המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מסמך ז'נבה בראייתה של איראן (1)
14/1/2014


מסמך ז'נבה בראייתה של איראן (1)

 

מאת: י. מנשרוף, א. ח'ראזי וי. להט *

שה"ח זריף: "ההסכם עוד לא יושם אבל האווירה האנטי-איראנית [כבר] הובסה."

                                                                               פארס (איראן), 18.12.2014

הקדמה

מסמך ז'נבה (24.11.2013) עורר ויכוח פנימי בחוגים פוליטיים באיראן – ביקורת מצד המחנה האידיאולוגי (דוגמת משה"מ והיומון כיהאן) והגנה עליו מצד המחנה היריב של רפסנג'אני ורוחאני, שדחף לקיום המו"מ עם ארה"ב. התייחסותם של דוברי מחנה זה אל המו"מ בז'נבה ותוצאותיו, היא שונה בתכלית מן האופן שבו מציגן הממשל האמריקאי וברוב המקרים מדויקת ואמינה יותר מגרסת הממשל.

 

סקירה זו מציגה את הראייה האיראנית של מסמך ז'נבה בהיבטים שונים, רובם ככולם של הדוברים הינם מאדריכלי המסמך ואין מדובר בעמדותיהם של אנשי המחנה האידיאולוגי:

 

1.      מהות המסמך: אין מדובר בהסכם אלא בהצהרה בלבד

בראיון לטלוויזיה האיראנית ב-25 בנובמבר 2013, אמר שה"ח האיראני ג'ואד זריף: "אנו מצויים כעת בשלב הראשון של המו"מ הגרעיני, אותו כינינו תוכנית העבודה המשותפת... ההסכם הזה איננו התחייבות משפטית והצעדים האלה הם הפיכים... אין זה חוזה זו תוכנית עבודה לשישה חודשים. אל תקראו לזה יותר מכך. זה לא חוזה שיש לפרשו  והוא גם לא בכמה שפות. כל המו"מ בז'נבה התנהל באנגלית ואפילו צוות המו"מ הצרפתי, הסיני והרוסי ששפותיהם הן שפות או"ם רשמיות נשאו ונתנו באנגלית... תמיד יש דרך יציאה... בכל רגע שנחליט, נוכל לצאת מההסכם הזה."[1]

 

בראיון לטלוויזיה האיראנית ב-30 בנובמבר 2013, אמר סגן שה"ח עבאס עראקצ'י: "הנוסח שעליו הוסכם אינו הסכם משפטי מחייב. אלא דומה יותר להצהרה פוליטית שהוסכמה תחת הכותרת 'תוכנית פעולה משותפת' ושני הצדדים הכינו טבלה של צעדים וולונטריים שעליהם לבצע בתקופה מוגדרת."[2] 

 

בפגישה עם חברי פרלמנט איטלקיים ב-5.1.2014 הגדיר האשמי רפסנג'אני את הסיכום שהושג בז'נבה כ"הבנות ז'נבה".[3]

 

הערה: יצוין כי הצדדים לא התחייבו בחתימתם על המסמך כמקובל בכל הסכם. כמו כן לא נקבע מכניזם ליישום המסמך כמקובל בכל הסכם ולא נקבע תאריך יישום כמקובל בכל הסכם. תאריך היישום נקבע רק לאחר מו"מ נוסף. לגבי מנגנון היישום לא ידועים פרטים.[4]

 

2.      הישגי איראן בהבנות ז'נבה (כולל ביקורת, התקפות ואיומים על ארה"ב)

בנאום באונ' טהראן ב-18 בדצמבר 2013 אמר שה"ח זריף: "בעת הנוכחית מבנה הסנקציות והאווירה [העוינת] שהיתה קיימת – קרסו. [לעומת זאת] מבנה תוכנית הגרעין של איראן נשמר וניתן לחזור להעשרה לעשרים אחוז תוך פחות מ-24 שעות...

 

אנו לא דנו עם ארה"ב בנוגע לזכויות אדם וסוגיות אחרות... כעת יש לנו 19 אלף צנטריפוגות מתוכן 8-9 אלף מסתובבות עם אורניום. היתר, או שאינן מסתובבות או מסתובבות בלי אורניום. אין כאן שום שינוי... זכות ההעשרה והזכות לגרעין מוכרות ב-NPT כזכויות שלא ניתן להפריד ביניהן וכזכויות שאין צורך להכיר בהן ויש לכבדן. זה כמו שמישהו יאמר: אני מכיר בזכותך לחיות; ומה אם לא יכיר, האם אין לנו זכות לחיות? .

 

מה שניצח בחלוף הזמן הוא המודל של הרפובליקה האסלאמית. אם נציב את המודל הזה ביסוד [החשיבה שלנו], נבין את האתגרים, את היכולות ואת הפוטנציאל שלנו...ארה"ב מפחדת מתרבות השהאדה שלנו. המכשול הגדול ביותר עבור ארה"ב הוא כוחו של העם האיראני, האמונה העצמית, ההתנגדות ותרבות ההקרבה והשהאדה [שלו]. איננו יכולים להחליף את הנכס הזה בנשק...

 

קראתי טקסטים בנוגע לביטחון האסטרטגי האמריקאי. מזה עשרים שנה שאני מלמד ביטחון בינ"ל.הדאגה של ארה"ב נובעת מתרבות ההתנגדות שלנו ולא מנשקנו. אם לא נבין את יסודות כוחנו,  נשחק לידי הצד שמנגד .. במהלך מאה הימים האלה [מאז עליית ממשלת רוחאני] התחוללה רעידת אדמה ביחסים הבינ"ל: כל התוכנית של האויבים ושל שוחרי הרוע שנועדו להציג את איראן כאיום הובסו. אווירת האיראנופוביה התפוגגה...

 

במהלך שלושים וחמש השנים שחלפו, הרפובליקה האסלאמית [של איראן] הפכה למודל באזור...... .מה שיצא מנצח בחלוף הזמן הוא המודל של הרפובליקה האסלאמית. אם נציב את המודל הזה ביסוד [החשיבה שלנו], נבין את האתגרים, את היכולות ואת הפוטנציאל שלנו."[5]

 

יום לאחר הצגת מסמך ז'נבה, אמר שה"ח זריף: "אל לחברים לחשוב שארה"ב וישראל הם כוחות חזקים. אלו כוחות מתפוררים."[6]

 

סגן שה"ח עראקצ'י אמר בריאיון טלוויזיוני ב- 30.11.13: "המבנה של תוכנית הגרעין נשמר והיא רק לא תתרחב במעט ... מבחינתנו זכות [ההעשרה] קיימת בידינו ואנו לא מחכים שמישהו יכיר או לא יכיר בה רשמית.מפני שיש לנו את הזכות הזאת ואנו מצפים שהם יכבדו אותה. מר ג'ון קרי יכול לפרש [את נושא ההעשרה] כרצונו, [אך] מה שחשוב הוא שהעם האיראני יצא מהסכם ז'נבה עם האמירה הזאת [על זכותו] ועם ההעשרה. מבחינתנו, נושא מתקן המים הכבדים באראכ הוא ברור: הוא צריך להישאר בתור מתקן מים כבדים. תוכנית הגרעין של איראן לא נסוגה כלל, רק התרחבותה נעצרה קצת. לפי ההסכם הזה, המערך של תוכנית הגרעין של איראן נשמר לחלוטין, אך נוצרו סדקים במערך הסנקציות."[7] 

 

בראיון לטלוויזיה האיראנית ב-25 בנובמבר 2013 אמר שה"ח זריף:[8] "מה שיבוצע במסגרת התוכנית הזאת הוא שאנו נמשיך בהעשרה ונשוחח עם ארה"ב על כך. אנו רוצים שהעולם יבין ש[תוכנית] הגרעין שלנו היא אזרחית. ההעשרה על אדמת איראן תימשך ולא תיעצר. ההעשרה תימשך. ההעשרה לרמה של 20% שבוצעה בפורדו תימשך בצורה של 5%... לפי 'תוכנית הפעולה המשותפת' [מסמך ז'נבה] איראן נהנית מזכות ההעשרה וכל הסנקציות נגדה יוסרו. לראשונה, שש המדינות הסכימו שההעשרה היא חלק מהפתרון...

 

במשך שבועיים האמריקאים ניסו להכניס להסכם הזה שני ביטויים של התניה in practice ו-if agreed אולם אנו השמטנו את שני הביטויים האלה ולא הרשינו שזה יקרה. רבים ניסו לקחת מאיראן את תוכנית ההעשרה באמצעות לחצים ולבסוף הם הסכימו. עלינו להעריך הישג זה.... אתם ודאי יודעים שהתוצאה היא הישג היסטורי עבור העם... המערב יושב לצד שולחן המו"מ כיוון שהם ניסו את הסנקציות, הכפייה והאיומים אך זה לא השפיע. העם האיראני בהתנגדותו הושיב את העולם לשולחן המו"מ. עלינו לסמוך על עצמנו ולא לדאוג. אנו מתקדמים בעיניים פקוחות. אנו מדינה גדולה עם עם גדול. איש לא יכול לרמותנו... ההסכם הזה לא נכפה עלינו. אנו היינו אלה שאילצו את העולם להפסיק את הסנקציות ואת האיומים. בדף הזה [של ההסכם] אין סנקציות ואין איומים. הדף הזה הראה שלאחר שנים הם מדברים [כעת] עם העם [האיראני] מעמדה שווה. הם הסיקו שאין להם דרך אחרת זולת הידברות הגיונית וצודקת עם העם הזה...

 

...תכננו זאת כך ששרי [ה-5+1] יגיעו למסקנה שאם הם לא יבואו [לשולחן המו"מ] תחול בו נסיגה. בפער של שבועיים, הגיעו ששת השרים [של ה-5+1] לז'נבה ללא תכנון מוקדם, כדי להתדיין עם נציגי איראן. זה מלמד על יכולתה של איראן. אנו יכולים."

 

במסע"ת בטהראן ב-24 בנובמבר 2013, שעות ספורות לאחר סיום סבב השיחות בז'נבה, אמר עלי אכבר צאלחי: "איננו עוצרים שום פעילות גרעינית, אלא רק מצמצמים וולונטארית את כמות ההעשרה למשך שישה חודשים כדי שיתקיים מו"מ מקיף וגורל ההעשרה מעל 5% ייקבע. אם יש בראייתם ויתור כלשהו [מצדנו] הוא וולונטארי. הפעילות באראכ, ההעשרה ל]רמה] של 5%, כל הפעילות לגילוי [מרבצי אורניום], המחקרים והפיתוח יימשכו. שום פעילות לא תיפסק."[9]

 

מפקד כוח קודס במשה"מ, קאסם סולימאני: "אמריקה הסתערה פעם עם שלושה [מרכיבים] של כוחה, כלומר: פוליטית, צבאית וכלכלית. היום היא משקרת באומרה 'כפינו על איראן באמצעות סנקציה ואיום ל[היכנס] למו"מ, או שהמשטר האסלאמי נחלש'. במצב הנוכחי אמריקה, מבחינה כלכלית, היא המדינה בעלת החוב הגבוה בעולם... אמריקה גם הובסה בכל מדינה בה התערבה צבאית, ומבחינה פוליטית היא לא מקובלת בשום מקום בעולם. אמריקה, שהוצגה כמעצמה הגדולה ביותר, התפוררה בכל ההיבטים".[10] 

 

בראיון לרשות השידור האיראנית, ב-22 בדצמבר 2013, אמר עראקצ'י: "מאז הסכם ז'נבה ועד כה, חלק מהעמדות של הבכירים האמריקאים לא היו נכונות ולעיתים מנוגדות להסכם ז'נבה, שבו סוכם לצעוד את הצעד הבא במו"מ על בסיס רצון טוב... הממשל האמריקאי נאלץ [להגביר את הסנקציות] כיוון שהיה נתון לביקורת ולמחאה מצד נציגים שונים בקונגרס [המתנגדים להסכם ז'נבה] ומצד ידידיו באזור, בהם המשטר הציוני ואחרים, על כך שנתן לאיראן תמריצים. האמריקאים זכו לביקורת על הסכמתם להעשרה מצד איראן, נכנסו לדיון בנוגע לסנקציות, עשו הסכם עם איראן וסייעו להגברת כוחה האזורי והבינ"ל. צעדיהם נועדו לענות לביקורות האלה. אמרנו לבכירים האמריקאים, אל לכם לפתור את הבעיות הפנימיות ואת הבעיות שלכם עם ידידיכם על חשבון הזכויות של האומה האיראנית. זה לא מומלץ כלל וכלל ואנו נתנגד לזה. חלק מההתנהלות והמדיניות אמביוולנטית בתוך הממשל האמריקאי מעיד על הבלבול שלו ... משרד האוצר עושה דבר אחד ומשרד החוץ עושה דבר אחר; חלק שואפים להגביר את הסנקציות, בעוד אובמה אומר שיטיל וטו על סנקציות חדשות מצד הקונגרס. זה מראה שהם נאלצים להצטדק על התמריצים שהעניקו לאיראן, אך אין להם זכות לעשות זאת על חשבון איראן ולסכן את הסכם ז'נבה."[11]

 

אובמה יטיל וטו על הסנקציות שהקונגרס יאשר נגד איראן[12]

 


האשמי רפסנג'אני אמר בכנס של חוגים ממשלתיים: "הבית הלבן עומד איתן מול הסנאט באמרו: 'אנו נטיל וטו על הסנקציות' ... אנחנו לא נתנו ויתור כלשהו ... ישראל אומרת לאמריקה: איראן עשתה צחוק מ- 5-6 מדינות. זה מראה שהצעד הראשון [של מסמך ז'נבה] היה טוב. אם מדינות המערב יפגינו רצון טוב, לא יהיה צורך למשוך את המו"מ. [פונה למערב] אין לנו אמון בכם כיוון שלא פעלתם בשקיפות. אתם אומרים שחתרנו לפצצה גרעינית באמצעות סבא"א בזמן שמנהיג המהפכה [ח'אמנאי] פרסם פתוא בנושא הזה. הוצע שוב ושוב שההצעה הזו [הפתוא] תרשם כמסמך באו"ם. בששת החודשים שלפנינו עלינו לראות מצדם כוונות טובות ו[מילוי] התחייבויותיהם... עליכם לבצע צעדים בוני אמון. ממשלת איראן ומנהיגה אינם מסתייגים מבניית אמון והדרך פתוחה."[13] 

 

בטקס הוקרת שהידים ב-17 בדצמבר 2013, אמר שר ההגנה חוסין דהקאן: "העובדה שיש לנו מעגל דלק גרעיני ו[יכולת] העשרה אינן עניין פשוט שנעבור עליו בקלות כיוון שהידע הגרעיני הזה מביא את המדינות היהירות לכרוע על ברכיהן."[14]

 

בנאומו ב-26 בדצמבר 2013 התייחס יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, למערב ולארה"ב: "אני מזהיר [אתכם], הוציאו מראשכם את מעשי הרמייה. לעיתים המחשבה השגויה הזאת, שלפיה איראן הסכימה למו"מ בגלל השפעת הסנקציות, עולה מצד הנשיא האמריקאי ולעיתים גם מצד חלק מאנשי המערב. אם אכן זהו שיקול הדעת שלהם, אזי ללא ספק הם יחטפו על כך ויתחרטו... אנו מזהירים [אתכם] אל תטעו בשיקול הדעת ואל תחשבו שהסנקציות לחצו. אם שוב תטעו בשיקול הדעת, תתמודדו עם תופעה חדשה יותר. כעת הזמן לשיחות הגיוניות. שימו את האופציות [הצבאיות] בכיסכם ואת השכל על שולחן [המו"מ]."[15] 

 

230 צירי מג'לס (מתוך 270) חתמו על הצעת חוק שתחייב את הממשלה להעשיר אורניום לרמה של 60%, אם מדינות ה-5+1 יחריפו את הסנקציות או יפגעו בזכויות הגרעין של איראן.[16] הציר מהדי מוסוי-נז'אד, מהחותמים על הצעת החוק, אמר שההצעה תחייב גם את הממשלה להפעיל את הכור באראכ.[17] 

 

דובר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, חוסין נקווי, אמר לאתר המג'לס כי הצעת המג'לס להעשיר אורניום לרמה של 60% היא "גיבוי לצוות המו"מ" ומהווה צעד נגדי לכוונת ארה"ב להחריף את הסנקציות וכי "המג'לס לא ישאיר את צוות המו"מ לבד".[18]

 

בהתייחס לתכנית המג'לס לחייב העשרה ל-60%, אמר ראש הארגון לאנרגיה אטומית, עלי אכבר צאלחי, בטקסי הוקרה לשהידים של הגרעין: "נציית לכל החלטה של מקורות החקיקה הנוכחיים של המדינה."[19] גם סגן שה"ח עראקצ'י, ממנהלי המו"מ הגרעיני אמר בהתייחסו להצעת החוק כי "כל חוק שהמג'לס מעביר מחייב אותנו כמובן".[20]

 

הערה: שעות ספורות לאחר שהוצג מסמך ז'נבה הודיעו דוברים איראניים רשמיים שאיראן כבר קיבלה בחזרה נכסים שהוקפאו בשווי 8 מיליארד דולר. בהצהרות אחרות נזכרו סכומים נמוכים יותר. מאוחר יותר באה הכחשה להצהרות אלה. ייתכן משום שצעד זה שנקטה ארה"ב לטובת איראן, כמה שעות לאחר הצגת המסמך לא אמור היה להתפרסם. על פרטי פרשה זו ראה נספח מס' 1. 

 

3.      הסדר הקבע עפ"י הראייה האיראנית

בראיון לטלוויזיה האיראנית, ב-28 בדצמבר 2013, אמר ראש הארגון לאנרגיה אטומית, עלי אכבר צאלחי: "לאחר הצעד הראשון שיימשך ששה חודשים, תחל תקופת בניית אמון שמהותה היא ביצוע צעדים הדדיים. משך הזמן שלה לא, נקבע אך היא תארך כמה שנים שבהן יבוצעו פעולות רבות. בסופה, תיק הגרעין של איראן צריך להפוך לרגיל, ללא הגבלה על פעילות הגרעין שלה. בתקופה זאת, יבוצעו בהדרגה צעדים הדדיים, יימשכו ההעשרה ל-5% והמחקר והפיתוח ואם יהא צורך – נייצר גם אורניום [מועשר לרמה של]  20%...

לא מקובל עלינו שהם יקבעו לנו את רמת ההעשרה. אנחנו כמובן לא רוצים להעשיר 10 אלף טון של אורניום בשנה. עלינו לראות לאיזה צורך אנו רוצים להעשיר, כלומר לכורים שלנו. אם היינו בטוחים שהם יתנו לנו את הדלק לכורים שלנו, אולי לא היינו מייצרים כלל דלק גרעיני, אך אין לנו אמון בהם...

 

אנו זקוקים לדלק עבור חמישה כורים [בעלי קיבולת של] אלף מגה-וואט [יודגש כי לאיראן אין כורי גרעין למעט זה שבבושהר]. כדי לצייד את אתר ההעשרה בנטנז ב-50 אלף צנטריפוגות שיספקו את הדלק לכור אחד, אנו זקוקים לשבע עד שמונה שנים. כעת הכור בבושהר זקוק ל-30 טון דלק מדי שנה [יודגש כי הדלק הגרעיני להפעלת הכור מסופק לאיראן ע"י רוסיה בחוזה חתום]. לכן עלינו להיות בטוחים לגבי אספקת הדלק הדרוש לכורים שלנו ואין לנו ביטחון שהם יתנו לנו את הדלק...

 

איראן לא תיסוג משום זכות שקיימת ב-NPT ובצ'רטר של סבא"א. במקביל היא גם מחוייבת להתחייבויותיה. לפיכך, ההעשרה היא זכותנו ואנו יכולים להעשיר בכל סגנון, ולכל כמות ורמה שהיא. על בסיס הסכם ז'נבה, נקפיא מרצוננו את ההעשרה ל[רמה של] 20% במשך ששת החודשים שבהם אמור להתבצע הצעד הראשון... הם יודעים שלא סטינו מהמסלול האזרחי ושאיננו מתקדמים לקראת ייצור, אחסון ושימוש של נשק גרעיני על בסיס הפתוא של המנהיג [ח'אמנאי] ועמדותינו הדתיות והמוסריות. הם מתוסכלים מכך שכמדינה עצמאית באזור, איראן תוכל להשפיע על יחסי הגומלין האזוריים בזכות יכולתה הטכנולוגית הגרעינית העצמאית ... איראן היא מדינה חזקה באזור ובזירה הבינ"ל, והלחצים הרבים שהם הפעילו עלינו כדי שנצטרף לציר שלהם לא השיגו תוצאות. לבסוף הם נאלצו להידבר עם איראן... בצעד הסופי, פעילות הגרעין של איראן תהיה כמו של  יפן וגרמניה. זה דבר שה-5+1 הודו בו. בסוף המשחק שהם התחילו, נושא הגרעין האיראני יהפוך לנושא רגיל ואיראן תיהנה מזכויותיה לפי ה-NPT.ו[21]

 

ראש הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, צאלחי הוסיף: "לסבא"א אין סמכות לבדוק את טענת הכזב של המערב על ניסוי שבצענו בראש נפץ גרעיני. הפסקנו את ניסויי ההעשרה בלייזר, אך יש 5-6 שיטותלהעשרה ואיש לא יכפה עלינו באיזו לבחור. מטרתנו היא לפתח טכנולוגיה גרעינית לפי המודל היפני."[22]

 

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, עלא אל-דין בורוג'רדי: "[היעד] הסופי של מסמך ז'נבה הוא הוצאת תיק איראן ממועבי"ט, הסרת כל הסנקציות והפיכת מצבה של איראן לגבי תכניתה הגרעינית לצורכי שלום לרגיל."[23]

 

בראיון לכתב העת המשהרי דיפלומטיכ [22.12.2013] התייחס סגן שה"ח עראקצ'י למצב שיהיה לאחר ההסכם בן ששת החודשים: "בסוף ההסכם [ז'נבה] צוין שלאחר שיבוצע הצעד הסופי בזמן שהוקצה לו, ולאחר שנעבור זאת, תוכנית הגרעין של איראן תהיה ככל תוכנית הגרעין של כל מדינה אחרת שאינה מחזיקה בנשק גרעיני. משמעות הדבר היא נורמליזציה של כל התנאים, ללא הטלת הגבלות כלשהן [על איראן] בנושא הזה... אם איראן תזדקק ל[אורניום] מועשר [ברמה של] 20%, היא תבצע זאת תוך סיכום בין שני הצדדים. אפשר שבמהלך התקופה הזו נבנה כורים חדשים שעבורם נצטרך דלק [גרעיני המועשר לרמה של] 20%, ובהתאם לכך, נייצר[ו]." בתשובה לשאלת כתב העת האם הושג קונצנזוס על הצעד הסופי של ההסכם? השיב: "כפי שהובא בהסכם [ז'נבה] סיכמנו גם על הצעד הראשון וגם על הצעד הסופי. בנושא הצעד הראשון הצעדים פורטו במלואם אבל . לגבי הצעד הסופי,  פרטיו צוינו רק במאפיינים [כלליים]. למשל, בצעד הסופי לא קיימות סנקציות כלל. כל הסנקציות יבוטלו, או שבשלב הסופי תתקיים העשרה, כמובן במגבלות שאנו נבחר, בהתאם לצרכינו. בהקשר זה נעשה שימוש במילהinvolve  כלומר שהצעד הסופי יכלול ללא כל ספק תכנית העשרה. נקודה מעניינת היא שבז'נבה נשאנו ונתנו במשך שעות רק על המילהinvolve "ן[24]

 

נספח: האם הופשרו נכסים מוקפאים של איראן בטרם נכנסה עסקת ז'נבה לתוקף?

ב-24 בנובמבר 2013, בשעה 08:00, כמה שעות לאחר חתימת ההסכם בז'נבה (ב-04:30 בערך), פרסמה סו"י אירנא ראיון שקיימה עם עלי-נקי ח'אמושי, ראש לשכת הסחר איראן-בריטניה, לשעבר ראש לשכת הסחר של איראן, תחת הכותרת: "אמריקה שחררה שמונה מיליארד דולר מנכסי איראן המוקפאים." בראיון דיווחה אירנא כי "ראש לשכת הסחר לשעבר של איראן הודיע הבוקר (יום ראשון) על שחרור כשמונה מיליארד דולר מהנכסים המוקפאים של איראן ע"י אמריקה."[25]

יצוין שהידיעה צברה מייד הדים נרחבים בתקשורת האיראנית וצוטטה ע"י אתרים מובילים באיראן כגון אתר רשות השידור של איראן (IRIB)[26], עסר-י איראן,[27] וח'בר און ליין,[28] ואחרים.

 

דיווח אירנא: "אמריקה שחררה 8 מיליארד דולר מנכסי איראן המוקפאים"

 


במקביל פרסמה גם סו"י מהר, ב-24 בנובמבר 2013 בשעה 11:00, ראיון עם עלי-נקי ח'אמושי תחת הכותרת "אמריקה שחררה היום 4.3 מיליארד דולר מהנכסים המוקפאים של איראן." בדיווח מהר נכתב:

"ראש לשכת הסחר איראן-בריטניה דיווח על שחרור 4.3 מיליארד דולר מהנכסים המוקפאים של הרפובליקה האסלאמית של איראן לאחר הסכם הגרעין האחרון בין איראן וקבוצת ה-5+1 בז'נבה.

 

בראיון קצר עם מהר דיווח עלי נקי ח'אמושי על שחרור 4.3 מיליארד דולר מהנכסים המוקפאים של איראן באמריקה בשלב הראשון: הצעד הזה בוצע כתגובה לבניית אמון בין איראן לקבוצת ה-5+1."[29]

 

 מהר: "אמריקה שחררה היום 4.3 מיליארד דולר מהנכסי איראן המוקפאים"

 


בראיון שהעניק לסו"י אירנא ב-25 בנובמבר 2013, אישר דובר הממשלה וסגן הנשיא לענייני תכנון ואסטרטגיה, מוחמד באקר נובח'ת, את העברת הכספים לאיראן. בדיווח אירנא נאמר:

"סגן הנשיא לענייני תכנון ואסטרטגיה ודובר הממשלה אמר שלהסכם הגרעין האחרון יש השפעה משמעותית על כלכלת איראן והוסיף שחלק מהנכסים המוקפאים של איראן ע"י אמריקה משוחררים. זה נכון."[30]

 

נובח'ת לאירנא: "חלק מהנכסים של איראן משוחררים"


 

נובח'ת לסו"י מהר: איני מאשר ששמונה מיליארד דולר מנכסי איראן שוחררו

עם זאת, בראיון שהעניק -27 בנובמבר 2013, חזר בו נובח'ת מדבריו, ואמר שאינו מאשר כי שמונה מיליארד דולר מנכסי איראן המוקפאים בארה"ב, שוחררו. בדיווח סו"י מהר נכתב:

 

"בדיווח מהר, אמר מוחמד באקר נובח'ת, בשולי ישיבת הממשלה היום יום רביעי, בתשובה לשאלת כתב מהר [ששאל] מהו המספר המדויק של הנכסים [האיראנים ששוחררו] ואיזו כמות תשוחרר בתוך ששה חודשים, בשים לב שנשמעים הרבה מספרים בדבר שחרור נכסיה של איראן כגון שמונה מיליארד, 4.3 מיליארד וכו': 'אינני מאשר את המספר שמונה מיליארד דולר שהוזכר באמצעי התקשורת.' הוא הוסיף: 'המשאבים המשוחררים שייכנסו לאיראן במהלך ששת החודשים הבאים גבוהים הרבה יותר מהמספרים האלה שצוינו כעת.'"[31]

 

הכחשת נובח'ת לסו"י מהר


 

* י. מנשרוף, א. ח'ראזי וי. להט חוקרים את זירת איראן במכון ממרי

 

 



[1] פארס (איראן), 25.11.2013

[2] פארס (איראן), 1.12.2013

[3] פארס (איראן), 5.1.2014 

[4] Iran’s Deputy Foreign Minister for Legal and International Affairs Abbas Araqchi commented on the proposed January 20 date for putting the Geneva deal into effect to be finalized: “If we can reach a consensus on these issues by the end of this week, the [proposed] January 20 date may be agreed upon, but for the moment, we cannot confirm whether the date would be January 20 or

later”. PressTV (Iran), Jan 6, 2014

 ראש הארגון לאנרגיה אטומית, עלי אכבר צאלחי אמר בטקסי ההוקרה לשהידים של הגרעין: "אני מקווה שהצעדים הראשונים למען יישום תכנית הפעולה המשותפת יתאפשרו במהרה עד תאריך מסוים שכנראה יהיה השבוע השלישי או הרביעי של ינואר..." איסנא (איראן), 5.1.2014

[5] פארס (איראן), 18.12.2013

[6] פארס (איראן), 25.11.2013

[7] פארס (איראן), 1.12.2013

[8] פארס (איראן), 25.11.2013

[9] פארס (איראן), 24.12.2013

[10] פארס (איראן), 22.10.2013

[11] איריב ניוז (איראן), 22.12.2013

[12] שרק (איראן), 22.1.2013

[13] שרק (איראן), 5.1.2013 

[14] פארס (איראן), 17.12.2013 

[15] איסנא (איראן), 27.12.2013

[16] פרס טי וי (איראן), 30.12.2013

[17] פארס (איראן), 25.12.2013

[18]ו  icana.ir 25.12.2013

[19] איסנא (איראן), 5.1.2014

[20] פרס טי וי (איראן), 30.12.2013

[21] פארס (איראן), 28.12.2013

[22] פארס (איראן), 25.11.2013  

[23] מהר (איראן), 5.1.2014

[24] אירנא (איראן), 21.12.2013

[25] אירנא (איראן), 24.11.2013

[26] איריב (איראן), 24.11.2013

[27] עסר-י איראן (איראן), 24.11.2013

[28]  ח'בר און ליין (איראן), 24.11.2013

[29] מהר (איראן), 24.11.2013

[30] אירנא (איראן), 25.11.2013

[31] מהר (איראן), 27.11.2013