאני עודדה את האיחוד האירופי לבקר את איראן בתחומי ז"א ולהטיל ספק ביושרת הבחירות שלה.

מסמך זה יסקור את עיקרי התגובות והגינויים כלפי האיחוד האירופי מצד שני המחנות העיקריים באיראן, המחנה האידאולוגי ומחנה הממשלה המקורב להאשמי רפסנג'אני:

 

תגובות מחנה רפסנג'אני-רוחאני:

הנשיא רוחאני: "הפרלמנט האירופאי קטן מכדי להעליב את האומה האיראנית הגדולה"

בנאום בפני צירי מג'לס ובכירי ממשלה ב-7 באפריל 2014 אמר הנשיא חסן רוחאני כי החלטת הפרלמנט האירופי "חסרת כל ערך. הפרלמנט האירופאי קטן מכדי שיוכל להעליב את האומה האיראנית הגדולה." לדבריו, בארבע השנים האחרונות הוציא פרלמנט זה 60 החלטות "בעלות רטוריקה קיצונית אף יותר מההחלטה האחרונה, ולכולן לא היה שום ערך [ו]הן לא עוררו שום המולה... בהחלטה האירופאית יש סעיפים כמו דגש על המו"מ ועל הסתייעות בפתרון פוליטי לנושא תכנית הגרעין, שעומדים בניגוד להצהרת כמה מדינאים אמריקאים, לפיה כל האופציות [נגד איראן] נמצאות על השולחן."[3]

 

שה"ח זריף: לפרלמנט האירופי אין מעמד מוסרי המאפשר לו לדון במצב במדינות אחרות

שה"ח מוחמד ג'ואד זריף אמר בישיבת וועדת החו"ב במג'לס, ב-6 באפריל 2014, כי הפרלמנט האירופי אינו נהנה "ממעמד מוסרי המאפשר לו לחוות דעה על מצבן של מדינות אחרות. לפרלמנט הזה יש מעמד נמוך ביחסים בתוך אירופה ומקום שולי ביותר ביחסים הבינ"ל... אין לו לגיטימיות להטיף לאחרים לגבי זכויות אדם בשל התנהגותו כלפי זרים ומוסלמים באירופה ובשל יחסו לבקשות הצטרפות מצד מדינות מוסלמיות [לאיחוד האירופאי]."  זריף הוסיף כי העם האיראני לא ירשה "לקבוצות שנבחרו בבחירות חסרות השפעה בהשתתפות 43 אחוז בממוצע [בלבד] בבחירות האחרונות" לפרלמנט האירופאי, לשפוט ביחס לבחירות "הנלהבות" באיראן, שבהן השתתפו למעלה מ-73% מהעם האיראני. "הממשלה לא תרשה לשום משלחת פרלמנטרית מאירופה לבקר באיראן בתנאים שצוינו בהחלטת הפרלמנט האירופאי." איראן, כך אמר, מעוניינת ביחסי גומלין עם מדינות אחרות המבוססים על כבוד הדדי ועמדה שווה, "ולא תסבול התנהלות מעליבה ומתערבת."[4]

 

סגן הנשיא אנצארי: "בעת שהממשלה מובילה מהלך ... אסור להחליש[ה]"

סגן הנשיא מג'יד אנצארי הפציר ב-7.4.2014 במובילי הביקורת בזרם האידאולוגי המתנגד למדיניות ההפשרה של ממשלת רוחאני מול המערב, שלא להתלהם ולחבל בה, חרף הפגיעה באיראן. לדבריו, בהחלטת הפרלמנט האירופי "אין חדש והיא כוללת נקודות לא נכונות המבוססות על מידע שגוי וטינה קבועה." אנצארי אמר כי הפרלמנט האירופי "אינו מוסד רשמי, ביצועי, משפיע או בעל יכולת חקיקתית או ביצועית ובאופן יסודי אין להחלטותיו ולהצהרותיו ערך רב, משפטי או ביצועי ... לכן, מה שנאמר, שהאיחוד האירופי פרסם החלטה, הוא טעות... אין זו הפעם הראשונה שהפרלמנט האירופי פועל כך... ניתן [אף] לראות בהחלטה האחרונה כחיובית ביותר יחסית ל-60 ההחלטות האנטי-איראניות שקדמו לה בנוסחן ותוכנן... התעלמותנו מהחלטות הפרלמנט האירופי בעבר הייתה נכונה". הוא תהה מדוע בשנים קודמות לא התעוררו תגובות כאלה נוכח 60 ההחלטות אנטי-איראניות ואילו כעת התגובות הן קיצוניות מאוד. "חלק [מהמוחים] אפילו פנה אל הממשלה ומשרד החוץ, בעוד הציר של עמדות הממשלה כלפי העולם, [ו]במיוחד [כלפי] האיחוד האירופי הוא כבוד."

 

לדבריו, צעדי ממשלת [רוחאני] שנועדו לפתח את הקשרים עם האיחוד האירופי היו "משפיעים מאוד" וניכרת מגמת שיפור יחסים עם "המדינות החשובות בהן", ו"חלקן מוכנות לנסיעת [נציגיהן] לאיראן. בעת שהממשלה מובילה מהלך של נטרול מזימת הציונים נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן ותעמולתם נגד איראן, אסור להחליש את המנגנון הדיפלומטי ואת הממשלה,[אשר] מנסים להבטיח את האינטרסים הלאומיים באמצעות דיפלומטיה מועילה וחזקה... תגובה הגיונית, המראה את הגנת העם על ערכיו, דתו ועצמאותו, היא ראויה, [אך] לא [ראוי] שנציג מוסד לא משפיע אחד [כמו הפרלמנט האירופי] כמוסד מקבל החלטות ונפנה לאיחוד האירופי, ננזוף בו ומדי פעם נעליב אותו. האיחוד האירופי הוא מוסד משפטי עם מספר רב של חברות, וממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן מנסה כיום לפתח את קשריה עם כל העולם, במיוחד [עם] מדינות חשובות החברות בו, כאשר עד כה היא מצליחה בתחום זה".[5]

 

יו"ר המג'לס לאריג'אני: "חברי הפרלמנט האירופי סובלים מצרות אופקים"

ב-6.4.14 כינה יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, את החלטת הפרלמנט האירופי "פוליטית" ו"נגועה בתעמולה". הוא ציין כי בעוד ההחלטה מברכת על שיחות הגרעין ועל הסכם ז'נבה, מעוניינת בהמשך שתה"פ בין צדדים ומביעה תקווה שתושג התקדמות במו"מ כדי ש"יושגו יחסים פרודוקטיביים בין איראן לאיחוד האירופי" בנושאים חשובים כמו המשבר בסוריה והמאבק בטרור, כוללת ההחלטה גם "התערבות במערכת הדמוקרטית באיראן, בבחירות, ב[נושא] זכויות האדם, זכויות הנשים, ורעיונות מיניים סוטים...


בשל הביטויים המוזרים ביחס לבחירות לנשיאות באיראן כאילו לא נערכו לפי הסטנדרטים הדמוקרטיים שהאירופאים מייחסים להם ערכיות, נראה שחברי הפרלמנט האירופי סובלים מצרות אופקים ומאמינים שיש להם סטנדרטים מתקדמים בדמוקרטיה ובבחירות. איננו ממליצים על הסטנדרטים האלה ולעולם לא נקבלם. לעולם לא נרשה שמועמדים בבחירות לנשיאות או בכירים רמי דרג במשטר יהיו אנשים חולים וגסים שיחפשו חיי מנעמים במקום לפתור את בעיות המדינה. אנו רואים בהתנהגות זו – שבה פוליטיקאים עושים עסקאות לא חוקיות עם כמה שליטים ערביים דיקטטורים, [כגון] קבלת כספים כדי להשתתף בבחירות – בושה לדמוקרטיה. אנו דוחים את המערכת הדמוקרטית השחוקה והחולה הזאת... אין לנו שום מניע לחקות דמוקרטיה כזאת ואת הסטנדרטים הלקויים שלה... הדמוקרטיה הזאת אבדה את האטרקטיביות שלה... רק במאה העשרים, שבה [האירופים] יזמו שתי מלחמות עולם, מספר ההרוגים היה גדול מ[כמות ההרוגים] ב-39 המאות הקודמות בהיסטוריה של התרבות האנושית. עם תדמית כזו, המערב דואג לזכויות אדם ולמאבק בטרור?" [6]

 

הזרם האידאולוגי נגד האיחוד האירופי

מפקד הבסיג' נקדי: "הסיפור של אירופה נגמר"; הם דורשים שנתיר הומוסקסואליות

בכנס בסיג' ב-3 באפריל 2014 תקף מפקד הבסיג', מוחמד רזא נקדי, את החלטת הא"א: "הם מציבים לנו תנאים, לאפשר להומוסקסואלים [לחיות כרצונם] בעוד שגם אם נשחרר את החיות, הן לא יקיימו יחסים חד מיניים. אירופה ואמריקה חינכו סוחרי סמים והרחיבו פי עשרה את ייצור הסמים באפגניסטן. הם מציעים לצעירים באיראן את הסמים במאית המחיר המוצע באירופה כדי לגרום לאלו שלא הובסו במלחמת איראן-עיראק לאבד את זהותם. הא"א טעה כשרצה לפתוח נציגות באיראן, שהרי יש למדינה הזו שליט. אם האירופים כנים בדבריהם, שיביאו את כל המדענים והאליטות שלהם לאיראן כדי שנוכל לערוך מולם עימות בנוגע להגנה על ז"א באירופה.

 

מצב הרווחה והכלכלה והפוליטי בכל המדינות שנסוגו מול אירופה ואמריקה הרוס. שום מדינה לא מצאה מנוח מפיוס עם אמריקה. אירופה ואמריקה דורשות ממדינות כאלה התחייבויות כמו לבנות [עבורם] בסיסים צבאיים, להפיץ שחיתות, להתנהג ללא רסן, [להתיר] הומוסקסואליות, להיות משרתי הציונים, לבצע פעולות ריגול ולכלוא צעירים וחוגים שמתנגדים ליהירות [ארה"ב והמערב]. כל מדינה שתרצה לכונן יחסים טובים עם אירופה ואמריקה חייבת לבצע את כל הדרישות האלה בארצה...

 

הסיפור של אירופה נגמר, הם הובסו בתחום הפוליטי והתרבותי וכן בתחומי רווחת העם והכלכלה, שהיו שתי ההבטחות הגדולות שלהם. כל מי שייסוג ממסלול ההתנגדות יובס בעצמו כיוון ששלטון [חכם ההלכה] הוא נושא הדגל של מסלול הצדק. היום האמאם ח'אמנאי היקר, שעלה [לשלטון] לאחר האמאם [ח'ומיני] לא נסוג מעמדתו כלל, והוא ממשיך את כל העקרונות והערכים של המהפכה."[7]

 

ראש הרשות השופטת לאריג'אני: טענת הא"א שמוציאים כאן להורג בני פחות מ-18 – שקר

בישיבת הרשות השופטת ב-9 באפריל 2014, תקף ראש הרשות, צאדק לאריג'אני את האירופאים ואמר: "טעיתם כשאימצתם סטנדרטים כאלה. כוונתכם היא לכפות את הסטנדרטים שלכם על מדינות ואומות אחרות. ברפובליקה האסלאמית של איראן אין בשום פנים ואופן הוצאות להורג של בני פחות מ-18, וטענת הפרלמנט האירופאי הזו היא שקרית לחלוטין. אם כנה טענתכם לגבי הוצאות להורג של בני מתחת לגיל 18, מדוע אינם מפרסמים את שמותיהם?

באיראן בני דתות אחרות חיים לצד המוסלמים, כפי שהסונים חיים עם השיעים, שום תוקפנות לא היתה נגדם והיא איננה קיימת.

 

הבהאיות היא דת מלאכותית שיצר המערב כדי להזיק למדינות האסלאם. למרות זאת, באיראן אין שום תוקפנות [ממוסדת] נגד בהאים רק בשל היותם בהאים. מה שקרה הוא ניהול מהלכים משפטיים נגד אלו שריגלו עבור זרים או שפעלו נגד הביטחון הלאומי...

 

כיצד כמה מדינות אירופאיות רואות עצמן כמגנות זכויות האדם והחופש, בעודן מפעילות אלימות ואף נעזרות בבתי המשפט שלהן כדי להסיר את החג'אב מראש הבנות החסינות מחטא [קרי המוסלמיות], להעמיד לדין את המביעים דעתם בנוגע לשואה, [בעת] שהעולם עד לפשעיהם בגואנטנאמו ואבו ר'ריב?... על מדינות אירופה לדעת שגישתן והצהרתן אלה לא יאפשרו לעם ולבכירים באיראן להתיר להן לפתוח נציגות בטהראן."[8]

 

הצעת חוק במג'לס: לשקול מחדש קיום קשרים פוליטיים וכלכליים עם אירופה

ב-5 באפריל 2014 הגישו 100 צירי מג'לס הגישו 4 הצעת חוק בנושא 'האסטרטגיה האיראנית נוכח החלטת האיחוד האירופי,' המנוגדת, לטענת ההחלטה, לרוח שתה"פ הבינ"ל ולהתחייבות ממשלות לא להתערב בענייני מדינות אחרות ואשר נתקבלה בשל "הסתה ציונית". הצעת החוק קראה לממשלה לשקול שנית את יחסיה המדיניים והכלכליים עם המדינות האירופיות שהצביעו בחיוב על החלטת הא"א נגד איראן עד שיחזרו בהן מהצבעתן, לא לאפשר לאף אישיות אירופאית לנהל פגישות עם אישי ציבור באיראן ללא תיאום ואישור המשטר, לשקול שנית את המאבק האיראני בסחר בסמים, לדחות את בקשת הא"א להקים נציגות באיראן, לשקול שנית את שתה"פ האיראני עם וועדת האו"ם לז"א, להטיל מגבלות על אישים אירופים או לגרשם מאיראן בתגובה לצעדים דומים באירופה נגד אישים איראנים, לדרוש מפורומים בינ"ל כיסוי להוצאות שלושה מיליון פליטים [אפגנים] באיראן.[9]

 

יו"ר ועדת החו"ב במג'לס בורוג'רדי: הפיכת ההומוסקסואליות לחוקית – בושה למערב

עלא אלדין בורוג'רדי, יו"ר ועדת החוץ והביטחון במגל'ס, אמר ב-3 באפריל 2014, כי ההחלטה מהווה "התערבות גלויה ומגונה" בענייני הפנים של איראן. הוא גינה את הפגישות של משלחות זרות עם מחוללי  מהומות 2009 לטענת המשטר האיראני ואמר כי "לשום משלחת זרה, פרלמנטרית ולא-פרלמנטרית לא תהיה זכות להיפגש עמם."

 

בורוג'רדי שלל פתיחת לשכה של הא"א באיראן בשל ה"חטא הבלתי נסלח של אשטון ושל משלחת הפרלמנט האירופי [הכוונה למפגשם הלא מתואם עם פעילי התנועה הירוקה ופעילי ז"א]" וציין כי אין מה לדון באישור נסיעת השליח המיוחד של האו"ם [אחמד שהיד] לטהראן. לדבריו, איראן מוכנה לדון עם האירופאים בנושאים כמו הפרת ז"א מצד אמריקה, המחזיקה ב"בסיס העינויים הגדול ביותר במאה ה-21, כלומר כלא גואנטנמו", ובהבהרת זכויות האדם האסלאמיות. הוא הדגיש כי תכנית הפרלמנט האירופי, להתיר אורח חיים הומוסקסואלי מנוגדת לרוח הדתות האלוהיות ובהן לנצרות, וכי "הפיכת התופעה המכוערת הזו לחוקית מביישת את החברות המערביות" ואינה ראויה לדיון. לבסוף אמר כי המג'לס צריך לקבוע קריטריונים חדשים לגבי ביקורי האירופאים באיראן.[10]

 

דובר ועדת המג'לס לביטחון לאומי נקוי: היינו צריכים לסלק את אשטון

דובר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, חוסין נקוי, אמר ב-3.4.2014: "אילו הממשלה היתה מסלקת את אשטון ומגנה את פגישתה עם [אנשי] הפתנה מ-2009 כך שביקורה היה נפסק באמצע, ללא ספק לא היינו עדים היום לאישור החלטה כזו, שהיא התערבות בענייננו ומעידה שהם לא שואפים לשפר את יחסיהם עם איראן."[11]

 

סגן יו"ר וועדת המג'לס לביטחון לאומי: לשקול מעבר סוחרי סמים לאירופה

סגן יו"ר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, מנסור חקיקת-פור קרא ב-2 באפריל 2014 למשטר לאפשר מעבר סוחרי סמים לאירופה בתגובה לביקורת באירופה על כך שאיראן מוציאה להורג סוחרי סמים: "איראן צריכה לשקול מחדש את מניעת מעבר הסמים לאירופה כיוון שהיא איננה המקור ולא היעד של המבריחים. שיירות מבריחים מגיעות [לאיראן] ומעבירות את הסמים לאירופה ושם הם מפיצים אותם."[12]

 

איתאללה מוחדי כרמאני: אירופה משרתת של אמריקה

איתאללה מוחדי כרמאני אמר לאירופאים בדרשת יום שישי בטהראן ב-4.4.2014: "הוברר שאתם משרתי האמריקנים. אינכם עצמאים, תבצעו כל מה שאדוניכם יגידו... האם הם רוצים שאנשים יוכלו לעשות כרצונם בלי שתהיה לנו זכות להענישם? האם הם מצפים שנאפשר הפצת הומוסקסואליות באיראן? מי שאומר שיש לאפשר למשלחות מאירופה פגישות רוצים לחולל פתנה. העם לא ירשה הקמת קן מרגלים חדש בדמות לשכת הא"א בטהראן. לא נוותר על עצמאותנו ולא נתיר התערבות בעניינו הפנימיים. איננו בוטחים באמריקנים."[13]

 

חבר מועצת המומחים איתאללה ח'אתמי: האירופאים רוצים לזהם אותנו בזוהמתם

חבר מועצת המומחים ודרשן תפילת יום השישי של טהראן, אחמד ח'אתמי, אמר בהפגנת תלמידי דת בקום ב-8.4.2014,  כי האומה האיראנית לא תתיר לא"א לפתוח משרד ריגול רשמי באיראן. "האירופים הם תומכי אנשי הפתנה ולכן הם פרסמו את החלטתם, אבל על אנשי הפתנה לדעת שההחלטה הזו היא בושה עבורם כי מי שתומך בהם הם תומכי ההומוסקסואלים. הם דורשים בשיא חוצפתם מאיראן להעניק חופש להומוסקסואלים ורוצים לזהם אותנו באותה זוהמה...אבל הם ייקחו את משאלותיהם לקבר."[14]

 

מזכיר מועצת המפקחים איתאללה ג'נתי: בא"א "לא מחויבים לשום ערך אנושי"

מזכיר מועצת המפקחים איתאללה אחמד ג'נתי אמר ב-6.4.2014, כי להחלטת הא"א אין כל ערך בעיני העם האיראני ושהיא נהגתה ע"י "טיפשים המדברים על אי כיבוד זכויות האדם באיראן" כאשר הם "לא מחויבים לשום ערך אנושי ובלי בושה הופכים קשרים הומוסקסואליים אסורים ללגיטימיים". לדבריו, תמיכת האנשים האלה בראשי הפתנה היא "מדליה" המתווספת ל"מדליות המבישות שלהם" וכי "אם לראשי הפתנה הייתה בושה הם היו צריכים למות מרוב בושה."[15]

 

חבר מועצת המומחים איתאללה ממדוחי: "דרכה של אירופה מפלצתית וחייתית"

חבר מועצת המומחים, חסן ממדוחי, אמר ב-7.4.2014, כי "הדרך של אירופה מפלצתית וחייתית" וזו אינה הפעם הראשונה ש"בעלי השררה [ארה"ב והמערב] נוקטים עמדות דכאניות נגד איראן." לדבריו, המערב לא ריחם לאורך ההיסטוריה אפילו לא על משרתיו, כמו סדאם חוסין, וזנח את לוב, וזו "חובה להיאבק במעצמות המזוהמות" בהתאם לצווים ולאזהרות של ח'אמנאי. הוא הוסיף: "התמיכה בהומוסקסואלים, שתמיד מועלית לדיון ע"י המערב, חושפת את זוהמתם ... אלוהים לבטח יחסל גם אותם כפי שהעניש את משפחת לוט."[16]

 

עורך כיהאן שריעתמדארי: אירופה תיקח את שאיפותיה נגד איראן לקבר

עורך כיהאן חוסין שריעתמדארי אמר ב-5 באפריל 2014 : "אירופה תקח את שאיפותיה נגד איראן לקבר. לאירופה אין מעמד חשוב, מעמדה הוא כשל אחת המדינות בארה"ב והיא מצייתת לבית הלבן." עם זאת, הוא קרא למשטר להשיב בנחרצות להחלטתה כדי שהעולם יידע איך לפנות לאיראן ולהתנהל מולה.[17]

חבר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, אספרי, קרא ב-5.4.2014 למשטר להפסיק את המו"מ הגרעיני בתגובה להחלטת הא"א.[18]

 

ציר המג'לס ע'ולאם עלי חדאד עאדל אמר ב-6.4.14, כי הצהרת האיחוד האירופי לגבי זכויות האדם באיראן מוכיחה שאירופה עדיין "לא שכחה את טבעה האימפריאליסטי ועדיין יש בה אותה השקפה לפיה תושבי העולם צריכים ללכת בעקבות המושלים האירופאים. לא נוותר על אמונותינו וננהל את המדינה והחברה על סמך ציוויי הדת והאל. האירופאים מדברים על זכויות אדם ודמוקרטיה, אך מאפשרים לרמוס אותן אם זה לטובתם." איראן כיום, טען, אינה איראן הקאג'רית והפהלווית "שבה הם יכלו לעשות כרצונם, אלא איראן אסלאמית ועצמאית, שעליהם לשנות את גישתם כלפיה."[19]

 

דוברי משה"מ: מחנה רפסנג'אני – רוחאני אחראי למדיניות ההתערבות האירופית

מאמר ביומון ג'ואן המקורב למשה"מ מה-6.4.2014, הטיל על ממשלת רוחאני את האחריות להתנהלותו "החוצפנית" של הא"א נגד איראן והסביר שפסיביות מצד רפסנג'אני וממשלת רוחאני היא שהביאה את האיחוד לנקוט החלטה זו: "בימים אלה מתרבות הידיעות המעידות על שינוי הטון מצד מדינות המערב כלפי איראן. [אולם] ביקורה האחרון של קטרין אשטון, האחראית על מדיניות החוץ של הא"א ועל המו"מ הגרעיני עם איראן, ופגישתה הבלתי מתואמת עם מורשעי הפתנה האמריקאית-ישראלית מ-2009, עם פעילות פמיניסטיות וכעת [גם] אישור ההחלטה החוצפנית של הפרלמנט האירופאי במחאה על מצב ז"א [באיראן] ותמיכה באופוזיציה למשטר, ונושאים רבים אחרים, הם עדות ברורה להתנהלות החוצפנית של המערב ולהתערבותו בענייני הפנים של איראן. התערבות זו נובעת מהשתיקה והפאסיביות מצד בכירי מדיניות החוץ ומדינאי התבונה והתקווה [קרי ממשלת רפסנג'אני-רוחאני]. גם קודם לכן, כמה בכירים אמריקאים השפילו את האומה [האיראנית]...

 

פרשנים רבים סבורים שגישתה של ממשלת רוחאני היא הסיבה להתחצפות הזאת אך למעשה יש לבחון תקופה קודמת ואח"כ להגיע לממשלת רוחאני. עם עליית רפסנג'אני לראשות הקבינט [כנשיא ב-1989] והצטרפותם הקולקטיבית של גורמים טכנוקרטיים ומשפיעים בתחומי הכלכלה, התרבות, ומדיניות החוץ, נסללה הדרך לסטייה הממשלה מהשיח של האמאם [ח'ומיני]. כלומר, סטייה מחופש כלכלי לכלכלה חופשית, ומעבר מביצועיות ערכית להתרשלות והפיכה הממשלה המשרתת את העם לממשלת סוחרים וטכנוקרטים בדומה למלזיה. השלכות מדיניות [מפלגת] השיקום [כארגוזראן, המזוהה עם רפסנג'אני] ביטאו את הסטייה מהשיח של האמאם [ח'ומיני]...

 

לאחר הגאווה שהסבה [ממשלת אחמדי-נז'אד] שהשיבה את הרוח המהפכנית לאיראן, עלתה ממשלת רוחאני... שמלכתחילה האמינה שתנועת גלגלי הגרעין תלויה רק בתנועת גלגלי הכלכלה, ומכאן ההבנה שנושא הגרעין לא זוכה להשקפה אסטרטגית מצד הממשלה הזאת. זוהי תחילת הסיפור שהאויב הפנים היטב. כך ארעה הסתירה המוחלטת בין ההתבטאויות האופטימיות מצד הממשלה בנושא היחסים על המערב מאז עלייתה לבין ההתנהלות הנוכחית של המערב.

 

ההשקפה המשפילה והשימוש בהזדמנות שנוצרה בזכות עליית ממשלת רוחאני כדי לבצע רפורמה ולהקים ארגוני ריגול באיראן ולהתערב באופן מובהק בענייני הפנים שלה, מזכירים ללא ספק את אותה תקופה שבה הממשלה רואה את ענייני המדינה במשקפיים לא מהפכניות וארוכות טווח אלא במשקפיים מתמערבות וקצרות רואי ומציעה למכירה את ערכי המהפכה ואת הישגי המשטר בשנים האחרונות כדי להציל את הכלכלה.

 

אם אנו רוצים לשוב למסלול של [ערכי] המשטר, ניתן לעשות זאת רק  ע"י המשך הגישה המהפכנית. העייפות מן המהפכנות, והפרמגטיות – שהיא היום הסיסמא של כמה מהפכנים לשעבר – לא ינחילו לאיראן דבר זולת קריסה. עד היום, אם כמה ממשלות נטו לחקיקת חוקים וקביעת מדיניות במקום להבין את מעמדן הביצועי, [הרי] היום כבר אין אפשרות שממשלת רוחאני תבצע ניסוי וטעייה. הגישה העוינת של המערב צריכה להיות ברורה לממשלה, ועליה להבין שבניית אמון לא תועיל יותר..."[20]

 

בראיון לפארס ב-6.4.2014 האשים עלי סעידי, נציג ח'אמנאי במשה"מ, במרומז את מחנה רפסנג'אני-רוחאני בכך שמדיניותם הביאה להחלטת הא"א נגד איראן. לדבריו, כמה הצהרות וטעויות מצד בכירים באיראן גרמו למערב לחשוב שהמצב הפנימי באיראן אינו טוב ולהסיק שהוא יכול לקדם את דרישותיו הבלתי לגיטימיות.[21] 

הפגנה מול שגרירות יוון – מפגן מחאה נגד אירופה וממשלת רוחאני

בהפגנת בסיג' הסטודנטים מול שגרירות יוון (נשיאה תורנית של הא"א) בטהראן, נדרש המשטר לאסור כניסת משלחות אירופאיות עד שהא"א יתנצל בפני איראן. נישאו שלטים נגד ארה"ב, בריטניה וישראל, עליהם נכתב בין היתר: "קחו לקבר את החלום [להקים] קן ריגול שני [באיראן]", "לעצור את המו"מ הגרעיני עד שאירופה תתנצל בפני האומה האיראנית", "לאסור ביקורי משלחות אירופאיות עד שהן יתנצלו בפני האומה האיראנית."

 

המפגינים קראו: "החוצפה [האירופית] היא תוצאת השתיקה [של ממשלת רוחאני]", "האיחוד האירופי – צעצוע של אמריקה", "הדם שזורם בעורקינו הוא מתנה למנהיגנו," "שתיקת כל מוסלמי – בגידה בקוראן", בגילוי הדעת שהקריאו המפגינים נכתב:  "אותם אלה באיראן, שפרשו שטיח אדום בפני המדינות הללו ובפני אמריקה, ומאמינים שהמפתח לפתרון הבעיות קשור לכמה יהירים, צריכים לזנוח את צרות ולראות את המציאות נכוחה."[22]

 

בהפגנה אמר ציר המג'לס מהדאד בזרפאש: "אם הממשלה תמשיך את הדיפלומטיה שלה, המג'לס לא יאשר למשלחות אירופאיות להיכנס לאיראן. הישגי ביקור אשטון באיראן עד כה הם אי קבלת שגרירה איראן לאו"ם, החלטת הא"א נגדה  ופקפוק בבחירות 2013... ישנם כמה שחשים עייפות ומסיקים מכך שכולם [באיראן] עייפים.. נושא הגרעין הוא רק תרוץ, עדיין לא מאוחר [לממשלת רוחאני] לחזור בה. הבעיה שלנו עם המערב אינה נושא הגרעין."[23]

 

בכיר בבסיג' הסטודנטים, נאצר אראסתה, התריס כלפי ממשלת רוחאני בהפגנה: "אם האיחוד האירופי מעוניין לפתוח משרד בתוך איראן, ואם נשמעים לחשושים מתוך ממשלת [רוחאני המסכימים] להקמת קו הריגול הזה, הם צריכים לדעת שהסטודנטים לא ירשו להקים קן ריגול במדינה ... על [הנשיא] רוחאני ו[שה"ח] זריף לשמוע את קול המפגינים, ועל זריף לדעת, כי לו היית מדבר בתקיפות עם המערב במקום להשתמש בדיפלומטיית חיוכים, לא היינו עדים להשפלות כאלה. הסטודנטים ערוכים למנוע פגיעה במדינה וזוהי אזהרתנו הראשונה... לאומה האיראנית יש סיסמא מאחדת אחת והיא 'מוות לאמריקה'. הסיסמא הזאת היתה מלכתחילה הבסיס לאיחוד האומה. הסיסמא הזאת צריכה להישמע מתוך הממשלה."[24]

 

אין להחלטת הפרלמנט האירופי תועלת מול איראן[25]   הקמת לשכה של האיחוד האירופי בטהראן[26]    

   


 

*   י. מנשרוף, א. חראזי וי. להט חוקרים את זירת איראן במכון ממרי



[2] דו"ח של משה"ח הבריטי מה-10.4.14, מתח ביקורת על הפרת ז"א, הגבלות חופש הביטוי, הצעדים נגד פעילי ז"א, ההוצאות להורג וההגבלות הדתיות באיראן וקרא לשחרור ראשי תנועת המחאה הנתונים במעצר בית זה שלוש שנים. נסים און ליין (איראן), 10.4.2014; משה"ח הבריטי  גם הכניס אישים איראנים לרשימת הסנקציות. בתגובה אמר יו"ר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, עלא א-דין בורוג'רדי: זו תעודת כבוד לאיראן. תסנים (איראן), 16.4.2014

[3] איסנא (איראן), 7.4.2014

[4] פארס (איראן), 6.4.2014 

[5] אירנא (איראן), 7.4.2014  

[6] פארס (איראן), 3.4.2014

[7] ו www.basij.ir, 4.4.2014 

[8] תאבנאק (איראן), 9.4.2014

[9] פארס (איראן), 5.4.2014. 258 צירי מג'לס חתמו ב-8.4.14 על עצומה המגנה את טענת הא"א שהבחירות לנשיאות באיראן היו בלתי דמוקרטיות והתנו פתיחת נציגות הא"א באיראן בכך שהא"א ישקול שנית את התנהלותו כלפי איראן. פארס (איראן), 8.4.2014.

[10]ו www.yjc.ir, 3.4.2014.; במכתב לטריה כרונברג חברת הא"א שבקרה לאחרונה באיראן, הלין ציר המג'לס כאזם ג'לאלי, ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית איראן-אירופה, על החלטת הפרלמנט האירופי נגד איראן וטען ש"הפרלמנט האירופי סובל ממגלומניה קיצונית." אירנא (איראן), 8.4.2014.

[11] פארס (איראן), 3.4.2014

[12] פארס (איראן), 2.4.2014

[13] פארס (איראן), 4.4.2014

[14] איסנא (איראן), 8.4.2014

[15] איסנא (איראן), 6.4.2014

גם חבר מועצת המומחים, איתאללה עבאס כעבי, אמר כי החלטת הא"א היא קריקטורה חסרת ערך תרבותי, חברתי או פוליטי, או חוקי, שחוברה ע"י מערכת המשפט של היהירות ומהווה עלבון לאומה האיראנית וניסיון לכפות עליה את ערכיו הלא מוסריים של המערב. איראן לדבריו שומרת על ז"א לפי הצהרת ז"א האסלאמיות מ-1992 והדרישה לשחרר מכלאם את ראשי הפתנה מנוגדת לעצמאות, לחופש ולכבוד של האומה. הוא קרא למג'לס ולממשלה להגיב ברצינות ולהזהיר את הא"אי כדי שהצהרות חלשות אלו, שנובעות מהדיפלומטיה המובסת של המערב, לא יישנו. פארס (איראן), 7.4.2014.

[16] פארס (איראן), 7.4.2014

[17] כיהאן (איראן), 5.4.2014

[18] כיהאן (איראן), 5.4.2014 

[19] איסנא (איראן), 6.4.2014

[20] ג'ואן (איראן), 6.4.2014  

[21] פארס (איראן), 6.4.2014

[22] איסנא (איראן), 8.4.2014

[23] ו www.nasimonline.ir, 8.4.2014 

[24] פארס (איראן), 8.4.2014   

[25] פארס (איראן), 6.4.2014

[26] פארס (איראן), 6.4.2014